פיצוי בסך 1,700 ש"ח בגין אספקת פינת אוכל שונה מזו שהוזמנה

א.         העובדות הצריכות לעניין:

1.         בכתב תביעתו מגולל התובע את סיפור המקרה אשר בגינו הגיש תביעה זו שלפנינו.

2.         לדבריו, בתחילת שנת 2004 הזמין אצל הנתבעת פינת אוכל מדגם "מצדה" כמתנת חתונה לבנו שנישא אותה עת, ובעת ההזמנה שלם סכום של 4,000 ש"ח טבין ותקילין בגין המוצר הנרכש.

3.         כעבור שבוע ימים מיום ההזמנה, ספקה הנתבעת שולחן אחר מזה שהוזמן ע"י התובע, ונאמר ע"י מובילי הנתבעת כי השולחן הנ"ל הינו זמני, עד להגעת השולחן המוזמן.

4.         עבור חלפו להן כמה ימים נוספים, ובשיחת טלפון שנהל עם מנהלי הנתבעת נאמר לו, כי עקב מחסור בחומרי הגלם אשר מהם מרכיבים את השולחן המוזמן, אספקתו תתעכב בכמה חודשים.

5.         חלפו להן גם אותם "כמה חודשים", אך הסחורה עדיין לא סופקה, תוך שהנתבעת פוטרת בלך ושוב את התובע ובדחיות נוספות.

6.         כשכלו כל הקיצים מבחינתו של התובע, ניגש הוא למנהל הנתבעת, וזה אמר לו, לתובע, כי הדגם שהוזמן כבר אינו מיוצר, וכי עליו להסתפק בדגם שסופק לו בראשונה.

7.         בגין התנהלות זו של הנתבעת, מבקש התובע בכתב תביעתו לפצותו בגובה התשלום ששלם בעת ההזמנה, וכן בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.

8.         הנתבעת לא טרחה להגיש כתב הגנה.

ב.         הדיון:

1.         בתאריך 19/11/07 נערך בפני דיון (השני במספר, שכן בראשון אשר נערך ביום 18/10/07 נכח רק התובע, שכן לא הומצא אישור מסירה של כתב התביעה לנתבעת) בנוכחות התובע בלבד. הנתבעת לא טרחה לשלוח נציג מטעמה לדיון.

2.         בדיון טען התובע, כי לאחר הדיון הראשון הוא ניגש בעצמו לנתבעת, ומסר כתב התביעה למנהל המכירות של הנתבעת, וזה האחרון סרב לקבלו ולחתום עליו.

3.         באשר לתוכן התביעה הנתבע שב על דבריו בכתב התביעה ,ואמר כי הנתבעת "עשתה ממנו צחוק" כשספקה לו חלף המוצר שהזמין, ואשר שלם עבורו 4,000 ש"ח, מוצר אחר, אשר להערכתו ממחירו אינו עולה על 1,500 ש"ח.

ג.         הכרעה:

1.         לאחר ששמעתי טענותיו של התובע, ועיינתי בכתב תביעתו, הריני קובעת כי תביעתו מתקבלת באופן חלקי, וזאת מהנימוקים הבאים:

2.         נכון הוא שהתובע לא קבל את הריהוט שהזמין אלא ריהוט אחר, אשר להערכתו האישית, ללא מסמך תימוכין מאיש מקצוע, מחירו מגיע כדי שליש ממחיר המוצר שהזמין. אין ספק שהדבר איננו תקני וראוי, אך עם זאת אין לשכוח כי התובע עשה שימוש ועודנו עושה שימוש במוצר החלופי כבר קרוב לחצי שנה. אמנם בהתחלה עשה כן בעקבות הבטחת הנתבעת כי המוצר שהוזמן יימסר לו מיד עם הגעת חומרי הגלם אשר מהם עשויה אותה פינת אוכל, אך מרגע שקיבל ההודעה שהריהוט שהוזמן לא ניתן לייצרו, או להשיגו, היה עליו להחזיר מיד הריהוט החלופי, ולא להמשיך להחזיקו במסגרת חובתו להקטין  הנזק לו הוא טוען.

3.         כמו כן יש לציין כי התובע לא הביא כל ראיה שהיא לערך הריהוט בו הוא מחזיק ומשתמש כל העת, ועל כן הערכתו לפיה המוצר עולה כ - 1,500 ש"ח הינה הערכת לא מקצועית, אשר אין לסמוך עליה.

4.         בנסיבות העניין אני קובעת כי הנתבעת תפצה התובע בגין עגמת הנפש שנגרמה לו בסך 1,700 ש"ח.

5.         הנתבעת תשלם לתובע סכום 1,700 ש"ח תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, ולא - ישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק.