עוגב נ' זילבר ואח'

פסק דין

זוהי תובענה שענינה הפרת חוזה מכר של דירה.

התובע רכש מן הנתבעים דירה על פי חוזה מכר שצורף לכתב התביעה.

בסעיף 13 לחוזה התחיבו המוכרים כי תמורת הדירה תכלול גם תמורה על הפריטים הבאים המצוים בה: מזגן, דוד"ש, המחאת זכויות בחברת גז.

מנגד, הצהיר הרוכש, בסעיף 6 להסכם, כי בדק הדירה ומצאהּ מתאימה לצרכיו.

לטענת התובע, לאחר רכישת הדירה, הופר החוזה באופנים הבאים:

א. לא נמסר לו מפתח לדירה במשך כחדשיים, מה שהביאו לפרוץ הדירה ולהחליף המנעול;

ב. לא הועברה בעלות במערכת הגז, מה שהביאו לפתוח חשבון חדש;

ג. במערכת החשמל היה פגם בהארקה, מה שדרש בצוע עבודות חשמל לתקון;

ד. בדירה לא נמצא דוד"ש תקין כמחויב על פי החוזה;

ה. המזגן היה מרוקן מגז וכן היה חסר השלט שלו. התובע נאלץ למלא גז ולרכוש שלט נוסף;

ו. התריסים היו שבורים והיות שנותרו פתוחים התלכלכו מלשלשת יונים. החלון נשבר. התובע נאלץ לתקנם.

לטענת הנתבעים, התובע בדק הדירה על כל המצוי בה ומצאהּ מתאימה לצרכיו ולדרישותיו. אשר למפתח הדירה, נטען המפתח נמסר, בהסכמה, לצד ג' שתיווך בין הצדדים ונהל שפוצים בדירה, ואם אבד – אין זו אחריות הנתבעים. אשר למערכת הגז – נטען, כי בשל היותה רשומה ע"ש בעלים ישנים, לא ניתן היה להעביר הבעלות בה. אשר ליתר הפריטים, נטען כי המדובר בדירה ישנה, שמצבה, כאמור, היה ידוע לתובע אשר בדק אותה טרם רכישה.

עוד נטען מפי הנתבעים, כי בידי עורך הדין שטפל בעסקה היו מצוים כספים בנאמנות, כאשר לו אכן היו אי-התאמות בין החוזה לבין הדירה שסופקה, היה על התובע להעלות הטענות בזמן אמת ולדרוש לעכב הכספים, אך התובע לא מחה על העברת יתרת הכספים לידיהם, מה שמוכיח, כי לא סבר בזמן אמת שהיתה הפרה של החוזה.

בדיון שנערך ביום ב' אדר ב' תשע"א – 08 מרץ 2011, בפני מותב אחר, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה תוכרענה המחלוקות העובדתיות בין הצדדים באמצעות בדיקת פוליגראף.

הצדדים נבדקו בהתאם להסכמה, וממצאי הבדיקה הונחו בפני בית המשפט.

לאחר ששמעתי הצדדים, קראתי העדויות שנמסרו בדיון הקודם, המסמכים שהוגשו (לרבות מכתב מעורך הדין שטפל בעסקה אשר הוגש בדיון האחרון), ממצאי הבדיקה והמסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, מצאתי לדחות התביעה. להלן אפרט הנמוקים לכך:

א. אשר למחלוקת בנוגע למסירת מפתח הדירה: בסוגיה זו קיימת הכרעה ברורה של בדיקת הפוליגראף, אשר, כאמור, הצדדים הסכימו שתשמש כמנגנון להכרעה במחלוקות ביניהם. על פי חוות דעת הבודק, נצפו תגובות המצביעות על אמירת שקר אצל הנתבע, אשר הכחיש כי קבל המפתח והכחיש כי בקש שיועבר לידי המתווך ז'ק וישאר בידיו. כלעומת זאת, אצל הנתבע 1 נצפו תביעות המצביעות על אמירת אמת בשאלה זו. בנסיבות אלה, אין מקום לתביעה בגין ענין זה. מעבר לאמור יש להוסיף, כי במסמכים שהוגשו אין זכר לטענה בדבר פריצת המנעול, אלא החלפתו בלבד, והנני מקבל טענת הנתבעים בהקשר זה, כי החלפתו הינה צעד מסתבר ומצוי כאשר מועברת בעלות בדירה;

ב. אשר להעברת הבעלות במערכת הגז: בנקודה זו אכן לא נתקים האמור בחוזה. ברם, שוכנעתי, כי קיום תניה זו סוכל על ידי נסיבות חיצוניות, שלא היו בשליטתם של הנתבעים. יתר על כן, בכל מקרה היה על רוכש הדירה להעביר חוזה הגז על שמו ולשלם הפקדון. אשר לעובדה כי המערכת לא נבדקה שנים – גם כאן הדבר מסתבר כאשר רוכשים דירה ישנה, ומשהצהיר התובע, כי בדק מצב הדירה ומצאהּ מתאימה לצרכיו, אין מקום לחיוב בגין ראש נזק זה;

ג. אשר למערכת החשמל – גם כאן, כאשר רוכשים דירה ישנה, מסתבר כי בוצעו עבודות שפוץ והתאמה שונות. אין לקשר ענין זה למחדל כלשהו של המוכרים. אין ראיה, כי חל שנוי לרעה כלשהו במצב מערכת החשמל מאז בדיקת התובע את הנכס ועד לכניסתו אליו;