עיריית פתח תקווה נ' י.ש שירותי פחחות וצבע בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן.

הרקע לבקשה

התובעת, עיריית פתח תקווה (להלן: "המשיבה"), הגישה תביעה כספית אשר הוגשה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב ארנונה כללית בגין הנכסים המצויים ברח' המרץ 4, פ"ת אשר מספרם בפנקסי המשיבה הינם 42008080001, 4200803040 (להלן: "הנכסים") זאת לתקופת השנים 2006-2008, או חלקן.

התביעה הוגשה כנגד שני נתבעים (להלן:"המבקשים"): כנגד נתבעת מס' 1- י.ש. שירותי פחחות וצבע בע"מ (להלן:"החברה"), אשר הייתה בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה רשומה בפנקסי המשיבה כמחזיקה בנכסים, וכנגד נתבע/מבקש מס' 2 אשר הינו ו/או היה בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה בעל השליטה בחברה.

בכתב התביעה נטען כי מאחר והחברה הפסיקה את פעילותה העסקית הוגשה התביעה גם כנגד נתבע מס' 2, מתוקף סעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן:"סעיף 119 א(א)") ומכח סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים למשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג-1992 (להלן: "חוק ההסדרים").

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן, אשר נתמכה בתצהיר מטעם נתבע מס' 2 .

ביום 26.5.10 התקיים בפני דיון בבקשת הרשות להגן, ב"כ המשיבה ויתרה על חקירת המבקש 2 על תצהירו וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

טענות המבקשים:

המבקשים טוענים כי רמת הפירוט הנדרשת בתצהיר התומך בבקשת הרשות להגן הינה פחותה ביותר ודורשת לגלות את ראשית העובדות עליהן מבוססת ההגנה.

המבקשים טוענים, כי אין כל ראשית ראיה מטעם המשיבה במסגרת תביעתה, המשיבה הסתפקה בהמצאת חשבון כולל אשר מרכיביו אינם ידועים .

עוד טוענים המבקשים, כי למשיבה עומדות שתי חלופות: האחת לצרף תדפיס בדבר השתלשלות החוב והשנייה- אם המשיבה לא בוחרת לצרף תדפיס אזי היא חייבת בכתב התביעה לפרט את תקופת החוב, החיובים והזיכויים ואילו המשיבה לא צירפה דבר.

לטענתם, די באי פירוט זה כדי ליתן להם רשות להתגונן בפני התביעה או/ו לחילופין למחוק את כותרת התביעה.

הוראת סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים קובעת כי המשיבה רשאית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה פרטית, ובלבד שהתקיימו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119 א(א)לפקודת מס הכנסה.

עוד טוענים המבקשים כי המשיבה ציינה רק את מס' הסעיף אך למעשה לא פירטה כל עילת תביעה אישית נגד מבקש מס' 2 וכל עוד לא פורטו עובדות כלשהן המקימות כנגד מבקש מס' 2 את העילות המשפטיות המפורטות בסעיף 119 א(א) לפקודת מס הכנסה, אין יכול מבקש מס' 2 לדעת בפני אילו עובדות עליו להתגונן.

המבקשים טוענים כי במקרה דנן, אין מדובר במצב בו בעל השליטה העביר לחזקתו או לחזקת אחרים נכסים של חברה אלא מצב הפוך, של בעל שליטה אשר נטל על עצמו חובות של החברה.

טענות המשיבה

המשיבה טוענת כי התביעה הוגשה בהתאם לתקנה 202 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 ולכן אין צורך בצירוף ראייה בכתב ודי במה שפורט בכתב התביעה. עוד טוענת המשיבה כי שלחה לב"כ המבקשים פירוט השתלשלות החוב על פי בקשתו.

המשיבה טוענת שע"פ ההלכה הפסוקה, בהימנעות המשיבה מניצול זכותה לחקור את המצהיר על תצהירו, אין כדי להוסיף לתצהיר את שאין בו מעיקרו.

המשיבה טוענת כי לעניין מבקש מס' 2 ע"פ ההלכה הפסוקה חובה על המבקש רשות להגן לטעון כדבעי את העובדות המבססות את הגנתו ולהיכנס לפרטי העובדות ולא ליתן גרסה סתמית.