עיון בתיק והמצאת מסמכים ממנו – תנאיו והמוסמך להתירו או לצוות עליו

בפני בית הדין צו שנתן בית משפט השלום בחיפה בתיק 23554-05-18 לבקשת המשטרה ובו נכתב בסעיף 2:

"אני מצווה בזאת על בית הדין הרבני בחיפה להמציא את המסמכים הנ"ל למשטרת ישראל [...] כל המסמכים הקיימים בתיק בית הדין על שם [...] כולל מדיה, פרוטוקולים.

מעיון במסמך נראה כי מדובר בצו מובנה המוגש תחת הלוגו של משטרת ישראל לבית משפט השלום, כאשר השופט מוסיף את חתימתו וחותמתו על גבי הצו.

נציין כי בתוצאה מדובר בצו של בית משפט השלום בחיפה המצווה על בית הדין הרבני בחיפה להמציא את תיק הגירושין של הצדדים הכולל את פרוטוקולי הדיונים שהתנהלו בפנינו.

כהקדמה קצרה, מצאנו לנכון לצטט מתוך החלטת בית הדין הרבני האזורי בתל אביב בתיק ‏432748/12 (פורסמה במאגרי המידע, כן ניתנו החלטות נוספות בנושא  עיין למשל בתיק 1118930/1 בית הדין הרבני האזורי באר שבע) וזו לשון ההחלטה:

כבר בראשית הדברים בית הדין מוצא לנכון להבהיר ולהביע את עמדתו כי אין זה ראוי לסטות מהעיקרון לפיו ערכאה משפטית אחת לא תורה בצו לערכאה משפטית אחרת להמציא מסמכים מתיקים שמתנהלים בפניה, כמו שלא יעלה על הדעת כי בית הדין הרבני יורה בצו לערכאה משפטית אזרחית, ככל שתהיה, להמציא מסמכים מתיקים שנדונו בפניה. נסיגה מעמדה זו עשויה לפגוע בתיקים רבים וביחסים הנכונים שבין בתי הדין ובתי המשפט ובעקרון הכבוד ההדדי הנוהג בין הערכאות, בוודאי כאשר מדובר בתיקי משפחה והמעמד האישי שהם חסויים.

בשל עיקרון ה"כיבוד ההדדי" שבין הערכאות מן הנכון והראוי כי משטרת ישראל תגיש בקשה לעיון בתיק בית הדין, לבית הדין שדן בתיק ולא לבית משפט השלום.

ואכן בדרך זו הנחתה מזכירות בית הדין הרבני בחיפה את משטרת ישראל להגיש בקשה מטעמה וזו הבקשה שבפנינו.

פתחנו בהקדמה זו כדי להביא לידיעת הגורמים העוסקים בנושא שאין זה נכון לפנות בצווים מסוג זה של ערכאה אחרת לבית הדין הרבני, שכן המסמכים הנדרשים בצו בית המשפט שהומצא לתיק הם העתק תיק הגירושין של הצדדים כולל פרוטוקולי הדיונים אשר לגבם קיימת, לכאורה, מניעה משפטית למוסרם לצד ג' ובכלל זה משטרת ישראל, בשל הוראות החוק ותקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל – התשנ"ג (להלן: תקנות הדיון).

על תיקים הנדונים בבתי הדין הרבניים, למעט בענייני ירושה, חל איסור פרסום, כמפורט בסעיף 1א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז – 1956:

דרכי דיון

(א)     בית דין, כשהוא דן בענין שבשיפוטו, למעט בעניני ירושה, ידון בדלתיים סגורות, זולת אם ראה בית הדין לקיים את הדיון בפומבי, ואולם רשאי בית הדין להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

(ב)     על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות כאמור בסעיף קטן (א), יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום המפורטות, בסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, לפי הענין ובשינויים המחויבים.

מקור נוסף לאיסור פרסום של תיקי בתי הדין מפורט בתקנות נב ונד לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג:

דיון בדלתיים סגורות ובדלתיים פתוחות

נב.      הדיון בענייני משפחה ובבקשות לגיור מתנהל בדלתיים סגורות, ובשאר העניינים – בדלתיים פתוחות, אלא אם בית הדין הורה אחרת במשפט מסוים או בישיבה מסוימת. בכל אופן רשאי בית הדין להרשות או לא להרשות את נוכחותו של אדם מסוים או סוגי בני אדם.

איסור פרסום