עת"א 23671-03-16 זיוד נ' הממונה על עבודות שירות - מפקדת גוש צפון ואח'

לפני עתירת אסיר, אשר הוגשה בהתאם לסעיף 62א' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971, המופנית נגד החלטת מפקד המחוז הצפוני של שב"ס, שאימץ את המלצת הממונה על עבודות השירות, והורה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות ונשיאת יתרת העונש במתקן כליאה. העתירה הוגשה בהמשך לעתירה שהוגשה בעת"א 55869-12-15 אשר נמחקה לאחר שהמשיב החליט לאפשר לעותר להגיע לשימוע.

העותר שפוט לשישה חודשי מאסר (תיק 37893-04-13) אשר נקבע לגביהם כי ירוצו בעבודות שירות החל מתאריך 1.7.14. במעמד מתן גזר הדין פנה ב"כ העותר וביקש לדחות את ריצוי עבודות השירות. הבקשה נדחתה. למרות זאת, העותר לא התייצב לקליטה והצבה במועד שנקבע על ידי ביהמ"ש והתייצב רק בתאריך 9.7.14 לאחר שנוצר עמו קשר טלפוני. בנוסף, לאחר ריצוי מספר ימים נעדר העותר ימים רבים ללא אישור המפקח ובניגוד להוראות הממונה והחל מתאריך 20.8.14 ועד ליום השימוע נעדר ברצף ללא שהודיע דבר. ניסיונות להשיגו ולזמנו לשיחות בירור ולשימועים במועדים שונים, אף שנשלחו בדואר רשום, עלו בתוהו. בתאריך 16.3.15 נערך שימוע שלא בפניו וביום 29.3.15 הוחלט על הפסקה מנהלית של עבודות השירות. בחודש 11/15 נעצר העותר בתיק אחר למשך יומיים ונמסרה לו הודעה על הפסקה מנהלית, עליה סירב לחתום, וכן נמסרה לו הודעה על מועד התייצבות לריצוי מאסר. העותר לא התייצב ולכן נעצר. לאחר שהוגשה העתירה הקודמת שוחרר ובהסכמת המשיב הוחלט על זימונו של העותר לשימוע נוסף. בתאריך 15.2.16 התייצב העותר לשימוע ללא ב"כ, טען טענותיו ובעיקר טען שהוטעה על ידי ב"כ קודם. עורכת השימוע סברה שאין מקום לתת הזדמנות נוספת, זאת מהטעמים שלאורך שנה ושמונה חודשים ישנה הפרה בוטה של כלל החוקים, הכללים והנהלים של ע"ש, למרות שהוסברו לעותר ביום התייצבותו והוא מודע להם וכן למען ייראו ויראו ולא יהווה דוגמא שלילית. לאור המלצה זו, בתאריך 24.2.16 החליט מפקד המחוז פעם נוספת על הפסקה מנהלית.

העותר טוען כי בשל נסיבות מצערות לא יכול היה להתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות במועד שנקבע והודיע על כך לב"כ דאז, אשר לא עדכן את הממונה על עבודות השירות. כן נטען כי מיום קליטתו לעבודות השירות ועד ליום 20.8.14 עבד ללא כל בעיות מצדו, אך הפסיק להתייצב לעבודות השירות כיוון שנמסר לו על ידי ב"כ הקודם כי יש דיון מחודש בבית המשפט ועליו להמתין להחלטה ובמהלך כל התקופה היה סבור ובטוח בתום לב מלא כי הוא סיים את עבודות השירות. עוד נטען כי הזימונים שנשלחו לעותר לשימוע נשלחו לכתובת ישנה של העותר בה אינו מתגורר מזה 5 שנים ולא ברור מדוע נשלחו לכתובת זו. נטען כי ההודעות לא הגיעו לידי העותר וכי העותר התנהל מול ב"כ הקודם והמתין לתשובתו והיה סבור כי תמו עבודות השירות. נטען כי העותר מעוניין לסיים את עבודות השירות בדרך הטובה ביותר וההמלצה להמתין הייתה המלצה שגויה של ב"כ דאז. נטען כי העותר המשיך בניהול חיים תקינים וסבר כי אין לו כל יתרה לריצוי ואף הספיק להציע נישואין ולבצע הכנות לחתונה והוא עתיד להתחתן בקרוב. העותר מבקש להשיבו לריצוי העונש בעבודות שירות ומתחייב לשתף פעולה. עוד נטען כי מדובר בעותר שמעולם לא היה מאחורי סורג ובריח והייתה תקלה קשה בתקשורת בינו לבין עורך דינו, כאשר הוא חשב שעורך הדין מגיש ערעור, ומבקש ליתן לו הזדמנות לרצות את עבודות השירות.

המשיב טוען כי פעל לפנים משורת הדין וניתנה לעותר האפשרות לטעון טענותיו, על אף הזלזול שהפגין. נטען כי בשימוע לא הועלו טענות שמהוות בסיס לקבלת בקשתו של העותר לחזור לריצוי עבודות השירות. נטען כי דין העתירה להידחות ועל העותר לסיים יתרת ריצוי מאסרו בפועל. כן נטען כי המכתבים נשלחו לכתובת עליה הוא חתם טרם ביצוע עבודות השירות וכן על כתובת בחיפה שעליה הודיע בהמשך. המשיב טוען כי התנהגותו של העותר הייתה שלילית ביותר, העותר עשה דין לעצמו, לא התייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ורק לאחר שהצליחו ליצור עמו קשר התייצב לכמה ימים ובהמשך לא התייצב ואף נעצר בתיק אחר ולאחר מכן גם לא התייצב. מבוקש לקבוע שהחלטת המשיב סבירה ולדחות את העתירה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה מהטעם שהחלטת המשיב הינה החלטה סבירה, שניתנה לאחר הליך שימוע תקין, ולא מצאתי מקום להתערב בה בנסיבות העניין.

מהנתונים שהוצגו בפני עולה כי למרות הזדמנויות אשר ניתנו לעותר הוא אינו משכיל לבצע את יתרת עבודות השירות כסדרן. עם כל ההתחשבות וההבנה למצבו של העותר ונסיבותיו האישיות, לא ניתן לקבוע בנסיבות העניין כי החלטת המשיב הינה בלתי סבירה. כמו כן, לא ניתן לקבוע כי נפל פגם בהליך השימוע, המצדיק התערבות. העותר טען טענות בעלמא בכל הנוגע לחוסר תקשורת בינו ובין ב"כ קודם, מבלי שטענות אלה נתמכו בראיות, תצהירים או מסמכים כלשהם המצדיקים התבססות על טענות אלה לקבלת העתירה. כמו כן, לא טרח לנסות ולהתעדכן באמצעות המפקח הישיר שלו או גורם כלשהו בשב"ס בכל הנוגע לריצוי יתרת העונש ואף לא טרח לעדכן את כתובתו המעודכנת, ככל הנראה.

בנסיבות אלו, אין מנוס מלדחות את עתירתו נגד החלטת המשיב להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות, שכן מדובר בהחלטה סבירה שניתנה לאחר הליך שימוע תקין ואשר אין מקום להתערב בה. העתירה נדחית.

העותר יתייצב לרצות את יתרת עונשו בהתאם לרישומי שב"ס, 167 ימים, במאסר במתקן כליאה. העותר יתייצב למאסרו בבית מעצר קישון ביום 1.5.16 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנדון לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ו, 10 אפריל 2016, במעמד העותר, ב"כ העותר וב"כ המשיבים.