פ"ה 13931-06-14 שדה אור נ' המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא/ המחלקה הנוירולוגית מכון שינה תל השומר ואח'

1.התובע הגיש לבית הדין תביעה לפסק דין הצהרת ובה ביקש כי יקבע שבשנות עבודתו כטכנאי בנתבעת 1 בשנים 1989 ועד 1992 ,התקיימו בינו לבין הנתבעת 1 יחסי עובד ומעביד ובגין כך היה התובע עובד מדינה במשרה החלקית בה עבד.

המדינה טענה בשם הנתבעים כי יש לסלק את התביעה על הסף הן בשל מעשה בית דין והן מחמת התיישנות.

2.הבקשה הוגשה עוד בטרם הוגש כתב הגנה והתובע השיב לבקשה זו. בדיון המוקדם הצדדים חזרו על טיעוניהם וב"כ התובע ביקש להשלים את טיעוניו בכתב וכן ניתנה אפשרות לנתבעות להשיב לטיעוניו.

3.ואלה הן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת, הרלבנטיות להכרעתנו זו כפי שהן עולות מכתבי הטענות ומהמסמכים שהוגשו לתיק :

א.אין חולק כי התובע הועסק כטכנאי במכון לחקר השינה בתקופה מ- 1.9.89 ועד ל – 31.7.92 על ידי קרן מחקרים רפואיים ופיתוח תשתית ע"י משרד הבריאות ליד המרכז הרפואי שיבא . ( להלן: " קרן המחקרים")

ב.ההעסקה בקרן המחקרים התבצעה פעם בשבוע במשמרת אחת שנמשכה 12 שעות.

ג.ביום 11.8.92 לאחר שסיים את עבודתו בקרן המחקרים הגיש התובע באמצעות ב"כ תביעה להפרשי שכר , פיצויי הלנה תשלומי פדיון חופשה הבראה והוצאות כנגד קרן המחקרים וכן כנגד בית החולים תל השומר ( הנתבעת 1 בתיק זה). התביעה הוגשה בתיק נב/15/6272 ועמדה על סך של 7,609.13 ₪.

ד.בית החולים תל השומר הגיש בקשה למחיקה על הסף. בדיון שהתקיים בפני הרשמת דייגי נמשכה הבקשה למחיקה על הסף והוגש כתב הגנה בו טען בית החולים כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין התובע.

ה.לאחר דין ודברים בין הצדדים לאחר הדיון המוקדם הגיעו ב"כ הצדדים התובע וקרן המחקרים ( הנתבעת 1 בתביעה משנת 1992 ) להסכם פשרה לו ניתן תוקף של פסק דין בו נקבע כדלקמן:

" הנתבעת 1 תשלם לתובע באמצעות ב"כ בתוך 21 יום סך של 6,000 ₪ בתוספת הוצאות בסך 1,000 ₪ לסילוק מלא , סופי ומוחלט של כל תביעותיו מכל מין וסוג שהוא בעבר, בהווה ובעתיד, כנגד כל גורם, בגין ו/או בקשר עם עבודתו במכון לחקר השינה שבבית החולים תל השומר.

התשלום יבוצע, מבלי להודות באחריות ו/או בחבות כלשהי וכן מבלי להכיר בקיום יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבעת מס 3. ( ביה"ח תל השומר).

התשלום הנ"ל הינו אף לסילוק תביעות מיטיבים, אם ישנן או תהיינה."