אברבוך נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב

ערעור על החלטת המשיב מיום 2.11.2021 בגדרה דחה את בקשת המערער למתן צו פתיחת הליכים מן הטעם שחובותיו המוצהרים– בסכום עתק של 480 מיליון ₪ - נוצרו במרמה וככאלה מוחרגים מתחולת ההפטר באופן שאין בהליך תועלת עבור המערער.

הרקע

1. ביום 10.2.14 ניתן פסק דין בבית המשפט בלונדון. ביום 14.3.14 ניתן צו כספי מכוחו של פסק הדין (פסק הדין והצו מכוחו יכונו: "פסק החוץ"). בפסק החוץ שניתן נגד המערער, בת זוגו ואחרים, חויב המערער לשלם כ- 160 מיליון דולר למספר נושים עקב מעשי מרמה והונאה.

    

2. בעקבות מתן פסק החוץ עתרו מספר חברות זרות לבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בבקשה להכריז כי פסק החוץ אכיף בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח – 1958 ( להלן: "החוק"). ביום 17.10.2016 התקבלה הבקשה. פסק החוץ הוכרז אכיף (ת"א (מח', ת"א) 35884-05-17 Otkritie International Investment Management Ltd ואח' נ' אברבוך (17.10.16)). ערעור שהוגש על פסק הדין נדחה (ע"א 9474/16 אברבוך נ' Otekritie International Investment Management Ltd (18.2.18)). פסק החוץ הפך אפוא אכיף וחלוט בתחום מדינת ישראל.

3. במסגרת הבקשה לצו פתיחת הליכים הצהיר המערער על חוב כולל בסך 480 מיליון ₪ ל- 3 נושים Otkritie International Investment Management Ltd; JSC Otkritie Financial ו- SOVA CAPITAL LIMITED

   החלטת המשיב

4. החלטת הממונה הדוחה את בקשת המערער למתן צו פתיחת הליכים נשענה על שני טעמים עיקריים: טעם אחד בעניינו בכך שעל פי פסק החוץ שהוכרז אכיף, כל החובות המוצהרים בבקשת המערער נוצרו במרמה ולפיכך הם מוחרגים מתחולת ההפטר ע"פ סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018. בנסיבות אלה אין טעם בהליך. הטעם השני נוגע לסמכות הממונה לדחות בקשת יחיד למתן צו פתיחת הליכים על יסוד הטעם הקודם. הממונה ציין בהחלטתו כי סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 צופה פני עתיד ומתייחס להפטר העשוי להינתן למערער בתום הליך חדלות פירעון מלא. עם זאת, שעה שברור כבר עתה כי כלל חובותיו של המערער יוחרגו באופן קטגורי מתחולת ההליך כך שלא יהיה בהליך לסייע למערער, אין טעם לגרור את כל הנוגעים בדבר להליך יקר שסופו ידוע מראש.

    

   עיקר טענות המערער

5. טענות המערער ביחס להחלטת הממונה הן בשני ראשים. ראש אחד עניינו סמכות הממונה לדחות כעת את בקשת המערער למתן צו פתיחת הליכים מן הטעם שניתן. המערער טוען כי הסמכות לקבוע אילו חובות יוחרגו מתחולת ההפטר ע"פ סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 נתונה לבית המשפט ולא לממונה. כמו כן, טוען המערער כי המצב העובדתי בעניינו אינו חד משמעי: מעשיו הנטענים אירעו לפני 11 שנים ויותר. המעשים בוצעו עם אחרים שלא ידוע מה עלה בגורלם. הליכי גבייה שננקטו לא הניבו מידע על נכסים קיימים. לנסיבות אלה, טוען המערער יש משמעות שהייתה צריכה לבוא לידי ביטוי בדיון בבקשתו לצו פתיחת הליכים. ראש שני עניינו בטענה כי הליכי חדלות פירעון אינם כלולים באמנה בין ישראל לבריטניה (המדינה בה ניתן פסק החוץ) בדבר הדדיות בהכרה ואכיפת פסקי דין בעניינים אזרחיים (כתבי אמנה 750 כרך 2.2, 28.5.1971 (להלן: "האמנה" ). המערער מפנה בהקשר זה הן לסעיף 4 (5) לאמנה והן לע"א 1297/11 לוין נ' זהר (29.12.13) שם נקבע בין היתר כי האמנה "אינה מאפשרת הכרה בפסקי דין בעניין חדלות פירעון".

    

   דיון והכרעה

6. דין הערעור להידחות. תחילה אדון בסמכות הממונה לבסס הכרעתו על סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 לצורך דחיית בקשה למתן צו פתיחת הליכים. לאחר מכן אדון בנפקות, ככל וישנה כזו, להיעדר האפשרות להכיר בפסקי חוץ בענייני חדלות פירעון. אראה כי הגם שהדין אינו מאפשר הכרה ישירה בפסקי חוץ בענייני חדלות פירעון לאור הוראת סעיף 4 (5) לאמנה הדבר אינו מונע פתיחת הליך חדלות פירעון בישראל על יסוד פסק חוץ שהוכרז אכיף או מהממונה לדחות בקשה כזו על יסוד תוכנו של פסק החוץ שהוכרז אכיף.

    

7. סעיף 105 (א) לחוק חדלות פירעון מורה : "מצא הממונה כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 104(א), ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד, צו לפתיחת הליכים". סעיף זה, נוקט לשון ציווי שאינה מותירה לכאורה מקום להפעלת שיקול דעת מצד הממונה בהפעלת סמכותו למתן צו פתיחת הליכים. סעיף זה – או ליתר דיוק סמכות הממונה הנלמדת ממנו – פורש במקומות מסוימים באופן מרחיב ובמקומות מסוימים באופן מצמצם. ברם, טרם שאעמוד על הגישות הפרשניות שניתנו לסעיף 105 (א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 חשוב לציין כי במקרה זה לטעמי סמכות הממונה לדחות את הבקשה במקרה זה יונקת במישרין מהוראות החוק. סעיף 105 (א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 קובע: " מצא הממונה כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 104(א), ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד, צו לפתיחת הליכים". (ההדגשות בפסק הדין אינן במקור). סעיף 104 (א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 אליו מפנה סעיף 105 (א) קובע כי "היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים כל אלה: (1)   הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו; (2)   סך חובותיו עולה על 149,559.43 שקלים חדשים.". במלים אחרות, סמכותו של הממונה בדונו בבקשה למתן צו פתיחת הליכים לא רק מאפשרת אלא לדידי מחייבת לבחון התקיימות תנאי סעיף 104 (א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 ובכלל זה אם אכן היחיד "...נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו". על כן, ככל שנוכח הממונה בדיון בבקשה למתן צו פתיחת הליכים כי חובות היחיד מוחרגים על פי דין מתחולת ההפטר מבלי שניתן בעניין שיקול דעת לבית המשפט או לממונה, הרי לא זו בלבד שהממונה רשאי לדחות בקשה למתן צו פתיחת הליכים אלא זוהי חובתו.

    

8. מעבר לנדרש אציג כעת את הגישות הפרשניות הרווחות ביחס לסמכות הממונה על פי סעיף 105 (א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018. אראה כי גם על פי הפרשנות המצמצמת ביותר את היקף שיקול דעתו של הממונה במתן צו פתיחת הליכים, רשאי היה הממונה לשקול את השיקולים ששקל בעת שדחה את בקשת המערער.

    

   גישה פרשנית אחת, מרחיבה יחסית, גורסת כי את היקף סמכות הממונה על פי סעיף 105 (א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 יש לקרוא על רקע סמכויותיו הנרחבות בכל שלבי הליך חדלות הפירעון ומכאן "... לא זו בלבד שלממונה הסמכות להציץ אל מעבר לפרוזדור ולבחון אם באפשרות היחיד המבקש להגיע לשער הזהב ( הפטר –ד.ס.) שבקצה הטרקלין הרי שזו חובתו לעשות כן. ניהולם של הליכי חדלות פירעון כרוך בהשקעת משאבים רבים מצד כלל המעורבים בהליך, ואף בהקפאה ממושכת של הליכי גבייה להם זכאים הנושים. חובתו של הממונה לבחון שלא אין טעם בהשקעה שכזו שכן סופם ידוע מראש. שאין טעם בתקווה שתפעם בקרב היחיד להפטר שלא ינתן, שאין טעם בעצירת הנושים הכמהים להליכי גבייה ואין טעם שיושקעו משאבי הציבור בהליך עקר" ( עחדל"פ 61888-07-20 שלם נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב, פס' 10 ( 4.3.21))

    

   מן העבר האחר ניתן לאתר גישה מצמצמת לפיה הממונה, שהוא רשות מנהלית, מוגבל בעת מתן צו פתיחת ההליכים לד' אמות סעיף 105 (א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018. על פי גישה זו, לא ניתן לקבוע את היקף סמכויות הממונה במתן צו פתיחת הליכים על יסוד סמכויות אחרות שנקבעו לו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 שכן סמכויות אלה לחוד והסמכות שניתנה לצורך מתן צו פתיחת הליכים לחודש. (עחדל"פ (י-ם) 27121-06-21 סרחאן נ' הממונה על חדלות פירעון מחוז ירושלים (27.7.21)).

    

   ואולם, גם על פי גישה זו נתונה לממונה סמכות לדחות בקשה לצו פתיחת הליכים "כאשר מדובר בחובות שלגביהם נקבע בחוק שהם לא יופטרו והמחוקק לא הותיר לבית המשפט שיקול דעת ביחס אליהם, אכן אין תועלת בקיום ההליך. במקרה כזה, דחיית הבקשה על הסף על ידי הממונה מן הטעם שאין תועלת בהליך, הינה במסגרת סמכויותיו המנהליות – הטכניות של הממונה" (שם, פס' 37)

    

   לסיכום, סעיף 105 (א) לחוק חדלות פירעון תשע"ח – 2018 מחייב את הממונה לבחון בדונו בבקשת יחיד למתן צו פתיחת הליכים אם יהיה במתן הצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו. ככל שמצא כי התשובה שלילית הוא רשאי ולטעמי אף חייב להימנע ממתן צו פתיחת הליכים. מעבר לכך, הן על פי הגישה המרחיבה בעניין סמכות הממונה והן על פי הגישה המצמצמת יותר רשאי הממונה לשקול בגדר שיקוליו לצורך מתן צו פתיחת הליכים את הנתון לפיו כלל חובות המערער נוצרו במרמה וככאלה הם מוחרגים מתחולת ההפטר, ללא קיום שיקול דעת לא להחריגם.

    

9. ב"כ המערער טען כי לנסיבות האופפות את קביעות פסק החוץ עשויה להיות השלכה לעניין האפשרות לכלול את חובות המערער בגדר ההפטר. בגדר נסיבות אלה נמנית העובדה שפסק החוץ ניתן נגד נתבעים נוספים שגורלם אינו ידוע, העובדה שלא אותרו עד כה נכסים לזכות המערער והעובדה שחלפו 11 שנים ממועד הפעולות מושא פסק הדין.

    

   לטעמי אין ממש בטענה. על פי לשונו של סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 חוב שנוצר במרמה מוחרג מתחולת ההפטר בהליך חדלות הפירעון, בלי שניתן לבית המשפט שיקול דעת בעניין זה. לשון החוק בעניין זה – שהיא נקודת הפתיחה לתהליך פרשנות החוק– ברורה וחד משמעית. ודוק: בעניין סוגי חובות מסוימים מצא המחוקק להעניק לבית המשפט שיקול דעת לקבוע כי חובות שעל פי טיבם היו צריכים להיות מוחרגים מתחולת ההפטר עשויים להיכלל בו, בתנאים מסוימים ( ראו: סעיף 175(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018). משמע, בעניינים בהם לא התיר המחוקק במפורש שיקול דעת לבית המשפט לסטות מכלל החרגת סוג חוב זה או אחר מתחולת ההפטר, נעדר בית המשפט סמכות לעשות כן.

    

   במסקנה פרשנית זו אין כל חידוש. היא זהה למסקנה פרשנית אליה הגיעו בתי המשפט המחוזיים ביחס לסמכותם בהקשר דומה על פי פקודת פשיטת הרגל. כך נקבע כי "[...] המחוקק מצא לנכון להחריג מתוקפו של צו ההפטר סוגי חובות מסוימים שהוא מייחס לחובה לשלמם ערך מיוחד... בתוך קטגוריה זו של חובות המוחרגים מגדרו של ההפטר מצא המחוקק לנכון להבחין באופן מפורש בין חוב שבגינו רשאי בית המשפט להחיל את ההפטר (חוב מזונות) לעומת חובות שאין לבית המשפט שיקול דעת להחיל עליהם את ההפטר (חוב בגין קנס וחוב שנוצר במרמה). כאשר ראה המחוקק לנכון להקנות לבית המשפט שיקול דעת ליתן הפטר בגין חוב שבדרך כלל אין בגינו הפטר ... הוא עשה כן מפורשות... מכלל הן לגבי שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בקשר לחוב מזונות אתה שומע לאו לגבי שיקול הדעת במקרה של חוב שנוצר מחמת מעשה מרמה של החייב (פש"ר (מח' ת"א) 1501/02 אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין נ' כונס הנכסים הרשמי (26.12.16))

    

   מכאן נובעת מסקנה כי יהיו הנסיבות האופפות את פסק החוץ אשר יהיו, בהינתן קביעה שיפוטית מוסמכת כי חובות המערער נוצרו במרמה שוב לא נתון לבית משפט זה ובוודאי לא לממונה שיקול דעת לקבוע על דעת בעצמם נסיבות אשר בהתקיימן תבוטל החרגת חוב שנוצר במרמה מתחולת ההפטר בהליך חדלות הפירעון. נראה אפוא כי אין נפקות לנסיבות האופפות את מתן פסק החוץ כפי שציין ב"כ המערער.

    

10. טענת המערער בדבר אי הכללת צווים ופסקי דין בעניין חדלות פירעון (לצורך הכרה בהם) באמנה אינה רלוונטית. גם אם יש ממש בטענה כי צו בפשיטת רגל או פסק דין בענייני פשיטת רגל שניתנו בבריטניה אינם משמשים מושאים להליך הכרה בישראל, אין הדבר גורע מן האפשרות לבקש בישראל צו פתיחת הליכים על יסוד פסק חוץ לתשלום הקובע חיוב כספי שהוכרז אכיף ומשכך "דינו לעניין הוצאה לפועל כדין פסק דין שניתן כדין בישראל" (סעיף 10 (א) לחוק). בהתאמה – ובבחינת צדו האחר של אותו מטבע - אין הדבר גורע מסמכות הממונה, כפי שפורט לעיל בהרחבה, אליו מוגשת בקשה לצו פתיחת הליכים לדחות בקשה כזו מן הטעם שפסק החוץ שהוכרז אכיף קובע חיוב כספי שנוצר במרמה ומוחרג מן ההפטר כך שההליך שהתבקש הממונה לפתוח נעדר טעם.

     

11. לאור כל האמור אני דוחה את הערעור ומחייב את המערער בהוצאות הממונה בהליך בסך 2000 ₪.

     

     

     

    ניתן היום, י"ח תשרי תשפ"ג, 13 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.