ערר 131/14 סלאח רחאל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הגליל המזרחי

1.     עניינו של ערר זה בהחלטת הועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל מזרחי (להלן: "הועדה המקומית"), לאשר בקשה להיתר לבניית בית מגורים, על חלקה 29 בגוש 17656, ביישוב רומת אל הייב, בתנאים, ביניהם, קבלת אישור משרד הבריאות לפתרון ביוב זמני עד לחיבור למערכת ביוב ועל פי תכניות שנמסרו על ידי המועצה, וכן תנאי למתן טופס 4 – חיבור המבנה למערכת ביוב מרכזית.
2.    לטענת העורר, יש לבטל שני תנאים אלו, ולאפשר לו להקים את ביתו תוך מתן פתרון מערכת סילוק שפכים פרטית, וזאת עד להכנת תכנית ביוב על ידי המועצה המקומית.
3.    על המקרקעין חלה תכנית מפורטת ג/ 13192 יישוב רומת אל-הייב, שעל פי הוראותיה (סעיף 17.04 לתקנון) :

"תנאי לקבלת היתר למבנה הוא חיבורו למערכת הביוב של רומת אל הייב. החיבור – באישור מהנדס הרשות המקומית ובהתאם לתכנית ביוב מאושרת ע"י משרד הבריאות והגורמים המוסמכים לכך, בהתאם למסמך מס' 7 לתכנית (סעיף 6) ובכפוף לסעיף 17.02 לעיל (הגבלות בתחום רדיוסי מגן לקידוחים)".

1.    התכנית נכנסה לתוקף בשנת 2005.  למרות זאת, עד היום טרם אושרה תכנית ביוב ליישוב, ועל פי שנמסר לנו על ידי הוועדה המקומית, אין גם תכנית בהכנה.
2.    העורר טוען כי התניית ההיתר בקבלת אישורו המוקדם של משרד הבריאות אינה כדין, ומשמעותה המעשית היא שלילת יכולתו של העורר לקבל היתר, שכן משרד הבריאות אינו עונה לפניות בעניין זה וממילא אין זה בסמכותו. העורר טוען כי ניתן לקבל הקלה מהוראות התכנית, הקובעות כי תנאי לקבלת היתר למבנה הוא חיבור למערכת ביוב, ולאשר חיבור למערכת ביוב פרטית וזאת, לאור הוראת תקנה 1.23 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) תש"ל 1970, שם נקבע כדלקמן:

"1.23    בבנין כאמור בפרט 1.17, אשר המהנדס אישר כי אין בקרבתו ביוב ציבורי, תותקן מערכת סילוק שפכים פרטית שתאושר על ידי רשות הבריאות, ועל פי המפורט בהל"ת".

1.    הועדה המקומית השיבה כי החיוב לחיבור למערכת ביוב מרכזית בהתאם לתכנית ביוב מאושרת על ידי משרד הבריאות נקבע בתכנית אשר מהווה דין ספציפי שחל על המקרקעין וגובר על תקנה 1.23 הנ"ל.
2.    לטענת הוועדה המקומית, לא ניתן לקבל הקלה מהוראות התכנית וזאת לאור תקנה 2 (17) לתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית) תשס"ב – 2002, בה נקבע כי:

                   "סטיה מהוראות התכנית המתנות מתן היתר בניה באישורה של תכנית מפורטת, או בקבלת אישורה של רשות מוסמכת למתן היתר הבניה;" תהווה סטייה ניכרת.

1.   בדיון שהתקיים בפני הוועדה סברנו שיש מקום לצרף לדיון את משרד הבריאות והמועצה המקומית, על מנת לקבל תשובות לנושא תכנית הביוב.  לאחר הדיון, שקלנו שוב את הצורך בקיום דיון נוסף והחלטנו שלא נדרש לקיים דיון בנוכחות הרשויות האמורות, מן הטעם שאין מניעה  לאשר את הבקשה גם בהיעדר תכנית ביוב, והכל כפי שיפורט בהחלטה להלן.

דיון והכרעה   

1. אין חולק כי מטרת הוראת התכנית, לוודא כי בתים בישוב יחוברו למערכת ביוב מרכזית,  שתאושר בתכנית, וזאת על מנת לקבל פתרון כולל, מוסדר, תברואתי וסביבתי ביישוב, הנה מטרה ראויה ונדרשת.
2. ומאידך בענייננו, הקמת מערכת ביוב מרכזית מעוכבת מזה שנים רבות על ידי המועצה המקומית ואינו נראה באופק. במצב דברים זה, ברי כי אי מתן היתר בניה יפגע באפשרות של  הבעלים המבקש לבנות את ביתו על החלקה שבבעלותו עוד משנת 2008, ללא הצלחה.
3. איננו סבורים כי הקלה מהוראה זו מהווה סטייה ניכרת מתוכנית, כפי שטוענת הוועדה המקומית. אנו סבורים כי תקנה 2 (17) לתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתוכנית) התשס"ב- 2002 אינה רלוונטית לענייננו, שכן, אין התכנית קובעת כי תנאי למתן היתר הנו הכנת תכנית מפורטת (כי אם תכנית ביוב, כאמור) ובכל מקרה אינה קובעת את קבלת אישורו של שר הבריאות או כל רשות אחרת, להוצאת היתר בניה.  
4. ברם דומה כי חלה לעניינו תקנה 2(11) לתקנות הנזכרות שעניינה מניעת מטרדים, הסדרת  פליטה לסביבה של חומר (נוזלי הביוב) והסדרה של סיכון מחומרים מסוכנים הטמונים בביוב.
5. גם אם לא ניתן לקבוע משפטית שאין המדובר בסטיה ניכרת מתוכנית כאמור,  אנו סבורים כי לא ניתן לפתור את מצוקת בעלי הקרקע באמצעות פתרון ביוב מקומי, אף  כפתרון זמני עד שתבוצע המערכת המרכזית בישוב כפי שיפורט להלן.