הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות שעניינן סירוב לבדיקת שכרות ואי ציות להוראת שוטר. בנוסף, נטל הנאשם אחריות בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לסוג רכב אותו נהג ונהיגה ללא ביטוח.
כתב האישום
על פי עובדות כתב האישום ביום 10/11/14 בשעה 13:55 או בסמוך לכך, נהג הנאשם רכב מסוג אופנוע, בכביש גולומב בירושלים.
באותן הנסיבות נהג הנאשם ברכב, לאחר שנפסל בנוכחותו מלנהוג למשך 24 חודשים בפסק דין שניתן ביום 11/6/13, בתיק פ"ל 6579-10-12 בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה.
הנאשם נהג באופנוע למרות שמעולם לא קיבל רישיון נהיגה לרכב מסוג זה, ומטבע הדברים לא היתה פוליסת ביטוח בת תוקף, המבטחת את נהיגתו.
שוטרים בניידת סמויה אשר הבחינו בנאשם נוהג סימנו לו לעצור לאחר שהזדהו כשוטרים. הנאשם לא ציית להוראתם והחל בבריחה לכיוון שביל עפר שהיה לצד הדרך. השוטרים רדפו אחריו עד שהשליך את האופנוע על צדו והמשיך רגלית במנוסה. השוטרים דלקו אחרי הנאשם והצליחו להשיגו ולעצרו רק לאחר שנאלצו להשתמש לשם כך בכוח סביר.
עוד נטען בכתב האישום כי הנאשם נהג ברכב כשהוא שיכור, עובדה אשר הוסקה מכוח סירובו ליתן בדיקת שתן.
תסקיר שירות המבחן
הנאשם כיום בן 41, נשוי מזו כשנה, ולו 3 ילדים קטינים משתי מערכות נישואין קודמות.
הנאשם השני בסדר הלידה במשפחה שמנתה זוג הורים גרושים ו-4 ילדים. במהלך ההליך המשפטי הנוכחי נפטרה אמו של הנאשם בעקבות מחלה קשה.
בתסקיר מפורט בהרחבה הרקע העגום ממנו הגיע הנאשם, אשר כלל מערכת יחסים הורית מורכבת, יחסים קשים בין הנאשם לבין אביו, בה ספג אלימות פיזית ונפשית ודחיה מצד האב, כאשר כבר בגיל 8 הוצא הנאשם לפנימיה בחסות שירותי הרווחה.
שהותו של הנאשם בפנימיה לא ארכה זמן רב יחסית, ובגיל 12 שב להתגורר בביתו, אז החלה התדרדרות של ממש במצבו שכללה חבירה לנוער שוליים, שימוש בסמים ומעורבות בפלילים, זאת על רקע דפוסי התנהגות אלימים שרכש בבית הוריו.
תקופות ממושכות במהלך חייו הבוגרים שהה הנאשם ללא תעסוקה, ריצה עונשי מאסר לתקופות לא מבוטלות ושקע עוד ועוד בשימוש בסמים. לצד אלו נעשו ניסיונות מצד הנאשם לעבור גמילה ולקיים אורח חיים תקין, אך ללא הצלחה.
מפאת צנעת הפרט אמנע מלהרחיב עוד על האמור ואפנה לתסקיר מיום 13/7/16 עמ' 1 פסקה אחרונה ובעמוד 2 פסקאות 2-3.
היסטוריה עבריינית וטיפולית
עיון בגיליון הרישום הפלילי של הנאשם מעלה כי לנאשם עבר פלילי עשיר הכולל הרשעות בלמעלה מ-60 עבירות עוד מתקופת היותו קטין, בעבירות שעיקרן סמים, אלימות נגד הגוף ועבירות רכוש.
הנאשם מחזיק רישיון נהיגה משנת 1998 ולחובתו 27 הרשעות תעבורתיות, חלקן בעבירות סיכון. ההרשעה האחרונה בגיליון התעבורתי משנת 2013 בעבירת נהיגה בשכרות בגינה נדון ל-4 חודשי מאסר ומאסר מותנה בן 12 חודשים בר הפעלה בתיק עליו עומד הנאשם לדין.
הנאשם ריצה עונשי מאסר לתקופות ממושכות אך הדבר לא מנע ממנו להמשיך ולבצע עבירות רכוש, סמים ואלימות. בחודש 11/2014 נעצר הנאשם לאחר שביצע את העבירות בתיק שבפניי. עם מעצרו שיתף הנאשם את שירות המבחן במצבה הבריאותו הקשה של אמו וברצונו להסב לה נחת על דרך גמילתו מסמים. עוד שיתף הנאשם את השירות בשימוש הנרחב שעשה לאורך השנים בחומרים פסיכואקטיבים שונים והביע רצון להשתלב בטיפול גמילה במרכז יום בירושלים בשל רצונו להיות קרוב לאמו ולסעוד אותה במחלתה.
הנאשם נעצר עד לתום ההליכים ושהה במעצר למעלה מ-6 חודשים, מיום 10/11/14 ועד ליום 19/5/15. במסגרת ההליכים המשפטיים בתיק עליו עומד הנאשם לדין השתלב הנאשם לטיפול בקהילת "רטורנו", שם עבר על פי הנתונים הקיימים בפנינו תהליך משמעותי. מזה למעלה משנה שומר הנאשם על ניקיון מסמים. מ"רטורנו" דווח כי הנאשם לקח חלק פעיל וחיובי בטיפול, כיבד את כללי המקום ושיתף פעולה בטיפול הפרטני והקבוצתי.
בראשית תהליך הגמילה נפטרה אמו של הנאשם והוא התמודד עם האבדן בתמיכת הצוות הטיפולי, כאשר הפרידה מאמו גרמה לו לדבריו, לערוך חשבון נפש ועוררה בו רצון לשיקום.
עוד דווח מ"רטורנו" כי מתחילת הטיפול ביקש הנאשם להותיר מאחוריו את חייו העברייניים, אשר להבנתו גרמו פגיעה לקרוביו וליקרים לו.
ביום 20/12/15 עבר הנאשם להוסטל המיועד לבוגרי הקהילה שהשלימו את תהליך הגמילה ברטורנו בהצלחה. הנאשם עמד בכללי הטיפול, ביצע את המוטל עליו באופן משביע רצון וגילה יכולת הנהגה חברתית. בנוסף, השתלב הנאשם בתעסוקה סדירה שהינה חלק אינטגרלי בשלב ההוסטל, וביום 14/3/16 סיים את שלב ההוסטל ועבר להתגורר עם רעייתו, לה נישא בראשית ההליך המשפטי.
בשיחות עם שירות המבחן ביטא הנאשם תחושות סיפוק והצלחה על יכולתו להתמיד בטיפול, לראשונה בחייו ועל רכישת כלים בונים להתמודדות עם מצוקותיו ורגשותיו.
כיום, עובד הנאשם בעסק להתקנת מערכות אבטחה ופועל להסדרת חובותיו בהוצאה לפועל, דבר שלהערכת שירות המבחן מלמד על מוטיבציה של הנאשם לניהול אורח חיים תקין ונורמטיבי.
הנאשם שיתף את שירות המבחן כי הוא מתמודד עם קשיים רגשיים שונים במצבי תסכול ולחץ וכיום, בשונה מהעבר, מפעיל שיקול דעת, יודע לפנות בבקשת עזרה לגורמי טיפול ולהיעזר בהם.
בדיקות שתן שמסר הנאשם במהלך השהות ברטורנו ועריכת תסקיר המבחן הצביעו על אי שימוש בסמים.
להערכת שירות המבחן, השתלבותו של הנאשם במישור התעסוקתי משפיעה לטובה על דימויו העצמי והגברי, מהווה גורם מעצים ומפחיתה באופן משמעותי את הסיכון להישנות התנהגות פוגעת בחברה.
לאור זאת, ממליץ שירות המבחן להשית על הנאשם עונש של"צ בהיקף של 180 שעות, על מנת שיתאפשר לנאשם להמשיך לעבוד, זאת נוסף על השתת מאסר מותנה וצו מבחן למשך שנה במסגרתו ייערך מעקב אחר תפקודו של הנאשם ותיבדק התאמתו להשתלב במסגרת טיפולית שיקומית.
טיעוני הצדדים לעונש
התביעה הגישה טיעוניה לעונש בכתב ביום 24/2/15 והשלימה טיעוניה בעל פה בדיון שהתקיים ביום 19/9/16.
בטיעוניה לעונש התייחסה התביעה לחומרת מעשיו של הנאשם ולכך שגם עונש מאסר מותנה שעמד כנגדו לא הביא להרתעתו מלנהוג בפסילה כשהוא שיכור.
בנסיבות הענין, ובהפנותה לפסיקה, טענה התביעה למתחם ענישה הנע ברכיב המאסר בין 8 חודשי מאסר ועד שנתיים, מאסר מותנה הנע בין 7 חודשים ל-3 שנים, ועתרה להשית על הנאשם את העונשים הבאים: 3 שנות מאסר, 18 חודשי מאסר מותנים למשך 3 שנים, פסילה מלנהוג שלא תפחת מ-6 שנים, פסילה מותנית מלנהוג וקנס.
מנגד, מציין הסנגור את הדרך השיקומית אותה עבר הנאשם במהלך ההליך המשפטי המתנהל נגדו, הקשר הטיפולי שעודו נשמר בין הנאשם לבין שירות המבחן, התמדתו של הנאשם בתעסוקה ורצונו האמיתי לשמור על אורח חיים נורמטיבי ושומר חוק.
בנסיבות הענין, נוכח השיקום שעבר הנאשם ועל מנת להימנע מפגיעה בדרך החיובית בה החל לצעוד, עתר הסנגור להאריך את עונש המאסר המותנה.
במעמד הטיעונים לעונש שמעתי את הנאשם אשר העיד על השינוי שעבר בחייו ודבקותו במטרה שהציב לעצמו, לקיים אורח חיים תקין, הרחק מעולם הפשע והסם.
שמעתי אף את רעיית הנאשם, שהתייחסה אף היא לשיקום שעבר הנאשם מאז ראשית ההליך המשפטי נגדו ועל חששה מפני הנזק שעלול להיגרם בשליחתו של הנאשם לכלא.
דיון וגזירת דין
הנאשם הורשע בעבירות נהיגה בשכרות (מכח סירוב), אי ציות להוראת שוטר, נהיגה ללא רישיון תקף לאותו סוג רכב ונהיגה ללא ביטוח.
מדובר בשורה של עבירות הקשורות זו בזו, כחלק מאירוע אחד, לפיכך, יש לקבוע מתחם ענישה לאירוע כולו.
אין חולק כי מדובר באירוע חמור המהווה סכנה של ממש למשתמשים בדרך.
עבירת הנהיגה בשכרות זכתה להתיחסות רבה ומחמירה בפסיקת בית המשפט העליון, ובכללה הצורך לנקוט יד קשה כלפי מי שנמצא נוהג בשכרות.
במקרה שבפני, נהג הנאשם בשכרות, על אופנוע כשהוא בלתי מורשה לנהיגה על כלי רכב זה, ותוך שהוא נמלט משוטרים הדולקים אחריו כדי לעוצרו.
חומרה יתרה יש למצוא בכך שאין זו הפעם הראשונה בה מורשע הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות, וכנגדו עומד עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים בר הפעלה.
על חומרת עבירת הנהיגה בשכרות ניתן ללמוד מעונש הפסילה לנהוג לתקופה מינימלית בת 24 חודשים הקבוע בצדה, כאשר רק במקרים חריגים ניתן לחרוג מעונש המינימום ולהשית ענישה מקלה יותר (רע"פ 6443/12 שאול לדסקי נ' מדינת ישראל).
בתי המשפט רואים בחומרה יתרה עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב, שכן בעצם סירובו להיבדק, מבטא הנאשם זלזול עמוק בגורמי אכיפת החוק וחוקי המדינה. כבר נקבע בפסיקה כי בנסיבות אלו, אין מקום להקל על הנאשם (ראה ע"פ 70895/08 גרשון אשכנזי נ' מדינת ישראל).
נוסף לעבירת השכרות, הורשע הנאשם בעבירת אי ציות להוראת שוטר, בכך שלא ציית להוראת השוטרים לעצור, המשיך בנסיעה פרועה ונמלט מן המקום, כשהשוטרים אחריו.
מתחם הענישה בעבירה של אי ציות להוראת שוטר הינו רחב. קיימים מקרים בהם הסתפקו בתי המשפט בקנס בלבד אך לרוב כולל העונש רכיבים נוספים החל מפסילה מותנית של רישיון הנהיגה ועד לפסילה בפועל בת מספר חודשים.
חסד נעשה עם הנאשם באי הכללת סעיף אישום של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שהינו חמור יותר ונמנה על עבירות חוק העונשין ולא פקודת התעבורה.
אשר לעבירה של נהיגה ברכב ע"י בלתי מורשה לנהיגת רכב מאותו סוג, בחינת הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בפועל, שאפשר שירוצו בדרך עבודות שירות וכן פסילה מלנהוג לתקופה שבין 6 חודשים ל18 חודשים.
בהתחשב באירוע כולו, בנסיבות ביצוע העבירות, במדיניות הענישה הנוהגת, אני סבור כי מתחם העונש ההולם לאירוע כולו נע בין 8 ל- 15 חדשי מאסר בפועל, ופסילת רשיון מלנהוג למשך תקופה הנעה בין 36 חודשים ל- 48 חדשים.
העונש המתאים לנאשם
בעת קביעת העונש רשאי בית המשפט להביא בחשבון נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, עליהן ניתן ללמוד בין היתר מטיעוני הצדדים ומתסקירי שירות המבחן.
בתחילת ההליך כפר הנאשם בחלק מן העבובדות, אך לאחר ניהול הוכחות ובמסגרת ההליך הטיפולי שעבר, הודה הנאשם בביצוע כלל העבירות בהן הורשע ונטל אחריות על ביצוען.
הנאשם כיום בן 41, נשוי ואב ל-3 ילדים מ-2 מערכות נישואין קודמות.
כמצוין לעיל, מגיע הנאשם מרקע משפחתי עגום, הכולל תפקוד הורי לקוי, אלימות פיזית ונפשית ובגיל צעיר הוצא למסגרת חוץ-ביתית בחסות שירותי הרווחה. הנאשם חבר בבגרותו לגורמים שליליים ומשם התדרדר לביצוע עבירות פליליות.
הנאשם בעל עבר פלילי ותעבורתי עשיר ומכביד וריצה עונשי מאסר לתקופות לא מבוטלות. כנגד הנאשם עומד מאסר מותנה בן 12 חודשים להפעלה, שהושת עליו ביום 11/6/13 במסגרת פ"ל 6579-10-12 בגין עבירת נהיגה בשכרות.
לאורך השנים נעשו ניסיונות לשקם את הנאשם אך אלו לא נשאו פרי.
השינוי בתפיסת עולמו של הנאשם הגיע בראשית ניהול ההליכים בתיק שבפניי, כאשר להערכת שירות המבחן מצבה הבריאותי של אמו של הנאשם ולבסוף, פטירתה, יצרו אצל הנאשם משבר ורצון לערוך שינוי של ממש בחייו.
שוחחתי לא מעט עם הנאשם באולם בית המשפט לאורך תקופת ניהולו של התיק שבפניי. התרשמתי מן השינוי שאותו עבר הנאשם והשתכנעתי כי מדובר בשינוי ממשי וברצון כן ואמיתי של אדם שכשל לערוך חשבון נפש נוקב עם עצמו ועם עברו ולהתחיל בדרך חדשה. עוד אוסיף כי רעייתו של הנאשם מהווה כיום דמות חשובה ומשמעותית בחייו ואף לה ולכוחה לסייע בעדו, משקל ממשי בהצלחתו להותיר את עברו מאחור.
לאחר שהייה במעצר ממש במשך כחצי שנה בגין העבירות בהן הורשע בתיק שבפניי, הוריתי על שחרורו של הנאשם לקהילת "רטורנו", כחלופת מעצר. הנאשם השלים בהצלחה את הטיפול ב"רטורנו", משם עבר להוסטל המיועד לבוגרי הקהילה, השתלב בתעסוקה ומזו תקופה ארוכה שומר על ניקיון מסמים.
שירות המבחן חיווה דעתו בתסקיר כי השתלבותו של הנאשם בתעסוקה משפיעה לחיוב על תדמיתו ודימויו העצמי ומפחיתה באופן משמעותי סיכון להישנות התנהגות דומה בעתיד.
בנסיבות הענין, ונוכח השיקום המשמעותי שעבר הנאשם והדרך שעבר איני רואה כל לתועלת שתצמח מהשתת מאסר על הנאשם, והנזק שעלול להיגרם מצעד זה עלול להוריד לטימיון את כל ההשגים אליהם הגיע הנאשם במסגרת תהליך שיקומו הארוך.
סעיף 40 ד לחוק העונשין קובע כי במסגרת התאמת העונש לנאשם העומד בפניו רשאי בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, היה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם.
לאחר תקופה ארוכה בה מלווה בית המשפט את עניינו של הנאשם וצופה בדרך הארוכה שעבר, ולאחר ששוכנעתי כמבואר לעיל, בקיומו של רצון אמיתי של הנאשם לעזוב את עולם הפשע, ובמאמצים שהשקיע במטרה להתנתק ממעגל העבריינות ולקיים אורח חיים נורמטיבי, הכולל בין היתר, חיי משפחה, תעסוקה, שמירת חוק וניקיון מסמים, סבור אני כי יש להקל הקלה משמעותית בעונשו של הנאשם.
בנסיבות אלו, אני סבור כי הפעלת המאסר המותנה העומד נגד הנאשם, אינה מידתית ואינה צודקת ומשכך, מצאתי להימנע מהפעלת המאסר המותנה העומד כנגד הנאשם ואורה להאריכו בשנתיים נוספות.
במסגרת קביעת עונשו של הנאשם נתתי דעתי לתקופה בה שהה במעצר מאחורי סורג ובריח, החל מיום 10/11/14 ועד ליום 19/5/15, משך כ-6 חודשים ולחלופת המעצר בקהילת רטורנו.
לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
1.180 שעות של"צ אשר יבוצעו בהתאם לתכנית שתיקבע על ידי שירות המבחן לביצוע תוך שנה.
2. מעמיד את הנאשם למבחן למשך 18 חודש לצורך מעקב אחר שיקומו ובחינת השתלבותו בהליך טיפולי.
3. מאריך את עונש המאסר המותנה שהושת על הנאשם ביום 11/6/13 במסגרת פ"ל 6579-10-12, וזאת למשך שנתיים נוספות.
4. פוסל את הנאשם מלנהוג למשך 30 חודשים, אשר יחושבו מיום 13/11/14. הנאשם יוכל כבר כעת להתחיל בתהליך קבלת רישיון נהיגה, לרבות ביצוע מבחן עיוני ומעשי, בכפוף לכך שלא יקבל את רישיונו בפועל.
הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.
ניתן היום, 20.11.16 במעמד הנוכחים.
