עת"מ 8163-04-16 מירצקי ואח' נ' לתכנון ולבניה תל אביב יפו ואח'

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מינהלית על החלטת וועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב מיום 29.2.2016 בערר תא/15/5264 (להלן – "ההחלטה"). וועדת הערר קיבלה את בקשת רשות הרישוי תל אביב יפו והמשיבים 2-5 למחיקת עררם של המבקשים על הסף, מן הטעם שלמבקשים אין זכות להגישו בהתאם לסעיף 152 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – "החוק").

המבקשים טוענים בבקשה דנן, כי מאחר והצדדים מנהלים ביניהם משא ומתן שייתכן ויבשיל לכדי פשרה, יש לאפשר להם להגיש את עתירתם בתוך 60 ימים לאחר המועד האחרון להגשת עתירה מינהלית (15.4.2016 – מאחר וההחלטה הומצאה להם ביום 1.3.2016).

המשיבה 1 הגיבה והותירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.

המשיבים 2-5 מתנגדים לבקשה.

לטענת המשיבים 2-5 אין כל הצדקה למתן הארכה המבוקשת. לטענת המשיבים 2-5, ככל שמתקיים מו"מ הרי שתוכנו חסוי, ואין לגלות אודותיו לבית המשפט וודאי שאין להסתמך על כך לצורך מתן ארכה.

עוד טוענים המשיבים 2-5 כי המבקשים המתינו "כמעט עד הדקה ה-90" בהגשת הבקשה דנן ולא הגישו את הבקשה מיד לאחר שניתנה החלטת וועדת הערר, וכי מדובר בהתנהגות עקבית של ניסיון לשימוש ציני ופסול בהליכים משפטיים.

המשיבים 2-5 טוענים כי קבלת הבקשה תגרום למשיבים 2-5 וכן לצדדים נוספים המסתמכים על סופיות ההחלטה נזק ממשי, משניתן להתחיל ולבצע את הפרויקט המסחרי בנכס בהתאם להיתר הבנייה (שתוקפו עד ליום 14.5.2016), לאחר שנסתיימו הליכי התכנון. המשיבים טוענים כי הם התקשרו בהתחייבויות חוזיות עם שוכרים כמו גם עם קבלני ביצוע, ועם מוסד בנקאי לליווי הפרויקט, ובמסגרת כך התחייבו ללוח זמנים נוקשה להקמת הפרויקט ולמסירת החזקה בנכס עוד במהלך שנת 2016.

באשר לסיכויי העתירה להתקבל, טוענים המשיבים 2-5 כי אלה נמוכים מאוד, מאחר והבקשה להיתר הבניה מושא הערר תואמת לחלוטין את התוכנית המפורטת החלה על המקרקעין (תא/3991), ובנוסף – מאחר והחוק קובע רשימה סגורה של עניינים בהם תנתן לוועדת הערר סמכות לדון בערר, וענייננו אינו נמנה עליהם, הרי שהחלטת הועדה לדחות את הערר על הסף הייתה כדין.

המבקשים הגיבו לתגובת המשיבים 2-5. בתגובתם, הם טוענים כי עצם קיומו של משא ומתן מהווה סיבה מספקת לעצם הארכה, וכי לא נמסרו פרטי המשא ומתן לבית המשפט. בהקשר זה מציינים המבקשים כי נקבעה פגישה ליום 12.4.2016 וקיימים סימנים חיוביים לרצון טוב מצד שני הצדדים, ועל כן נראה כי ההתנגדות לארכה נובעת מטעמים טקטיים. לגופו של עניין, טוענים המבקשים כי סיכויי העתירה גבוהים מאחר ומדובר בפגיעה בזכויות במסגרת בקשה להיתר שיש בה משום סטייה מתכנית נקודתית שאושרה, ומאחר והמשיבים הוסיפו בבקשת ההיתר שלהם שימושים נוספים שלא הותרו בתוכנית וכן ביקשו להקים על הגג מזגן ענק על גבי תוספת בטון שלא אושרה בתוכנית.

אציין, כי המשיבים 2-5 הגישו בקשה להשיב לתגובת המבקשים, אולם לא מצאתי לנכון להיענות לה.

דיון והכרעה