עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
11503-06-15
09/06/2015
|
בפני השופטת:
נאוה בן אור
|
- נגד - |
העותרת:
עמותת שתילים רכים עו"ד ד"ר אבי וינרוט עו"ד אריאל דינובצקי
|
המשיבים:
1. עירית ירושלים 2. משרד החינוך מחוז ירושלים
עו"ד מרדכי גולן עו"ד ציפי קנד
|
החלטה |
לפניי בקשה למתן צו ביניים ולפיו עד להכרעה בעתירה שהגישה העותרת, תחדל עיריית ירושלים מהמשך קיום הליכי המכרז נשוא העתירה, "כפי שפורסם ביום 1.6.15".
רקע עובדתי
ב- 19.3.15, ולא ב- 1.6.15 כנטען ברישא של הבקשה שלפניי, פרסמה עיריית ירושלים מכרז לקבלת הצעות להפעלת גני ילדים המיועדים לאוכלוסייה החרדית בעיר.
המכרז כולל תנאי סף, ובכללם התנאי לפיו המציע הוא עמותה רשומה או תאגיד בעל ניסיון מוכח של 3 שנים לפחות החל משנת הלימודים תשע"א, בהפעלת גני ילדים בירושלים ברישיון משרד החינוך.
המועד שנקבע להגשת הצעות היה 22.4.15, אולם הוא נדחה ל- 5.5.15.
ב- 1.4.15 פנתה העותרת לעורך המכרז בשאלת הבהרה המתייחסת לתנאי האמור. במכתבה הסבירה כי היא עמותה בעלת ניסיון רב של שנים ארוכות בהפעלת מוסדות, וכי לפני כשנה רכשה את הבעלות במערך הפעלת גנים שהיה קודם לכן בבעלות עמותה אחרת, במסגרת הליכי פירוק של אותה עמותה. הבעלות נרכשה כמכלול שלם, על כלל המנהלים, הגננות, הסייעות וכו', של אותה עמותה. בנסיבות אלה, מאחר שמן הבחינה המהותית, כך נטען במכתב, נרכש מערך הגנים בשלמותו, יש לראות בעותרת כמי שמקיימת את דרישת הסף לעיל. לא רק שאלה הייתה כלולה במכתב, שנוסחה, כעולה מן המפורט, כהבעת עמדה לפיה עומדת העותרת בתנאי הסף האמור, כי אם דרישה נכללה בו, ולפיה מתבקש עורך המכרז לאשר שהניסיון של הפעלת מערך הגנים, שנרכש על ידה, יש ליחס אותו לה לצורך עמידה בתנאי הסף האמור.
ב- 16.4.15 פרסם עורך המכרז מסמך הבהרה. בהתייחס לפנייתה של העותרת, שצוטטה (מבלי לפרט את זהותה) נאמר בו: "על המציע לעמוד בעצמו בכל תנאי הסף המפורטים בהזמנה".
העותרת לא נקטה הליך כלשהו לשם תקיפת ההבהרה. עם זאת, למרות התשובה שקיבלה, הגישה הצעה משלה למכרז. על פי הנטען בבקשה שלפניי, תשובתה של העירייה הייתה "אין שינוי בתנאי המכרז", ומאחר שהמדובר בתשובה עמומה ולא לגופה של השאלה, סברה העותרת, לטענתה, כי היא עומדת בתנאי הסף והגישה הצעה למכרז ב- 5.5.15.
כבר כאן המקום לציין כי העותרת לא צירפה לבקשתה לצו ביניים את מסמך התשובות לשאלות ההבהרה. עיון במסמך, שצורף על ידי עיריית ירושלים, מלמד, כי קיים פער ממשי בין ה"פרפרזה" שערכה העותרת לתשובת עורך המסמך, לבין התשובה כפי שניתנה בפועל. מן התשובה, שצוטטה לעיל, עולה כי היא ניתנה במענה ישיר לשאלת העותרת, ואין בה כל עמימות: עורך המכרז עונה כי המציע עצמו, קרי, התאגיד או העמותה הרשומה, הם שצריכים לעמוד בתנאי הסף ולא העובדים המועסקים על ידם.