תמצית
התביעה
:
1. בפני תביעה כספית, בדבר השירות שניתן לתובע מאת הנתבעת ובגין טענת תמחור מוטעה לחשבון חיובים, במסגרת תוכנית מוזלת לשיחות טלפוניה (להלן - "התוכנית השגויה"), שנתנה הנתבעת, לתובע. התובע טוען כי הנתבעת חזרה בה מהצעה מוזלת לתוכנית בעבור שדרוג מכשירים, עקב טעות של נציגתה וזאת לאחר שהוא הסב את תשומת לבה לטעות שלה ובנוסף, הנתבעת לא עמדה בהסכמים ביניהם בעקבות זה.
2. מנגד, התובעת טוענת כי התובע הפר את התחייבויותיו כלפיה, שעה שצבר יתרת חוב וביטל באורח חד צדדי את ההסכם ביניהם, אף על פי שקיבל הצעה מתוקנת לתוכנית השגויה בהתאם לדרישותיו.
המסכת
העובדתית
:
3. התובע טוען, כי ביום 22.2.07, הוא סיכם עם נציגת הנתבעת על תוכנית מוזלת, בתמורה לשדרוג מכשירי פלאפון שהיו ברשותו וזאת ללא הגבלת זמן. באמצע חודש מרץ 2007הודע לו בשיחה אקראית, כי הצעת הנתבעת מוטעית. לנוכח זאת, סוכם בין הצדדים על הצעת פיצוי בגין יתרת חשבון החיובים ומתן הצעה חלופית, לתוכנית מוזלת לשיחות. כך גם ב-27.3.07, הודיעה נציגת הנתבעת, כי יתרת חוב הנוכחית לחשבון החיובים, תאופס. למרות זאת ובניגוד למוסכם, נשלח לתובע חשבון חיובים לתקופה הרלוונטית (15 פברואר 2007 ועד 14 מרץ 2007) בסך 1,957 ש"ח. לאור זאת ולאור סירוב הנתבעת לעמוד בהבטחתה בנוגע לאיפוס החשבון, ביטל התובע את הוראת הקבע. בתגובה, ביטלה הנתבעת מספר פעמים את קווי הטלפון שברשות התובע. בתאריך 4.6.07, הציעה הנתבעת לזכות את חשבון התובע בסך 1,800 ש"ח, בחלוקה של 10% מכל חשבון עתידי, אך דחתה את דרישתו לפצות אותו בגין נזקים נוספים שנבעו מכך, כגון אובדן זמן ועוגמת נפש. לפיכך, בתאריך 17.6.07 הודיע התובע באופן חד צדדי, על ביטול ההתקשרות עם הנתבעת. כך גם ביום 24.5.07 שילם התובע לנתבעת סך של 900 ש"ח, שלהערכתו מהווה את יתרת החוב.
4. הנתבעת לא מכחישה, כי בתאריך 22.2.07, הציעה נציגתה לתובע הצעה לתוכנית מוזלת ובמהלך חודש מרץ 2007 שונתה התוכנית השגויה , מאחר ולדידה, התובע לא הבין את תמחור המסלולים והתעריפים. הנתבעת טוענת, כי התובע הפר את התחייבויות כלפיה, שעה שיצר יתרת חוב וזאת אף על פי שקיבל הצעה ממנה בהתאם לדרישותיו, ולמרות שחשבונו זוכה. בד בבד ומאחר והתובע ביטל את הוראת הקבע באופן חד צדדי נותקו קווי הפלאפון במהלך חודש מאי 2007. בנוסף, סוכם ביום 24.5.07, כי התובע ישלם חלק מהחוב בסך 1,500 ש"ח והמכשיר לא ינותק, אך התובע שילם רק 900 ש"ח, בניגוד למוסכם. לדבריה, בסוף חודש מאי 2007 זוכה התובע ב- 200 ש"ח נוספים, לפנים משורת הדין. במהלך חודש יוני 2007 הוצעה לתובע הטבה של 10% זיכוי על חשבוניות, למשך 12 חודשים אך התובע דחה את ההצעה.
דיון
ומסקנות
:
5. ראשית יוער, כי בקשה של הנתבעת לאיחוד הדיון בשתי התביעות שמתנהלות בין הצדדים האחת הנידונה והשניה בתביעה אזרחית נדחתה ביום 4.3.08, מאחר ולא מדובר באותה מסכת עובדתית ומאחר והתובע, זכאי לקבל את יומו בבית המשפט לתביעות קטנות.
6. גב' עדי חכימי העידה, כי היא טיפלה בעניינו של התובע כלקוח עסקי ושיווקה לו תוכנית חדשה של מכירות ושדרוגים. לדבריה, התובע הפנה את תשומת ליבה שהמידע שקיבל ממנה על העסקה, שונה מהמידע הטלפוני שנמסר ללקוחות ע"י הנתבעת. לאור זאת ולאחר בירור עם הממונים עליה, הודתה הגב' חכימי כי היא נתנה לתובע מידע שגוי בטעות ולקחה את האחריות על עצמה. לפיכך, הוצע לתובע לאחר כחודש לבטל את התוכנית ובד בבד להתאים לו עסקה חדשה.
7. לאחר שמיעת עדויות בעלי הדין ועיון במסמכים שהוגשו, אני קובעת כי אכן הוסכם על ביטול התוכנית השגויה אך בד בבד ניתנה לתובע תוכנית חלופית (עמ' 1 שורות 11-6) וכן כפי שעולה ממסמך נ/3 התומך בעדותה של הגב' חכימי מרישום של הנתבעת במערכת הממוחשבת שלה על הפעולות מול הלקוח.
8. בנוסף, הגב' חכימי אמרה לתובע, כי היא תאפס את חשבון החיובים ומבחינת השדרוג, תשאיר את המכשירים ותחליף תוכנית לתובע, בהתאם לצרכיו (עמ' 1 שורות 17-16). לעניין חיוב התובע העידה, כי התובע אמנם חויב על פי התוכנית המקורית ולא על פי החילופית, אבל קיבל זיכוי בתמורה. לדבריה, הנתבעת בא לקראת התובע בכך שאפשרה לו לבטל את העסקה לאחר חודש ואף נתנה לו זיכוי (עמ' 2 שורות 8-1). לעניין מסמך ת/1 בו נרשמו עיקרי העיסקה, הודתה העדה, כי זה כתב ידה וכי המידע בו, מבוסס על המידע השגוי שהועבר לתובע, בטעות (עמ' 2 שורה 13). לעניין ת/2 הודתה, כי היא אישרה בסימן "וי", את הנקודות שהתובע רשם כנכונות לעניין העסקה ואף הוסיפה את סעיף 9, כי יש לזכות את התובע, בעמלת יציאה.
9. נציג הנתבעת העיד, כי ללא ספק המידע שנמסר לתובע על ידי הנציגה עדי היה מבוסס על אי הבנות ולכן, העסקה בוטלה מייד לאחר מכן (עמ' 4 שורות 19-18). בעקבות זאת, התובע הגיע למרכז השירות וקיבל עסקה חדשה, בתנאים שונים. לכן המחלוקת היא רק על התמחור (עמ' 4 שורות 21-19). לעניין ביטול העסקה נטען, כי מבחינת הנתבעת, עקב המידע השגוי של הנציגה עדי, התובע אישר והתקשר בעסקה נוספת עם הנתבעת, ללא כפיה. לפיכך, אין לראות בביטול, הפרה יסודית של החוזה (עמ' 5 שורות 10-9). לדבריו, לפי חישובי הנתבעת, הפרשי החיוב לאור התוכנית השגויה של עדי הנציגה, עומד על סך 400 ש"ח (עמ' 5 שורה 12) ובהתאם הוצע לתובע זיכוי בסך 400 ש"ח (בנ/6), אך הוא דחה זאת. למרות זאת, החשבונית לתשלום אותה קיבל התובע, נובעת מהפרת ההסכם על ידי התובע ובגין ביטול הוראת קבע ולא רק בגין הפרשי החיוב.
10. התובע העיד, כי למרות שהתוכנית שהציעה לו נציגת הנתבעת, לא נראתה לו הגיונית, הוא החליט לקבל אותה. זאת לאור כדאיותה ולאור נימוקי הנציגה, הגב' חכימי, בדבר רצונם לשדרוג מכשירים לדור שלישי והאינטרס לשימור לקוחות. מטיעוני התובע, עדותו והתנהלותו עולה, כי הוא היה מודע לטעות של הנתבעת ופנה אליה בשל כך ואף הגיע איתה להסכמות על תוכנית נכונה ומנגנון פיצוי. מכך אני למדה, כי התובע הסכים לביטול התוכנית השגויה ולא ביקש בשל הטעות, לבטל כליל את התקשרותו עם הנתבעת בו במועד. בקשה כאמור הועלתה רק מאוחר יותר משעמד על כך שהנתבעת לא איפסה את חשבונו ומסבר שעומדת לו הזכות לקבל פיצוי בגין נזקים עקיפים, כאמור בהודעת הביטול שצורפה לכתב התביעה ונרשם עליה בכתב יד, כי היא מיום 17.6.07 (להלן-"הודעת הביטול"). מההודעה עולה, כי היתה הסכמה על מעבר לתוכנית נכונה שתחליף את השגויה והתובע אף התנהל כצרכן במשך מס' חודשים נוספים ממועד ביטול התוכנית השגויה. שכן, הוא המשיך להחזיק במכשירים, לבצע שיחות כפי שעולה מעותק החשבונות שהוגשו לבית המשפט ביום 5.5.08 ולא פעל כפי שפועל צרכן שמבטל עיסקה, בבקשה לניתוק הקווים והחזרת המכשירים. התובע גם קיבל את הזיכויים שניתנו לו במסגרת ההסכמות בינו לבין הנתבעת, בשל ביטול התוכנית השגויה (ראה גם נ/2 ובהעתקי החשבונות).
11. עוד יוער, כי עיון בכתב התביעה גם הוא מלמד כי התובע עמד על הטעות בתוכנית והמתין לפיצוי בגין הטעות, אך לא סבר כי התוכנית השגויה, תעמוד בעינה בעתיד, אלא רק המתין לקבל הודעה על הפיצוי ולאחר מכן אכן נמסר לו כי החשבון יאופס (כאמור בסעיפים 5 ו-6 לכתב התביעה). התובע, אינו מבקש לאכוף את ההסכם לפי התוכנית השגויה כי אם תובע את נזקיו בגינה.
12. בכל אלה, יש כדי לתמוך בגירסת הנתבעת שלמרות התוכנית השגויה, נותרו יחסים חוזיים,
על
בסיס
חדש, בינה לבין התובע.
13. יחד עם זאת, מהעדויות של התובע והגב' חכימי עולה, כי לאחר בירור וביטול התוכנית השגויה, לא עמדה הנתבעת בהתחייבותה כלפי התובע, ולא דאגה לאפס את החשבון בשונה מהמוסכם וכל ניסיונות התובע ליישר את ההדורים, עלו בתוהו. לשיטתו, בתקופה הרלוונטית, בטרם ביטול התוכנית השגויה, היה על הנתבעת לחייבו על פי התוכנית השגויה שניתנה לו ע"י העדה, ולא לפי התוכנית הנכונה (עמ' 3 שורה 21). לדבריו, לאור המחדל של הנתבעת, היה עליה לזכות אותו, בהתאם לחיוב של
אלפי
שקליםולא לתת לו זיכוי, רק של מאות שקלים. (עמ' 3שורות 23-22). בד בבד במהלך השיחות ליישור ההדורים עם נציגי הנתבעת, ניתקה לו הנתבעת את הקווים. בתאריך 21.5.07 נאמר לו, כי יש לו יתרת חוב לתשלום בסך 900 ש"ח והוא שילם זאת בתאריך 24.5.07, למרות שהנתבעת כבר ניתקה לו את הקו. לשאלת בית המשפט השיב התובע, כי התוכנית השגויה, לא הותנתה במכשירים של הוספת מנוי, אבל יש זיקה בין התוכניות הקודמות שהיו לו לתוכנית הנוכחית. לטענתו, אין שום הסכם חתום לעניין המכשירים החדשים עם הנתבעת, אבל התוכנית שהגב' חכימי הציעה לו, חלה על חמשת המכשירים החדשים (עמ' 4 שורות 17-14).
14. בנסיבות שפורטו לעיל עולה, כי בתאריך 22.2.07 נכרת חוזה בין הצדדים בעקבות המידע השגוי שנמסר ע"י נציגת הנתבעת וכי לאחר בירור והבהרת הטעות, בוטל ההסכם בתאריך 27.3.07 ונכרת הסכם חדש מחייב את הצדדים, בו נקבעו תנאים חדשים. למצער, הסכם חדש לא נחתם וההבנות בין בעלי הדין לא הועלו בכתב כי אם נותר ההסכם שנחתם ביום 22.2.07 אך בה בשעה בוטל הסיכום של התוכנית השגויה , שנרשם בזמנו בכתב יד ע"י הגב' חכימי.
15. לפיכך, ככל שהדברים נוגעים לתשלומים לאחר ביטול התוכנית השגויה והסכמה על תוכנית חדשה, קרי: החל מיום 27.3.07 ואילך, על התובע לעמוד בהסדר התשלומים על פי ההסכם החדש שנקבע בין הצדדים.
16. לעניין החיוב מתאריך 22.2.07 ועד 27.3.07 טוען התובע והדבר אושר על ידי העדה חכימי כי הובטח לו שחשבונו, עד לתאריך זה יאופס (עמ' 1 שורות 17-16). לכן, בדין, ציפה התובע, כי תמחור החשבון יהיה בהתאם או שיחוייב בסך של 400 ש"ח בגין הפרש לתשלום לפי התוכנית השגויה. על סוגיית ההפרשים הסכימה הנתבעת, כאמור בעמ' 5 שורה 12 לפרוטוקול. התובע העיד, כי קיבל דרישה מהנתבעת לתשלום יתרת חוב בסך 1,957 ש"ח, המהווה פער של למעלה מ-1,000 ש"ח, לעומת החודש שקדם לשדרוג, ולפיכך הוא ביטל את הוראת הקבע.