פלוני נ' אגודת אלמקאסד האיסלאמית לצדקה בירושלים

פתח דבר

1. בתם של התובעים (להלן: "פ'") נולדה ביום 16.8.11 בלידה רגילה אצל הנתבעת, אגודת אלמקאסד האיסלאמית לצדקה בירושלים (להלן: "אלמקאסד"). מעקב ההיריון בוצע, אף הוא, על ידי אלמקאסד. לאחר הלידה אובחנה הקטינה כסובלת ממיקרוצפליה, קורפוס קלוסום היפופלסטי ו- TILTED VERMIS. בהמשך אובחנה תסמונת גנטית 1q44 microdeletion. בין השנים 2017 – 2018 חלתה פ' בלוקמיה מסוג ALL והחלימה. לפ' נכות נוירולוגית משמעותית, והיא זקוקה לעזרה ולסיעוד.

    

   תביעה זו נסובה על טענת התובעים, כי כשל בטיפול הרפואי שניתן להם בעת ההיריון הוא שהוביל ללידת הקטינה עם המום הגנטי הקשה. לטענת התובעים, ניתן היה לאבחן את מומיה של פ' עוד במהלך ההיריון ולהביא להפסקת ההיריון.

    

2. במסגרת ההליך נסמכו התובעים על שתי חוות דעת – חוות דעתו של פרופ' צבי אפלמן בתחום רפואת נשים, מיילדות וגנטיקה רפואית וחוות דעת של ד"ר עמיחי ברזנר בתחום שיקום ילדים. אלמקאסד הגישה חוות דעת של פרופ' ישראל מייזנר בתחום המיילדות ושל ד"ר ז'אנה לנדה בתחום רפואת השיקום. בנוסף, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמם של התובעים, וכן מטעמו של ד"ר בסאם אחדר, כיום מנהל מחלקת הנשים באלמקאסד.

    

   הסוגיות שבמחלוקת

    

3. אין מחלוקת כי פ' סובלת מהתסמונת הגנטית 1q44 microdeletion, וכי עוד בלידתה של פ' נצפה היקף ראש קטן באחוזון 2, המכונה מיקרוצפליה. כמו כן הצדדים אינם חלוקים על כך שהמיקרוצפליה היא ביטוי לתסמונת הגנטית ממנה סובלת פ'. מעבר לכך, הצדדים אינם חלוקים כי את המום ממנו סובלת פ' ניתן לאבחן באמצעות בדיקת דיקור מי שפיר.

    

   הצדדים חלוקים בשאלות הבאות: האם בוצעה לאם סקירת מערכות כללית; האם, ככל שבוצעה בדיקה זו היא נמצאה תקינה; האם צריך וניתן היה לאבחן סימנים מחשידים לחסר של הקורפוס קלוסום בסקירת מערכות כללית, אף ללא בדיקת דיקור מי שפיר; האם הממצאים שזוהו בבדיקות ה- MRI וה- CMA לאחר הלידה – קורפוס קלוסום היפופלסטי, ורמיס בציר מסובב וחסר חלקי של הקאוום ספטום פלוצידום – התרחשו במהלך ההיריון, או שמא מדובר בממצאים שיכולים היו להתפתח לאחר הלידה. ככל שייקבע כי אכן היתה התרשלות, חלוקים הצדדים גם בדבר קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק ובדבר גובה הנזק.

    

   העובדות