פינקו נ' רשת מלונות קלאב הוטל

פסק דין

התובע הזמין, בהסתמך על פרסום באינטרנט, חדר במלון של הנתבעת, ועל פי המידע שהתפרסם ע"י הנתבעת, שילם את התמורה המסוכמת.

לאחר מכן , ותוך זמן קצר, נמסר לתובע כי חלה טעות בפרסום , וכי למעשה המחיר שפורסם, אינו כולל ארוחת חגיגית בעלות של 400 ₪ לנפש, ונדרש לשלם תוספת של 400 ₪ .

ההזמנה בוצה בתאריך16/2/10,וההודעה על הטעות מצד הנתבעת הגיעה לאוזני התובע 8 ימים לאחר מכן .

חופשת החג אותה הזמין התובע התקיימה בימים 30/3/10 ולמשך חג הפסח .

בין יום ההודעה שנמסרה לתובע ע"י הנתבעת , עד למועד תחילת החופשה, עמדו 36 ימים .

אלא שהתובע מפאת מצבה הרואי של אשתו זנח את הטיפול בהזמנה , ולא הודיע לנתבעת על ביטולה , ובעדותו בפני סמר כי רק אחרי שבועיים משפנה שוב אל הנתבעת, הוברר לו פעם נוספת שאין מנוס מתשלום הסכום עבור הארוחה , וכי הוא נאלץ לשלם את הסכום שנדרש.

הנתבעת אינה מכחישה כי אכן היתה טעות בפרסום, וכי המלון כמובן מאליו גובה תשלום מיוחד עבור ארוחת חג, כי התובע אל בקש לבטל את העסקה .

התובע תובע החזר הסכום הנוסף ששילם מחוץ למסגרת ההסכם הראשוני בסכום של 1800 שח ועוד 500 ₪ עוגמת נפש .

אתחיל עם הדרישה לתשלום פיצוי על עוגמת נפש, ואומר כי הפסיקה אינה מכירה במקרים כגון זה בנזק של עוגמת נפש. עגת נפש מוגדרת בפסיקה בתור פגיעה נפשית רצינית המותירה בנשפו של הנפגע צלקת לאורך זמן כתוצאה מיגון מאירוע טראומטי רציני . אין כאן נזק כזה , ואין לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש בגין כך שהתובע שילם סכום שהוא סבור שאינו מחויב לשלמו .

באשר להחזרת הסכום אותו שילם התובע יש לקחת בחשבון שלוש נקודות הראויות לציון בהקשר זה .

1- התובע ידע על הדרישה של הנתבעת לתוספת תשלום כ 36 ימים לפני תחילת החופשה , וסביר להניח כי אם היה מבטל את העסקה , לא היה כל קושי למצוא מקום במלון אחר , ולבטל את העסקה ללא תוספת תשלום

2- התובע ניתק מגע עם הנתבעת בגלל מצבה של אשתו במשך שבועיים . תקופת זמן זו נגרעה מן הזמן שעמד לרשות התובע למצוא מקום במלון אחר, שלא באשמתה של הנתבעת ולא בגלל סיבות התלויות בה .

3- התובע בחר מתוך רצון טוב לשלם את התוספת , מבלי לברר – או לפחות לא הוכח כי הוא ניסה לברר- אפשרות של מעבר למלון אחר .כך שלא הוכח כי התובע עמד בפני שוקת שבורה והיה עליו או לבטל כליל את החופשה, א לשלם מתוך אילוץ הנסיבות את התוספת

מאידך אין ספק כי הנתבעת כשלה בכך שפרסמה מודעה באינטרנט, שללא כל ספק דינה דין כל מודעת פרסומת המזמינה את הציבור לרכוש את שירותיה , וכי ההזמנה אותה ביצע התובע נעשתה על סמך אותו פרסום . .

בשוקלי זה מול זה , אני סבור כי החזר סכום של מצית הסכום ששולם ישקף את משקלן של כל הנסיבות , הן אלו שלטובת התובע והן אלו שלטובת הנתבעת .

על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 900 ₪ וכן אגרת המשפט ששולמה בסכום של 50 ₪ .

ניתן היום, כ"ח אב תשע"א, 28 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.