עש"א 28512-12-14 א' נ' סיוע משפטי מחוזי תל אביב

ערעור על החלטת המשיבה הלשכה לסיוע משפטי (להלן: "המשיבה"), שלא להעניק למערער סיוע משפטי נוסף לצורך ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה ברמת-גן מיום 13.4.14, בתמ"ש 15823-04-11, בו חוייב בהחזר כספי בסך 145,000 ₪ להורי גרושתו.

המערער ורעייתו לשעבר התגרשו. נגד המערער הוגשה בבימ"ש לענייני משפחה תביעה ע"י חמיו וחמותו לשעבר להחזר סך 145,000 ₪ בגין מחצית ההלוואה אשר לטענתם נתנו למערער ולבתם עבור רכישת דירת מגורים.

המערער היה מיוצג בערכאה ראשונה ע"י עורך דין שאושר לו מטעם המשיבה וזאת לאור טענתו כי הכספים לרכישת הדירה ניתנו לו במתנה ולא כהלוואה ועל-כן אין עליו להשיבם. חרף הייצוג המערער הפסיד בהליך המשפטי, והוא ביקש סיוע משפטית נוסף לצורך הגשת ערעור. לאחר שהתקיימה פגישה עם המערער אצל המשיבה נתבקש להמציא מסמכים חיוניים לבדיקת הסיכוי המשפטי לבקשתו לקבלת סיוע משפטי להגשת ערעור, אך הם לא הומצאו במועד.

בין לבין הגיש המערער בכוחות עצמו בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, בקשה שנדחתה ב- 11.6.14. בסופו של דבר המציא המערער למשיבה מסמך מתאים מהבנק, ולאחר שנבדק, המשיבה הגיעה למסקנה כי ערעורו חסר סיכוי משפטי.

לטענת המערער הוא לא קיבל הלוואה מהמחותנים. בהתאם להסכם הנישואין שנערך טרם הנישואין, בין הוריו והורי גרושתו, היה על ההורים לממן עבור בתם מחצית שווי הדירה. לדעת המערער היה על בימ"ש קמא להסיק מסקנה מכך שהמחותנים לא דרשו את החזר הכספים, (חרף הזמן הרב שחלף), אלא רק בעקבות הגירושין של בני הזוג. הוא מבקש להסיק מסקנות שונות מאלה שהסיק בימ"ש קמא ואף הבהיר שמצבו הכלכלי היה טוב ועובדה שלצורך מזונות בימ"ש למשפחה קבע שהכנסותיו היו מכובדות ורק לאחר פגיעה בראשו מצבו השתנה, דבר שגרר את תביעת הגירושין, ובעקבותיה ניסיון המחותנים להוציא ממנו כספים שניתנו במתנה.

לטענת המשיבה בימ"ש למשפחה נימק את החלטתו לפיה התובעים הרימו את נטל ההוכחה וההכרעה ניתנה על סמך ההתרשמות מהעדים ועל יסוד הראיות שהציגו התובעים, לרבות נספח ד' שצרפו לכתב התביעה שהוא מסמך סרוק של בנק לאומי הדוחה בקשה ליתן למערער ולגרושתו הלוואה כספית.

המשיבה טוענת כי לא מצאה בטיעוני המערער כל בסיס להצביע על טעות משפטית בולטת של בימ"ש קמא או פגם היורד לשורש העניין בפסה"ד. בד"כ ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית ועל כן אין בסיס לערעור שמכוון בעיקרו כנגד ממצאים עובדתיים.

דיון

עם כל ההבנה למצבו הקשה של המערער, הן הרפואי והן הכלכלי, השיקולים שעל המשיבה להפעיל הם שיקולים משפטיים גרידא. כאשר באים לבחון את סיכויי הערעור, הבחינה נעשית בכלים משפטיים. הכרעות של בית המשפט ניתנות על סמך ראיות ועובדות מוכחות. למרבה הצער, המערער לא הצליח בערכאה קמא להציג ראיות ומסמכים שהיה בהם כדי לתמוך בגירסתו כי הכספים ניתנו על ידי התובעים כמתנה ולא כהלוואה, זאת למרות שהיה מיוצג.