עצמון נ' מדינת ישראל

החלטה

1.המדובר בבקשה לביטול פסילה מנהלית. זאת לאחר שהמבקש נפסל מנהלית למשך 30 ימים, ע"י קצין משטרה, בגין חשד שעבר עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המירבית המותרת.

2.כעולה מחומר הראיות, רכב משטרתי בכיכר דרך הבורג בבנימינה קלט את רכבו של המבקש במהלך נסיעה במהירות של 103 קמ"ש, במקום בו המהירות המותרת הינה 50 קמ"ש. המהירות נמדדה באמצעות מכשיר הממל"ז. טווח גילוי הרכב היה 280.5 מטר.

3.ב"כ המבקש טען להעדר ראיות לכאורה. לטענתו, מפעיל הממל"ז לא ציין מהן בדיקות הכיול שערך למכשיר (במידה וערך בדיקות כאלו).

כמו-כן, לא ציין השוטר בדו"ח כי הבחין בתמרור ב' – 24 המעיד על דרך עירונית.

לעניין מסוכנות, מדובר במי שיש לו 5 הרשעות קודמות בגין עבירות ברירת משפט בלבד, נוהג כ- 9 שנים. המבקש סוכן מכירות וזקוק לרכבו.

4.ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. לטענתו, קיימות ראיות לכאורה. השוטר ציין בדו"ח כי מדובר בדרך עירונית, וכי נבדקו התמרורים ונמצאו תקינים. כמו כן, השוטר ציין כי ערך בדיקת כיול בתחילת המשמרת ודי בכך בשלב זה. מדובר במבקש אשר נהג במהירות 103 קמ"ש במקום 50 קמ"ש, ובכך יש כדי להעיד על מסוכנותו.

5.סמכות הפסילה של קצין המשטרה מותנית בכך שקיימות ראיות לכאורה שהנהג עבר עבירה, ועל כן יש יסוד להניח כי יוגש כנגדו כתב אישום.

מעיון בחומר החקירה ובתיק החקירה שהוצג בפני, עולה שאכן קיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש עבר עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המירבית המותרת.

6.המבקש נתפס כשהוא נוהג במהירות של 103 קמ"ש. טווח גילוי הרכב היה 280.5 מטר. מכשיר המדידה באמצעותו נקבעה המהירות הינו הממל"ז.

אמינותו של מכשיר זה הוכחה בפסיקה.

כאשר המבקש נתפס בתגובתו הוא מציין :"אני לא יודע את המהירות במקום" (ראה: דברי נהג בנסיבות הדו"ח).

7.טענתו של ב"כ המבקש כי השוטר לא ציין מהן בדיקות הכיול שנעשו למכשיר הממל"ז, ולפיכך אין לדעת האם המכשיר כיול, הינה טענה אשר מקומה להתברר במסגרת התיק העיקרי. השוטר ציין בדו"ח כי ערך כיול למכשיר בתחילת המשמרת בתחנת המשטרה.

בשלב זה די בכך כדי לבסס לכאורה את תקינותו של מכשיר הממל"ז בעת המדידה.

במהלך התיק העיקרי יוכל ב"כ המבקש לחקור את השוטר בעניין זה, וניתן יהיה לברר כיצד בוצע הכיול, והאם יש ליחס לו משקל ראייתי מלא.

8.טענת ב"כ המבקש לפיה השוטר לא ציין כי במקום הוצב תמרור ב' 24 אינה מדויקת. השוטר ציין במפורש כי מדובר בדרך עירונית, וכי תמרורים נבדקו לפני האכיפה, ונמצאו תקינים (ראה: פרטי נסיבות הדו"ח).

9.מעבר לכך, המבקש אינו סותר את גירסת השוטר, לפיה המדובר בדרך עירונית. כאשר המבקש נתפס הוא ציין כי לא ידע מה המהירות המותרת במקום, אך לא ציין כי שגה וחשב שמדובר בדרך בין עירונית.

לו היו למבקש טענות ביחס לסוג הדרך, היו עליו להעלותן בהזדמנות הראשונה במסגרת תגובתו.

10.יש לציין כי במהלך השימוע שנערך למבקש לא הועלו טענותיו כנגד כיול המכשיר ובדיקת התמרורים בדרך.

לא ניתן לקבוע כי החלטתו של הקצין הפוסל אינה סבירה, שכן טענות אלו של המבקש הועלו לראשונה במסגרת הדיון בבית המשפט, ולא בפני הקצין הפוסל.