עש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
59481-07-15
09/06/2016
|
בפני השופטת:
יהודית שיצר
|
- נגד - |
מערערים:
1. ר.פ. 2. ד.פ.
|
משיבה:
סיוע משפטי מחוזי תל אביב עו"ד דניאל רז
|
פסק דין |
1.ערעור על החלטת המשיבה, לשכת הסיוע המשפטי תל-אביב (להלן: "המשיבה"), שדחתה בקשת המערערים לייצוג ע"י עו"ד מכוח חוק הסיוע המשפטי, כדי לטפל בערעורם על פסק הדין בת.א. שלום ת"א 20244/08.
הרקע
2.המערערת 1, הגב' ר.פ. אשתו של המערער 2, הגיעה לבית חולים וולפסון ללידה של ילדה השישי. הלידה לא התקדמה בקצב הרצוי והוחלט בשלב השני של הלידה על ניתוח קיסרי דחוף שהביא ללידת תינוק בריא. במהלך הניתוח התגלה דמם שטופל על ידי תפרים במקום המדמם. כמו כן קיבלה טיפול תרופתי לשיפור התכווצויות הרחם וכן קיבלה אנטיביוטיקה כטיפול למניעת זיהום לאחר ניתוח.
כיממה לאחר הניתוח התלוננה על כאבי בטן תחתונה, נבדקה וכל הפרמטרים כמו חום מידת התכווצות הרחם, הפצע הניתוח והדימום נמצאו תקינים. היא קיבלה טיפול אופטלגין נגד כאבים. יום למחרת הופיעה פריחה על הצוואר והרופא התרשם שהיא סובלת מרגישות יתר לאופטלגין ולכן הופסק, והיא קיבלה טיפול בפנרגן וסטרואידים. כעבור חמישה ימים לאחר הניתוח ב- 27.3.01 שוחררה לביתה, לאחר שסיכות הוצאו מפצע הניתוח.
עוד באותו ערב חלה התדרדרות במצבה והיא נשלחה לחדר מיון ומשם הוחזרה למחלקה לאישפוז חוזר, עקב חולשה המלווה בהקאות עם חום ודופק גבוה 128. בבדיקת הבטן נמצאה בצקת בעור עם סימני זיהום בצלקת הניתוחית ונלקחה תרבית מפצע הניתוח וכן ניתן טיפול אנטיביוטי תוך ורידי. מאחר ומצבה התדרדר הוזעק אליה מנהל המחלקה ולאחר שראה את מצבה, ובשל הדחיפות, טיפל בה מיד במיטה על ידי פתיחת פצע הניתוח לצורך ניקוז. בהמשך אשפוזה נמשך הטיפול המקומי בפצע הניתוחי וכן ניתן טיפול באנטיביוטיקה רחבת טווח ולא היה צורך בניתוח נוסף. היא שוחררה לביתה ב- 2.4.01 ללא חום. ב- 13.5.01 נבדקה במרפאה, הוזמנה לביקורת כעבור חודש עם הוראות להמשך טיפול בפצע. ב- 10.6.01 בבדיקה במרפאה נמצא ריפוי טוב של הפצע, ללא צורך בהמשך ביקורת.
עקב החמרה במצבה הנפשי של המערערת חוסר תפקוד וכניסה לדיכאון, אושפזה מספר רב של פעמים בבית חולים תל-השומר, לרבות פעמיים במחלקה סגורה, וכן היתה מאושפזת בבית חולים אברבנאל במח' סגורה. בשל מצבה הנפשי קבע המוסד לביטוח לאומי 100% נכות לצמיתות והיא ממשיכה להיות בטיפולים פסיכיאטריים. המערער נאלץ לעזוב את עבודתו ולטפל בתינוק ובמשפחתו.
מאחר והמערערים סברו כי מצבה של המערערת נגרם כתוצאה מרשלנות, הם הגישו תביעה באמצעות לשכת הסיוע המשפטי לבית משפט השלום בתיק 20244/08.
בפס"ד מפורט דחה בימ"ש השלום את התביעה. המערערים סברו שיש לערער על פסה"ד ועל כן פנו לסיוע המשפטי למינוי עו"ד לייצוג בערעור. כאמור, המשיבה סרבה לבקשה.
נימוקי המשיבה בדחיית הבקשה היו בתמצית כי בימ"ש קמא דן בראיות ובעדויות שהיו בפניו, פסק הדין מתבסס על ממצאים עובדתיים וכן על חוו"ד רפואיות של המומחים מטעם ביהמ"ש, שמונו בהסכמת הצדדים, על פי ההלכה, ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית, (פרט למקרים חריגים). לפיכך מצאה המשיבה כי אין סיכוי משפטי לערעור.
תמצית טיעוני הצדדים
נימוקי המערערים
3.בכתב הערעור מתאר המערער את השתלשלות הטיפול בבית חולים וולפסון. הוא גם טוען שביה"ח וולפסון עשה שיפוץ כללי בתיק הרפואי "ובין השאר החליפו את הכריכה של תיק האשפוז ועוד דברים נוספים". המערער מתאר את הפגמים שלדעתו התגלו בעת ניהול תיק ההוכחות בבימ"ש השלום, טוען שהשופטת צעקה והיתה עצבנית, לא שמעה את העדים, לא שמעה את המערער והמערערת. לטענתו, דפי האשפוז בתיק הוחלפו ובמשך 8.5 חודשים העלימו מהם את התיק הרפואי. עוד נטען כי השופטת נתנה את פסה"ד עוד לפני ההוכחות.
הוא מלין על כך שב"כ הנתבעים, כאשר חסר לו מסמך, התקשר מהמכשיר הנייד שלו וביקש שיביאו לו חומר רפואי דחוף והשופטת לא עשתה דבר נגד זאת. כמו כן הוא ניגש לאחד העדים והנחה אותו איזה מסמך להגיש מהקלסר שלו לשופטת. המערער רואה בהתנהגות ב"כ הנתבעים משום שיבוש הליכי משפט. כמו כן הוא סבור שהמשיבה לא הבינה נכון את פסה"ד של ביהמ"ש העליון בבקשה לפסילת השופטת (שנדחתה בנימוק שהטענות אינן מתאימות לפסילת שופט, והן ערעוריות במהותן).
נימוקי המשיבה