פ"ל 1211-12-19 מדינת ישראל נ' א'

(נימוקים)

ביום 31.01.2022 בית המשפט הודיע על זיכויו של הנאשם בתיק זה.

להלן הנימוקים לזיכוי הנאשם.

האשמה ומהלך הדיון

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, לפי סעיפים 62(3) , 39א ו- 64ד(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), בכך שביום 15.03.2019 בשעה 03:20 ו\או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכב פרטי (להלן: "הרכב") בכביש 89 במחסום אליפלט ו\או בסמוך לכך ונעצר ע"י שוטרים. אותה עת נהג הנאשם ברכב כאשר הוא היה שיכור, בכך שבבדיקת דגימת שתן שלו נמצא חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קנביס בריכוז 1655 נג/מל. באותן נסיבות נהג הנאשם בשכרות בכך שנכשל במבחני המאפיינים, התנדנד במבחן העמידה, במבחן הליכה על הקו, טעה בספירת הצעדים, לא מנה בקול רם את הצעדים ובמבחן הבאת אצבע לאף התנדנד.

    

2. במועד ההקראה מסר הנאשם כפירה מפורטת לפיה הודה הנאשם בנהיגה ברכב, בזמן ובמקום אולם כפר בכך שנהג בהיותו שיכור וכן כפר שנכשל במבחני המאפיינים. אעיר כי נפלה טעות דפוס בפרוטוקול, ובמקום לרשום "כופר" נרשם "מודה" (עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 8).

    

3. לאור התשובה האמורה קבעתי את התיק לשמיעת הראיות בפניי.

    

    

   ההסכמות בין הצדדים

   להלן עיקר ההסכמות בין הצדדים כפי שהשתקפו מניהול התיק וסיכומיהם:

4. הנאשם נהג ברכב , במקום ובזמן, כאשר ישב לידו הבעלים של הרכב, יותם הרוני (להלן: "הבעלים" ו\או "יותם") ונוסע נוסף בשם אלכס.

    

5. הנאשם נדרש לתת בדיקת שתן ובפועל נתן בדיקת שתן.

    

6. בהתאם לחוות דעת ד"ר ענת שריקי, מהמעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית (ת/13), עולה כי נמצא תוצר חילוף חומרים של החומר הפעיל בקנביס בריכוז 1655 נג/מל (להלן:"ד"ר שריקי" ו- "חווה"ד", בהתאמה).

    

7. התיק הפלילי שנפתח נגד הנאשם בגין חשד להחזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית מיום האירוע, שהיה אף תיק מעצר, נסגר.

    

   גדר המחלוקת

8. לנאשם מיוחסת עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, לאור ממצאי דגימת השתן שניטלה ממנו לאחר שעוכב ע"י השוטרים לתחנת המשטרה, ממצאים שהעידו על שימוש בסם מסוג חשיש. דרישה לקבלת דגימת שתן או דם מצריכה קיומו של חשד סביר ועל כן יש לבחון האם בנסיבות מקרה דנן, התקיים חשד סביר לנהיגה תחת השפעת סמים, המצדיק דרישת השוטרים מן הנאשם ליטול דגימת שתן.

    

9. ככל והתשובה תהיה חיובית, כלומר שהתקיים חשד סביר, יש לבחון את שרשרת הסם והאם הוכח מעל לכל ספק סביר כי תוצאות הבדיקה שייכות לנאשם.

    

   דיון והכרעה

   בחינת החשד הסביר

10. בהתאם לסעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה: "שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או ממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן ..."

     

    כלומר, על השוטר להצביע על קיומו של "חשד סביר" להיות הנהג שבפניו שיכור בטרם הדרישה, אשר בגינו רשאי הוא לדרוש מהנהג לבצע בדיקת שתן.

     

    יצויין כי סעיף 64ב(א) לפקודה מגדיר "שיכור", בין היתר, כ"מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן."

     

    תקנה 169ג(א) לתקנות התעבורה קובעת כדלקמן: "היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמא של דם או שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן".

     

    (ההדגשות אינן במקור, ג'.ע.ש.)

     

    על מהותו של "החשד הסביר" שצריך להתגבש בליבו של שוטר המבקש לבצע חיפוש עמד בית המשפט העליון ברע"פ 10141/09 בן חיים נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 06.03.12).

     

11. בענייננו, אין חולק שנהיגת הנאשם לא עוררה חשד כלשהו לביצוע עבירה כזו או אחרת עד לרגע עצירת הרכב, כאשר אין בראיות, עובדה או נסיבה, אשר יכולה לבסס את החשד הסביר הנדרש ואת אותו יסוד סביר להניח שאכן הנאשם עבר או עובר עבירה, שכן הרכב נעצר לבדיקה אקראית.

     

    אם כי, לאחר שרכב הנאשם נעצר, לטענת המאשימה התקיים חשד סביר שביסס את דרישת מתן השתן. שכן, ריח חזק של סם נדף מחלון הרכב של הנוסע ליד הנהג, ומכאן הסמכות לערוך חיפוש, כאשר בעקבותיו נמצא חומר החשוד כסם ברכב אשר היווה את הבסיס לקיום החשד הסביר שהנאשם נוהג ברכב בהיותו נתון תחת השפעת סמים. בעוד ההגנה חולקת על קיום חשד סביר שהנאשם נהג תחת השפעת סמים.

     

12. לאחר שבחנתי את הראיות שהוגשו ושמעתי את העדים הגעתי למסקנה כי לא היה חשד סביר כי הנאשם נהג בהיותו תחת השפעת סמים, והכל כדלקמן.

     

    ריח הסמים מהרכב –

     

13. עד תביעה מס' 4 רס"ר ספי אליעזר (להלן: "השוטר ספי") העיד בפניי כי אינו זוכר את האירוע, מאשר כי עצר את הרכב, ניגש לחלון הנוסע שליד הנהג והריח ריח חזק של חומר החשוד כסם. ואז הודיע לנאשם כי הוא מבצע חיפוש עקב חשד להחזקת חומר חשוד כסם, וכאשר פתח דלת הנהג והבחין שם בחפיסת טבק גלגול ובתוכה חומר חום, הוא תפס, שאל למי שייך החומר והנאשם ענה שלו, ואז הודיע לו, בשעה 03:52 כי הוא מעוכב בחשד להחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ונהיגה תחת השפעה, כאשר תגובת הנאשם היתה ש"עליי לא נתפס כלום". העד מוסיף כי הנאשם היה איתו כל הזמן עד שלקח אותו לניידת ומשם לתחנה ועד שהעביר אותו לקצין החקירות.

    ובאשר לריח הסמים הוא מבהיר כי מכיר מכוח ניסיונו וההכשרות שעבר במשטרה, שהוא יודע להבחין בין חשיש (חומר דחוס, לא נראה כמו פרח, צבע שלו חום, פחות יש לו ריח) לבין קנאביס (עלים ירוקים, בד"כ יש לו ריח מאוד חזק ) ובכלל לגבי סוגי סמים נוספים. הוא הוסיף באשר לקנאביס " ניתן להריח אותו במהירות, בעיקר כשהוא מצא בתוך רכב, או חשוד עישן טרם עצירתו... ". ומכאן באשר לסתירה בין תיאור החומר שנתפס (לכאורה חשיש) לבין נתוני הקנאביס והריח שנדף, הוא השיב : " ת. אני אסביר, הרבה פעמים מתוקף ניסיוני בשטח קרה מצב שהיה ריח באוטו של חומר החשוד כסם ובסופו של דבר לא היה קנאביס באוטו או לא היה חומר החשוד כסם. מה שזה אומר שאותו חשוד ככל הנראה טרם עצירת רכבו זרק את החומר החשוד כסם ונשאר הריח באוטו. זה בתור השערה. למרות שלא נתפס קנאביס. ...ת. לא ראיתי אותו זורק, אבל היה ריח באוטו. " (עמ' 27,28 לפרוטוקול, ש' 27-33, ש' 1-30 בהתאמה)

     

    ועוד, מדו"ח פעולה מס' 89265590 (ת/6) שערך השוטר ספי עולה שהדו"ח נערך בגין עבירות תעבורה, האירוע נפתח ביום 15.03.19 שעה 03:47 מס' אירוע 18, היו שני מעוכבים, בפרטי הצוות הופיעו גם ניסים כחלון וגם שילת אוחנה ובפרטי הטיפול העד רשם : "בהיותי במחסום .. עם השוטרים קאסה ניסים ושילת... סימנתי לרכב ..לעמוד בצד ימין.., הרכב נעצר בצד ימין, ניגשתי לחלון נוסע שליד הנהג, כאשר נפתח החלון הגיע לכיווני ריח חזק מאוד של חומר חשוד כסם, ברכב היו 3 נוסעים, נהג הרכב בשם מ'.. לידו יושב יותם הרני.. ומאחוריו ישב אלכסנדר וייסבורד. הודעתי לנהג הרכב מ' שאני כרגע מבצע חיפוש עקב חשד להחזקת חומר חשוד כסם ברכב, הודעתי לנהג שיהיה איתי בקשר עין רציף במהלך כל החיפוש, פתחתי את דלת הנהג הבחנתי שם בחפיסת טאבק גלגול ובתוכה חומר חום החשוד כסם, שאלתי את מ' למי שייך החומר, הנ"ל מסר כי זה שייך לו, את החומר החשוד כסם הכנסתי לכיסי השמאלי שהיה ריק מכל תוכן, הודעתי למ' כי הוא מעוכב לתחנה בחשד לנהיגה תחת השפעת סמים והחזקת חומר חשוד כסם, הנ"ל עלה איתי לניידת.. ללא התנגדות או שימוש בכח,.., לאחר מכן נסעתי לתחנה כאשר המעוכב השני יותם עלה עם השוטרים קאסה ושילת בניידת והשוטר ניסים נסע עם רכבם של החשודים לתחנה, הגעתי עם החשוד לתחנה. החומר החשוד כסם שקלתי במשקל משטרתי יצא 12 גרם ברוטו, הוכנסו לשקית מטאניר מס' T0427459 ומשם הוכנס לארון מוצגים. את החשוד מ' העברתי לקצין חקירות אריה לאחר מכן."

    (ההדגשות אינן במקור, ג'.ע.ש.)

     

    על אף הסתירה שעלתה בחקירתו הנגדית ביחס לת/6, עדותו של עד זה נשמעה בפניי אמינה, העד עשה רושם של עד מהימן והחלטתי לתת בו אמון. יחד עם זאת, מתעורר ספק באשר לקיומו של ריח מהרכב.

14. בחקירתו הנגדית של עד תביעה מס' 5 השוטר אקלנג קסה (להלן: "השוטר קסה") התברר כי (ת/7) (דו"ח פעולה מס' 18 מיום 15.03.19) אינו מדויק באשר להתרחש באותה עת וגבולות חלקו באירוע אף הן טושטשו, וזאת באשר לריח הסמים מהרכב (עמ' 33 לפרוטוקול, ש' 3-10), באשר ליכולת השוטר להבחין בין ריחות הסמים לפי סוגיהם (עמ' 33-34 לפרוטוקול, ש' 11-33 ו- 1-3 בהתאמה) . מה עוד שגם בכל הקשור לחיפוש, לא ברור מה חלקו אם בכלל, כאשר בסוף עדותו בפניי הוא העיד לעניין מיקום תפיסת הסם, כי "ת. אני הבנתי מהשוטר ספי שהוא מצא את הסם שם, אני לא ראיתי...ת. אני לא ביצעתי את החיפוש לא אני תפסתי,..." (עמ' 34, 35 לפרוטוקול ש' 17-33 ו-1 בהתאמה) (ההדגשות אינן במקור, ג'.ע.ש.)

     

    מכאן ולאור הסתירה בין עדותו לעיל לתיאור הדברים בת/7 ובכלל עם יתר חומר הראיות, החלטתי לתת משקל ראייתי נמוך לת/7 ולעדות העד.

     

15. עד התביעה מס' 6 השוטר ניסים כחלון (להלן: "השוטר כחלון") על אף שנטל חלק באירוע וערך מספר דוחות ומסמכים ביחס לאירוע, באף מסמך לא התייחס לעניין ריח הסמים מהרכב. להדגיש כי גם השוטר כחלון לא ערך דו"ח פעולה שהיה בו כדי להבהיר את חלקו באירוע והסדר הכרונולוגי של הפעולות שביצע, ובכלל.

     

16. השוטרת שילת אוחנה לא ערכה שום מזכר, על אף שהיתה חלק מהצוות כפי שעולה מחומר הראיות שבפניי וכן נסעה יחד עם השוטר קסה בניידת בה נלקח המעוכב הנוסף יותם לתחנה.

     

    סימנים נוספים-

     

17. מלבד אותו ריח, שאף אם אקבע שהיווה אינדיקציה ראשונית בלבד, לא היו סימנים נוספים ולא התקיימו אצל הנאשם מאפיינים ברורים אשר מקימים חשד סביר כי הנאשם נהג בהיותו תחת השפעת סמים. בנסיבות אלה, לא הוכח בפניי כי לשוטר ספי היה "יסוד סביר להניח" שביסס את החיפוש שנערך ברכב ובהמשך את הדרישה למתן דגימת שתן. כך גם לא הוכח שיסוד זה התעורר בקרב יתר השוטרים.

     

    זה המקום להבהיר כי לא מצאתי בתחקור הראשוני בת/8 (סע' 4.ח. שם) שנערך לנאשם כדי להוות אינדיקציה נוספת שיש בה לבסס חשד סביר שהנאשם נהג תחת השפעת סמים. אכן בשיחה ראשונית עולה כי המעוכב הנאשם אישר כי כן השתמש בסמים. אם כי עסקינן בתשאול ראשוני, לא בחקירה, שביצע השוטר לנאשם מבלי שהזהיר אותו כדין, וודאי שלא הסביר לו את זכויותיו האחרות. אם הנאשם היה פותח ואומר לשוטר באופן חופשי, יכול והמצב היה שונה. אבל כאשר גרסתו באשר לשימוש בסמים נרשמה מפיו לאחר חקירה בשטח, עסקינן בפירוש בפגיעה בזכויות הנאשם, כאשר בהתאם לעדות השוטר כחלון, רק לאחר שעלה חשד לנהיגה תחת השפעה, הודיע לנאשם שהוא מעוכב והחל לבצע בדיקת מאפיינים בשטח.

     

18. למעלה מן הצורך, ואף בהנחה שאכן היה ריח, שהצדיק את ביצוע החיפוש ברכב, הרי לא נתפס כל מוצג שהינו סם אסור ואשר יש בו לבסס חשד סביר המאפשר דרישה למתן שתן.

     

    ההגנה טענה כי אף מוצג בפועל לא נתפס בתיק זה תוך שהפנתה לקיצור תיק.

    זה המקום לציין כי גם בדו"ח עיכוב שערך השוטר ספי (ת/5(2)) עולה שהשוטר לא סימן כי נתפס מוצג כלשהו ולא נרשם לידי מי נמסר (סע' 7.ג. שם ). כאשר גם אם אדחה את הטענה, ואקבע שנתפס מוצג, מתעורר ספק באשר למקום תפיסת החומר החשוד כסם לאור הסתירה בין עדות השוטר ספי לבין דו"ח הפעולה של השוטר קסה.

    ועוד, בהתייחס לחומר, מסר הבעלים של הרכב, כי מדובר באצות של סושי ששייכות לנאשם (ת/1, ע' 3 ש' 29-32). ובכל מקרה, הנאשם לא קשר את עצמו לשקית המוצג שהוצג לו, וטען שמדובר בחומר טבק חוקי ולא בסמים וכי הרכב אינו שלו. (בת/4, הודעת חשוד תחת אזהרה מיום 15.03.2019, עמ' 3 , ש' 50-55) .

     

    בכל מקרה, המאשימה נמנעה מלבדוק את החומר החשוד כסם שנמצא ברכב בו נהג הנאשם, כנטען, ולהציג חוו"ד מתאימה המעידה על היות חומר כלשהו שנתפס חומר מסוג סם מסוכן, ולעניין זה אין די בקביעתו הבלתי מקצועית של השוטר ספי כי מדובר בסם אסור.

    אלמלא היו מוצאים השוטרים את החומר החשוד כסם בחיפוש לא היו דורשים מן הנאשם להתלוות אליהם לתחנת המשטרה, ממילא הוא לא היה נחקר ולא היה נדרש ליתן דגימת שתן.

     

    דגימת השתן וחווה"ד

19. נמצא אם כן, כי מתעורר ספק באשר לחשד הסביר שמכוחו נדרש הנאשם לתת דגימת שתן. ומכאן, מתעוררת השאלה מה נפקות הדברים לגבי יתר הראיות שנגבו לאחר מכן כנגד הנאשם בתחנת המשטרה, לרבות דגימת השתן וחווה"ד על ממצאיה.

     

    שרשרת דגימת השתן

20. ההגנה טענה כי נפלו פגמים בהליך נטילת הבדיקה כאשר לא ניתן לשייך את הבדיקה לנאשם וזאת כאשר בדו"ח הנטילה לא זוהה הנאשם עפ"י ת.ז. שרשומה בתוך המזכר, הכוסית שתן היא ללא סימון מתאים ומתחייב, לא צורף מזכר לטופס העברת דגימה לבדיקת מעבדה, וכן מיום נטילת הדגימה ועד ליום העברתה למעבדה לא ברור איפה היתה ומאיפה נלקחה.

     

21. אין מחלוקת כי קיימים חוסרים ברישומים וסתירות (אפנה לזיכרון הדברים על נטילת שתן (ת/10), לעדות השוטר כחלון בעניין זה (עמ' 42 לפרוטוקול, ש' 4-28) לטופס העברת דגימה לבדיקת מעבדה מיום 19.03.19 (ת/2) שערך עד התביעה מס' 1 רנ"ג אמיר בכר (להלן: "השוטר בכר"), לרבות שעת נטילת השתן, וכן לעדות השוטר בכר בעמ' 10 לפרוטוקול, ש' 9-10 להיעדרו של מזכר ממי לקח את הדגימה או מאיפה נלקחה על ידו הדגימה), כאשר בכל הנוגע לשוני הקיים בין עותקי הטופס שהוגשו (נ/1, ת/3) מקובל עליי ההסבר מניח הדעת שנתן השוטר בכר.

     

    ועוד אפנה לסתירה ואי הבהירות העולה מעדות עד תביעה מס' 2 אריה צברג שלא ברור איך המוצג הוצג לנאשם בחקירתו תחת אזהרה (ר' עדותו בעמ' 18, ש' 25-29) ולסתירה עם ת/6 ועדות השוטר ספי.

     

22. יחד עם זאת בחלק "מילוי ע"י עובד מעבדה" ד"ר עינת שריקי אישרה כי בתאריך27.03.19 בשעה 10:40 (ת/2) קיבלה דגימת שתן הנמצאת בשקית מוצגים חתומה שלמה ותקינה שמספרה מצוין. השקית וטופס זה סומנו במדבקה עם תווית המעבדה, כאשר המוצג נתקבל בדואר משטרתי. בהערות נרשם: כוסית שתן עם מכסה כחול ללא סימון.

     

    העובדה שהמדבקה על שקית אשר בתוכה היתה הכוסית הגיעה ליעדה שלמה ותקינה מעידה שמדובר באותה מבחנה שניטלה מהנאשם. ומכאן, הנני לקבוע כי לא נפל כשל מהותי בעניין זה, והכל כאשר בדוח העברת הדגימה נרשמו שמו של הנאשם ומס' שקית המז"פ.

     

23. באשר לטענה כי הבדיקה נערכה לאחר מספר ימים, לא הובאה חוות דעת שיכולה לתמוך בגרסת הנאשם בעניין זה, ואף חווה"ד של ד"ר שריקי הוגשה בהסכמה. ומכאן מדובר בהשערה שאין לה כל בסיס.

     

    מעמד הדגימה וחווה"ד

24. במקרה דנן מדובר במצב בו לא היה לשוטרים חשד סביר להניח כי הנאשם נהג תחת השפעת סמים, כאשר עלה ספק באשר לקיומו של הריח, ואף אם החיפוש נערך כדין, הרי בסופו של יום לא הוגש מוצג המעיד שמדובר בסם אסור שנתפס בחיפוש ברכב. ומכאן, קיים כתם אי חוקיות בראיה שהושגה בעקבות החשד שהתעורר ספק באשר לקיומו, קרי דגימת השתן שניטלה מן הנאשם על ממצאיה בהתאם לחווה"ד, כאשר קיימת זיקה הדוקה בין הראיה שמעולם לא הוגשה שהושגה שמהווה אינדיקציה נוספת לביסוס חשד סביר בחלק הראשון של האירוע בשטח לבין הראיה שהושגה קרי בדיקת השתן בחלק השני של האירוע בתחנת המשטרה. מכאן הנני לקבוע כי בנסיבות המקרה, דין הראיה להיפסל, קרי יש לפסול את הראיה של דגימת השתן ותוצאותיה.

     

    האם ניתן להרשיע על סמך ראיות אחרות!

25. ככלל, מלבד תוצאות הבדיקה המעבדתית באשר להימצאות סמים בשתן, ניתן להסתמך גם על עדויות נוספות באשר להתנהגות נאשם, ובלבד שממצאים אלה מעוגנים כדין בחומר הראיות, בכדי לקבוע שכרות. (בעניין זה אפנה לע"פ 140-98 אליהו חוג'ה נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 225, ע"פ 424/90 גנני לב נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 741, רע"פ 3503/04 יוסף אהרון נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 673, 676, רע"פ 10190/05 בן גורן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 21.11.05)).

     

26. מצאתי לקבוע כי מתעורר ספק באשר לביצוע בדיקת המאפיינים לנאשם.

     

    ראשית, הנאשם העיד בפניי כי בשטח הכניסו אותו לניידת ולקחו אותו לתחנה וכי אם היו עושים בדיקת המאפיינים היה יודע," זה רק בסרטים אם היו עושים לי את זה הייתי חווה את זה. "(עמ' 52 לפרוטוקול, ש' 14-15) ובאשר לבדיקת שתן, הוא השיב: "ת. בדיקת שתן כן נעשתה. בדיקת מאפיינים אחרי שאת הסברת לי, אני לא ידוע אם זה נעשה." (עמ' 53 לפרוטוקול, ש' 3)

     

    שנית, השוטר כחלון לא ערך דו"ח פעולה שהיה שופך אור על מה שהיה בפועל והסתפק בדו"ח אכיפת עבירת שכרות (ת/8). בעדותו בפניי, השוטר כחלון אישר כי אינו זוכר את האירוע אם כי מסתמך על המסמכים שערך ואשר הוגשו במהלך עדותו. העד השיב בחקירתו הנגדית לשאלות בנוגע לפעולות שביצע בשטח וזמני הודעה על עיכוב, וזמני שהות החשוד איתו, כאשר לא ידע לתת תשובות חד משמעיות בעניין זמני שהות (עמ' 39, ש' 5-12). מה עוד, שתשובותיו באשר להודעת העיכוב וזמני שהות החשוד עם השוטר כחלון עומדים בסתירה לעדות השוטר ספי, כפי שאפרט בהמשך.

    ועוד, השוטר כחלון אישר כי לא מילא את מספר דו"ח התנועה בעמ' 2 לת/8 ונימק כי דו"ח המאפיינים, המכיל 4 עמודים, נעשה כולו בשטח בעוד ההזמנה לדין נרשמה במועד מאוחר יותר ולכן חסר מספר הדו"ח בבדיקת המאפיינים (עמ' 39 לפרוטוקול, ש' 5-32). ובהמשך הוא השיב באשר למועדי עשית הדוחות וסדר עשייתן כי מדובר בדו"ח משנת 2019 כאשר בדיקת מאפיינים נעשתה בשטח והזמנה בתחנה, וכלשונו "זה מה שאני זוכר" (עמ' 40 לפרוטוקול, ש' 5 ו- 6).

    בנוסף, קיימת סתירה נוספות ברישום בעשה העד בסע' 8 לת/8, שלא נתן לו הסבר המניח את הדעת באשר לסירוב הנטען של הנאשם לתת דגימת שתן, כאשר המילוי החלקי שעשה לסעיף, אשר העיד כי מילא בשטח, כולל סתירות היורדות לשורשו של עניין (בעניין זה אפנה לעמ' 40 לפרוטוקול, ש' 18-33).

    הסתירה לעניין הסירוב הנ"ל מתחדדת אף מעיון בהזמנה לדין וכתב האישום (ת/11), לפיה הנאשם הואשם לשכרות מכוח סירוב לתת בדיקת שתן, בעוד בפועל אין מחלוקת כי הנאשם נתן בדיקת שתן כלשהי במהלך האירוע.

     

    שלישית, השוטר ספי אישר בעדותו בפניי כי הוא זה שעצר את הרכב, עיכב את הנאשם בשעה 03:52 והיה איתו כל הזמן עד שלקח אותו לניידת ומשם לתחנה (עמ' 29 לפרוטוקול, ש' 18-24) כאשר לא ציין כלל שהחשוד היה בחזקת השוטר כחלון בשטח ו\או שהשוטר כחלון ערך לחשוד בדיקת מאפיינים. וזאת, להבדיל מכך שבת/6 הוא כן ציין בדו"ח הפעולה שהשוטר כחלון נסע עם רכב החשודים לתחנה, קרי ידע לציין מה היה תפקידו של השוטר כחלון וכן כי השוטר כחלון נתן לנאשם דו"ח הזמנה לדין על חשד לנהיגה תחת השפעת סם. צא ולצד, כי זה חלקו של השוטר כחלון, בהתאם לעדות השוטר ספי והראיות שהוגשו מטעמו, ותו לא.

     

    מכאן, מתעורר לטעמי ספק בטענה שמסמך בדיקת המאפיינים שייך לנאשם שבפניי.

     

27. אציין כי בתיק זה קיימים מחדלי חקירה לא מבוטלים כפי שפירטתי לעיל, וכן ברכב נכח נוסע נוסף שמעולם לא נגבתה ממנו כל הודעה וכל אמרה שהיה בהן כדי לשפוך אור על כל האירוע.

    ועוד, בחקירתו השניה תחת אזהרה הנאשם לא הוזהר על ידי החוקר בתוכן האזהרה כי הוא חשוד בנהיגה תחת השפעת סמים (ת/5 שנערכה בידי השוטר פאדי מדאה ביום 17.03.19 ) ועל כך אישר אף החוקר השוטר פאדי מדאה בחקירתו הנגדית בבית משפט (עמ' 23 לפרוטוקול, ש' 6-7) עם כל ההשלכות המתחייבות באשר למשקל הודעה זו לעניין העבירה של נהיגה תחת השפעה.

     

28. אוסיף, כי לא מצאתי מקום להעריך את עדות הנאשם והגרסה שנשמעה מפיו במהלך עדותו בבית משפט, וזאת לאור הכשלים הרבים הקיימים בתיק זה שיש בהם לכרסם בחומר הראיות ולקעקע את הבסיס לקביעה שהמאשימה עמדה בנטל ההוכחה.

     

    סוף דבר

29. לאור כל האמור החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו, מחמת הספק.

     

     

     

     

     

     

    ניתנה היום, כ"ח אדר א' תשפ"ב, 01 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.