ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
|
40751-08-13,45725-10-14
21/09/2020
|
בפני השופט:
רון סולקין
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל - תביעות נגב עו"ד אסיף גיל
|
הנאשמים:
1. סיאח אבו אמדע'ם 2. עזיז אבו אמדע'ם 3. סיף אמדעם 4. סלים אבו מדעם
עו"ד מיכל פומרנץ
|
גזר דין |
כתב האישום והשתלשלות הדיון
נגד הנאשמים הוגש כתב אישום, המייחס להם עבירות כדלקמן:
- הסגת גבול, בניגוד לסעיף 447(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). לנאשם 2 – מיוחסות שתי עבירות; ליתר הנאשמים - עבירה אחת);
- הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287(א) לאותו חוק (מיוחסת לנאשם 2 בלבד);
- כניסה למקרקעי ציבור שלא כדין, בניגוד לסעיף 5ג(א) לחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), תשמ"א-1981 (לנאשם 2 – שתי עבירות; ליתר הנאשמים – עבירה אחת). בנוגע לאישום זה, יצוין, כי בכתב האישום – הופיע שמו הקודם של חוק זה, אשר כיום מכונה: חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א-1981. להלן, יקרא חוק זה: "חוק פינוי קרקע".
בהתאם להוראות כתב האישום המתוקן המאוחד (הוגש בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 03.03.15, לאחר שבהסכמת הצדדים – אוחד הדיון בשני התיקים שבכותרת), האישום הראשון - בתאריך 26.08.13, לאחר מבצע להריסת מחוברים שהוקמו במקרקעין המצויים בגוש 100227, שהם בגדר מקרקעי ציבור (להלן: "המקרקעין"), הרשומים בבעלות רשות הפיקוח ומוחזקים על ידה ובעבר - עד שנת 1998 – הושכרו באופן עונתי לשם עיבוד חקלאי – הסיגו ארבעת הנאשמים גבול בכך שנכנסו למקרקעין, שהו בהם שלא כדין ואף הקימו מבנה – סוכה ארעית על עמודים ובה כיסאות – ללא אישור.
בהתאם לעובדות האישום השני, המיוחסות לנאשם 2 בלבד – בתאריך 20.01.14, לאחר מבצע נוסף לפינוי המקרקעין ממבנים ארעיים שהוקמו עליהם, חזר הנאשם 2 למקרקעין, ביחד עם אחרים, והחל בונה שם סוכה ארעית, על מוטות עץ גדולים, תוך שימוש בפטיש ובמסמרים. בעשותו כן – הסיג הנאשם 2 את גבול המקרקעין; הפר הוראה חוקית, אשר ניתנה לו מאת בית משפט מוסמך, וכן נכנס למקרקעי הציבור והחזיק בהם שלא כדין.
כתב האישום בתיק זה הוגש בחודשים 08/13 ובנוגע לנאשם 2 – הוגש כתב אישום נוסף בחודש 10/14.
בטרם מסירת המענה, עתרה ההגנה, מספר פעמים, לביטול כתב האישום מחמת טענה מדקמית של "הגנה מן הצדק", הבאה לידי ביטוי באכיפה בררנית. טענות אלה נדחו על ידי בית המשפט.
בהמשך, כפרה ההגנה באשמה, והתיק נקבע לשמיעת ראיות.
במקביל להליך דנן, התנהל בבית משפט זה, בפני מותב אחר, דיון מקביל בענינו של הנאשם 1, בפרשה דומה, על כן עתרו הצדדים, בהסכמה, להמתין לתוצאות ההליך המקביל והליכי הערעור, תוך שאף סוכם, שלא יהיה בחלוף הזמן כדי להוות שיקול בנוגע לתיק דנן.