- התובע יליד x/x/1980, מועסק על ידי הנתבעת 1, כמורה בבית ספר יסודי "xxx", שבטייבה.
- הנתבעת 1 מעסיקתו של התובע ואחראית על תפעולו השוטף של בית הספר; הנתבעת 2 היא הבעלים של מבנה בית הספר, ומכוח בעלותה היא אחראית גם על תקינות המבנה.
- ביום 2/2/2015, בעת שירד במדרגות בית הספר, החליק התובע ונפגע בגבו ובצווארו. התובע טוען כי התאונה אירעה כתוצאה משילוב גורמים ובהם רטיבות שחדרה למסדרון המוביל אל המדרגות בהן ירד וליקוי במדרגות בכך שלא הותקנו בהן פסים מונעי החלקה.
השילוב בין הרטיבות להיעדר פסי החלקה גרמו להחלקתו במדרגות.
- מומחה רפואי מטעם התובע העריך את שיעור נכותו, כתוצאה מהתאונה, בשיעור של 20% בגין הגבלות תנועה וגב תחתון;
מומחה רפואי מטעם הנתבעות העריך כי לא נותרה לתובע נכות כתוצאה מהתאונה;
מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ד"ר משה לוינקופף, העריך כי נותרה לתובע נכות בשיעור של 10% בגין הגבלות תנועה קלות בעמוד שדרה מותני.
האחריות לתאונה
- מעדותו של התובע ניתן ללמוד כי התאונה התרחשה ביום גשום. במסדרון שהוביל למדרגות בהן ירד לא הותקנו חלונות כלל ועל כן גשם שירד באותו יום חדר אל המסדרון. מי הגשם הגיעו גם אל גרם המדרגות, כך גם מים ולכלוך שהובאו למקום על ידי התלמידים שעלו וירדו באותן מדרגות באותו יום. כתוצאה מאותה רטיבות והיעדר פסים נגד החלקה, כאמור לעיל, החליק התובע ונפגע.
- מהנדס מומחה מטעם התובע, עדנאן מסאלחה, הצביע על מספר ליקויים בגרם המדרגות ובהם היעדר פסים מונעי החלקה ואי תקינות של המעקה הנמצא בצידי המדרגות.
הן בחוות הדעת והן בתיק המוצגים מטעם התובע, צורפו תמונות המתעדות את מצב המדרגות בסמוך לאחר התאונה.
הנתבעות לא הגישו חוות דעת הנדסית מטעמן ואף לא ביקשו לחקור את המומחה מטעם התובע.
- מנהל בית הספר, מר ע.ח., לא הכחיש בתצהירו כי לא היו פסים מונעי החלקה בעת התאונה ולטענתו אם היתה בעיית בטיחות בעניין, הרי שאחראי הבטיחות מטעם העירייה, היה מתריע על כך בטרם פתיחת שנת הלימודים ולא היה מאפשר את הפעלת בית הספר.
מנהל בית הספר אישר בחקירתו הנגדית כי לא היו מותקנים חלונות כלל במסדרון, כי לא היו פסים מונעי החלקה וכי היתה בעיה קבועה של חדירת מי גשם לאותו מסדרון, כפי שטוען התובע.
אותם ליקויים תוקנו לאחר התאונה. במסדרון הותקנו חלונות ובמדרגות הותקנו פסים מונעי החלקה.
- מהנדס העיר, מר חאלד ג'באלי, הכחיש בתצהירו הכחשה כללית של טענות התובע לליקויים במבנה. לתצהירו צירף תמונות מתקופה מאוחרת, משנת 2018, המתעדות את מצב בית הספר, לרבות המדרגות. מהנדס העיר לא עמד בחקירתו הנגדית על קיומם של חלונות במסדרון הקומה השניה, על אף האמור בסעיף 17 לתצהירו, שכביכול על פיו ועל פי התכניות שצורפו אמורים היו להיות חלונות באותו מסדרון, עוד מהתקופה בה נבנה בית הספר. מהנדס העיר העיד כי לא ביקר בבית הספר מאז שנבנה.
- מהאמור לעיל מסקנתי היא כי התובע הוכיח את טענתו לקיומם של שני ליקויים במבנה בית הספר, אשר גרמו לתאונה. הליקוי הראשון הוא היעדר חלונות במסדרון המוביל למדרגות. ליקוי זה גרם לבעיית רטיבות קבועה באותו מסדרון וכן במדרגות. הליקוי השני הוא היעדר פסים מונעי החלקה במדרגות. שילוב של שני גורמים אלה, גרם לתאונה ולפציעתו של התובע.
- האחריות לתאונה רובצת לפתחם של שתי הנתבעות. בראש ובראשונה הנתבעת 2, שהיא בעלת המבנה ועליה לדאוג לתקינותו מהבחינה ההנדסית-בטיחותית. האחריות נופלת גם לפתחה של הנתבעת 1, המפעילה את בית הספר באופן שוטף, מודעת לבעיות בטיחות הנוצרות במהלך היום-יום, כגון בעיות רטיבות ועליה היה להתריע, בפני הנתבעת 2, על אותן בעיות ולדרוש תיקונן.
לעניין זה אציין, כי על פי עדותו של מנהל בית הספר, לאחר התאונה אכן תוקנו הליקויים כאמור לעיל.
- כלפי התובע חייבות הנתבעות, ביחד ולחוד, לפיצוי בגין כל נזקיו, אך בחלוקת האחריות ביניהן אני קובע כי הנתבעת 1 תישא ב-30% מן האחריות ואילו הנתבעת 2 תישא ב-70% מן האחריות.
- הנתבעות טוענות כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור משמעותי, עקב חוסר זהירות מצידו, בעת שירד במדרגות. אמנם התובע העיד בחקירתו הנגדית כי עשה שימוש במדרגות אלה פעמים רבות בעבר, כי היה מודע לכך שהן רטובות בעת שירד, אולם לא הוכח כי התובע ירד בצורה כלשהי אשר הגבירה את הסיכון להחלקה כתוצאה מאותם מפגעים שהיו במקום.
אציין, כי על פי חוות הדעת ההנדסית מטעמו, גם המעקה המותקן במקום אינו תקני ולכן כלל לא ברור האם יכול היה התובע לנקוט באמצעי כלשהו למניעת ההחלקה והאם אכן היתה התאונה נמנעת כתוצאה מכך.
אשם תורם יש להוכיח בדרך שמוכיחים אשם ולאחר שהגעתי למסקנה שלא הוכחה רשלנות מצידו של התובע, אינני מייחס לו אשם תורם בשיעור כלשהו.
הנזק
- התובע, כאמור לעיל, יליד x/x/1980, עובד קבוע כמורה בבית הספר. לאחר התאונה ולמרות פציעתו והיעדרותו מעבודתו, קיבל את שכרו הרגיל, כאשר המוסד לביטוח לאומי העביר את דמי הפגיעה למעסיק.
שכרו של התובע, עובר לתאונה, היה 9,416 ₪ בממוצע ושכר זה יהווה את הבסיס לחישוב ההפסדים לעתיד.
נכותו של התובע נקבעה, על ידי מומחה בית המשפט, בשיעור של 10% ונכות זו היא גם נכות תפקודית, אם כי אינני סבור כי יש לנכות זו השפעה מלאה על כושר השתכרותו של התובע, ולכן חישוב ההפסדים לעתיד יעשה באופן חלקי בלבד.
לאור נתוני יסוד אלה, נזקיו של התובע הם כמפורט להלן:
א. הפסד כושר השתכרות לעתיד:
לתובע נותרו 26 וחצי שנות עבודה ואין וודאות שימשיך לעבוד בתפקידו כמורה במשרד החינוך ולכן יש לבצע חישוב חלקי של הפסד כושר השתכרות לעתיד, על בסיס נתוני היסוד האמורים לעיל. הפיצוי אותו אני פוסק לתובע מבוסס על שכרו הנ"ל, מקדם היוון ל-26 וחצי שנים (219), נכות של 10% וחישוב אקטוארי חלקי בשיעור של 2/3. התוצאה המתקבלת מהחישוב הנ"ל היא 138,000 ₪ וזה הסכום אותו אני פוסק לתובע בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד.
ב. הפסדי פנסיה:
בשיעור של 12.5% מהפסדי השכר – 17,000 ₪.
ג. הוצאות, לרבות הוצאות רפואיות ונסיעות:
התאונה היא תאונת עבודה והתובע זכאי לקבל החזר על הוצאות רפואיות ונסיעות מהמוסד לביטוח לאומי, אך סביר כי פגיעה כפי שנפגע תגרום להוצאות נוספות אשר התובע לא יקבל החזר בגינן. לפיכך, אני מוצא לנכון לפסוק לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה, באופן גלובאלי, בסכום של 3,000 ₪.
ד. נזק לא ממוני:
על בסיס שיעור נכותו של התובע, גילו הצעיר והכאב והסבל הכרוכים בנכות בעמוד שדרה, שילוו אותו במשך כל חייו, אני פוסק לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה בסכום של 60,000 ₪.
ה. שאר ראשי הנזק, כפי שטען להם התובע, לא הוכחו ואין מקום לפסוק כל פיצוי נוסף בגינם.
- סך כל נזקיו של התובע הם בסכום של 218,000 ₪. מסכום זה יש לנכות את תגמולי המל"ל
שקיבל התובע, בסכום של 30,441 ₪, נכון ליום 20/9/2016. סכום הניכוי, לאחר שיערוך
להיום, הוא 32,112 ₪.
- התוצאה היא כי הנתבעות, ביחד ולחוד, תשלמנה לתובע, סך של 185,888 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 43,500 ₪, כולל מע"מ.
את סכום ההוצאות ושכר הטרחה קבעתי בהתחשב בהיקף ההליכים שנוהלו, ההוצאות שסביר כי הוצאו במהלך ניהול המשפט והסכום שנפסק בסופו של דבר לזכותו של התובע.
- כאמור לעיל, חבות הנתבעות כלפי התובע היא ביחד ולחוד וביניהן מחולקת החבות בשיעור של 30% לנתבעת 1 ו-70% לנתבעת 2.
- התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.
<#4#>
ניתן והודע היום ט"ז כסלו תשפ"א, 02/12/2020 במעמד הנוכחים.
הוקלד על ידי דלית אברמוביץ