1.בפניי ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ בנצרת (כב' הרשם ג'ובראן), שניתנה ביום 27.6.17, במסגרת תיק הוצל"פ מס' 503970-10-16 ובגדרה נתקבלה בקשת הזוכה בתיק לחייב את המערערת, בהיותה צד שלישי, בחוב הפסוק מכוח סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל.
2.ולהלן זהות הצדדים הדרושים לצורך ההכרעה:
רמ-הובלות שפרעם בע"מ היא החייבת והמשיבה הפורמאלית בהליך דנן (להלן: "החייבת").
אל"צ- אגודה שיתופית לציוד חקלאי היא הזוכה והמשיבה בהליך דנן (להלן: "הזוכה").
רחמני ד. עבודות עפר בע"מ- היא הצד השלישי (להלן: "המערערת" או "הצד השלישי").
חברת דלקל אנרגיה (2004) בע"מ- היא הזוכה בתיק הוצל"פ אחר שמספרו 503806-11-16 ולה מגיעים כספים מהחייבת, רמ-הובלות (להלן: "דלקל").
נתוני רקע
3.כנגד החייבת ננקטו הליכים במסגרת תיק ההוצל"פ וביום 10.10.16 הוטל צו עיקול אצל המערערת לטובת הזוכה ואשר הגיעו לה מהחייבת (להלן: "צו העיקול לטובת אל"צ" ).
4.ביום 11.10.16 נמסרה תשובת הצד השלישי ללשכת ההוצל"פ ובמסגרתה עדכנה, כי היא מחזיקה נכון למועד הגשת התשובה ובטרם נקלטו חשבוניות החייבת, סכום של 50,000 ₪, ביתרת זכות.
5.בסמוך למועד קבלת צו העיקול הנ"ל, כך נטען, הגיע נציג החייבת אל משרדי הצד השלישי, וטען באותו מעמד בפני מנהלת החשבונות של הצד השלישי, גב' חגית כהן (להלן: "כהן"), כי צו העיקול לטובת אל"צ בוטל ואף הציג בפניה מסמך בדבר ביטול העיקול. מסמך זה, כך התברר בדיעבד, היה מזויף. נטען, כי כהן לא השאירה בידה צילום או עותק של מסמך ביטול העיקול שהוצג בפניה כאמור, אך היא הגישה תצהיר בנושא זה ונחקרה נגדית בפני הרשם.
6.ביום 9.11.16 ובצל סברתו של הצד השלישי כי צו העיקול לטובת אל"צ בוטל, ערך הצד השלישי שיק לטובת החייבת בסכום יתרת זכותה, נכון לאותו במועד, ע"ס 160,000 ₪.
7.ביום 10.11.16 הומצא לצד השלישי צו עיקול שהוטל במסגרת תיק הוצל"פ אחר לטובת דלקל בגין כספים המגיעים לה מאת החייבת, כאשר סך העיקול האמור עמד על 703,541 ₪ (להלן: "צו העיקול לטובת דלקל").
8.נטען, כי באותו יום (10.11.16) נחתמו בין החייבת לבין דלקל-הזוכה בתיק הוצל"פ השני- הסדר חוב והמחאת זכות בלתי חוזרת, על פיהן המחתה החייבת לדלקל את זכויותיה בכספים אשר יגיעו לה מאת הצד השלישי. משקיבל הצד השלישי את המחאת הזכות, הוא התחייב, כך לטענתו, לפעול על פיה, עיכב את השיק שהוכן לטובת החייבת, ופעל עפ"י המחאת הזכות. למען שלמות התמונה יצוין כבר עתה, כי הסדר החוב הוגש ע"י דלקל לתיק ההוצל"פ השני, ביום 14.11.16, וקיבל תוקף ע"י כב' הרשם ביום 7.12.16.
9.בקצירת האומר, טוען הצד השלישי כי עם ביטול צו העיקול לטובת אל"צ, זה מצד אחד, וצו העיקול האחר שעמד לטובת דלקל, זה מצד שני, ואף לאחר הכנת השיק לטובת החייבת, שעקב לו הסדר חוב הכולל המחאת זכות בלתי חוזרת, פעל הצד השלישי לפי המצב הנתון המתואר לעיל, והעביר לדלקל את הכספים בשתי פעימות: האחת - ביום 28.11.16 בסך של 69,355 ₪; והשנייה- ביום 30.11.16 בסכום של 77,158 ₪, שעמדו בחשבון לאחר ביצוע קיזוזים.
10.ביום 22.11.16 התקבלה אצל הצד השלישי החלטת כב' רשם ההוצל"פ בדבר מימוש צו העיקול לטובת אל"צ, או אז עדכן הצד השלישי את בא-כוחה של אל"צ, עו"ד זועבי, בדבר ביטול צו העיקול, בהתאם למסמך ביטול העיקול שהוצג כאמור בפניו. עובדה זו- קרי עצם העלאת הטענה בדבר ביטול העיקול ע"י הצד השלישי במועד קבלת צו המימוש באוזני אל"צ, אושרה, כך לטענת המערערת, במכתב ב"כ אל"צ מיום 30.11.16.
החלטת רשם ההוצל"פ
11.בהחלטתו של רשם ההוצל"פ, עמד הוא בפירוט על כל הטענות העובדתיות והמשפטיות של בעלי הדין, הגדיר את המחלוקות ביניהם המצריכות הכרעה, והגיע למסקנות הבאות:
ראשית, נקבע כי צו העיקול לטובת אל"צ, מעולם לא בוטל.