ועד המהנדסים בחברת החשמל – מרחב הצפון ואח' נ' ועד העובדים הכללי בחברת החשמל מרחב צפון ואח'

1.המבקשים שבכותרת הגישו בקשה לבית הדין, למתן סעדים זמניים כנגד המשיבים שבכותרת, לפני הגשת כתב תביעה עיקרי, שבה עתרו בקצירת האומר לכך שבית הדין יורה למשיבים להעביר את שמות נציגי המבקש 1 – ועד המהנדסים בחברת החשמל – מרחב הצפון

(להלן – ועד המהנדסים) לוועדות המכרזים בחברת החשמל בדירוג המהנדסים ובדירוג המהנדסים ודירוגים אחרים (להלן ייקראו מטעמי נוחות – מכרזי המהנדסים) ואת הערות ועד המהנדסים למכרזי המהנדסים, ללא דיחוי, ובאמצעות המשיב 2 - יו"ר ועד העובדים הכללי בחברת החשמל מרחב צפון (להלן הוועד הכללי), ולא באמצעות מזכיר ועד העובדים הכללי, כפי שטוענים המשיבים כי יש לעשות, וכן לחייב את שני המשיבים להעביר את טיוטות מכרזי המהנדסים אות תגובת הנהלת חברת החשמל ומכתביה להערות שניתנו, ללא דיחוי.

הגם שטרם הוגשה תביעה עיקרית במסגרת הליך זה, הבהירו המבקשים כי בכוונתם לעתור במסגרת התביעה העיקרית שתוגש, לכך שמכאן ואילך ששמות הנציגים כאמור וההערות כאמור יועברו ישירות לחברת החשמל על ידי המבקשים, שלא באמצעות המשיב 1 (להלן – הוועד הכללי), כפי שנעשה עד כה.

את זכאותם לסעדים הזמניים ולשיטתם גם לסעד העיקרי מבססים המבקשים על הוראות הסכם האוטונומיה שבין הסתדרות המהנדסים להסתדרות הכללית (להלן – הסכם האוטונומיה) - צורף כנספח ג' לבקשת המבקשים שבנדון. מעבר לנדרש לשיטתם, מפנים המבקשים להוראות הסכם הפשרה שנחתם בין חברת החשמל לבין שני המבקשים שבנדון, וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית הדין הארצי לעבודה בערעור ע"ע 426/03; ע"ע 1021/04 חברת החשמל לישראל בע"מ - ועד המהנדסים בחברת החשמל-מרחב צפון ויעקב חי, יו"ר ועד המהנדסים בחברת החשמל- מרחב צפון, (מיום 13/9/04) (להלן – פסק הדין לפשרה).

2.להשלמת התמונה יוער כי קודם להגשת הבקשה שבנדון לבית דין זה, הוגשה על ידי ועד המהנדסים לבדו בקשה זהה בצירוף תביעה עיקרית לרשות השיפוט, כנגד ועד העובדים הכללי, יו"ר ועד העובדים הכללי ומזכיר ועד העובדים הכללי (הליך 8/17 ). במסגרת אותו הליך טענו המשיבים כי יש לצרף להליך גם את חברת החשמל, שכן המבוקש בתביעה העיקרית, יהא בו כדי לשנות את הוראות חוקת העבודה שחברת החשמל צד לה ואת נוהלי החברה; כי בנסיבות אלו רשות השיפוט נעדרת סמכות לדון בהליך, מה גם שהסעד העיקרי המבוקש בהליך מנוגד לשיטת המשיבים, לפסק הדין לפשרה בערעור ע"ע 426/03 לעיל (טענה בה כופרים המבקשים).

לטענת המבקשים בבקשתם שבנדון, בנסיבות אלה, ולאור ספקות שהועלו על ידי רשות השיפוט הודיע ועד המהנדסים כי לאור התנגדות הנתבעים לקיים בוררות ברשות השיפוט, הוא יבקש לקיים את ההליך בבית דין זה, ולדברי המבקשים בבקשתם, המשיבים הסכימו לכך ואף אישרו כי לא יטענו שבית הדין אינו מוסמך לדון בהליך.

3.לאחר עיון בבקשה, ניתנה החלטתי שבה הוריתי כי בטרם אדרש לגופם של דברים, ובטרם אורה על הגשת כתב תביעה עיקרי, יבהירו המבקשים הכיצד זה לשיטתם יש לבית הדין האזורי לעבודה סמכות עניינית לדון בסכסוך בין הצדדים נשוא בקשה זו, היינו שני אורגנים של נציגות העובדים.

בהקשר לכך, הופנו המבקשים לכך שסמכותו העניינית של בית הדין האזורי לעבודה נקבעה בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, על תת סעיפיו, והיא אינה חלה על סכסוכים בין אורגנים של נציגות העובדים בינם לבין עצמם; כי מדובר בסמכות ייחודית, במובחן מסמכות שיורית; כי סמכותו העניינית של בית הדין האזורי לעבודה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: זהות הצדדים ומהות העילה; וכי הואיל ובסמכות עניינית עסקינן, הרי שאין בכוחם של הצדדים (גם אם הסכימו לכך) כדי להקנות לבית הדין סמכות עניינית אם אין לו כזו.

4.בתגובה לכך הודיעו המבקשים כי לשיטתם לבית דין זה, סמכות עניינית לדון בתביעה. בהקשר לכך נטען כי עפ"י סעיף 24(א)(4) לחוק בית הדין, בית הדין לעבודה מוסמך לדון ב"תובענות שבין עובד לארגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של הארגון בענייני עבודה", והואיל והמבקש 2 הוא עובד חברת החשמל, הרי שמדובר בתובענה של עובד כנגד ארגון העובדים הקשורה בתחום פעילותו של הארגון בענייני עבודה; למבקש 2 – מר חי, מעמד בנושא, הן כעובד הזכאי לגשת למכרזים הפתוחים למהנדסים/ למהנדסים ואחרים ובעל עניין בקביעת תנאי המכרזים, הן כמי שמשתתף בוועדות מכרזים והן כמי שהוא נציג עובדים בהקשרים אלה; בנסיבות המיוחדות של הליך זה, קיימת מחלוקת ביחס לפרשנותו ותחולתו של הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה (שבו התובע והנתבע היו צדדים) וכן מחלוקת בשאלה האם המשיבים נוהגים בהתאם לפסק הדין הסכם הפשרה, ואף בית הדין הארצי לעבודה לא סבר שאין לו סמכות בנושא; כאשר קיימת מחלוקת בדבר פרשנות ויישום הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ולאור עמדת המשיבים כי אין רשות השיפוט מוסמכת לדון בנושא, והסתייגויות רשות השיפוט עצמה, ואף בגדר סמכותו הנמשכת של בית הדין לעבודה, יש לבית הדין סמכות לדון בהליך; בפועל מבחן "זהות הצדדים" אינו משמש כמבחן בלעדי ביחס לסמכות בית הדין לעבודה אשר דן גם בהליכים בהם לא מתקיים לכאורה מבחן זהות הצדדים (למשל עתירות של "עותר ציבורי" ביחס למכרזים בתחום דיני העבודה) ואף בענייננו מדובר בסוגיה של אופן ניהול מכרזים; סעיף 24 (א)(1) לחוק בית הדין לעבודה מתייחס מבחינה לשונית לעובד או חליפו ולמעסיק או חליפו, ואם גוף שכלל אינו ארגון עובדים יחול להגיש תביעה, קל וחומר שהמבקש 1 וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שהמבקש 1 במצורף למבקש 2 שהוא עובד, יכולים; בענייננו אין כל ספק כי המטריה עוסקת בנושא עבודה, ביחס למכרזים של עובדים בחברת החשמל לרבות ביחס לתנאי העסקתם ומבחינה מהותית הנושא מצוי בסמכות בית הדין לעבודה, קל וחומר לאחר שלא ניתן היה לדון בעניין ברשות השיפוט; אין לך תביעה שאין לה אכסניה, ובענייננו בית הדין לעבודה היא האכסניה המתאימה וזאת גם בהתאם לחוק בית הדין לעבודה ולפסיקה שנזכרה בתגובה.

5.ההבהרה הועברה לתגובת המשיבים, שבקצירת האומר טענו כי בניגוד להנחת בית הדין בהחלטתו שבנדון, לא מדובר במקרה זה בסכסוך בין שני אורגנים של ארגון העובדים, אלא בתובענה עיקרית של המבקשים לקבוע שנציגי סקטור המהנדסים בוועדות המכרזים של חברת החשמל יעבירו את הערותיהם ישירות לחברת החשמל עתירה שעניינה בשינוי התנהלות המעוגנת בחוקת העבודה שחברת החשמל צד לה ובנוהלי חברת החשמל; על כן, לטענת המשיבים, יש לצרף את חברת החשמל כצד נדרש להליך, דבר שמוציא את סמכות רשות השיפוט לדון בהליך ולעומת זאת מקנה את הסמכות העניינית לדון בהליך לבית הדין לעבודה; גם לגופם של דברים כבר נפסק במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי כי מבחינת חברת החשמל קיימת כתובת אחת והיא ארגון העובדים הכללי בכל עניין של מינוי מהנדסים, דהיינו גם בנושא מכרזים לאיוש משרות למהנדסים.

אי לכך עתרו המשיבים לצירוף חברת החשמל כצד להליך. כמו כן והואיל ולטענתם מדובר במקרה זה בניסיון להכיר בוועד המהנדסים כיחידת מיקוח נפרדת, המתנהלת באופן עצמאי מול חברת החשמל, עתרו המשיבים לצירוף ההסתדרות הכללית וארגון העובדים הארצי של חברת החשמל כמשיבים להליך.