בעניין הקטינים ל. א ילידת 2016
ש. א ילידת 2020
ל. א יליד 2021
פסק דין
1.עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת רויטל באום) בתיק תלה"מ 57609-09-22 מיום 4.4.23 (להלן: "התיק קמא" ו- "ההחלטה קמא", בהתאמה) במסגרתה נקבע כי זמני השהות של הקטינים עם אביהם המשיב יתקיימו מחוץ למרכז קשר, והכל כפי שיפורט להלן.
רקע וההחלטה קמא
2.המבקשת והמשיב (להלן גם: "הצדדים"), ניהלו קשר זוגי משנת 2014. במסגרת יחסיהם נולדו לצדדים שלושת הקטינים שפרטיהם בכותרת.
3.יחסי הצדדים עלו על שרטון ובחודש יוני 2022 עזב המשיב את דירת מגורי הצדדים.
4.לטענת המבקשת, המשיב נהג כלפיה באלימות במספר מקרים, והיא הגישה בגינם תלונה במשטרה. בחודש אוקטובר 2022 הוגש נגד המשיב כתב אישום בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש – בן זוג; תקיפה סתם – בן זוג (שתי עבירות) (ת"פ xxx).
5.לטענת המבקשת, מיום שהחלו ההליכים בין הצדדים, המשיב נוקט בפעולות חמורות המסכנות את שלומם הנפשי של הקטינים, אשר עדים לכאורה באופן יומיומי להסתה נגד המבקשת, אמם. עוד לטענת המבקשת, המשיב נוהג באופן אלים ותוקפני כמעט בכל פעם שמגיע לאסוף או להחזיר את הקטינים.
6.בהחלטת בית המשפט קמא מיום 1.7.2022 נקבע כי זמני השהות של המשיב עם הקטינים יהיו מצומצמים וללא לינה; המשיב ישהה עם הקטינים בימי שני וחמישי בשעות 13-19, ובכל שבת שנייה בשעות 10-19. המשיב עתר בבקשת רשות ערעור בבית משפט זה, על החלטת זמני השהות אולם בקשתו נדחתה (רמ"ש 47767-07-22, כב' השופטת עדי חן ברק).
7.ביום 26.12.2022 הופנו הצדדים במסגרת התיק קמא, להערכת מסוכנות במרכז אל"י, תוך שזמני השהות של המשיב עם הקטינים נותרו על כנם.
8.ביום 21.3.2023 הועבר לתיק קמא עדכון ממחלקת הרווחה כי הצדדים סיימו את אבחון המסוכנות, אך המלצותיו טרם הוקראו לצדדים ובשל כך ביקשה העו"ס לס"ד להעבירו באופן חסוי לתיק קמא.
9.לטענת המבקשת, ביום 28.3.2023 היא נקראה לסור בדחיפות למחלקת הרווחה, שם נאמר לה מפורשות כי נשקפת סכנה לה ולקטינים מהמשיב, והומלץ לה להיכנס באופן מידי למקלט לנשים מוכות (להלן: "המקלט") יחד עם הקטינים. המבקשת נעתרה להמלצה, וביום 29.3.23 הועברה יחד עם הקטינים למקלט.
10.ביום 30.3.23 נתן בית המשפט קמא החלטה נוספת בנוגע לזמני השהות בפסח, כדלקמן:
"לאחר שעיינתי בעדכון מעו"ס לסדרי דין שהוגש אתמול אך הועבר לעיוני רק היום – אני מורה כי המפגשים של הקטינים עם האב יהיו כפי שנקבעו בהחלטתי מיום 25.3.23 הנ"ל אך זאת בפיקוח צד שלישי (מי מהוריו של האב) כאשר איסוף הקטינים והשבתם יהא מבית האם בידי מי מהוריו של האב או מי מבני משפחתו האחרים ולא בידי האב עצמו. בשלב זה ועד להבהרת התמונה בידי עו"ס, אני אוסרת על קיום כל קשר או מפגש בין האב לאם".
11.יובהר כי בהחלטה מיום 25.3.23 נקבע, כי במהלך חג הפסח זמני השהות עם המשיב יהיו כדלקמן: ביום 3.4.23 בשעות 10-19; ביום 5.4.23 ליל הסדר, בשעות 12-22; ביום 10.4.23 בשעות 10-19.
12.ביום 2.4.23 הגישה המבקשת "בקשת הבהרה דחופה" בתיק קמא, במסגרתה ציינה כי בשל הימצאות המשיבה והקטינים במקלט – זמני השהות של המשיב עם הקטינים אינם יכולים להתקיים. עוד באותו היום הוגשה תגובת המשיב להבהרה וכן הודעה מעו"ס לסדרי דין המבקשת לוודא שבית המשפט קמא קיבל את העדכון בנוגע לכניסת המבקשת והקטינים למקלט.
13.ביום 3.4.23 הוגשו לתיק קמא הערכות המסוכנות שנעשו לצדדים. בהתאם להחלטה מיום 25.3.23, אבחון המסוכנות הוגש לעיון בית המשפט בלבד (חסוי לצדדים).
בהחלטה מיום 3.4.23 צוין כי בית המשפט עיין בהערכות המסוכנות שנערכו לצדדים. נקבע כי אין מניעה שהקטינים ישהו עם המשיב, למרות שהמשיבה והקטינים נמצאים במקלט, וזאת בתנאי שמי מהורי המשיב ישהה עם הקטינים למשך כל זמן הביקור. כן נקבע כי גורם מטעם המבקשת ידאג להבאת הקטינים מהמקלט אל המלווה מטעם המשיב, וכן יקבל את הקטינים בשובם מהמשיב.
14.ביום 3.4.23 הוגש תסקיר מהמחלקה לשירותים חברתיים, להלן תמציתו:
מהמידע שהתקבל מהפסיכולוג המטפל במשיב, עולה דאגה רבה כלפי מצב המשיב. במהלך שיחת טלפון ארוכה שהתקיימה בין הפסיכולוג לגורמים מטפלים במחלקה נמסר מידע נוסף אשר לא נכתב בחוות דעת זו ואשר הגביר את הדאגה.
לאור מצבו הנפשי של האב כפי שהשתקף בחוות הדעת, קיים חשש מתגובותיו כלפיי הקטינים במפגש שיתקיים שלא במרכז קשר, ללא ליווי של גורמי מקצוע בעת המפגש. ליווי זה יאפשר בקרה על מצבם של הילדים והתרשמות מהמפגש עצמו ומסיומו.
בקשתו של המשיב להיפגש עם ילדיו, מובנת וכן מובנת חשיבות רציפות הקשר בינו לבין הקטינים. עדין יש לראות בראש ובראשונה את טובת הקטינים ולאחריה את טובת ההורים. במצב הדברים כיום ישנה דאגה ברורה וסימני שאלה רבים, כפי שמובאים בצורה ברורה הן באבחון המסוכנות כלפי הקטינים והן בחוות דעתו של הפסיכולוג המטפל במשיב.
עו"ס המקלט התרשמה ממצבם הרגשי המורכב של הקטינים. באופן טבעי הקטינים נמצאים כיום בטלטלה רגשית ובבלבול רב. לגבי ילדי המשפחה, מקובל במצבים אלו לאפשר לילדים זמן התאקלמות והבנת המצב והסיטואציה המורכבת אשר נוצרה.
ההמלצה היא על משמורת זמנית למבקשת, וקיום המפגשים עם המשיב במרכז קשר, מוקדם ככל הניתן, לאחר חופשת פסח. ככל שהתוכנית תתקדם יומלץ בהמשך על הוצאת המפגשים ממרכז הקשר.
15.לתסקיר הנ"ל צורף מכתבו של הפסיכולוג הקליני חיים קפלן (להלן: "קפלן") נושא תאריך 29.3.23, שמוען לסגנית מנהלת מחלקת הרווחה בעיריית xxx. תמצית הפנייה היא כדלקמן:
המשיב נמצא בטיפולו מאז חודש יולי 2022. המשיב פנה לקפלן סביב פרידתו מהמבקשת, תיאר כי "היא זרקה אותו מהבית", "מדווחת עליו דיווחים מסולפים לגורמי הרווחה" ולדעתו המבקשת מתמרנת את כולם והוא מובס במאבקים בינו לבינה.
זמן קצר לאחר תחילת הטיפול של המשיב אצל קפלן, ביצע המשיב ניסיון אובדני. בעזרת אביו הופנה המשיב למרפאה פסיכיאטרית, שם הפסיכיאטר ראה בניסיון האובדני ריאקציה למצבו המסובך בחייו האישיים. הפסיכיאטר ראה במעשה האובדני הפרעה בהסתגלות, לא דכאון אנדוגני ולא הפרעת אישיות. המשיב קיבל תרופות להקלת הכאב הנפשי.
בחודשים שחלפו מאז פרידת הצדדים, המשיב מתאמץ לשמור על קשר טוב עם הקטינים. המשיב נתון במשבר מתמשך בו הוא מרוט עצבים מההמתנה והיותו נתון לעוד בדיקות. יש מקום לדון בדינמיקה האישיותית, בהתבצרות המשיב בעמדת הקורבן, בדמוניזציה שעושה כלפי המבקשת ובקושי של המשיב לווסת את תגובותיו כלפיה, אך המשיב לא פנוי לבירור זה בתקופה זו.
הכוונה להרע את זמני השהות של המשיב עם הקטינים ולחייבו לפגשם רק במרכז קשר מהווה סיכון אובדני חמור עבורו. במרכז הקשר המשיב יחוש מושפל ויחוש כי ייגזל ממנו זמן עם ילדיו, שגם ככה מרגיש לו מועט מדי.
הסכנה האובדנית אינה נובעת מאי שפיות. קפלן לא שמע מהמשיב תכנים המרמזים על סכנה הנובעת מהמשיב כלפי הקטינים, וקפלן לא רואה כל סיבה למנוע מהמשיב לראות את הקטינים.
16.ביום 4.4.23 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, נשוא בקשת רשות הערעור דנן, כהאי לישנא:
"אף אם בית המשפט יכול היה להתעלם לחלוטין ממצבו של האב או מטובתו - בית המשפט סבור, לאור המסמכים שהוגשו - כי טובתם של הילדים היא לפגוש אותו, בתנאי שבכל זמן המפגש יהיה אדם נוסף נוכח (מי מהוריו. עדיף שניהם).
בית המשפט סבור, כי ליווי הילדים בידי גורם נוסף ישמור על בטחונם (הגם שכל המומחים מדברים על בטחונו של האב) מצד אחד, ירגיע את האב מצד שני ויבטיח קשר, ולו מינימלי, בין האב לילדים.
בית המשפט סבור כי מניעת מפגשים בין הילדים לבין האב כפי שנקבע בהחלטות קודמות, בשילוב עם השינוי הדרסטי בשגרת חייהם של הילדים, יעביר מסר מדאיג לילדים כי אביהם מסוכן להם ויערער אותם עוד יותר - שעה שניראה מכל המסמכים שהוגשו כי האב בעיקר מסוכן לעצמו, וכי-כאשר הילדים עימו לא נשקפת סכנה - לא לילדים ולא לאב.
כאמור - המפגשים יהיו בפיקוח מלא, וזהו תנאי לקיומם".
בקשה לעיכוב ביצוע
17.בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור דנן (נזכיר כי הרמ"ש הוגש יום לפני ערב ליל סדר פסח), הגישה המבקשת "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע החלטה לרבות צו ארעי טרם תגובת המשיב". במסגרת הבקשה נטען, כי ההחלטה קמא ניתנה בניגוד להמלצת גורמי הרווחה בתסקירם, וכי לקטינים נשקפת סכנה מקיום זמני השהות במחיצת המשיב, אביהם.
18.הבקשה לעיכוב ביצוע הועברה לעיונו של השופט התורן, כב' השופט הבכיר יצחק כהן, אשר דחה אותה בהחלטה מיום 5.4.23 (ערב ליל סדר פסח), בנמקו:
"מרצף ההחלטות שצורפו לבקשה נראה, שבית המשפט מצוי היטב בסכסוך בין הצדדים, והחלטתו ניתנה לאחר ששקל את המלצות גורמי המקצוע, לרבות חוות דעתו של הפסיכולוג הקליני מר חיים קפלן, ממנה עולה, כי אין במשיב מסוכנות כלפי ילדיו.
בית המשפט התנה את המפגש בכך שהמפגש יתקיים בנוכחות לפחות אחד מהוריו של המשיב, ועל רקע הכרתו של בית המשפט קמא את הסכסוך, ונראה כי הדבר מאיין כל חשש לביטחונם של הקטינים".
טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור
19.להלן תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור:
א.ההחלטה קמא מסכנת את הקטינים ועומדת בניגוד מוחלט להמלצות אנשי המקצוע. ביהמ"ש קמא שגה כשלא אימץ את המלצות התסקיר, על פיהן המפגשים עם המשיב יתקיימו במרכז קשר בפיקוח של עובדת סוציאלית במועד קרוב ומייד לאחר חג הפסח.
ב.בית המשפט קמא שגה כאשר התעלם מדיווח צוות המקלט על מצבם הרגשי המורכב של הקטינים, ממנו עולה כי נמסר לקטינים על ידי אנשי המקצוע, בהתאם לגילם, כי הם נמצאים במקלט בשל מצבו של האב.
ג.בית המשפט קמא לא דאג לקבל ערובות ו/או התחייבות צדדים שלישיים לקיים פיקוח; וכן לא קבע דרכים אשר יבטיחו את חיסיון מיקומו של המקלט. ההחלטה קמא עלולה לסכן את שלומם הנפשי והפיזי של הקטינים – זאת לאור המלצות התסקיר הברורות והחד משמעיות.
ד.מעמדם של תסקירים וחוו"ד מומחים, בהליכים הנוגעים לקטינים בכלל ולהסדרי שהות בפרט, נידונה פעמים רבות בפסיקה, אשר עיגנה פעם אחר פעם את משקלם המשמעותי, נוכח הכלים והכישורים בהם ניחנים גורמי המקצוע לעומת הערכאות השיפוטיות.
אף הובהר בפסיקה כי ככל שמדובר בגורם מקצועי שמונה ע"יי ביהמ"ש עצמו, אזי לא רק שאימוץ מסקנותיו יהווה נקודת המוצא אלא כי סטייה מהן תיעשה אך ורק מפאת טעמים כבדים משקל, שלא קיימים בענייננו אנו.
ה.בית המשפט לערערו מתבקש לקבוע כי המלצות התסקיר יאומצו כך שתינתן משמורת זמנית למבקשת, והמפגשים עם המשיב יתקיימו במרכז קשר בהתאם להמלצות.
המשך השתלשלות העניינים בתיק דנן ובתיק קמא
20.בקשת רשות הערעור הועברה לעיוני ולטיפולי ביום 13.4.23, מייד עם תום פגרת הפסח. בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי הבקשה מצריכה תשובה והוריתי להעבירה למשיב כדי שיתן תשובתו.
21.עיון בתיק קמא מלמד כי מאז הוגשה בקשת רשות הערעור דנן, חלו התפתחויות כדלקמן:
א.בבקשת המבקשת, שנקלטה ביום 13.4.23, צוין כי נוכח דחיית בקשת עיכוב הביצוע ברמ"ש זה, המשיבה והקטינים עזבו את המקלט בערב ליל סדר פסח והם אינם שוהים שם יותר, אלא בביתם.
ב.ביום 13.4.23 ניתנה החלטה בתיק קמא, לפיה "זמני השהות הרגילים של הילדים עם האב ימשיכו להתקיים כפי שנקבע – אך בפיקוח (קרי:נוכחות מי מהוריו), כפי שנקבע גם כן".
ג.בהמשך אותו יום, 13.4.23 ניתנה החלטה נוספת בתיק קמא, בהמשך לבקשת המבקשת למתן הוראות נוספות באשר לקיום זמני שהות בפיקוח וכן צו הרחקה למשיב:
"ניתנו לצדדים די והותר החלטות בעניין זה.
על ההורים נאסר להיות בקשר זה עם זו (עם דגש על מפגשים או כל קשר אחר בין האב לאם), וזאת עד להחלטה אחרת.
זמני השהות של הילדים עם האב - ימשכו, ובפיקוח. אין צורך בערובות או בערבונות; בית המשפט סמוך ובטוח, כפי שאף נכתב באחת מהבקשות שהוגשו מטעם האם, שהוריו של האב מודעים לרגישות מצבו ויתגייסו לסייע. על האם לדאוג כי מי מטעמה יוציא את הקטינים מביתה לידי מי מטעמו של האב, ויקבל אותם בשובם מהביקור אצל האב".
ד.ביום 16.4.23 נסרק לתיק קמא "עדכון לאבחון מסוכנות" מיום 29.3.23, מאת העו"ס לסדרי דין מהמחלקה לשירותים חברתיים. לעדכון צורף מכתב ממרכז אל"י (שערך לצדדים בתיק את אבחוני המסוכנות), בו נאמר "... לאור מידע חדש שהגיע אלינו לגבי מצבו הנפשי של מר א' אנו ממליצים כי על מר א' להיות בפיקוח פסיכיאטרי. עליו להמציא אישור מפסיכיאטר כי אינו מסוכן לעצמו ו/או לילדיו. עד אז ניתן יהיה לו לראות את ילדיו בנוכחות צד ג'.
..."
ה.על גבי עדכון זה ניתנה החלטת בית המשפט קמא ביום 16.4.23, כדלקמן:
"המזכירות תאפשר לצדדים לעיין במצורף.
כפי שנקבע - זמני השהות של האב עם הקטינים יהיו בפיקוח.
מוצע כי האב ימציא בהקדם אישור מפסיכיאטר, כפי הנדרש במכתב המצורף".
22.נוכח השתלשלות העניינים כאמור לעיל, ניתנה ביום 17.4.23 החלטתי בתיק, כדלקמן:
"מהמזכירות נמסר כי המבקשת טרם הפקידה את העירבון הדרוש בהליךדנן.
כמו כן ולאחר עיון בתיק קמא, תבהיר המבקשת אם עומדת היא על בירור בקשת רשות הערעור דנן - זאת נוכח החלטותיו של בית משפט קמא מיום 13.4.23 לעניין זמני שהות הקטינים עם המשיב והיותם בפיקוח צד ג'.
יובהר כי ככל שהמבקשת עומדת על המשך בירור הרמ"ש, עליה להפקיד העירבון בהקדם ולא יאוחר מיום 20.4.23, ולהמציא אישור לתיק.
ככל שלא אקבל כל הודעה לתיק עד יום 20.4.23 והעירבון לא יופקד – אורה על מחיקת הרמ"ש מטעם זה.
תז' מעקב".
23.המבקשת הגיבה בו ביום (17.4.23) והגישה "הודעת הבהרה" לתיק דנן, במסגרתה הבהירה כי עומדת על המשך בירור בקשת רשות הערעור, וכן פירטה את השתלשלות העניינים בתיק קמא, כמפורט לעיל.
24.ביום 19.4.23 הגישה המבקשת לתיק דנן "בקשה לסעד זמני דחוף – זמני שהות במרכז קשר בפיקוח עו"ס". במסגרת הבקשה, התבקש בית המשפט ליתן סעד זמני דחוף ולאמץ את המלצות התסקיר, כך שיורה כי זמני השהות של הקטינים עם המשיב יתקיימו במרכז קשר בלבד, ולהיעתר לסעד זה גם כסעד ארעי, עד למתן תגובת המשיב. נימוקי המבקשת בבקשתה היו דומים – אם לא זהים – לנימוקיה בבקשת רשות הערעור, אשר פורטו בסעיף 19 לעיל.
25.בהחלטתי מאותו יום (19.4.23) דחיתי את הבקשה לסעד זמני דחוף, כדלקמן:
"לאחר עיון בבקשה דנן ובתיק קמא, סבורני כי אין מקום ליתן סעד זמני במקרה זה, וממילא לא סעד ארעי, הזהה לסעד העיקרי המבוקש בבקשת רשות הערעור דנן; במיוחד כשבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא, נושא רמ"ש זה, נדחתה על ידי כב' השופט הבכיר יצחק כהן בהחלטתו מיום 5.4.23.
יוזכר כי בכל מקרה המשיב צריך להגיב עד יום 2.5.23, והכרעה ברמ"ש זה תינתן תוך זמן קצר לאחר מכן. על אף זאת אצפה לראות בתשובת האב/המשיב לרמ"ש זה, התייחסות גם לטענות הנטענות בבקשה הנדונה (שחלקן לא פורטו במסגרת הרמ"ש)".
תשובת המשיב לבקשת רשות הערעור
26.ביקשתי, וקיבלתי, את תשובת המשיב לבקשת רשות הערעור. להלן תמציתה:
א.ההחלטה קמא קוימה זה מכבר, לאחר שהבקשה לעיכוב ביצוע שהגישה המבקשת נדחתה אף ללא צורך בתגובה, בהחלטת בית המשפט מיום 5.4.23, וזמני השהות בחג הפסח התקיימו בהצלחה ובהנאה רבה הן עבור הקטינים והן עבור המשיב.
ב.נהיר כי בירור בקשת רשות הערעור דנן מתייתר אולם המבקשת עומדת על בקשתה, למרות המלצת בית המשפט למחיקת ההליך.
ג.המבקשת יצאה עם הקטינים מביתם ונכנסה למקלט לכאורה בתואנה של סכנהשנשקפה לקטינים מצד אביהם, דבר שלא היה ולא נברא מעולם. המבקשת ניסתה להשיג בכל דרך על החלטות בית משפט קמא, ומשלא השיגה את מבוקשה בהכשלת הקשר בין הקטינים לאביהם, יצאה מהמקלט ושבה להתגורר בבית המגורים.
ד.זמני השהות בין הקטינים לאביהם מתקיימים בהצלחה משך למעלה מעשרהחודשים, הקטינים רוצים לשהות במחיצת אביהם, אוהבים אותו ונהנים איתו, ומעולם לא נשקפה להם כל סכנה ולא אירע להם כל מאום על ידו. מפגשים אלה מהווים את טובת הקטינים.
ה.המשיב פנה לפסיכיאטר, ד"ר דינסטג אריה יעקב, אצלו ביקר מספר פעמים בעבר, והציג סיכום שמבהיר באופן ברור וחד משמעי כי ואין ולא נשקפת כל סכנה לקטינים מידי אביהם, המשיב.
ו.אין ולא יכולה להיות הצדקה לקיום זמני השהות של המשיב עם הקטינים במרכז קשר, כאשר נקבע במפורש על ידי גורמים מקצועיים (פסיכולוג קליני ופסיכיאטר בכיר) והן על ידי ערכאות שיפוטיות, כי המבקש אינו מסוכן לילדיו.
ז.מוכחשת מכל וכל טענת המבקשת לאלימות פיסית או אחרת מצד המשיב כלפי הקטינים – מדובר בהאשמה חמורה ומשוללת כל יסוד שנטענה בעלמה ללא כל סימוכין, ונועדה להשחיר את שמו של המשיב ולנתקו מילדיו כליל.
ח.החלטות בית המשפט קמא, המורות על קיום זמני השהות של הקטינים עם המשיב בפיקוח מי מהורי המשיב, מקוימות כדבעי והמפגשים אכן מתקיימים בהצלחה. טענות המבקשת, כאילו אם המשיב נהגה כלפיה באלימות נטענו זה מכבר ובית משפט קמא לא ייחס לטענות אלה דבר וחצי דבר עוד כשנטענות לראשונה, והן מוכחשות מכל וכל.
ט.המסגרת הנורמטיבית – ככלל, יאמץ בית המשפט את המלצת המומחה (ועו"ס ס"ד בכלל זה) שאותו מינה, אלא אם קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה. יחד עם זאת, בית המשפט אינו חייב לאמץ את כולה או חלק ממנה, ובסופו של יום משקלה הראייתי של ההמלצה נתון לקביעת בית המשפט, ככל ראיה אחרת.
י.בנדון דידן, בחן בית משפט קמא את מלוא הנתונים שהונחו בפניו וקבע – אף טרם מיצוי ההליך – כי טובתם הברורה והמובהקת של הקטינים לפגוש את אביהם בסביבתם הטבעית ללא נוכחות של גורמי הרווחה, כשהוא נותן משקל מובהק לטובתם המוחלטת והבלעדית.
דיון והכרעה
27.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בתשובה לה ובתיק קמא, החלטתי ליתן רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו, מכח סמכותי על פי תקנה 146(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
28.השאלה המשמעותית העומדת בפני היא, האם יש מקום להורות, לנוכח מסוכנות לכאורית נטענת מצד המשיב כלפי ילדיו הקטינים, כי מפגשי הקטינים עם האב יהיו במרכז קשר?
ברור כי מפגשים כאלה, מעבר לקושי הנובע מהם למשיב, מהווים שינוי משמעותי עבור הקטינים, ולא בהכרח עולה עם טובתם, כהחלטת השופטת קמא מיום 4.4.2023, המצוטטת בסעיף 16 לעיל.
29.לאחר עיון בתשובת המשיב על פרטיה, בממצאי הפסיכולוג קפלן (סעיף 15 לעיל) ובממצאי הפסיכיאטר מיום 19.4.3023 ד"ר אריה יעקב דינסטג (להלן: "הפסיכיאטר דינסטג"), כפי שהוצגו לבית משפט קמא ואף צורפו לתשובת המשיב (ראו סעיף 26(ה)), ששלל מסוכנות של המשיב כלפי עצמו ו/או הקטינים (והמומחה האמור היה מודע לדו"ח מכון אל"י ותסקירי העו"ס לסדרי דין שהוזכרו לעיל), נחה דעתי כי השופטת קמא שקלה את מלוא השיקולים הרלוונטיים, ואין מקום להתערב בהחלטותיה נשוא רמ"ש זה.
30.נדגיש, מיד לכשנודע לשופטת קמא מסוכנות לכאורית אפשרית מצד המשיב כלפי ילדיו (מסוכנות שלכאורה נדחתה על ידי הפסיכולוג קפלן והפסיכיאטר דינסטג), היא הורתה כי זמני השהות של המשיב עם הקטינים, שלא כוללים לינה, יהיו בפיקוח של מי מהורי המשיב.
31.כעולה מתשובתו של המשיב, פיקוח זה מתקיים כסדרו, ולא מצאתי בחומר שבפני כל טרוניה של ממש מצד המבקשת לעצם הפיקוח של מי מהורי המשיב (מעבר לטענה שאימו של המשיב היתה אלימה כלפיה, שביסוסה כלל לא ברור בעיניי – וראו דברי המשיב בסעיף 39 לתשובתו).
32.יותר מזה – משביקש המשיב מבית משפט קמא לבטל את הפיקוח ולהרחיב את זמני השהות לנוכח ממצאיו של הפסיכיאטר דינסטג, דחה בית משפט קמא את בקשתו בהחלטה מיום 23.4.2023, שציטוטה כדלקמן:
"רשמתי לפניי.
בשלב זה, אין מקום להסרת הפיקוח וכן אין מקום להרחבת זמני השהות, וזאת הואיל ועפ"י ההערכה שצורפה, על האב להיות במעקב חודשי כדי לוודא שמצבו משתפר, לטובתו ולטובת ילדיו; על כן, בית המשפט יבקש לקבל – אחת לחודש – החל מחודש מאי 2023 ולמשך שישה חודשים לפחות, עדכון מהפסיכיאטר המטפל בדבר מצבו של האב, מוצע שהפגישות תהיינה בסוף כל חודש והעדכון יוגש בסמוך לאחר מכן (ועד ל-1 לכל חודש קלנדרי לאחר מאי 2023) מוצע שהאב יערוך את המעקב אצל פסיכיאטר אחד, כדי שיהיה רצף טיפולי אחריו בית המשפט יכול לעקוב, ולא יווצר מצב שכל פסיכיאטר יכתוב בכל חודש המלצה שונה, דבר שיגרום להתמשכות המעקב שבית המשפט יבקש לערוך בטרם ישקול הסרת הפיקוח או הרחבת זמני השהות.
בית המשפט ישוב וידגיש בפני ההורים ,כי היעד של המשפחה, ושל בית המשפט כתוצאה מכך – הינו להרחבת זמני השהות ולא להותרתם במסגרת המצומצמת שהם כיום. יחד עם זאת, הדברים בידיו של האב, ועליו לטפל בעצמו קודם כל עבור עצמו וכן עבור ילדיו. מדובר בילדים רכים מאד, החיים מזמנים אתגרים רבים גם אלמלא הפרידה והקרע המשפחתי, ובית המשפט מבקש לוודא שהמשפחה צולחת את הסערה הנוכחית ומגיעה – כולה, הורים וילדים – לחוף מבטחים".
היינו – החלטה שקולה וזהירה של בית משפט קמא.
33.העובדה כי במסגרת התסקיר הומלץ כי זמני השהות שבין המשיב והקטינים יתקיימו לפחות לתקופה הקרובה במרכז הקשר, הרי המלצה זאת אינה מחייבת את בית המשפט (ראו בנדון הפסיקה שהביא המשיב בתשובתו, בסעיפים 43-48, המדברת בעד עצמה).
בכל אופן השופטת קמא נימקה החלטותיה בנדון לגבי מפגשי האב עם הקטינים, הן בהחלטות נשוא הרמ"ש והן אלה שלאחריה (כמפורט בתשובת המשיב, וכפי שאף אנוכי עיינתי בהן במסגרת התיק קמא, וחלקן אף הוזכרו לעיל), לימדו על הצדקת הסטייה מהמלצות התסקיר, ולא מצאתי בהן טעות שתחייב את התערבות ערכאת הערעור.
34.מובן כי טובתם ושלומם של הקטינים במפגשי המשיב עימם ימשיכו להיבדק על ידי בית משפט, ככל שתועלה טרוניה בנדון על ידי המבקשת. ברם לעת הזאת דין הרמ"ש להידחות, וכך אני מורה.
35.המבקשת תישא בהוצאות המשיב ובשכר טרחת בא כוחו בסכום כולל של 3,000 ₪. סכום זה ישולם לידי המשיב, באמצעות בא כוחו, מתוך הערבון שהפקידה המבקשת.
המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, י"א אייר תשפ"ג, 02 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
