ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
4893-10-12
04/03/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. הנשיא יגאל פליטמן 2. רונית רוזנפלד 3. אביטל רימון-קפלן
|
- נגד - |
המערערת:
גושן שירותי בטחון פרטיים ומסחריים בע"מ עו"ד נעם ודעי ואח'
|
המשיבים:
1. גיא ביתן 2. איגור בקרינוב 3. אמיר גופר 4. חיים גליק 5. מנחם נפתלי
עו"ד נירית מאירי מההסתדרות הלאומית [בשם המשיבים 1-2;4-5] עו"ד חנן גאוין מההסתדרות הכללית [בשם המשיב 3]
|
פסק דין |
השופטת אביטל-רימון קפלן
לפנינו ערעורה של המערערת על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב יפו (השופטת דגית ויסמן ונציגי הציבור הגב' ברכה זיגלמן ומר דב דותן בתיקים המאוחדים תע"א 2519/09; תע"א 2520/09; תע"א 2521/09; תע"א 2522/09; ותע"א 2523/09), במסגרתם התקבלו בחלקן תביעותיהם של המשיבים כנגד המערערת, בקשר עם תקופת עבודתם אצל המערערת וסיומה.
הערעור מתייחס לשתי קביעות בלבד של בית הדין האזורי: האחת - קבלת תביעתם של המשיבים לתשלום פיצויי פיטורים; והשניה – דחיית עתירתה של המערערת כלפי המשיבים לתשלום דמי הודעה מוקדמת.
רקע כללי ועובדות המקרה
1.המערערת היא חברה שעיסוקה בין היתר במתן שירותי אבטחה ובטחון למוסדות ציבוריים ופרטיים וכן באבטחת אישים. במסגרת זו זכתה המערערת במכרז של משרד ראש הממשלה למתן אבטחה אישית לשרים וחברי כנסת, ובמכרזים למתן אבטחה אישית גם למשרד המדע ולמשרד לביטחון פנים. בנוסף, עסקה המערערת באבטחת אישים נוספים כגון שופטים וראשי ערים.
2.המשיבים הועסקו על ידי המערערת באבטחת שרים במסגרת מכרז בו זכתה המערערת, למתן שירותי אבטחה ושמירה למשרד לביטחון פנים ולמשרד ראש הממשלה, והם הועסקו על ידי המערערת במשך תקופות שונות שנעו בין 14 חודשים ל - 31 חודשים.
בהתאם לקביעות בית הדין האזורי (עליהן לא חלקו הצדדים לפנינו), המשיב 1 הועסק על ידי המערערת בתקופה 5/3/06-31/8/07; המשיב 2 הועסק על ידי המערערת בתקופה 14/3/06-31/7/07; המשיב 3 הועסק על ידי המערערת בתקופה 1/1/05-31/8/07; המשיב 4 הועסק על ידי המערערת בתקופה 8/4/06-31/8/07; והמשיב 5 הועסק על ידי המערערת בתקופה 21/5/06-31/7/07.
אין חולק כי על יחסי הצדדים חלו הוראות צו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה.
3.יצוין כי עד שנת 2006 ועד בכלל, אבטחת השרים וראש הממשלה בוצעה באמצעות חברות שונות למתן שירותי אבטחה, כשכל משרד ממשלתי ערך מכרז נפרד לאספקת שירותי אבטחה. במהלך שנת 2006 החלה להתגבש רפורמה במשרדי הממשלה בכל הנוגע לשירותי האבטחה, ולפיה במקום שכל משרד ממשלתי יערוך מכרז נפרד ועצמאי, ייערך מכרז אחד לקבלת שירותי אבטחה בעבור כלל משרדי הממשלה.
4.בשנת 2007 אכן התפרסם מכרז אחד מטעם החשב הכללי, למתן שירותי אבטחה לכלל משרדי הממשלה. המערערת השתתפה באותו מכרז, אך לא זכתה בו. מי שזכתה במכרז היתה חברת "מיקוד".
כפועל יוצא מכך, עמדה המערערת בפני סיום פרויקט אבטחת השרים ובפועל בחודש אוגוסט 2007 נכנס המכרז החדש לתוקף.
5.עבודתם של המשיבים הגיעה לסיומה עובר לסיום ההתקשרות בין המערערת למדינת ישראל בפרויקט אבטחת השרים, כאשר לאחר סיום העבודה במערערת, המשיכו המשיבים בתפקידם כמאבטחי שרים באמצעות חברת "מיקוד" אשר כאמור זכתה במכרז להפעלת הפרויקט.
6.בעקבות סיום עבודתם במערערת, הגישו המשיבים את תביעותיהם שבנדון לבית הדין האזורי, והדיון בהן אוחד.
במסגרת תביעותיהם המאוחדות בבית הדין האזורי כאמור, עתרו המשיבים לחייב את המערערת בתשלום פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, וכן בתשלום הפרשי פדיון חופשה והבראה.
בכתבי הגנתה לתביעות המשיבים, עתרה המערערת לקזז מכל סכום שייפסק, אם ייפסק למשיבים, את שווי ההודעה המוקדמת אשר לטענתה היה על המשיבים למסור לה בטרם סיום עבודתם, ולא נמסרה.
פסק דינו של בית הדין האזורי
7.בית הדין האזורי נעתר לתביעת המשיבים לתשלום פיצויי פיטורים, ולחלק מתביעותיהם של המשיבים לתשלום הפרשי פדיון חופשה והבראה, אך דחה את תביעתם של המשיבים לתשלום דמי הודעה מוקדמת מאת המערערת, כמו גם את עתירתה של המערערת לקיזוז שווי דמי ההודעה המוקדמת מן המשיבים.