פיצויים בגין הפרת הסכם בין עו"ד ללקוח

כתב-התביעה

1.      התובעת מס' 1, הגב' טאוס שאקי, הינה אלמנתו של המנוח יצחק שאקי ז"ל, אשר נפטר בתאריך 6.2.01 (להלן: "המנוח") ושאר התובעים הינם ילדיו.

2.      הנתבע הינו עורך-דין במקצועו ושימש, בזמנו, כיועץ קבוע למנוח ולבני משפחתו.

3.      בתאריך 20.7.1997 חתמו התובעת מס' 1 ובעלה המנוח על צוואה בעדים, שנערכה ע"י הנתבע. (להלן: "הצוואה"). הזוכים על-פי הצוואה, הם ילדי המצווים האמורים: התובעת מס' 2, התובע מס' 3, הגב' שושנה בלום (שאקי), הגב' ענבל (נירה) שאקי ומר שמשון שאקי.

4.      וכן, בתאריך 30.6.2000 נערך ונחתם, ביוקנעם, הסכם שיכורת בין המנוח לבין מר ששון סיני (להלן: "סיני"), לפיו השכיר המנוח לסיני, בשכירות בלתי-מוגנת, חנות הנמצאת בקומת הקרקע בבנין הנמצא במרכז מסחרי ישן ביקנעם עלית (להלן: "המושכר", "הסכם השכירות" בהתאמה). בהסכם השכירות, הותנה והוסכם בין הצדדים לו ובין השאר, כי:

א.      תקופת השכירות - למשך 12 חודשים החל ביום 21.7.2000 ועד ליום 20.7.2000 (בהסכם נרשם בטעות 21.7.2000 - ש.ס) - עם אופציה מתחדשת ל- 24 חודשים נוספים כל פעם;

ב.           מטרת השכירות - ניהול מסעדה, פאב, בית קפה;

ג.       דמי השכירות - סך של 350$ ארה"ב, שישולם בשקלים, לפי שער יציג ביום התשלום;

ד.      אופן ומועד התשלום - כל חודש בחודשו ועד ל- 10 לכל חודש מחודשי השכירות. דמי השכירות ישולמו, עבור כל תקופת השכירות, בין שהשוכר ישתמש בפועל במושכר ובין אם לאו;

ה.      דמי השכירות בתקופת האופציה - המשכיר רשאי להעלות את דמי השכירות עד ל- 550 $ ארה"ב לחודש;

ו.       ביטול ההסכם - במידה והשוכר יפר איזה תנאי או התחייבות הכלולים בהסכם, רשאי המשכיר לבטלו, ולתבוע את פינויו המיידי של השוכר מהמושכר;

ז.       פיצויים - כל צד להסכם אשר יפר את ההסכם, יהא חייב לפצות את הצד המקיימו על מלוא הנזקים שיגרמו לו כתוצאה מההפרה וזאת מבלי לפגוע בזכויות המשכיר לכל סעד אחר לפי הדין; במקרה של הפרה יסודית, ישלם המפר לצד האחר פיצויים מוסכמים בסך של 2,000 $ ארה"ב בשקלים על-פי שער יציג ביום התשלום, וזאת מבלי לפגוע בזכותו של כל צד לבטל את ההסכם ולתבוע כל סעד אחר מכח ההסכם ו/או מכח הדין.

5.      הנתבע ייצג, בזמנו, את המנוח בענין הסכם השכירות, והוא זה שערך את ההסכם האמור.

6.      על-פי הנטען בכתב-התביעה, בתאריך 11.3.01, פנו התובעים לנתבע ושכרו את שירותיו המקצועיים לשם הגשת בקשה כדין לקיום הצוואה של המנוח, ואף שילמו לו סך של 450$ ארה"ב ע"ח שכר הטרחה המוסכם. (להלן: "הבקשה לקיום הצוואה").

7.      כמו-כן, במהלך שנת 2002, לאחר פטירת המנוח, פנו התובעים, לטענתם, לנתבע ושכרו את שירותיו המקצועיים לשם ניהול והגשת תובענה כספית כנגד סיני, שהפר את הסכם השכירות ולא שילם לעזבון המנוח דמי השכירות, על-פי הסכם השכירות, כאשר סכום התביעה, הוערך בסך של 64,000 ש"ח, שכר הטרחה המוסכם בצירוף הוצאות ואגרת בית-משפט, היה סך של 7,000 ש"ח, ששולם במלואו, בתאריך 2.8.02, לנתבע. (להלן: "התביעה הכספית").

8.      התובעים טוענים, כי הנתבע הפר את החוזים האמורים שבין הצדדים ואת חובותיו המקצועיות כעו"ד כלפי לקוחותיו - התובעים - בכך שלא הגיש את התביעה הכספית והבקשה לקיום הצוואה, לערכאות המוסמכות. מחדליו אלה, מהווים אף רשלנות מקצועית והפרת חובת הנאמנות שחב הוא כלפיהם. כתוצאה ממחדלים אלה, נגרמו להם נזקים - נזקים ממוניים ונזקים לא ממוניים - הנאמדים על-ידם בסך של 60,000 ש"ח. (להלן: "הנזקים").

9.         התביעה דנא, היא  לפיצוי התובעים על הנזקים האמורים.

כתב-ההגנה

10.    הנתבע מכחיש, למעשה, את טענותיהם המהותיות של התובעים ולגירסתו דין התובענה להידחות.

11.    וכן, מודה הנתבע, כי הוא ערך, בזמנו, את הצוואה והסכם השכירות. ברם, ובכל הקשור לייצוג התובעים בענין הגשת תובענה נגד סיני, טוען הוא, כי אכן בחודש אוגוסט 2002, פנתה אליו התובעת מס' 1 בבקשה לייצגה בתביעה הכספית, אך בינו לבין התובעים 2 ו- 3 אין כל התקשרות חוזית בענין זה, ועל-כן דין תביעתם להידחות מחמת חוסר יריבות.