ערעור של סגן ראש עיריית קרית גת לשעבר בעניין זכאות לפנסיה תקציבית

רקע

המערער עבד בעיריית קריית גת (המשיבה 2 בערעור זה) בתפקידים שונים בין השנים 1978 עד 1987 ושוב בין השנים 1996 עד 1998.

ביום 17.12.1998 נבחר המערער לשמש כסגן ראש עיריית קריית גת, כאשר הוא נבחר בשנית  לתפקיד זה בבחירות בשנת 2003 ובשלישית בשנת 2008. המערער סיים את כהונתו כסגן ראש העיר ביום 11.11.2013. 

ערעור זה עוסק בעתירת המערער לקבלת פנסיה תקציבית בגין התקופה בה נבחר וכיהן כסגן ראש עיריית קריית גת – היינו בגין התקופה שלאחר 17.12.1998 ועד לפרישתו. בפועל בכל תקופה זו בוטחו זכויותיו בקופת גמל בפנסיה צוברת ואף הופרשו הפרשות מתאימות ממשכורתו ומן המעביד.

מעבר המערער מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת היה לאחר שנבחר לתפקיד סגן ראש העיר, זאת נוכח התיקון החקיקתי שהיה באותה עת - תיקון לסעיף 2 בחוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), תשל"ז – 1977 אשר התקבל בכנסת ביום 15.2.1999 (להלן: "החוק" ובהתאמה "התיקון ").

בתיקון זה הוסף סעיף 2(א) לחוק בו נקבע  כי:

"על אף האמור בסעיף 2, לא ישולמו גמלאות מקופת הרשות המקומית לראש רשות שהחל בכהונתו לאחר יום כ' בחשון תשנ"ט (9 בנובמבר 1998) (להלן – היום הקובע) ולשאיריו, וזכויותיו לגמלה יבוטחו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005; הוראה זו תחול גם על ראש רשות, שכיהן בתפקידו לפני היום הקובע ונבחר לתקופת כהונה נוספת לאחר אותו יום, לאחר תקופה כלשהי שבה לא כיהן כראש רשות, וזאת לגבי תקופת הכהונה הנוספת האמורה ואילך" (כאשר בהתאם לסעיף 1 לחוק  הגדרת ראש רשות מקומית כוללת גם את סגניו בשכר).

הוראות החוק קובעת אפוא באופן ברור, כי התיקון יחול על מי שנבחר בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בחודש דצמבר 1998 (אשר המערער נכלל ביניהם), וכי  אותם נבחרים לא יהיו זכאים לפנסיה תקציבית החל מיום היבחרם, אלא יבוטחו בפנסיה צוברת.

יצוין כי באשר לשתי תקופות עבודתו הקודמות כעובד בעיריית קריית גת אושר למערער, לבקשתו, צירוף שתי תקופות עבודתו ובגין שתיהן הוכרה זכאותו לקבלת פנסיה תקציבית.

ביום 20.1.99 ועוד לפני כניסת התיקון לתוקף, פנה המערער למנהל הכללי של משרד הפנים בבקשה לצרף את תקופת כהונתו כסגן ראש העיר לתקופות עבודתו הקודמות בעיריית קריית גת, תקופות בגינן היה זכאי לפנסיה תקציבית כפי שפורט לעיל. 

ביום 17.3.99 השיב הממונה על תנאי שירות וגמלאות ברשויות המקומיות למערער (המכתב סומן מע/5), כי בהתאם לחוק נבחרים חדשים זכויותיו לגמלה יבוטחו בקופת גמל בלבד ולכן צירוף זכויותיו הקודמות בעירייה לכהונתו כסגן ראש עיר, אינו אפשרי.

יאמר כבר עתה, כי אין חולק שבפועל נהגו כל הצדדים על פי האמור היינו, המערער בוטח בפנסיה צוברת בכל תקופת כהונתו כסגן ראש עיר וזאת עוד משנת 1998; בקשותיו להיות מבוטח בפנסיה תקציבית או לצרף תקופה זו לתקופות הקודמות נדחו על ידי המשיבה; וכל הצדדים נהגו ופעלו על פי הוראות התיקון עוד משלהי שנת 1998.

ביום 7.3.2010 בחלוף יותר מעשור, פנה המערער פעם נוספת למנכ"ל משרד הפנים בבקשה לאשר לו לצרף את התקופות הקודמות בהן היה זכאי לפנסיה תקציבית, לתקופת עבודתו כסגן ראש עיריית קריית גת.

ביום 11.8.2010 נדחתה בקשת המערער ובכלל זה הטענות שהועלו על ידו בפנייתו על ידי מנכ"ל משרד הפנים, אשר ציין בתשובתו כי: "זכויותיך מיום 17.12.1998 עד לסיום כהונתך בקדנציה הנוכחית, 2013, מופרשות לקופות גמל וימומשו בנפרד ללא אפשרות לצרפן לתקופת שירותך הקודמת במסגרת פנסיה תקציבית בעיריית קריית גת" (מע/5).

ביום 12.12.13 פנה המערער פעם נוספת למשיבה ונדחה שוב, הכל כמפורט בתשובת מנהל תחום נבחרים ברשויות המקומיות מר אברהם אמונה מיום 20.1.2014 (מע/2).

באשר להבדלים בין סוגי הפנסיות השונות, התקציבית אל מול הצוברת בקופת גמל או בקרן ביטוחית, יפים דבריו של הנשיא שמגר, (כתוארו אז) בע"א 3234/91 יעקב עמר נ' משרד הפנים (16.3.94):

"פנסיה "תקציבית" היא פנסיה שכספיה מופרשים בתקציבי הרשות או המדינה. כלומר, המדינה זוקפת מבחינה חשבונאית לזכות העובד סכומים מסוימים, ובהגיעו לגיל פרישה מפרישה הרשות החייבת בכך כספים, מתוך תקציבה, לצורך תשלום הפנסיה. לעומת זאת, "קרן ביטוחית", כמו "מבטחים", היא קרן חיצונית הצוברת את הכספים עד הגיעו של העובד לגיל פרישה. מקור הכספים שבה הוא הפרשות בעין, בכל חודש, של העובד ושל המעביד".

הליכים קודמים ומקבילים