ערעור על החלטת מנהל מע"מ לבטל את רישומה של חברה כעוסק מורשה

פתח דבר והליכים קודמים

1. הערעור שלפני הוגש על החלטת מנהל מע"מ ת"א 3 (להלן – "המנהל" או "המשיב") לבטל את רישומה של חברת דורון רובין השקעות וייעוץ בע"מ ("המערערת" או "החברה") כ"עוסק" וזאת מתוקף סמכותו הקבועה בסעיף 61(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – "החוק" או "חוק מע"מ").

2. במסגרת הערעור הגישה החברה בקשה דחופה לעיכוב ביצוע החלטת המנהל לסגור את תיק העוסק שלה וזאת בהסתמך על הוראת סעיף 64(ג) רישא לחוק מע"מ. לטענת המערערת, הגשת הערעור מעכבת באופן אוטומטי את ביצוע החלטת המנהל עד להכרעה בערעור גופו.

   ברם, מאחר שהמנהל ביצע את החלטתו עוד בטרם הוגש הערעור, דהיינו, סגר את תיק העוסק שלה, ביקשה החברה כי בית המשפט יורה למנהל, במסגרת סעד זמני, לפתוח את תיק העוסק שלה לאלתר וזאת עד להכרעה בערעור.

3. מנהל מע"מ מיהר להגיש בקשה דחופה במסגרתה ביקש להותיר על כנה את החלטתו לסגור את תיק העוסק של החברה, או במילים אחרות, שלא לעכב את ביצוע החלטתו או, אם תרצו, שלא לפתוח את תיק העוסק שלה מחדש, בהינתן כי התיק כבר נסגר.

4. במסגרת הדיון שהתקיים בבקשת המשיב להותיר את החלטתו על כנה, נחקרו נציגי הצדדים על תצהיריהם ובתום הדיון נשמעו סיכומים בעל-פה.

5. אין מחלוקת, כי לאור החזקה הקבועה בסעיף 64(ג) רישא לחוק מע"מ, לפיה הגשת הערעור תעכב את ביצוע סגירת התיק, נטל הראיה וההוכחה מוטלים על המשיב.

   ואכן, המשיב פתח בהבאת ראיותיו ואינו חולק על כך כי עליו לשכנע כי, במקרה דנן, מתקיימות הנסיבות להתקיימות החריג, לפיו יש להותיר את תיק המערערת סגור עד להכרעה בערעור.

6. בתאריך 19.5.2019 ניתנה החלטתי המאשרת את בקשת המשיב שלא לעכב את ביצוע החלטתו. נקבע כי תיק העוסק של המערערת יישאר סגור עד למתן פסק דין בערעור.

   הגם שמתחתי ביקורת על התנהלות מנהל מע"מ, בנסיבות העניין, וקבעתי כי נפלו פגמים בהחלטתו על סגירת תיק העוסק של המערערת, לאור העובדה שלא שניתנה לה הזכות להשמיע את טענותיה, נחה דעתי כי הייתה בהזדמנות המאוחרת שניתנה לרו"ח מטעם המערערת כדי לרפא את הפגם של אי מתן זכות שימוע. כן קבעתי כי, בטרם נשלח מכתב ביטול הרישום למערערת היו בידי המשיב ממצאים מספקים המעוררים חשד סביר על קיומה של פעילות בלתי חוקית בהפצה ובניכוי של חשבוניות שלא כדין.

   בסופו של דבר נקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב נוכח הנזק שמסבה פעילות המערערת לקופה הציבורית, פגיעה העולה על הנזק שעלול להיגרם לה מביטול רישומה, אשר אינו בלתי הפיך. שכן, ככל שיתברר כי על המשיב להחזיר כספים למערערת, או למי מלקוחותיה הזכאים לניכוי מס תשומות, הרי שאלו יושבו להם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.