עמרני נ' עיריית תל-אביב

פסק דין

בפני תביעה שהוגדרה כתביעה כספית ונזיקית, בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בארוע שארע בין התאריכים 26/9/10 – 28/9/10, בו נפל ענף של עץ על רכבה של התובעת שחנה כדין בחניה מותרת ומוסדרת.

טענות התובעת

התובעת טענה בכתב התביעה, כי הנתבעת – עירית תל אביב – הינה הבעלים, המחזיקה או המפקחת בפועל על עץ שהיה שתול בסמוך למגרש חניה אזורי. מדובר בעץ גדול ביותר שענפיו הצלו על הרכב אשר חנה במרחק של כ-4 מטרים מגזע העץ. לטענת התובעת, בתאריך 26/9/10 החנתה את הרכב במקום, בתאריך 28/9/10 אמורה הייתה לצאת עם הרכב, ואז בשעות הערב, כשהגיעה לחניה נדהמה לראות חלל ריק מעל הרכב, דהיינו הענף הענק שגודלו היה כמחצית מגודל העץ נעלם, הרכב היה מטונף משיירי ענפים, עלים, אבקני פרחים ושרף הענפים שדבק על הצבע והשמשות. התובעת גם הבחינה בפגיעה בפח, באנטנת הטלפון כן פגיעה בריפוד העליון מסגרות תאורה ועוד.

בכתב התביעה נטען, כי התובעת שוחחה ביום 29/9/10 עם רוני לוי, עובד תברואה אשר הודיע למוקד 106 על המפגע וכן עם שלומי גוזלן מפקח על הגינון באזור מטעם העיריה, אשר דיווח לתובעת שתעד בצילומים את נפילת הענף והפגיעה ברכב.

התובעת הוסיפה, כי צלמה את העץ וכי הצלקת הינה באורך של כ- 80 ס"מ וברוחב 28 ס"מ, טענה כי נראה בתמונה כי מחצית מן הצלקת יבשה ומחציתה טריה ומכאן יש להסיק כי הענף היה שבור מזה זמן וכי העירייה לא בדקה ולא מנעה את נפילת העץ.

התובעת זימנה שמאי לבדוק את הרכב, אשר קבע, כי הנזק הישיר לרכב עומד על 12,446 ₪ וירידת הערך עומדת על 18,800 ₪ ובסה"כ 31,266 ₪.

משכך, טוענת התובעת כי האשם רובץ לפתח העיריה בכך שלא תחזקה את העץ כראוי, לא וידאה ולא בדקה מבעוד מועד מה מצב העץ, לרבות מצב הענף הגדול שנפל, לא מנעה בפעולות מקדימות של בדיקה ופיקוח את נפילת העץ ולא כרתה את הענף היבש מבעוד מועד ומשכך לא נקטה באמצעים סבירים למניעת התאונה.

משכך טוענת התובעת, כי העירייה הפרה חובה חקוקה על פי סעיף 235 לפקודת הראיות, הפרה חובת זהירות מושגית וקונקרטית וחבה כלפיה מכוח סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין. כמו כן טוענת התובעת לתחולת סעיף 41 לפקודת הנזיקין, בבחינת "הדבר מעיד על עצמו".

טענות הנתבעת

בכתב הגנתה טענתה הנתבעת כי אין לה אחריות מוחלטת על כל מפגע המתרחש ברחבי העיר, וכי היא מתחזקת את רשת העצים ברחובותיה אך אין לחייבה בדין מבלי להוכיח רשלנות מצדה.

הנתבעת טענה, כי בתאריך 28/9/10 נתקבלה אצלה הודעה או דווח בדבר בקשה לגיזום עץ עירוני, כאשר העץ נפגע על ידי כלי רכב מסוג משאית אלמונית שנסעה בכביש ופגעה בעץ, פגיעה אשר גרמה לנפילתו. לטענת הנתבעת המפגע טופל על-ידי המחלקה הרלוונטית מתוך חובתה לדאוג לתושבי העיר והמפגע הוסר.

הנתבעת הוסיפה, כי עד לקבלת ההודעה לא היה בידיה לעשות דבר, היא נהגה כרשות מקומית סבירה והיא עורכת תדיר נוהל בדיקת עצים על מנת לגלות נזקים פוטנציאליים ובבדיקה האחרונה לא התגלה נזק כלשהו, מכל מקום, כאשר במקרה דנן העץ נפל כתוצאה מפגיעת משאית לא ניתן היה לצפות את האירוע או למנוע את התרחשותו.

הנתבעת הוסיפה בכתב ההגנה כי נוצר ריקבון בחלק התחתון של בסיס העץ, דבר אשר אין לאבחנו עובר לקריסת הענף.

עדויות הצדדים והראיות שהוגשו

התובעת העידה, כי החנתה את הרכב שלה במגרש החניה, ביום 26/9/10 ביום ג' בערב, באה לצאת מהמקום שהיה מאוד מוצל וראתה חלל מעל הרכב כל ענף העץ נעלם. לדבריה, חשבה שגזמו את העץ וגם ראתה שארים של גיזום אולם ראתה מכה על האוטו. התובעת הוסיפה והסבירה את דעתה בדבר אופן קרות הארוע: "זה לא היה גיזום. כי היתה צלקת בעץ. אותה "צלקת" שהיתה מאוד גדולה, וזה משמעותי כי חצי מהצלקת היתה יבקשה והחלק התחתון היה טרי... הבנתי שבעצם בגלל שהצלקת יבשה, המכה הראשונית היתה. בין זה לבין הצלקת השניה העיריה היתה אמורה לאתר את זה. לא לחכות שזה יפול באופן טבעי" (עמ' 2 שורות 24-19).

התובעת העידה, כי היא מכירה את האחראי על הגינון באזור, שהיה שם לפחות פעם בשבוע, כי מכירה את הגננים מזה שהם באים לגינה מול הבית שלה ולטעמה הם היו צריכים להבחין בעץ, אבל בגלל שהם לא שמו לב לזה קרה מה שקרה וזו אחריות העיריה לשאת בהוצאה שנגרמה לה.

בחקירה הנגדית הודתה התובעת, כי אין לה ידיעה מקצועית באגרונומיה וכי לא ראתה בעיניה את הענף נופל. התובעת גם השיבה, כי אין לה ידיעה באיזו שעה הענף נפל, אבל היא יודעת שנפל במשך הלילה מרגע שהחנתה עד הבוקר. שמעה שנפל עץ אבל לא דמיינה שזה על האוטו שלה. לדבריה, בשכונה דיברו, אח שלה עבר במקום, יש לה עד שעבר במקום, אבל לא ידעו שמדובר ברכב שלה. התובעת אישרה כי עבדו ממול למקום בו נפל העץ, אולם לדבריה לא משאית פגעה בעץ ולו הייתה פוגעת, היה צריך למסור את מספר המשאית.

מטעם הנתבעת העיד מר שלומי גוזלן, מפקח במחלקת גנים ונוף בעיריית תל-אביב שהיה אחראי על האזור. מר גוזלן העיד, כי במקצועו הוא גנן, אחראי על גינון ומתעסק בעיקר בעצים. לדבריו, בתאריך 27/9/10 (שהוא תאריך של פניית המוקד שצורפה לכתב התביעה), הגיע בבוקר מוקדם וראה ענף גדול של עץ שבור על הרכב. בפינת הרחוב מתבצעת בנייה של בנין חדש, מדובר ברחוב צר והיו להם הרבה בעיות עם משאיות בטון וחומרי בנין שנכנסים לרחוב וגורמים נזקים בעמודי חסימה ומדרכות. כאשר הגיע לבדוק את המקרה, ראה שמדרכה שקעה והיה נזק בעמוד חסימה כתוצאה מפגיעה של גלגל גדול, על הגזע עצמו ראה פגיעה של מכה.

באשר לתחזוקת העצים במקום, העיד העד, כי נראה בתמונות שהוצגו על ידי התובעת, שהעצים מטופלים, גזומים לא גבוהים ולא כבדים, ואין סיבה שענף כזה יקרוס לבד. העד הצביע בתמונות על הבניין בו מבוצעות העבודות ממול, וכן על עמוד שבור הנמצא על המדרכה שלדבריו נפגע כתוצאה מפגיעת רכב. לדבריו, תיקון המדרכה נעשה למחרת היום ורואים את העמוד המתוקן ואת הריצוף. העד העיד כי צילם תמונות אולם אלה לא נשמרו במערכת.