חאלד וואצל נ' משרד הבריאות - האגף לרישוי מקצועות הרפואה ואח'

עתירה מנהלית במסגרתה נתבקש להורות למשיב 1 (להלן: "המשיב") לאפשר לעותר להשתתף בבחינה ממשלתית לקראת סטאז' ברפואה אשר התקיימה זה מכבר ביום 2.3.17.

לפי הנטען בעתירה, העותר סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת "יריבאן הייבוסאק" בארמניה בשנת 2015. עם סיום לימודיו המציא למשיב בהתאם להנחיותיו את כל המסמכים הנדרשים על מנת להשתתף בבחינת הרישוי אותה נדרשים סטודנטים לרפואה לעבור שסיימו את חוק לימודיהם בחו"ל. תחילה קיבל העותר הודעה טלפונית ממשיב 2 על אישור כניסתו לבחינה שהתקיימה ביום 15.2.16. העותר נכשל בבחינה זו ונרשם למועד הבחינה שהתקיימה ביום 6.10.16. אלא שביום 25.7.16 הוא קיבל הודעה על אי זכאותו להיבחן. נאמר לו כי סיבת הסירוב הייתה נעוצה במסמכים חסרים אשר התבקש להמציאם כתנאי לכניסתו לבחינה. חרף ניסיונותיו לקבל נימוקים והסברים אודות ההודעה, הוא לא זכה לקבלם בה בשעה שהוא טוען שהמציא את כל אשר התבקש להמציא והוא זכאי להיבחן בבחינת הסטאז'. סירוב המשיב הוליד את העתירה.

המשיבים התבקשו לתת תגובה מקדמית לעתירה. בתגובתם הם טענו כי לפי המידע המצוי אצלם, העותר אכן למד רפואה באוניברסיטה בארמניה אך זאת רק בין השנים 2009-2010; 2014-2015. כמו כן הסתבר למשיבים כי חלק מלימודיו של העותר היו באוניברסיטה באיטליה. העותר אמנם המציא מסמכים נוספים מפעם לפעם, אך לא עשה כן להנחת דעתו של מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים אצל המשיב (להלן: "המנהל"). בחינת המנהל את המסמכים שהומצאו לו לימדה כי הם אינם עונים באופן מלא על הדרישות וכי אף עולות מהם סתירות שונות. כפועל יוצא מכך, נותר המידע בעניינו של העותר חסר ולמצער רצוף סתירות, גם לאחר שהמציא מסמכים נוספים. במסגרת תשובת המשיבים הצביעו על הקשיים ועל הכשלים הקיימים ברצף המסמכים אשר המציא העותר ועל כך שהם מעוררים ספקות לגבי אמינותם. הוסיפו המשיבים וטענו כי בחינת המסמכים ורמת הלימודים העולה מהם היא שאלה מקצועית הנתונה לשיקול דעתו של המנהל שהוא הגורם המקצועי הבקי בתחום זה אצל המשיב ולא במהרה יחליף בית המשפט את שיקול דעתו של המנהל בשיקול דעתו.

בדיון שהתקיים ביום 19.2.17 הסכימו המשיבים לאפשר לעותר להיבחן תוך שמירת מלוא טענותיהם. באופן פורמלי אפוא נוכח האמור, העתירה מיצתה את עצמה, אך הלכה למעשה הצדדים דנו בשאלת זכאותו של העותר להיבחן לקראת הסטאז' חרף העובדה שהוא נבחן כאמור. היינו, היה והעתירה תידחה וייקבע שהעותר לא היה זכאי להיבחן, הוא יהיה מנוע מלהתחיל את תקופת הסטאז' אף אם עבר את הבחינה. כמו כן כדי למקד את דרישות המנהל, פירטה באת כוח המשיבים את כל המסמכים שעל העותר להמציאם.

לטענת העותר הוא המציא את כל המסמכים אשר נתבקשו במסגרת הדיון שהתקיים כאמור ביום 19.2.17 ולשם כך הגיש לבית המשפט שתי תגובות משלימות להן צירף מסמכים וטבלאות מהאוניברסיטאות השונות. מנגד, לטענת המשיבים המסמכים שצירף העותר אך מוסיפים אי בהירות על אי הבהירות הקיימת ממילא. אדרבה, עיון במסמכים אף מלמד כי העותר לא למד בשתי אוניברסיטאות, כי אם בשלושה - שתיים באיטליה, באוניברסיטת פארמה ובאוניברסיטת ברישה והשלישית בארמניה, כאשר לגבי אוניברסיטה זו ישנם חשדות לגבי אמיתות המסמכים המוענקים בה.

צודקים המשיבים כי "מרוב עצים כבר לא ניתן לראות את היער" וקשה לעמוד על רצף הלימודים של העותר באוניברסיטאות בהן למד ואם השלים את חוק לימודיו כהלכה באופן המקים לו זכאות להיבחן בבחינות הסטאז'. במסגרת הדיון העותר הפנה למסמכים שונים מהם עולה, למשל, שקורס אחד שנכשל בו באוניברסיטה אחת הוא מילא את חובותיו האקדמיים באותו קורס באוניברסיטה אחרת. כך הפנה לשורה של בחינות שעשה באוניברסיטה אחת ואילו אוניברסיטה אחרת הכירה רק בחלק מאותן בחינות וחייב אותו לעבור את אותם קורסים בשנית. וכך הלאה. העותר מאוד משוכנע בצדקתו, אך בכך לא די ועליו הנטל לשכנע את המנהל בצדקתו. במסגרת הדיון אף הציעו המשיבים כי עניינו של העותר יובא לפני הוועדה המייעצת של המשיב ובקשו כי העותר יערוך מסמך מסכם ובו יפרט באופן מסודר את רצף לימודיו. הצעה זו בעינה עומדת, ולכן מצד אחד איני דוחה את העתירה אך חוששני שרחוקה הדרך מלקבלה.

לפיכך, המשיבים יגישו את תשובתם לעתירה תוך 30 יום מהיום. לאחר הגשת התשובה, העתירה תועבר לקביעה אצל שופט.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ז, 25 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.