עדי נ' ג'יי. גז בע"מ

פסק דין

בחודש יולי 2007 רכש התובע רכב מסוג ניסן X טריאל, מודל שנת 2003.

קודם לרכישתו דאג התובע לבדוק אותו במכון רישוי חן בע"מ, ועל פי ממצאי הבדיקה נמצא מנוע הרכב תקין לחלוטין, לרבות מערכת קירור, דלק ומערכת הצתה, שגם הן נמצאו תקינות.

על מנת לחסוך בעלויות הדלק ואף לשמור על איכות הסביבה, החליט התובע לבצע ברכבו התקנת מערכת שינוע תדלוק בגז, בדק מספר חברות העוסקות בהתקנת מערכת כזו, ומצא את הנתבעת, המפעילה מוסך מורשה להתקנת מערכת גז פחמימני מאודה (להלן גפ"מ).

מפי נציגת הנתבעת שמע התובע כי יש לה את כל האישורים הנדרשים להתקין את המערכת שבחר, מסוג BRC במכוניתו. וכן שמע כי החברה נותנת אחריות למשך שנתיים.

בתאריך 23/9/07 חתם התובע על הסכם התקנת המערכת והזמנת עבודה עם הנתבעת על גבי טופס שהונפק ע"י הנתבעת, ולא נמצאת בו שום התחייבות לעניין אחריות.

כאן יצוין כי על פי הוראות משרד התחבורה 02-03 משנת 2002, הוראה מס' 2.1.5 על נציג היצרן לכלול באישור על עמידות המערכת בדרישות החובה הישראליות, נתינת אחריות ושירות (כולל חלקי חילוף) למערכת ההסבה לפרק זמן של 7 שנים לפחות.

עוד יצוין כי מפורטים בהזמנה 21 תנאים כאשר רק הראשון שבהם מתייחס לחובותיה של הנתבעת המתחייבת להוסיף התקנה של מערכת הנעה לגז לרכב התובע, וכל יתר התנאים הינן התחייבויות שנוטל הלקוח על עצמו.

הקילומטרז ברכב התובע עמד במועד ההזמנה על 87,076 ק"מ.

עלות ההתקנה ששילם התובע הייתה 6006 ₪, זאת על פי חשבונית שהציג התובע, אף שבכתב התביעה כתב שעלות ההתקנה הייתה 8316 ₪. בחשבונית נרשם כי יש אחריות על מערכת הגז 24 חודשים.

לאחר מספר חודשים מאז התקנת מערכת הגפ"מ חש התובע בתקלות שהתבטאו בזיוף, ירידה בכושר הסחיבה של הרכב, והחל לבקר חדשות לבקרים במוסך הנתבעת. שהציע הצעות שונות, כמו כיוונים עדכון גירסה למערכת המחשב, החלפת מסנן ראשי, החלפת רדיוסר, אך התקלה לא נפתרה, הוצע לתובע להחליף את כל המערכת, אך בסופו של דבר נאמר לו כי הבעיה היא במנוע הרכב ועליו לטפל בו תחילה.

התובע פנה למוסך מורשה ניסן, שם טופל הרכב באופן שוטף ונאמר לו כי אין אפשרות לבדוק את הרכב כל עוד מותקנת בו מערכת הגז, גם במוסכים אחרים נאמרו לו אותם הדברים, ולפיכך פנה לנתבעת ב- 18/2/09 לצורך ניתוק מערכת הגז.

סמוך לאחר מכן פנה התובע למוסך קובי בניהולו של כהן יעקב, שמצא כי המנוע אינו תקין, וב- 11/3/09 בוצעה במוסך זה עבודה של פירוק והרכבת ראש מנוע, להחלפת שסתום פליטה.

התובע צירף מסמך חתום ע"י כהן, לפיו נמצא כי צילינדר אחד מתוך ארבעה לא תיפקד כלל, ובבדיקה יותר מעמיקה נמצא כי כל שסתומי הפליטה של המנוע נפגעו, ובצילינדר שלא תפקד השסתומים לא אטמו.

עבור העבודה שבוצעה במוסך קובי שילם התובע 5164 ₪. על פי חשבונית שהוציא מוסך קובי קילומטרז הרכב עמד על 137,000 ₪, באותו שלב.

התובע פנה לנתבעת על מנת שתפצה אותו, שכן לטענתו אין תאימות של מנוע מכוניתו, לשימוש בגז.

הנתבעת דחתה את דרישתו, והתובע הגיש תביעה זו בדרישה לפצותו על הסכומים ששילם לנתבעת על התקנת המערכת, על הסכום ששילם עבור תיקון המנוע והוצאות נוספות בגין בדיקות וביקורים במוסכים בסך 2400 ש"ח.

לכתב התביעה צירף התובע התכתבות במיילים מחודש מאי 2009, עם מרכז קשרי לקוחות של קרסו מוטורס, יבואנית מכוניות ניסן לארץ.

במייל האחרון שקיבל התובע נאמר כי היצרן לא מאשר להרכיב מערכת גז ברכב. במייל קודם נאמר כי אין היבואן ממליץ להתקין מערכת גז, וזאת לאור ניסיון שיש ליבואן עם רכבים אשר בעליהם התקינו מערכת זו.

בשלב מאוחר יותר, לאחר שהתקיימו שני דיונים בבית המשפט, וניתנה לצדדים אפשרות להציג מסמכים נוספים, הציג התובע מייל נוסף מתאריך 20/5/10 ממחלקת שירות לקוחות בקרסו מוטורס, ובו מצוטט מסמך באנגלית מטעם יצרן מכוניות ניסן הכותב כי מכוניות ניסן עם מערכת גז אינן משווקות לישראל, וכי בעל רכב נוטל על עצמו סיכון בהרכבת מערכת גז (LPG).