ע"פ
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
|
5529-12, 5957-12, 6106-12
09/11/2014
|
בפני כבוד השופטים :
1. השופטת א' חיות 2. השופט י' דנציגר 3. השופט נ' הנדל
|
- נגד - |
המערערים:
1. המערער בע"פ 5529/12: אהרון אוהב ציון
המערערים בע"פ 5957/12 והמשיבים בע"פ 6106/12: בנימין רביזדה 2. דור חן מסחר בע"מ
עו"ד דוד יפתח; עו"ד דן ענבר עו"ד יעקב וינרוט; עו"ד עמית חדד; עו"ד דן ביין; עו"ד יצחק בן-אשר; עו"ד עבד אלעזיז אבראהים
|
המשיבה:
בע"פ 5529/12 ובע"פ 5957/12 והמערערת בע"פ 6106/12:
מדינת ישראל עו"ד אבי וסטרמן; עו"ד יהודה הירשברג
|
פסק דין |
השופטת א' חיות:
שלושה ערעורים על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט א' שהם) מיום 18.4.2012 ועל גזר דינו מיום 30.5.2012, שניתנו בעניינם של בנימין רביזדה ושתי חברות שהיו בשליטתו - "דור חן מסחר בע"מ" ו-"ד.ח.ע. בר בע"מ" (המערערים בע"פ 5957/12 להלן בהתאמה: רביזדה, דור-חן ו-החברות) ובעניינו של אהרון אוהב-ציון (המערער בע"פ 5529/12 להלן: אוהב ציון), בגין מעורבותם בפרשה שזכתה לכינוי "פרשת הבנק למסחר", וכן בגין עבירות נוספות.
הרקע העובדתי
1. הערעורים שבפנינו הינם מספיחיה של מעילת הענק בבנק למסחר בע"מ (להלן: הבנק למסחר או הבנק) אשר נחשפה בשלהי חודש אפריל שנת 2002, כאשר אתי אלון (להלן: אתי), סגנית מנהלת מחלקת ההשקעות בבנק, הסגירה עצמה למשטרת ישראל. עובדות המקרה נדונו בהרחבה בהליכים הפליליים שנוהלו בעניינם של המעורבים השונים בפרשה (ראו: ת"פ 40182/02 מדינת ישראל נ' אלון (5.3.2003); ע"פ 7075/03 אלון נ' מדינת ישראל, פסקאות 3 ו-4 לפסק דינו של כב' השופט א' א' לוי (2.8.2006) (להלן: עניין אלון); ע"פ 7304/03 אביגדור מקסימוב נ' מדינת ישראל (26.6.2006)), אך מן הראוי לשוב ולסוקרן בקצרה.
אתי אלון עבדה בבנק למסחר משנת 1990 ובין השנים 1997 - 2002 גנבה כרבע מיליארד ש"ח מכספי לקוחות הבנק. בחקירת המשטרה התברר כי אתי ביצעה את הגניבה על מנת לממן את פעילות ההימורים של אחיה, עופר מקסימוב (להלן: עופר), שניהל חנות ירקות בחולון ובמקביל הימר על סכומי כסף גדולים בישראל ובחו"ל. על מנת לממן את תחביבו היקר התקשר עופר עם אנשי "השוק האפור" ובהם המערערים, רביזדה ואוהב ציון, וכן אילן אבוזמיל (להלן: אבוזמיל). אתי, שסייעה לאחיה עוד בטרם החלה למעול בכספי הבנק, מסרה לו המחאות משוכות על חשבונה בבנק כדי שישמשו לו כביטחונות להלוואות שקיבל למימון הימוריו. משלא פרע עופר את אותן ההלוואות הציגו נושיו את ההמחאות הללו לפירעון וכתוצאה מכך הצטברה בחשבונה של אתי יתרת חובה שהגיעה כדי מאות אלפי שקלים.
המחסור בכסף ותחינותיו של עופר שטען כי הוא נתון בסכנת חיים הובילו את אתי להתחיל למעול בכספי הבנק והיא עשתה כן בדרכים שונות. בשלב הראשון, הייתה אתי מושכת כספים מחשבונות לקוחות הבנק ומפקידה אותם בחשבונה האישי ששימש כחשבון ביניים להעברת הכספים לעופר ולנושיו. זאת לאחר שהזינה במחשבי הבנק מידע כוזב אודות הפעילות בחשבונותיהם של אותם הלקוחות. בנוסף, הייתה אתי מושכת המחאות בנקאיות לפקודת לקוחות שונים ומחתימה עליהן את מורשי החתימה בבנק, אותם שכנעה כי ההמחאה הוצאה לבקשתו של הלקוח. ההמחאות הועברו על ידי אתי לאביה, אביגדור מקסימוב (להלן: אביגדור) ולעופר וחתימת ההיסב של הלקוח זויפה על גבי ההמחאה, על מנת שיראה כאילו ההמחאה הוסבה כדין. עופר ואביגדור היו פודים את ההמחאה ב"שוק האפור" ואתי הייתה מפקידה את הכספים בחשבונה. לאחר שמנהליה העירו לה על ריבוי התנועות בחשבונה ועל היקפן, עברה אתי לשיטת פעולה אחרת אשר באמצעותה נגנבו מרבית הכספים מלקוחות הבנק (כ-215 מליון ש"ח). אתי הכינה המחאות בנקאיות שנמשכו לפקודת לקוחות שונים בבנק וכן לפקודת שמות פיקטיביים שבדתה מליבה. היא שידלה במרמה את מורשי החתימה בבנק לחתום על ההמחאות וכפי שיפורט בהרחבה בהמשך הדברים המחאות אלה הגיעו לידי נושיו של עופר ונפדו או נסחרו ב"שוק האפור" לאחר שחתימת ההיסב בהן זויפה. כמו כן, ביצעה אתי העברות בנקאיות של כספים מחשבונותיהם של לקוחות בבנק ישירות לחשבונותיהם של אנשים שונים ובהם נושיו של עופר בשוק האפור. בגין עבירות אלו הועמדו כאמור אתי, עופר ואביגדור לדין פלילי והורשעו בשורה של עבירות אשר בגינן נגזרו על אתי ועופר שבע עשרה שנות מאסר ועל אביגדור שש שנות מאסר.
2. פרט להליכים הפליליים שננקטו נגד אתי, עופר ואביגדור הצמיחה מעילת הענק בבנק למסחר שורה של הליכים פליליים נוספים אשר יפורטו להלן:
א. בת"פ 40289/04 (בית המשפט המחוזי תל-אביב, כב' השופט ד' רוזן) (להלן: עניין גילקרוב) הועמדו לדין גיל גילקרוב (להלן: גילקרוב), בן דודם של אתי ועופר, יחד עם מיכאל מזרחי, מאיר בלס ופנחס פטרקצישוילי (להלן: בלס ו-פטרקצישוילי בהתאמה). הם הואשמו בקשירת קשר עם אתי ועופר לגנוב כספים מהבנק למסחר ובגניבת כספים מהבנק. כמו כן הואשמו גילקרוב בלס ופטרקצישוילי בזיוף בנסיבות מחמירות של חתימות היסב על גבי המחאות בנקאיות של הבנק למסחר וכן בעבירות שונות לפי חוק איסור הלבנת הון. האישום שיוחס למזרחי אינו נדרש לענייננו ואין צורך להתעכב עליו. בהכרעת הדין שניתנה באותו הליך, נקבע כי מאז נובמבר 2001 ועד אפריל 2002 קיבל גילקרוב מאתי המחאות בנקאיות של הבנק למסחר משוכות לטובת לקוחות שונים של הבנק או לטובת נפרעים בדויים. חלק מההמחאות הועברו על ידי גילקרוב לבלס ופטרקצישוילי או מי מטעמם, שפעלו ב"שוק האפור" והיו בעליו של עסק בשם "מנינט" להמרת מט"ח וניכיון המחאות, והם הוסיפו חתימות היסב של הנפרעים על גבי ההמחאות הבנקאיות על מנת שניתן יהיה להפקידן בבנק ולמשוך באמצעותן כספים. בסך הכל נמשכו בצורה זו על ידי השלושה 8,468,000 ש"ח. גילקרוב קיבל מזומן תמורת ההמחאות ובלס ופטרקצישוילי גבו עמלה תמורת הפקדתן בחשבון הבנק של בלס. בנוסף, הפקיד גילקרוב, או מי מטעמו, המחאות בנקאיות בחשבון נאמנות שנפתח עבורו. בית המשפט זיכה את השלושה מעבירות של קשירת קשר עם אתי ועופר לביצוע הגניבה וכן זיכה אותם משותפות לעבירת הגניבה. כמו כן זוכו השלושה מעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע (אותה ביקשה המדינה בסיכומיה לייחס להם לחלופין) ונקבע כי לא ידעו שההמחאות גנובות וכי לא התעורר בליבם חשד כזה. לעומת זאת, הרשיע בית המשפט המחוזי את בלס ופטרקצישוילי בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, בשימוש במסמך מזויף ובקבלת דבר במרמה בקובעו כי הם זייפו חתימות היסב על גבי חלק מההמחאות הבנקאיות שהגיעו לידיהם. גילקרוב זוכה גם מעבירות אלה. השלושה הורשעו בעבירות לפי סעיף 3(א) וסעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון. על גילקרוב נגזרו 18 חודשי מאסר מתוכם שישה חודשים לריצוי בפועל, בדרך של עבודות שירות, והיתר על תנאי וכן תשלום קנס. על בלס ופטרקצישוילי נגזרו עשרים וארבעה חודשי מאסר מתוכם שנים עשר חודשים לריצוי בפועל ושנים עשר על תנאי. ערעור שהגישו בלס ופטרקצישוילי לבית משפט זה על הכרעת-הדין ועל גזר-הדין, נדחה. ערעורו של גילקרוב התקבל בהסכמת המדינה והוא זוכה מחמת הספק (ע"פ 10224/05 גילקרוב נ' מדינת ישראל (28.9.2005); ע"פ 8325/05 בלס נ' מדינת ישראל(10.1.2007) (להלן: עניין בלס)).
ב. בת"פ 40193/02 (בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כב' השופט ז' כספי) הועמד לדין אבוזמיל (להלן: עניין אבוזמיל), ויוחסה לו שותפות בגניבת כ-14.5 מליון ש"ח לפחות מתוך כספי המעילה, כמבצע בצוותא עם אתי ועופר. כמו כן, יוחסו לאבוזמיל זיוף חתימות היסב של לקוחות הבנק על גבי 22 המחאות בנקאיות ועבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור, לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון בגין העברות בנקאיות בסך של 5,442,995 ש"ח מחשבונות של לקוחות הבנק לחשבונות קש שהחזיק וסך של 8,997,000 ש"ח באמצעות ההמחאות הבנקאיות שעליהן זייף את חתימות ההיסב. בהכרעת הדין נקבע כי אבוזמיל לא ידע שהכספים שקיבל מאתי הם פרי גניבה מן הבנק, וכי הוא לא פעל ביודעין או מתוך עצימת עיניים על מנת לקבלם. עוד נקבע כי בניגוד לאנשי "שוק אפור" אחרים אליהם התייחסה אלון בעדותה במשטרה, אתי ציינה כי אבוזמיל שאל אותה מהיכן הכסף של עופר והיא הסבירה לו שהוא מרוויח אותו בחו"ל ומעביר אליה. לפיכך, זוכה אבוזמיל מהעבירות שייחסו לו שותפות במעשי הגניבה, אך הוא הורשע בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות וכן הורשע בשימוש במסמך מזויף ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. כמו כן, הורשע אבוזמיל בעבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור על פי חוק איסור הלבנת הון ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.
ג. ספיח נוסף לפרשת המעילה הוא ההליך הפלילי (ת"פ 11307/03; בית משפט השלום בתל אביב) שננקט נגד עמרם נסריאצ'י (להלן: נסריאצ'י). נסריאצ'י שימש בעברו כמנהל סניף בנק ופעל בשירות רביזדה לארגון קבוצות מהמרים ופתיחה וניהול חשבונות כיסוי. נסריאצ'י הורשע בעבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, בגין ניסיונו למשוך מיליוני שקלים משני חשבונות בנק שנפתחו על ידו לטובת רביזדה יומיים לאחר מעצרו של האחרון. כמו כן, הורשע נסריאצ'י בעבירות על פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה) ועל חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק המע"מ), בגין אי דיווח על רווחיו מעסק של ניכיון שיקים שניהל, ונגזרו עליו 27 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על חומרת העונש, נדחה (ע"פ 70641/06).