עונשו של מורשע בעבירה של סיוע לעבריין יישאר על כנו

הערעור שבפניי שהוגש על ידי הסנגור עו"ד חלבי, מתייחס לחומרת העונש, שלטענת הסנגור, נגזר על המערער בגין העבירות בהן הורשע. לשיטתו של הסנגור, החמיר ביהמ"ש יתר על המידה עם המערער, כאשר גזר עליו 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

המערער הורשע בעבירה של סיוע לעבריין, עבירה בניגוד לס' 57 לצו בדבר הוראות ביטחון, כאשר עשה את שני המעשים הבאים:

א.      במהלך חודש מאי 2007, כאשר נודע למערער כי אנשי כוחות הביטחון מנסים לעצור מבוקש בשם איברהאים אלמסימי, שהיה פעיל בגדודי חללי אל-אקצה, סייע המערער כאשר דיווח לאותו מבוקש אודות כניסת כוחות הביטחון לכפר, כדי למנוע את מעצרו של המבוקש, וזאת במספר רב של הזדמנויות.

ב.      במהלך חודש יוני 2007, שאל המערער את אבו ג'לאל אם יש ברשותו כדורים לאקדח 14, כאשר נענה בחיוב, שאל המערער מה כמות הכדורים הנחוצה וביקש להעביר 10,000 כדורי תחמושת תמורת שקל וחצי לכדור. בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל.

בימ"ש קמא, בהרכב השופט רס"ן אחסאן חלבי, שקל את כל נסיבות המקרה וגזר על המערער 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וכן 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. 

בגזר דין מנותח ומלומד שקל השופט חלבי את כל הנסיבות, והגיע למסקנה כי יש לגזור על המערער 18 חודשי מאסר בפועל.

הסנגור המלומד עו"ד חלבי הדגיש את העובדה כי זוהי עבירתו הראשונה של המערער, כי בחר להודות בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה על מעשיו ונסיבות ביצוע העבירה אינן מצביעות על חומרה מיוחדת.

שקלתי את טענות הסנגור, בחנתי האם בימ"ש קמא שם לבו לעובדות מקלות אלה, ומצאתי כי אמנם עשה כן. כמו כן, אני סבור כי גם אם בימ"ש קמא לא היה עושה כן, הרי שהעונש שנגזר על המערער הינו מידתי ומשקף הן את חומרת העבירה, והן את הנסיבות המקלות של המערער. די בכך שאציין כי המערער, בניסיונותיו למנוע את מעצרו של המבוקש, דיווח לו על פעילות של כוחות הביטחון במספר רב של פעמים, דבר המצביע על חומרה מיוחדת כדברי סגן שלומי שניידר, התובע הצבאי.

בין כך ובין כך, החלטתי כי אין מקום לערעור ואני דוחה אותו.

ניתן היום, 7 ביולי 2008, ד' בתמוז התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: ער