ערעור על החלטות במסגרת תביעה רכושית

השופטת ר. למלשטריך לטר :

1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה מיום 22..15 (כב' ס' הנשיא השופטת ש. ברגר) , אשר קבל בקשה לסילוק תביעה רכושית של המערערת על הסף, מהטעם ש"הפורום אינו נאות", ומטעם זה אף דחה בקשת המערערת לחלוקת כספים נזילים המצויים בקליפורניה. עוד מתייחס הערעור לשתי החלטות שנתן בית משפט לענייני משפחה, האחת מיום 16.5.13 שעניינה הארכת המועד להגשת כתב ההגנה, והשניה מיום 10.9.14 שעניינה מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבדוק האם ניתן להגיש תביעה לחלוקת רכוש בקליפורניה..

במוקד ערעור זה השאלה האם פורום אחר, בקליפורניה, נאות יותר  לדון בתביעה הרכושית של המערערת.

2. עובדות הרקע

2.1        הצדדים יהודים,  נישאו בשנת 1997 במדינת קליפורניה ארה"ב, ונישאו פעם נוספת בהליך משולב אזרחי/דתי במדינת ישראל בשנת 1998. במועד הנישואים בישראל היה המשיב אזרח ישראל והמערערת תושבת ואזרחית ישראל.

2.2        הצדדים התגוררו בקליפורניה עד יולי שנת 2011, שאז עלו לישראל, ומאז הם מתגוררים בישראל, ומגדלים כאן את ילדיהם המשותפים, שני קטינים ילידי 2002, 2007. לצדדים אזרחות ישראלית וכן אזרחות אמריקאית. מאז  שנת 2011 לא בקרו הצדדים בקליפורניה. לשני הצדדים בני משפחה בישראל.

2.3        במהלך חייהם בארץ, נקטה המערערת בהליכים משפטיים כנגד המשיב, על רקע משבר ביחסי הנישואין. המשיב הגיש תביעה לגירושין לבית הדין הרבני, והמערערת הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה בסוגיית משמורת הילדים ומזונותיהם וכן תביעה למזונותיה.

2.4        לצדדים רכוש בקליפורניה : בית מגורים שהוא מושכר, וכן כספים וניירות ערך במספר חשבונות בנק.

2.5        נסיון גישור שנערך בין הצדדים, לא צלח.

2.6        המשיב טען ל"פורום בלתי נאות"  ובקש לקיים את הדיון בבית המשפט בקליפורניה.

3. פסק הדין של בית משפט קמא

3.1        נוכח הבקשה לדחיה על הסף, שהגיש המשיב בטענה כי הפורום הנאות לדיון הוא במדינת קליפורניה, טענה המערערת תחילה בפני בית משפט קמא כי לבית המשפט בקליפורניה אין כלל סמכות לדון בתביעה רכושית מאחר ובני הזוג מתגוררים בישראל מאז שת 2011. לצורך כך הוגשו חוות דעת הצדדים, בית המשפט מינה אף מומחה מטעמו, והגיע למסקנה כי יש סמכות עקרונית לבית משפט בקליפורניה לדון בתביעה רכושית. 

3.2        מעבר לכך דן בית המשפט בשאלה האם הפורום המקומי הינו "פורום לא נאות" (FORUM NON CONVENIENCE ׂ).  בית משפט קמא ציין כי ענין זה נתון לשיקול דעת בית המשפט אליו הוגשה התביעה, כאשר על הטוען כי הפורום אינו נאות להוכיח כי מירב הזיקות האופפות את המקרה מצביעות לעבר פורום אחר המתאים יותר לדיון. בית משפט קמא סקר את הפסיקה, על שיקוליה השונים והקריטריונים לשיקול הדעת. בית משפט קמא סקר את העובדות הבאות :  מדובר ביהודים המצויים פיזית בישראל , חיים בישראל ומגדלים כאן את ילדיהם.  הסכסוך פרץ בישראל, התביעות הוגשו בישראל כפורום נאות וחזקה זו איננה נסתרת בקלות. לבית המשפט לענייני משפחה הוגשו תביעות נוספות על ידי המערערת בנושא משמורת ומזונות. למרות כל אלו,   משיש סמכות לדיון בקליפורניה, והרכוש (בית מגורים וכספים) מצויים בקליפורניה  -  עלול להתעורר קושי דיוני בשל הצורך בהבאת ראיות וגביית עדויות, קושי שיהיה כרוך בהוצאות משמעותיות.  בנוסף קיים חשש לקושי באכיפת פסק הדין בחו"ל, ומטעמים מצברים אלו יש מקום  לראות במדינת קליפורניה את הפורום הנאות. עוד ציין בית משפט קמא כי יש להוסיף לכך את השיקולים הציבוריים הנוגעים לעומס המוטל על בית המשפט בארץ, וכן את הבעייתיות בניהול הסכסוך באמצעות הפעלת דין זר במידת הצורך.

3.3        לענין ברירת הדין יצויין כי הצדדים אומנם טענו בפני בית משפט קמא לענין הדין שיחול, אלא שבית המשפט קמא לא ערך דיון בנושא זה, ונושא "הדין הזר החל, במידת הצורך" מוזכר אגב אורחא, לא כקביעה מחייבת וללא דיון כלשהו בסוגיה. ניתן להבין כי דיון זה אכן התייתר לשיטת בית משפט קמא, משקבע כי הפורום הנאות הוא בית המשפט בקליפורניה ודין התביעה למחיקה.

4. טענות הצדדים

4.1        המערערת טענה כי בית משפט קמא טעה כאשר קבע כי יש סמכות להגיש תביעת רכוש בקליפורניה בנסיבות המקרה. נטען כי  בית המשפט קמא שגה שאמץ את חוות דעת המומחה שמינה לצורך זה. נטען כי המשיב לא הרים את הנטל הכבד להראות כי בית משפט בקליפורניה מהווה פורום מתאים יותר. נטען כי  הזיקה המרכזית היא מושב הצדדים בעת הדיון, ומעבר לכך קיימת זיקה פרסונלית, זיקה תעסוקתית, זיקת נוכחות, וכן  ניהול ההליכים בישראל הינה במסגרת הציפיות הסבירה של הצדדים.  נטען כי המערערת חסרת משאבים כספיים, ואין לאלצה לעזוב את הילדים ולנהל הליך בקליפורניה. נטען כי הטענה היחידה של המשיב הינה שיקולי נוחות, כאשר העדים המרכזיים והיחידים לטענת המערערת הם הצדדים עצמם. נקבע כי גם אם הדין החל יהיה דין קליפורניה לא תהיה בעיתיות בניהול ההליך בישראל.  נטען כי המשיב איננו יכול להשמע בטענה כי קיימים קשיי אכיפה בקליפורניה, טענה שאיננה משרתת את ענייניו. נטען כי הדין החל הוא הדין הישראלי, ומכל מקום ציפיות הצדדים המשתמעות משיבתם לישראל הינן כי הליך משפטי יתקיים  בבית משפט ישראלי. עוד עותרת המערערת להורות על חלוקה מידית של הכספים הנזילים ועל הגשת כתב הגנה מטעם המשיב.

4.2        המשיב טוען כי ההחלטה הינה פרי שיקול דעת של הערכאה הדיונית השומעת, וערכאת הערעור  לא תטה להתערב בהחלטה כזו, אלא אם סברה כי שיקול הדעת  לא הופעל כיאות. נטען כי לבית משפט בקליפורניה יש סמכות לדון בתביעה רכושית  בנסיבות הענין. נטען כי המשיב ידרש להביא עדים מארה"ב ומומחי מיסוי,דבר שיכביד על ההליך כאן. נטען כי יש עדיפות להליך בארה"ב בשל מהירות ההליך, מה גם שלחלוקת הרכוש המצוי בארה"ב אין כל זיקה לישראל. לענין הערעור , נטען כי מדובר בהחלטות ולכן היה על המערערת להגיש בקשה לרשות ערעור. נטען כי במקרה כאן יש להחיל את הדין הזר, מה שיקשה על ניהול הליך בישראל, ואם יתנהל ההליך כאן יהיו קשיי אכיפה של הצווים ושל פסק הדין  בארה"ב. נטען כי המערערת  סבורה שהמשיב מעלים רכוש, וגם מטעם זה יהיה קל יותר לנהל את ההליך בארה"ב, מה גם שההשקעות הכספיות  השונות והאופציות הקיימות מבוססות על דיני ארה"ב. נטען כי הציפיה הסבירה של הצדדים היא להתדיין בארה"ב וממילא יהא צורך בהליך של אכיפת פסק חוץ בקליפורניה. נטען כי לשיטת המשפט הישראלית ולציבור הישראלי אין אינטרס כי ההליך יתקיים דווקא כאן.

5. יישום הקריטריונים השונים למקרה שבפנינו

5.1        בית משפט קמא סקר באופן רחב ומקיף את המסגרת הנורמטיבית של החוק והפסיקה, ומשום כך  אתרכז בעיקר ביישום הקריטריונים למקרה כאן. לא מצאתי לנכון להתייחס לשאלה האם מלכתחילה יש סמכות לבית משפט בקליפורניה לדון בתביעה, שכן נושא זה מתייתר נוכח המסקנה בפסק דין זה.

5.2        נקודת המוצא -  משפנה בעל דין לבית המשפט בתביעה שלבית המשפט סמכות לדון בה, חובה על בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו. דוקטרינת ה"פורום הלא נאות" הינה החריג לכלל זה, ורק במקרים חריגים ומיוחדים ניתן יהיה שלא לעשות שימוש בסמכות שהוענקה לבית המשפט.  המערערת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה, במספר תביעות, ביניהן תביעת רכוש הנמצאת בסמכותו של בית משפט זה.

5.3        נטל השכנוע ועוצמתו  - הטוען כי  הפורום אינו נאות, עליו נטל השכנוע להראות כי קיים פורום אחר שהוא מתאים יותר לדיון (עא 5118/92 חברת אלטריפי נ. סלאיימה ואח' (29.1.97), עא 300/84 אבו עטיה נ. ערבטוסי (19.3.85) . דהיינו – מוענק יתרון ראשוני לתובע שפנה לבית המשפט המוסמך, והנטל על  הנתבע  להראות כי מירב הזיקות מצביעות לעבר פורום אחר שהוא מתאים יותר. טענת "פורום בלתי נאות" איננה טענה במסגרת מאזן נוחות רגיל, אלא שעל הטוען זאת לשכנע את בית המשפט כי המאזן נוטה "בבירור ובמובהק" אל עבר הפורום הזר. (עא5118/92 הנ"ל). תוך סקירת מירב הזיקות בהמשך, אתייחס לשאלה האם הורם נטל זה.

5.4        הקריטריונים בשיקול דעת בית משפט -  ההכרעה בנושא הפורום הנאות הינה כאמור בשיקול דעת בית המשפט, בהתייחס לנסיבות הספציפיות, תוך שיבחן האם מדובר "בפורום הטבעי" לדיון בהתחשב בנסיבות כולן ובמכלול הזיקות, תוך התחשבות בציפיותיהם הסבירות של הצדדים כולם.  ברעא 4716/93  החברה הערבית לביטוח שכם נ. עבד זריקאת (22.6.94) מבחין בית המשפט בין שיקולים הקשורים לבעלי הדין, לבין שיקולים הקשורים לציבור הרחב.  וראו גם מאמרו של קרייני "שיקולי הפורום הנאות: מסעם אל תום האלף השני ומעבר לו " מחקרי משפט י"ט 2002 , שם  מבחין המחבר בין 2 קבוצות של שיקולים : שיקולי נוחות ושיקולי מהות (ראו שם עמ' 70).

5.5        בין השיקולים המתייחסים לבעלי הדי ן - הוזכרו השיקולים של נוחות הצדדים, מקום מגורי העדים, האפשרות לחייב עדים להעיד ולהוצאות הכרוכות בהבאתם, האפשרות לערוך ביקור במקום האירוע אם יתעורר צורך בכך והאפשרות לאכוף את פסק הדין. ועוד נקבע בפסק דין זריקאת –

"לשם קביעת הזיקות נבחנים, בין השאר: מקום מושבם של הצדדים, המקום שבו הם מנהלים את חייהם, המקום שבו הם מנהלים את עסקיהם ומקום אירוע התאונה. כן נשקלות האפשרות המעשית של הגשת התביעה בפורום הזר והשאלות אם תהיה לאותו פורום סמכות הן על התובע והן על הנתבע ואם הסעד שיקבל התובע יהיה דומה במהותו לסעד בפורום שנבחר וישקף צדק מהותי, או יהיה בלתי סביר באופן קיצוני. שוני בלבד בסכום הפיצויים או בסעד שיינתן בפורום הזר אינו מצדיק אי-העברת הדיון לאותו פורום, כל עוד ייעשה עם הצדדים צדק מהותי."

הצדדים לתיק זה עלו לישראל בשנת 2011 והם מתגוררים כאן ,מנהלים את חייהם ועבודתם כאן, מגדלים את ילדיהם המשותפים כאן. הסכסוך שבין הצדדים נוצר כאן, והמשיב אף הגישה תביעת גירושין לבית הדין הדתי בארץ.

בנוסף, המערערת הגישה  תביעות נוספות לבית המשפט לענייני משפחה בארץ  בנושא משמורת מזונות הילדים, ומזונותיה היא. תביעות אלו ממילא מתבררות בפני הערכאה בארץ.

ראוי לציין כי בית משפט קמא לא פסק עדין בנושא ברירת הדין, אך גם אם ימצא כי הדין החל הוא הדין הזר (ואינני מביעה דעתי בענין) הרי  שעקרונות הדין האמריקאי דומים לעקרונות הדין הישראלי לענין חלוקת הרכוש, כפי שציין  מומחה בית המשפט, עו"ד פרידלנד בחוות דעתו (שהתייחסה לשאלה האם יש סמכות דיון לבית משפט בקליפורניה.). לפי הדין בקליפורניה רכוש שנרכש במהלך נישואי הצדדים שהיו תושבי קליפורניה, הוא רכוש משותף. רכוש שהיה בבעלות  צד מהצדדים לפני הנישואין או התקבל לאחר הנישואין כמתנה או ירושה, הוא רכוש נפרד. בתביעה מעין זו, גם לפי הדין בקלפורניה, על כל אחד מהצדדים לגלות את כל המשאבים והחובות שיש לכל אחד, ביחד ולחוד. התייחסתי לנושא זה על מנת להדגיש כי עקרונות חלוקת הרכוש , בהיבט הליבה, דומים  בדין הישראלי ובדין קליפורניה.

לעתים מתחשב בית המשפט בנושא הדין במסגרת הדיון בפורום הנאות, אך  לא בהיבט הקושי להוכיח דין זר, אלא בהיבט התוצאתי שלו, אם יש הבדלים עקרוניים כדי  לגרום לחוסר צדק. זהו רק אחד מן השיקולים, שאיננו ישים במקרה כאן נוכח הדמיון בעקרונות החוק.

המשיב טען כי יהיה עליו להביא עדים מקליפורניה לדיון בארץ, אך לא ידע לציין במעמד הדיון מיהם העדים הנחוצים לו. המשיב טען כי יזקק לחוות דעת בענייני מיסוי. גם אם יזקק לחוות דעת כאלו שיכולות להשלח, עדין אין וודאות שיהיה צורך בחקירת המומחים, ואם כן, זו יכולה להיעשות בדרך של VIDEO-CONERENCE ("כינוס וידיאו" או "היוועדות חזותית") , או בדרך טכנולוגית דומה. ( (רעא 3810/06 דורי בע"מ נ. גולדשטין (24.9.07), רעא 3005/02 SMITHKLINE  BEECHAM  P.L.C  נ. אוניפארם בע"מ (30.6.02).

5.6        עידן הכפר הגלובלי - בעידן הגלובליזציה, הולכת ומצטמצמת הנטיה לקבלת הטענה בדבר פורום לא נאות, בשל  "ספיגת המרחקים" באמצעים טכנולוגים שונים , (ראו רע"א 2705/97 הגבס נ' The Lockformer (26.1.98)

"להנחה זו, שעל^-פיה בדרך כלל ייטה בית^-המשפט לדחות טענת פורום לא נאות, ישנו רציונל נוסף. רציונל זה מבוסס על ההתפתחויות שחלו בתקשורת ובדרכי התנועה המודרניים. בעבר, קשיים שנגרמו לנתבעים, אשר נדרשו להתדיין בפני פורום זר, היו רבים ואמיתיים. אלה נבעו הן מקשיי הקומוניקציה והן מעלותם הרבה. בימינו, בעידן מטוסי הסילון, הטלפון הסלולרי, הפקסימיליה והאינטרנט, איבדו קשיים אלה חלק ניכר מעוצמתם. העולם כולו הולך והופך ל"כפר אחד גדול", שבו למרחקים שבין מקום אחד למשנהו אין עוד אותה משמעות מכבידה כבעבר. לפיכך, אין להפריז במשקל שניתן לקשייו של נתבע לבוא עם עדיו לארץ אחרת, ומכאן גם מתבקש שהנטייה להיעתר לטענת פורום לא נאות תלך ותקטן. "                                          (הדגשה לא במקור)

וראו גם  רע"א 2903/96 מסיקה נ' דולנס (10.3.98); רע"א 749/05  Insight Venture Bartners נ' טכנו הולד, (11.4.05) רע"א 4501/05 Deluxe Laboratories נ' דה לקס הוליווד ישראל (26.10.05) ;רע"א 9141/00 Lang נ' מרכס, (26.8.01)  ; (עא 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ. CAE ELECTRONICS LTD  (4.9.07) וכן בעמ 9914/09 פלונית נ. פלונית (19.1.10) .

5.7        היה ויקום צורך לחוות דעת מיסוי או חוות דעת אחרת, יתכן ושאלות הבהרה ירצו את המערערת, וגם אם לא,  תתכן חקירה באמצעי טכנולוגיה מתקדמים. גם אם יהיה צורך בהבאת המומחה לארץ, ההוצאות הכרוכות בכך מועטות לעומת ניהול משפט בקליפורניה. יצויין כי לפי הצפי, שני העדים המרכזיים בנושא חלוקת הרכוש הינם שני הצדדים לתיק זה, אשר שניהם מתגוררים בישראל דרך קבע ויוכלו לנהל הליך יעיל בארץ.  

בני הזוג מתגוררים בארץ, כאן ילדיהם, כאן מרכז חייהם. ניהול משפט בארץ זרה ומרוחקת יקשה על הצדדים בשל הצורך לנהל משפט בחו"ל, צורך בנוכחות בחו"ל מדי פעם ובמהלך הדיון עצמו כשהילדים נשארים בארץ בסביבתם הטבעית, צורך בתדרוך של עורכי הדין שלא תמיד מתאפשר ללא נוכחות במקום המשפט, ותשלום שכר טרחה לעורכי דין של עשרות אלפי דולרים ואולי אף מאות אלפי דולרים,  כמקובל בערכים של מדינת קליפורניה.  אציין כי העדר היכולת הכספית לנהל הליכים כאלו בקליפורניה, יכולה היא לכשעצמה להכריע את הסכסוך, ולאו דווקא בדרך הצודקת.

לבני הזוג רכוש בקליפורניה, חשבונות נזילים, אופציות ובית מגורים ממנו מתקבלים דמי שכירות. רכוש זה , כפי שמתועד, ניתן לבדיקה ולהערכה, ולא מדובר בהליך מסורבל שאי אפשר לקיימו מהארץ.

עוד אציין כי ממילא קשורים הצדדים בהליכים משפטיים נוספים שמתקיימים בפני בית המשפט לענייני משפחה, שהם מנהלים בארץ. טרחתם לשכור עורך דין לצורך זה, להגיע לבית המשפט לצורך הדיונים האחרים, כבר קיימת ממילא, כך שאין בדיון בתביעה רכושית משום  "סטייה" משמעותית מדרכם.  היבט נוסף הוא העובדה שכלל נושאי המחלוקת בין הצדדים בקשר לסכסוך נשמעים בפני שופט אחד, הדן במכלול. מחלוקות בענייני פירוק נישואין בעיקרן מורכבות ומתפרשות על רבדים שונים. יש יתרון בכך ששופט אחד  יכול לראות זויות שונות של אותו סכסוך על מנת לנסות ולפתרו בדרך הטובה ביותר. ריכוז התביעות בפני פורום אחד  יכול לקדם פתרון של ישוב המחלוקת בכללותה.

עוד אציין כי הטיעון בענין קושי לאכוף את פסק הדין בקליפורניה, איננו נכנס למשוואת השיקולים, שכן ענין זה הוא אינטרס של תובע.  המערערת היא התובעת בתביעה, והיא זו שבחרה את פורום הדיון בישראל ולכן שיקול האכיפה איננו שיקול במקרה כאן.   כך גם לגבי השיקול שהעלה המשיב, כי המערערת סבורה שהוא מבריח רכוש ולכן עדיף שתנהל את ההליכים קרוב לרכוש. גם שיקול זה הוא עניינה של המערערת, ולא שיקול שמקדם את טיעונו של המשיב.

5.8        כאמור,   בתי המשפט נדרשו לא אחת לשאלת הפורום הנאות ונקטו בגישה מצמצמת. כפי שקבע כב' הנשיא שמגר בפסק דין אבו ג'חלה, על מנת לעכב הליכים, על בית המשפט להשתכנע בהתייחס למבחן הזיקות כי אכן קיים פורום שבאופן ברור מתאים יותר לניהול הדיון. במידה והנתבע לא הצליח לשכנע את בית המשפט בקיומו של פורום כזה, לא יעכב בית המשפט את הדיון.

5.9        האם עמד המשיב בנטל המוטל עליו לשכנע את בית המשפט כי בית המשפט במדינת קליפורניה הוא הפורום הנאות ? לדעתי התשובה שלילית. כמדומני שניתן לומר שהמשיב לא הרים את הנטל להראות כי קיים פורום אחר שהוא באופן ברור מתאים יותר לשמיעת הדיון.  על פי מבחן מירב הזיקות, בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות.

5.10      הלכות בית המשפט העליון הזכירו את נושא " השיקולים הציבוריים" – דהיינו עד כמה עומס דיונים על המערכת אמור להשפיע כ"מעגל חיצוני" על ההחלטה.  בפסק דין אבו עטיה הושארה שאלה זו בצריך עיון. גם  בעא 2705/91 אבו ג'חלה נ. חברת החשמל מזרח ירושלים  (3.12.93) לא הוכרעה שאלה זו על אף שכב' הנשיא שמגר  מציין כי איננו רואה סיבה מדוע לא ניתן יהיה להתייחס לשיקולים ציבוריים ולהעניק להם משקל כאשר "כפות המאזניים שבין הצדדים מעוינות" כאשר אין מקום  שמערכת המשפט הישראלית  תישא באמצעות החברה בעומס הכבד של תביעות וניהול התדיינות שאינן קשורות לה.

אציין כי לתפישתי כלל איננו נזקקים לשיקול הציבורי בענין שבפנינו, שכן כפות המאזניים שבין הצדדים אין מעוינות. המשיב כלל לא הראה שהפורום המתאים יותר הוא בית המשפט בקליפורניה.

מעבר לצורך אציין כי לשיטת המשפט הישראלי ענין אמיתי בתובענה, ולפורום המקומי יש אינטרס רגולטורי להסדיר את מערכת היחסים שביסוד הסכסוך שכן מדובר בשני ישראלים, הנשואים על פי הדין הדתי, מתגוררים בארץ, ילדיהם משולבים במוסדות החינוך כאן, ולא ניתן לאמר שעניינם זר לחברה הישראלית.

6. מספר מילים לגבי הפרוצדורה - המשיב טען שעל המערערת היה להגיש בקשת רשות ערעור. הלכה היא כי החלטה המסיימת את הדיון בתיק הינה פסק דין, אף אם הוכתרה בכותרת "החלטה". החלטת בית משפט קמא הינה פסק דין לכל דבר וענין, ולכן ניתן לערער עליה בזכות, ובאותה הזדמנות גם על ההחלטות שונות שהתקבלו במהלך ניהול התיק. (תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 ).

7. לסיכום

7.1        המשיב לא הרים את הנטל לשכנע כי בית המשפט בקליפורניה הוא פורום טבעי יותר ומתאים יותר לדיון בחלוקת הרכוש. לפיכך הפורום המתאים הוא בית המשפט לענייני משפחה בישראל.

7.2        אציע לחברי להחזיר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, על מנת שידון בברירת הדין. לצורך זה תגיש המערערת סיכומיה בתוך 15 יום מהיום והמשיב יגיש סיכומיו 15 יום לאחר מכן. ההחלטה בנושא הדין החל תנתן בסמוך לכך.

7.3        על המשיב להגיש כתב הגנתו לכתב התביעה בתוך 60 יום מהיום.

7.4        מיד לאחר מכן יכריע בית משפט קמא בבקשה המערערת לחלוקת הכספים הנזילים.

השופטת שושנה שטמר – אב"ד

אני מסכימה

לפיכך הוסכם כמפורט בפסק דינה של השופטת ר. למלשטריך-לטר (וראו סעיף 7 המסכם את הקביעות בפסק הדין).

אנו מחייבים את המערער לשלם למשיבה את הוצאותיה ושכר-טרחת עורך דינה בסכום כולל של 15,000 ₪ (והסכום כולל גם מע"מ).

אני מורים כי העירבון שהופקד בערעור על ידי המערער, ככל שהופקד, יועבר למשיבה, לידיו הנאמנות של בא-כוחה,  על חשבון ההוצאות ושכר-טרחת עורך הדין שפסקנו לה.

ניתן היום,  י"ב חשוון תשע"ו, 25 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.

            ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים