עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
3139-10-15
21/10/2015
|
בפני השופט:
בנימין ארבל
|
| - נגד - |
העותרת:
שרה שי
|
המשיבים:
1. ועדת אתיקה הארצית
2. מורן ברדה
3. אולגה גורדון
עו"ד מורן ברדה
|
| החלטה |
העותרת הגישה עתירה, בה תקפה את החלטתה של המשיבה 1 – ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, אשר מקום מושבה בתל אביב – באשר לאי הגשת קובלנה כנגד המשיבות 2 ו- 3.
קודמי, שקיבל את הטיפול בתיק זה, כבוד השופט הבכיר זיאד הווארי, הורה לב"כ העותרת לבאר מכוח מה קמה סמכותו המקומית של בית משפט זה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, לדון בעתירה, שהינה עתירה כנגד החלטתה של רשות שמקום מושבה בתל – אביב.
העותרת מודעת להוראות תקנה 2(א) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין תש"ס – 2000) (להלן :"התקנה"), אולם טוענת כי "לפי הפסיקה, השיקול המרכזי לקביעת הסמכות המקומית, היא להקל על האזרח העותר". במסגרת טיעוניה, מתייחסת העותרת לדברים שנאמרו בעתירה מנהלית 27344-03-13 גלובס פבלישר נגד מדינת ישראל [20.6.13]. ברם, בכך שגתה העותרת.
בעע"מ 6539/13 מדינת ישראל נגד גלובס פבלישר [2.6.14], קבע כבוד הנשיא דאז, גרוניס כי דינה של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב דלעיל, להתבטל, תוך קביעה מפורשת כי בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, טעה כאשר לא הורה על העברת ההליך לבית המשפט המוסמך לדון בו, בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה מושא העתירה.
העותרת לא הראתה כל טעם אחרת, אשר יהיה בו כדי להקנות לבית משפט זה סמכות מקומית, חרף הוראתה המפורשת של התקנה, הקובעת לאמור:
"עתירה מנהלית, (להלן: העתירה) תוגש לבית משפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה, ובהחלטה בעניין מקרקעין – בבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין".
הינה כי כן, שמה התקנה את דגש הסמכות המקומית על מקום מתן ההחלטה. מענם של המשיבים או חלק מהם, אינו חלק מן הפרמטרים, אשר יש בהם כדי להשפיע על קביעת סמכותו המקומית של בית המשפט לעניינים מנהליים.
בענייננו, מדובר בעותרת שהינה עורכת דין וחזקה עליה כי הוראת תקנה זו לנגד עיניה. העובדה שהיא פנתה בתחילה לוועדת האתיקה של הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון, אין בה כדי להשפיע על הסמכות המקומית, שעה שמקום מתן ההחלטה הוא הקובע.
אף העובדה כי בבית המשפט המחוזי בנצרת מנוהל תיק בעניין תביעה אזרחית שהגישה העותרת כנגד המשיבה 3, אין בה כדי להשפיע על בחירת הפורום. אף איני רואה הכיצד זה יש בעתירה שלפנינו כדי להשפיע על תוצאות הדיון בערעור בעניין האזרחי.
המשיבה 1 ביקשה כי העתירה תמחק עקב חוסר סמכות מקומית. סבורני כי סעד זה הינו סעד מרחיק לכת, שעה שעל פי הוראת סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, בית המשפט, אשר מצא שאינו יכול לדון בעניין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או העניינית, והוא בסמכותו של בית משפט אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט האחר.