התאחדות הקבלנים בוני הארץ ואח' נ' עיריית גבעתיים ואח'

הרקע העובדתי ,ההליכים ,המחלוקות והטענות:

1. ביום 23/10/23 הגישו העותרות עתירה לביטול החלטת המשיבות 1-3 (להלן גם העיריות) האוסרת על פתיחת אתרי הבניה המצויים בשטחן והפעלת סנקציות על קבלנים שיפעלו בניגוד להחלטה זו ולהורות לאפשר את פעילות אתרי הבניה .

    

2. ביום 31/10/23 התקיים דיון בעתירה ,כאשר לאחר שהצדדים שמעו את עמדתי והערותי שהציגו למשיבות את הקושי בהמשך סגירת אתרי הבניה באופן מוחלט ולאחר מספר שעות של שיחות שהתנהלו בין הצדדים מחוץ לאולם בית המשפט ,הגיעו הצדדים (העותרות והעיריות) להסכמות שנרשמו מפיהם בפרוטוקול וניתן להסכמות אלו תוקף של פסק דין על ידי, בברכת והסתייגות המשיבות 4-5 (המדינה).

    

    

3. להלן הדברים שנרשמו בפרוטוקול הדיון מיום 31/10/23 ,ההסכמות של העותרות והמשיבות 1-3, דברי המשיבות 4-5 ופסק הדין שנתן תוקף להסכמות ,ככתבן וכלשונן:

    

    

   ב"כ העותרות בשתי העתירות וב"כ משיבות 1–3:

   "לאחר ששמענו את בית המשפט ואת הערותיו לצדדים; ומבלי לגרוע מכל טענה מטענות הצדדים; ולאחר שבית המשפט הציג למשיבות את הקושי בהמשך סגירת האתרים בעת הזאת באופן מוחלט והוא ממליץ על פרסום מתווה מוסכם – הגענו להסכמות הבאות ואנו מבקשים לתת להן תוקף של פסק-דין:

    

   אתרי הבנייה יחזרו לפעילות לאלתר כפוף להסדרים הבאים:

   1. האתר עומד בכל הנחיות פיקוד העורף לאתרי בנייה, ותינתן הצהרת הקבלן על עמידת האתר בדרישות אלה בתוך תחומי האתר, ומבלי צורך להידרש למקלוט מחוץ לתחומי אתר הבנייה.

   2. אבטחה בכל אתר: בפתח כל אתר יוצב מאבטח הלובש אפוד זוהר במקום אשר ייקבע על ידי הקב"ט העירוני, על חשבון הקבלן.

      העירייה תוכל, על פי שיקול דעתה, לדרוש שהמאבטח יהיה חמוש. במקרה כאמור, האפשרות בידי הקבלן לקיים דרישה זו בעצמו ועל חשבונו או להציב בפתח האתר אדם חמוש נושא רישיון כדין, שאינו מאבטח. לחלופין יוכל לפנות לעירייה בבקשה כי תציב מאבטח חמוש. ככל שהעירייה תוכל לעשות זאת, יישא הקבלן בעלות המאבטח לפי סכום של 210 ש"ח לשעה וכן ידאג לסביבת עבודה נאותה על פי כל דין. לא עלה בידי העירייה לעשות כן – יהיה הקבלן פטור מחובת הצבת המאבטח החמוש (ויידרש לקיים את חובת הצבת מאבטח לא חמוש).

   3. יהיה ניתן להעסיק עובדים בעלי תעודת זהות כחולה בלבד או עובדים זרים בעלי אשרת עבודה, ולא תתאפשר עבודת פלסטינאים.

   4. רשימת עובדים מעודכנת תועבר בראשית יום העבודה לקב״ט העירוני, ולאתר יהיה איש קשר מוגדר אשר יהיה בקשר עם אגף הביטחון של העירייה והפיקוח על הבנייה בכל עניין בזמינות מיידית.

   5. אסורה לינת פועלים באתר הבנייה. הפועלים יגיעו לאתר ויֵצאו ממנו בהסעה מאורגנת. ההגעה לאתר תהיה עד השעה 7¹⁵.

   6. בין השעה 7¹⁵ לשעה 8³⁰ שער האתר יהיה סגור ולא תהיה יציאה או כניסה של פועלים. העבודה תסתיים לא יאוחר מהשעה 18⁰⁰. לא תותר עבודת לילה. יהיה ניתן לבקש החרגה לגבי אתרים מרוחקים ממקומות מגורים.

   7. פעילות של: הוצאת הרס במשאיות, יציקות המצריכות הצבת משאבה מחוץ לתחום האתר שאינן עומדות בהסדרי התנועה של משטרת ישראל, חפירות שיש בהן כדי הוצאת עפר במשאיות מהאתר – תתקיים רק באישור מוקדם מאת העירייה, ותוך הצבת סדרנים כנדרש. הפנייה תוגש על ידי הקבלן למהנדס העיר או לגורם רלוונטי אחר אשר קבע מהנדס העיר, והיא תוגש יומיים קודם הפעילות המבוקשת עד לשעה 14⁰⁰. תשובת העירייה תינתן עד השעה 20⁰⁰ ביום שלפני הפעילות. לא נתנה העירייה תשובה כאמור עד לשעה 20⁰⁰ – ייחשב הדבר כמתן אישור.

   8. לא תאושר חסימה הרמטית של רחובות. חסימת נתיבי נסיעה תאושר בתיאום עם משטרת ישראל וצוות הפיקוח הרלוונטי באגף הנדסה של העירייה.

   9. כל קבלן יחתום על כתב התחייבות לעמידה בדרישות אלה על נייר לוגו של הקבלן.

   10. לעיריות, באמצעות מהנדס העיר, תהיה נתונה הסמכות להפסיק מייד את פעילותו של אתר אשר יפר את האמור – למשך עד 24 שעות, אלא אם תהיה הפרה של חסימת כבישים או העסקת עובדים פלסטינאים או אי-הצבת שומר חמוש כאמור בסעיף 2, שאז תהיה הסמכות למשך עד 48 שעות. הכול – מבלי לגרוע מסמכויות אחרות על פי דין שנתונות לעיריות.

        

       המתווה יפה למצב הביטחוני הנוכחי והוא עשוי להתעדכן בהתאם למצב הביטחוני, ולעותרים שמורות ממילא כל הזכויות.

        

       ב"כ משיבות 4 ו-5:

       אני אבקש קודם כול לברך את הצדדים על השגת ההסכמות, שמייתרות את הצורך בהכרעה שיפוטית בסוגיות השונות, בכלל זה בסוגיית הסמכות.

       אני אבקש רק להדגיש שהצדדים כולם, כמו כולנו, כפופים להנחיות של גורמי הביטחון המוסמכים, הנחיות שמטבע הדברים משתנות ומתעדכנות מעת לעת, בשים לב להתפתחויות ולהערכות הסיכונים השונות, וברור שנדרש לפעול בכל עת בהתאם להנחיות העדכניות.

       בכפוף לכך המדינה מסכימה למתן תוקף של פסק-דין להסכמות אלה.

       פ ס ק - ד י ן

        

       יש לשבח את כל הצדדים המעורבים שהטריחו עצמם היום לבית המשפט ועשו מאמצים רבים להגיע להסכמה האמורה, שניתן לה תוקף של פסק-דין." 

        

4. ביום 8/11/23 הגישו המשיבות 4-5 בקשה למתן הבהרה של פסק הדין מטעם מדינת ישראל שבה מבוקש שבית המשפט יבהיר את פסק הדין ויורה כי הבהרה זו תהיה חלק מפסק הדין (להלן-הבקשה להבהרה).

    

5. בבקשת ההבהרה מדגישה המדינה את אמירת ב"כ בפרוטוקול הדיון שהצדדים כולם כפופים להנחיות גורמי הביטחון המוסמכים ועליהם לפעול בהתאם להנחיות ושרק בכפוף לכך הסכימה המדינה למתן תוקף של פסק דין להסכמות שהושגו בין העותרות לעיריות ושעל העיריות לפעול בהתאם להנחיות גורמי הביטחון המוסמכים שניתנו לעיריות לאור ההסתייגות וההתניה שנרשמה מפי ב"כ המדינה בעת מתן פסק הדין .

    

    

6. בבקשת ההבהרה מצוין כי בעקבות מתן פסק הדין וההד הציבורי הרב שניתן לו פנו גורמי המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל (שלא היו צד לעתירה) באופן מידי לב"כ המדינה וביקשו למסור את הבהרתם הנחוצה למצב החוקי הנגזר מהוראות הדין ולדיוק המושגים הנכללים בהסכמות שהושגו ,כשלשיטתן עקב הוראות הדין שפורטו בבקשת ההבהרה, מתבקש בית המשפט להבהיר כי הצבת מאבטח חמוש מחייבת קבלת אישור מהמשרד לביטחון לאומי וכלל האישורים הנדרשים על פי דין ובהתאם לדין הקיים לא ניתן ואין זה חוקי להציב בכניסה לאתר הבניה אדם בעל רישיון לכלי יריה פרטי לצורך אבטחת האתר.

    

7. זאת, שכן הנ"ל עומד בניגוד להוראות הדין שבסעיף 10ג לחוק כלי היריה תש"ט- 1949 ולתקנה 5(א) לתקנות כלי היריה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות) תשפ"ד-2023 (להלן תקנות כלי היריה) ולסעף 18 (א) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה תשל"ב-1972, כאשר לפי הוראות הדין הללו אדם שנושא נשק לא יכול לעשות שימוש בנשקו האישי לצורך ביצוע שירותי אבטחה (כשלפי ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין הוא מקבל מהקבלנים סכום של 210 ₪ לשעה ).

    

    

8. המדינה מדגישה בבקשתה ובדיון את הצורך הציבורי החיוני בהבהרת פסק הדין בעיקר אל מול ציבור הקבלנים ורשויות רבות אחרות שאינן צד להליך ומציינת שהעוגן עליו היא מתבססת הוא עקרון שלטון החוק ושלא ייתכן שבית המשפט מאשר הסדר שאינו חוקי .

    

9. כאמור, המדינה פנתה לעיריות אלו בסמוך לאחר מתן פסק הדין והסבה את תשומת ליבם לחוסר החוקיות ,תוך הפניה להוראות הדין ,ברם העיריות בחרו להמשיך בהצבת אדם פרטי בעל רישיון נשק באתר הבניה מתוך פרשנות שלהן ,שבניגוד לעמדת המדינה, לא מדובר במעשה הנגוע באי חוקיות .

    

    

10. העותרות ציינו בתגובתן לבקשת ההבהרה של המדינה שלפסק הדין יש חשיבות משקית רחבה ושהן מסכימות לבקשת ההבהרה של המדינה וסבורות שהיא חיונית ונדרשת (כשהעותרות אף צירפו פסיקתא מוצעת מטעמן).

     

11. בדיון , הבהירו העותרות שהן משאירות את ההחלטה לגבי אי החוקיות לשיקול דעת בית המשפט והכרעתו ושאם בית המשפט יקבע שיש אי חוקיות בהסכמה אפשר למחוק רק את אותה אי חוקיות של הצבתו באתר הבניה של אדם פרטי חמוש נושא רישיון נשק פרטי וזאת בעזרת שימוש ב"עיפרון כחול" ,שכן מדובר בחלופה בלבד העומדת לבחירת הקבלנים וניתן למחוק חלופה זו אם אינה חוקית ולהישאר עם החלופות האחרות (שהן למעשה מאבטח חמוש שקיבל אישור מהמשרד לביטחון לאומי או שומר לא חמוש) .

     

     

12. העיריות בתגובתן לבקשת ההבהרה של המדינה ציינו שאין סמכות לבית המשפט ל"הבהרה" שאינה נדרשת תוך הפניה לסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט וציון שהמשרד לביטחון פנים שאינו צד להליך מבקש באמצעות המשיבות 4-5 לפרט הוראות דין ואם הוא רוצה לעשות כן עליו לעשות זאת בדרך אחרת כמו חוזר מנכ"ל ולא בבקשת הבהרה שספק רב אם היא הדרך הנכונה.

     

13. בדיון, ציינו העיריות כי הדרך הנכונה לתקוף את ההסכמות של הצדדים היא בהליך של תובענה עצמאית ונפרדת ולא בבקשה להבהרה ,כאשר לשיטתן, כשהן גיבשו את ההסכמה עם העותרות שקיבלה תוקף של פסק דין ,הן יצאו מתוך הנחה שמדובר בהסכמות חוקיות ולשיטתן אכן ההסכמות חוקיות, כאשר לטענת העיריות ניתן להציב אדם פרטי בעל רישיון נשק באתר בתור סדרן לדוגמא ולא כשומר וכך נהגו העיריות בפועל באתרי בניה רבים ברחבי הערים שלהן.

     

     

14. לשיטת העיריות, אי החוקיות בהסכמות צדדים, היכולה להביא לביטולן צריכה להיות ברמה גבוהה ומובהקת וזה לא מתקיים כאן אלא מדובר במחלוקת פרשנית לגבי קיום הוראות החוק, כשהעיריות מפנות גם להנחיות של משרד החינוך והבריאות ,המאפשרות לשיטתן מתן אבטחה על ידי נושאי נשק פרטיים כתומכות בפרשנותה לגבי ההסכמות המאפשרות גם הצבת מאבטח בעל רישיון נשק פרטי באתרי הבניה (שלשיטתן של העיריות הוא בכלל סדרן ולא שומר ) .

     

     

    15 .העיריות הדגישו כי הסכמותיהן שקיבלו תוקף של פסק דין היו מתוך הנחה והבנה שההסדר חוקי וניתן להציב בפתח האתר אדם פרטי עם נשק, כפי שאכן בפועל, במציאות בשטח ,מיושמות הסכמות אלו באתרי הבניה ,דבר המצביע על כוונתן בעת ההגעה להסכמות, כאשר לו היו יודעות העיריות בעת מתן ההסכמה שאדם פרטי לא יכול להיות מאבטח ולשמש כשומר בפתח האתר לא היו מגיעות להסכמות אלו .

     

    16. יש לציין שהייתה הידברות בין כל הצדדים ונעשו מספר ניסיונות להגיע להסכמה ,כולל במהלך הדיונים המשפטיים שהתקיימו, על תיקון ושינוי ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין ושימוש במונחים שונים (כמו שומר במקום מאבטח) ברם בסופו של יום לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה ולנוסח מוסכם המשנה או מתקן את ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין ולכן דרושה הכרעתי .

         

        דיון והכרעה:

         

    17. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתובים, החלטתי להבהיר שההסכמות שהושגו בין העותרות לעיריות נגועות באי חוקיות וכן להבהיר, את המובן מאליו, שעל העיריות היה לכבד את פניית המדינה אליהן בסמוך לפסק הדין ולפעול באופן חוקי לפי הוראות הדין ולא ניתן לכן להציב בכניסה לאתר בניה אדם פרטי נושא נשק לצורך אבטחת האתר ובכך לפעול למעשה בניגוד לחוק .

         

    18. כפועל יוצא מהבהרה זו, בהתחשב בנסיבות ובהסכמות המותנות של הצדדים והמדינה והבנתן המוטעית בזמן ההגעה להסכמות, הבנה  שהיוותה את הבסיס להסכמות  שבלעדיה לא היו מושגות ,וכדי להגיע לתוצאה הצודקת ביותר בנסיבות, החלטתי לא להסתפק בהבהרה האמורה אלא גם לבטל את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, שקיבלו תוקף של פסק דין ,וכפועל יוצא מכך מבוטל פסק הדין שנתן להסכמות אלו תוקף של פסק דין ו"הגלגל" מוחזר אחורה לפתחן של העיריות (שכל אחת מהן אדון או גברת לעצמה) להחליט, כמו שהחליטו מאות רשויות אחרות בארץ, מהן הדרישות וההנחיות שיינתנו לקבלנים העובדים באתרי הבניה בעיר, הכל כפי שיפורט להלן . 

         

    19. אני מקבל את עמדת המדינה שהסכמות הצדדים נגועות באי חוקיות והן בניגוד להוראות הדין העוסקות בשומר, מאבטח וזכויותיו וחובותיו של בעל רישיון נשק פרטי.

         

    20. למעשה אין מחלוקת בין הצדדים שהתיבה "מאבטח חמוש" היא בעייתית שכן היא מחייבת אישור מהמשרד לביטחון לאומי וכלל האישורים הנדרשים על פי דין ולא כל אחד יכול להיות "מאבטח" לפי הדין ושיש הבדל גדול מבחינת הדין בין סמכויות מאבטח לשומר , ברם העיקר הוא שלפי חוק כלי היריה ותקנות כלי היריה (תקנה 5(א)) לא ניתן להציב בכניסה לאתר הבניה אדם בעל רישיון נשק פרטי לצורך אבטחת האתר ,כפי שהדבר נעשה בפועל על ידי העיריות תוך תשלום המשולם לו על ידי הקבלנים בגובה 210 ₪ לשעה ובעשותן כך בפועל (עד היום ) פועלות העיריות בניגוד להוראות הדין.

         

         

    21. אני דוחה את פרשנות העיריות ואף היתממותן בעניין זה בניסיון ל"צבוע" את אותו אדם פרטי כ"סדרן" ולא כ"מאבטח" שכן לא מדובר ב"סדרן" וברי כי גם הכוונה של הצדדים הייתה לשומר באתר הבניה הנושא נשק ולא לאדם המועסק על ידי הקבלנים כ"סדרן" , כוונה העולה מפורשות גם מניסוח ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים שניתן להן תוקף של פסק דין המדברות על הצבה בפתח האתר של אדם פרטי חמוש נושא רישיון כדין שמשולם לו שכר בגין הנ"ל (להבדיל מבעל תפקיד אמיתי העובד אצל הקבלן העובד באתר ונושא נשק כדין).

         

    22. . אין גם מקום להשוואה שמנסות לעשות העיריות מהנחיות משרד החינוך ומשרד הבריאות לגבי התנדבות של סיוע אנשים פרטיים בתגבור אבטחה (שאינני נכנס לבחינת משמעות הנחיות אלו ותוקפן) לבין המקרה של מאבטח בשכר באתר בניה .

         

    23. לטעמי, הגם שיש להעריך את דאגת העיריות לביטחון תושביהם, מן הראוי היה שהעיריות לא היו עושות למעשה דין עצמי ,תוך היאחזות בפרשנות יצירתית שאין לקבלה , והיו פועלות לפי הוראות הדין, לאחר שהמדינה הבהירה להן את המצב המשפטי ואת אי החוקיות והבעייתיות הקיימת במצב הקיים בפועל.

         

    24. לכן, משפנתה המדינה לעיריות ,בסמוך למתן פסק הדין , והסבה את תשומת ליבן לכך שההסכמה שהושגה ומבוצעת אינה חוקית ,דבר שלא היו מודעות לו העיריות עד לפניה זו, היה עליהן להפסיק פעילות לא חוקית זאת לאלתר ולהוציא הנחיות חדשות התואמות לדין או לפנות לבית המשפט ולציין שיש לבטל את ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין שכן הן הושגו בהנחה מוטעית שהן חוקיות ותואמות את הוראות הדין ולא להמשיך בביצוע אותה פעילות.

         

         

    25. חשוב להדגיש כי בזמן גיבוש ההסכמות, לא הצדדים להסכמות, קרי העותרות והעיריות, לא המדינה ונציגיה שהיו בדיון והסכימו למתווה בכפוף להערותיהן ואף לא בית המשפט ,קרי אנוכי, לא היינו מודעים לכל הוראות החוק הרלוונטיות ולאי החוקיות, כשברי שאם הייתה מודעות לכך לא היו מושגות הסכמות אלו ולא היה ניתן להן תוקף של פסק דין.

         

    26. כנימוק מקל לכך, לא ניתן להתעלם מכך שהמשרד לביטחון לאומי והמשטרה האמונים על הנושא של כלי יריה לא היו צד להליך וקולם לא נשמע והם אלו שהפנו את תשומת לב ב"כ המדינה לאחר מתן פסק הדין לאי החוקיות ואז המדינה הסבה את תשומת לב העיריות לכך , ברם הן בחרו ,כאמור, להמשיך ולפעול בניגוד למעשה לדין .

         

         

    27. כמובן שהיה מוטב לו קול זה של המדינה היה נשמע בדיון, אך ברי כי אין לקבל מצב שבית המשפט נותן כביכול חסות להסכמות לא חוקיות שקיבלו תוקף של פסק דין ושמצב אי חוקי זה ממשיך להתקיים ולא מתקנים זאת במהירות המרבית.

         

         

    28. לא זו אף זו, המדינה הדגישה בפרוטוקול הדיון לאחר שנרשמו הסכמות הצדדים אליהן הגיעו העותרות והעיריות שכל הצדדים, כפופים להנחיות של גורמי הביטחון המוסמכים ,הנחיות שגם משתנות ומתעדכנות מעת לעת ושברור שיש לפעול בהתאם להנחיות, כך שלמעשה הסכמת המדינה וברכתה להסדר ולמוסכם בין העותרות לעיריות הייתה הסכמה מותנית וכפופה לעמידה של הצדדים בהנחיות גורמי הביטחון המוסמכים וברי ,שבנסיבות אלו, היה על העיריות לפעול לפי הוראות הדין ,במיוחד כאשר אותם גורמים מוסמכים של המדינה פנו לעיריות בסמוך לפסק הדין והסבו את תשומת ליבן שהן פועלות בניגוד להנחיותיהם ובניגוד להוראות הדין, והעיריות בחרו להמשיך בפעילות הלא חוקית.

         

         

    29. לכן, למעשה יש אכן מקום שבית המשפט יבהיר ,בקול צלול ,בהיר וברור ,את המובן מאליו ,שעל העיריות לפעול במסגרת ובהתאם לדין ולהוראותיו ושבמקרה זה חלק מההסכמות אינן חוקיות ובעיקר הכוונה לשימוש באדם פרטי בעל רישיון נשק כשומר או מאבטח באתר, ולא ניתן לכן להשאירן ולהמשיך לפעול לפיהן .

         

         

    30. זאת, במיוחד בעת הזו ,כשמדובר במצב חירום מלחמתי ,שבו יש לפעול בדרך הקצרה ביותר לתיקון שגגה שנפלה ולאי הנצחת מצב שאינו חוקי, מצב שיכולות להיות לו גם השלכות מהותיות ,בהתחשב בכך שאנשים בעלי רישיון נשק פרטי משמשים למעשה כשומרים וכמאבטחים בשכר באתר בניה וזאת בניגוד לדין ,דבר שיכולות להיות לו השלכות הרות גורל.

         

    31. למעשה היה ניתן להסתפק בהבהרה זו ובכך לסיים את החלטתי ,ברם לא ניתן להתעלם מכך שהעיריות סברו בטעות שהצבת אדם פרטי בעל רישיון כשומר באתר היא חוקית וכך פעלו בשטח ושהן הדגישו בדיון שאם היו יודעות שהמצב הוא שחלק מההסכמות אינן חוקיות ואי אפשר מבחינת הדין להציב אדם פרטי בעל רישיון נשק כשומר באתר בניה לא היו מסכימות להגיע לאותן הסכמות שניתן להן תוקף של פסק דין .

         

         

    32. לכן, אין לטעמי מקום להסתפק בהבהרה האמורה אלא מן הראוי לטעמי להגיע לתוצאה שלמה וצודקת שבנסיבות העניין מביאה לביטול ההסכמות וכפועל יוצא מכך גם לביטול פסק הדין שנתן תוקף להסכמות אלו.

         

        32.לתוצאה זו אפשר להגיע בעזרת מספר "כלים" מ"ארגז הכלים השיפוטי" תוך שימוש בכל "כלי" בנפרד או במשולב .

         

        33. כך, שימוש באפשרות של בית המשפט לבטל הסכמות של הצדדים מחמת אי חוקיות. אמנם כעולה מהפסיקה (ראו בין היתר דנ"א 6325/21 אלישקוב טאמז נ' א.ר.א.ב בונוס בע"מ (פורסם בנבו)(28/11/21) וע"א 647/20 טאמז אלישקוב נ' א.ר.א.ב בונוס בע"מ (פורסם בנבו)(2/9/21) (להלן-עניין אלישקוב) , יש להצביע על אי חוקיות מובהקת בתנאי הסכם הפשרה ועל שיקולים כבדי משקל התומכים בביטולו חרף הפגיעה בעקרון סופיות הדיון, אך אני סבור שבמקרה זה מתקיימים התנאים הנ"ל לביטול ההסכמה ,כאשר כפי שציינה כבוד השופטת ברק ארז בפסק הדין בעניין אלישקוב, בית המשפט אינו מפעיל שיקול דעת שיפוטי משמעותי בבואו לאשר את הסכמת הצדדים וקשה לצפות כי שופט ירד לחקר כלל הטענות בתיק על מנת לוודא את הביסוס המשפטי והעובדתי של הסכם הפשרה .

         

        34. במקרה שלנו, לא ניתן להתעלם מכך, שכאמור, גופי המדינה במקרה זה היו משרד הפנים ומשרד השיכון-משיבות 4-5 ולא המשרד לביטחון לאומי והמשטרה ,שהם הגופים האמונים על הנושא של כלי יריה ,שלא היו צד להליך ולכן לא הייתה מודעות של הצדדים ושל בית המשפט להוראות הדין הרלוונטיות ולאי החוקיות בהסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין, מה גם ,שכאמור, ברכת והסכמת המדינה להסכמות בין העותרות לעיריות הייתה מותנית ובכפוף לעמידת הצדדים בהנחיות גורמי הביטחון המוסמכים .

         

         

        36. יש לדחות את ניסיון העותרות לשפר בדיון למעשה הסכמות אלו ולטעון שמדובר בחלופות שלהן בלבד וזאת בזמן שהן תמכו בבקשת ההבהרה של המדינה ואין מקום לטעמי לקבל את פרשנות העותרות לביטול החלופה הלא חוקית ורק היא בלבד ,שכן, מעבר לכך כאמור שהעמדה הנ"ל הובעה על ידי העותרות רק בדיון האחרון ואינה עולה בקנה אחד לכאורה עם האימוץ של בקשת ההבהרה של המדינה על ידי העותרות ,הרי בכל מקרה נפל פגם בהסכמת העיריות והעותרות שקיבלה תוקף של פסק דין .

         

        37. זאת, שכן העיריות (ואף העותרות) בעת ההסכמה יצאו מתוך הנחה מוטעית שהן יכולות להסכים לפעול בהתאם להסכמה זו בשטח להצבת אדם פרטי בעל רישיון נשק באתר הבניה כעונה על התיבה "מאבטח חמוש" והראיה לכך שזו הייתה כוונתן של העיריות (והעותרות) זו המציאות בשטח והעובדה שכך פעלו בהרבה מאתרי הבניה, בשיתוף פעולה של הקבלנים ששילמו עבור חלופה זו ,כך שמחיקה רק של חלופה זו ,כפי שמבקשות העותרות שבית המשפט יעשה, מרוקנת מתוכן את הסכמת העיריות (והעותרות).

         

        38. כך גם ניתן להיעזר ,בהתחשב בנסיבות המצדיקות מענה מידי במצב החירום הקיים, אף בסמכות הטבועה של בית המשפט לעשיית משפט צדק ומניעת עוול ואי חוקיות ,במיוחד במצב של מלחמה והצורך לתת מענה חוקי דחוף ומידי ולא לחכות בנסיבות אלו להגשת תובענה עצמאית לביטול ההסכמה במידה ונדרשת ככלל, בסוגיה שיש לה השלכות רוחב לרשויות רבות ובאותה מידה ניתן להיעזר ,אף ולו בהקשה, בעקרונות היסוד שבתקנות סדר הדין האזרחי שמטרתן להביא להגשמת העקרונות החוקתיים והשגת תוצרה נכונה וצודקת .

         

        39. כך גם ואף בבחינת מעבר לצורך, ניתן היה לכאורה לפנות על ידי המדינה בבקשה לביטול ההסכמות שניתנו בניגוד להכפפתה והתנייתה ושאינן בהתאם לדין וזאת אף אם המדינה אינה צד לישיר הסכמות אלו (ראו ע"א 5120/16 מדינת ישראל נ' קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (פורסם בנבו(4/2/19).

         

        40. לכן, בנסיבות העניין , אני סבור שבמקרה זה אין להסתפק בהבהרה שניתנת על ידי בהחלטה זו ,אלא יש לבטל גם את ההסכמות של הצדדים. הסכמות שלא היו מושגות אם היו יודעים הצדדים ,בעת ההגעה להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין ,שההסכמה להצבת אדם פרטי בעל רישיון נשק כמאבטח באתר בניה אינה חוקית.

         

        41. למעשה, התוצאה של ההבהרה ביחד עם ביטול ההסכמות צריכה להביא לביטול פסק הדין ולחזרה אחורה למצב שהיה טרם הסכמות אלו, דהיינו דיון בעתירת העותרת כנגד סגירת אתרי הבניה על ידי העיריות.

         

        42. יחד עם זאת, במקרה זה נראה שהתקדמנו מאז כברת דרך ארוכה ונראה שהעיריות לא מעוניינות כיום בסגירת אתרי הבניה (במיוחד לאחר שבית המשפט הבהיר להם בתחילת הדיון בעתירה את הבעייתיות והקשיים המשפטיים בהחלטה זו) ולכן נראה שאין טעם לקבוע את התיק לדיון בעתירה שהתייתרה למעשה עקב פתיחת אתרי הבניה, כאשר כמובן שאם תתקבל החלטה חדשה של העיריות לסגירת אתרי הבניה תוגש, מן הסתם, עתירה חדשה שתיקבע במהרה ותידון לגופה.

         

        43. לכן, ה"כדור" חוזר לעיריות שעליהן לפעול (כל אחת בזכות עצמה) בהתאם לשיקול דעתן וכמובן בהתאם לדין ולקבוע הנחיות/דרישות לגבי אתרי הבניה בעירן ,כפי שעשו גם עשרות או מאות עיריות/רשויות אחרות ,כולל העיריות של הערים הגדולות ,כאשר כמובן שכל טענות ו/או זכויות הצדדים שמורות להן.

         

        44. בסופו של יום, יש למנוע פעולות לא חוקיות ואין להשלים עם המשך מצב קיים של העיריות המשיבות 1-3, העושות למעשה פעולות לא חוקיות ,כביכול בחסות פסק הדין של בית המשפט ,תוך התעלמות מכך שהסכמת המדינה הייתה כפופה להנחיות הגורמים הביטחוניים ומכך שעל פי הוראות הדין אין לבצע את האמור בהסכמות לגבי הצבת אדם פרטי בעל רישיון נשק כמאבטח באתר וכן תוך התעלמות מהבהרות ופניות המדינה מלחדול לעשות כן ולכן דרושה אמירה ברורה והבהרה של בית המשפט ,שאמנם ניתנת, שהסכמה זו שהיא גם המצב הקיים אינה חוקית ואין להמשיך כך אלא יש לפעול לפי הוראות הדין .

         

        45. ,במקרה מיוחד זה בהתחשב בנסיבות ובהתחשב בכך שהסכמת העיריות (וגם של העותרות) ניתנה מתוך הנחה שההסכמות חוקיות ואפשריות לביצוע, הנחה שהתבדתה והתבררה כמוטעית, הסכמה שלא הייתה ניתנת מצד העיריות לו העיריות היו יודעות זאת, ובהתחשב במצב החירום הביטחוני ובצורך הדחוף לתקן את המצב שנעשות בו פעולות לא חוקיות עקב הסכמות לא חוקיות שיכולות להיות להן השלכות מהותיות ,מן הראוי לטעמי לא להסתפק רק בהבהרה שניתנה אלא לבטל הסכמות אלו ולהעביר את "השרביט" לעיריות לקבלת החלטה חדשה ,התואמת את הוראות הדין, לגבי ההנחיות והתנאים של פתיחת אתרי הבניה בערים אלו, כפי שעשו ונהגו מאות רשויות אחרות שגם הן מנסות לעשות את המיטב למען ביטחון ורווחת תושביהם .

         

         

         

        התוצאה:

         

        46. לאור כל האמור אני מבהיר שעל כולם לפעול לפי הוראות הדין ,ומבהיר שההסכמות של העותרות והמשיבות 1-3 אינן עולות בקנה אחד עם הוראות הדין והתוצאה הנכונה ,השלמה והצודקת לטעמי במקרה זה ,בנסיבות המיוחדות דנן ובהתחשב במצב החירום הביטחוני עקב המלחמה ,הינה ביטול ההסכמות ופועל יוצא מכך ביטול פסק הדין שנתן להן תוקף של הסכמה והחזרת העניין לעיריות לקבלת החלטות להנחיות והתנאים שיינתנו לקבלנים באתרי הבניה, כאשר כמובן שלכל צד שמורות הטענות והאפשרויות המשפטיות.

         

        47. בהתחשב בנסיבות, כל צד ישא בהוצאותיו.

         

        48. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

         

        ניתנה היום, כ"ג כסלו תשפ"ד, 06 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.