פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

בפניי בקשה מטעם היחיד להחרגת חוב המזונות:

רקע עובדתי:

1. ביום 26.08.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

    

2. עו"ד גיא סיוון מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.

    

3. במסגרת הצו הושת על היחיד תשלום חודשי מדורג בסך 150 ₪ החל מתאריך 10.09.2020 וסך של 450 ₪ החל מתאריך 10.12.2020, ונקבע תשלום מזונות חודשי בסך 800 ₪ לילד אחד בהתאם לפסק הדין בעניין המזונות מיום 15.04.208.

    

4. היחיד עמד בצו התשלומים ובצו המזונות כאמור, עד שבנו התבגר ולא היה מחויב יותר בתשלום מזונות.

    

5. בדו"ח מיום 22.09.2021, בעניינו של היחיד, המליץ הנאמן על ביטול ההליך ואילו הממונה בהצעתו המליץ לדחות את הדיון ולתת ליחיד ארכה להסרת מחדליו ולהמצאת מלוא המסמכים החסרים. בית המשפט קיבל את המלצת הממונה, דחה את הדיון, ונתן ארכה ליחיד להסיר את מחדליו.

    

6. בהודעת העדכון שהוגשה מטעם ב"כ הממונה מיום 20.02.2022 נטען כי היחיד הסיר את מחדליו, וכי בהתחשב בנסיבותיו האישיות, מצבו הרפואי , העדר כושר השתכרותו והעובדה כי לא נמצאו בבעלותו נכסים כלשהם, הומלץ על מתן צו לשיקום כלכלי ליחיד הכולל הפטר לאלתר.

    

7. מדובר ביחיד בן 52 גרוש, נשוי בשנית, ואב ל- 13 ילדים מתוכם 6 קטינים, מבת הזוג הנוכחית. החייב התגרש בשנת 2005 מגב' פלונית (להלן: "גרושתו").

    

8. היחיד מתגורר עם אישתו הנוכחית, גב' אלמונית (להלן: "אישתו") וששת ילדיו הקטינים, בדירת עמידת בxxx, ומשלם 300 ₪ שכירות.

    

9. היחיד מוכר ע"י המל"ל כבעל נכות רפואית בשיעור של 68% לצמיתות ואובדן כושר עבודה בשיעור 100% לצמיתות. הכנסות התא המשפחתי מסתכמות בקצבת נכות של היחיד בסך של כ- 5,600 ₪ ובמשכורתה של אישתו בסך של כ- 4,500 ₪ ובקצבת הילדים.

    

10. מדובר ביחיד שהיה מכור לסמים שנים רבות, וריצה מספר מאסרים בעברו. חובותיו נוצרו על רקע גירושיו. היחיד מטופל היום בתחליף סם.

     

11. במסגרת ההליך הוגשו נגד היחיד 3 תביעות חוב בסכום כולל של 630,814.42 ₪, מתוכם סך של 586,774 ₪ נתבעו בדין קדימה בשל חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל"), המהווה למעשה 93% מסך הנשייה בתיק.

     

12. היחיד פנה למל"ל בבקשה להחרגת חוב המזונות אך המל"ל דחה את בקשתו של היחיד למתן הפטר כללי או חלקי לחוב המזונות, והסכים לקבל את חלקו היחסי בקופה כנושה בדין רגיל ולא פחות מ- 75% מהצבור בקופת הנשייה ואת יתרת החוב ישלם היחיד, לאחר סיום ההליך כאן, בצו תשלומים בהוצאה לפועל.

     

13. נוכח האמור, הגיש היחיד בקשה לבית המשפט להחרגת חוב המזונות.

     

    טענות המשיב:

     

14. בתגובת המל"ל נטען כי שילם לגרושתו של היחיד סך של כ- 304,000 ₪ בגין מזונות ילדיו בין השנים 2004 ועד 2015, והצליח לגבות רק כ- 11,000 ₪, כך שחוב זה עומד היום על סך של כ- 292,000 ₪.

     

15. עוד נטען כי שילם לאישתו של היחיד סך של כ- 315,000 ₪ בגין מזונות ילדיו, בין השנים 2004 ועד 2018, והצליח לגבות כ- 31,000 ₪, כך שהחוב עומד היום על סך של כ- 283,000 ₪.

     

16. ב"כ המל"ל טען כי נכותו של היחיד נקבעה רק בחודש יולי 2019, שנים רבות לאחר שנוצר החוב.

     

17. ב"כ המל"ל עוד טען כי חוב המזונות עבור גרושתו נוצר בחוסר תום לב, לאחר שהיחיד גילה אדישות מוחלטת כלפי ילדיו ולא עשה כל מאמץ להשתלב במעגל העבודה. ואילו החוב של אישתו נוצר במרמה, כאשר המ"ל שילם חוב מזונות לאישתו בזמן שהיא והיחיד לא היו גרושים ואף רוב הזמן חיו יחד.

     

18. ב"כ המל"ל עוד טען כי לצורך החזר חוב המזונות, בהתחשב בנסיבותיו של היחיד, הוא יצטרך לעמוד בצו תשלומים בהוצאה לפועל שבמסגרתו יקזזו 10% מסכום הקצבה שמגיעה לו. כך שיקוזז סך של כ- 500 ₪ מקצבתו החודשית.

     

19. זאת ועוד, טען המל"ל בתגובתו שהחלת ההפטר על חוב מזונות ראוי לו שיישמר למקרים חריגים בלבד ולחייבים בעלי נסיבות קשות במיוחד, וזאת בשל הכשל הערכי והמוסרי הכרוך בהימנעות הורה מתשלום מזונות לילדיו.

     

20. המל"ל הדגיש בתגובתו כי מתן הפטר גם ביחס לחוב מזונות, יהיה בו כדי לסכל את מטרת המחוקק בפקודת פשיטת הרגל ובחוק המזונות, שכן ההפטר במזונות עלול לעודד את החייבים שלא לשלם את המזונות בהם חוייבו, ביודעם שהם ממילא יקבלו הפטר ותשלומי המזונות ישולמו מכיסה העמוק של המדינה באמצעות הביטוח הלאומי, ובכך תיפגע הקופה הציבורית, כאשר אין זו הייתה כוונת המחוקק.

     

21. לסיכום הפנה ב"כ המל"ל את בית המשפט הנכבד לשורה של פסקי הדין המלמדים, לטענתו, כי מקרה זה אינו עונה על הקריטריונים הקשיחים שנקבעו בפסיקה למתן הפטר כללי או חלקי לחוב המזונות, וכי המקרה שלפנינו אינו חריג ושהיחיד לא הצביע על נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מן הכלל.

     

    טענות היחיד:

     

22. היחיד טען כי חוב המזונות נוצר בשנים 2004-2005, לאחר גירושיו, בזמן שהיה מכור לסמים קשים, לא עבד, ריצה מאסרים ועל כן לא יכל לעמוד בתשלום המזונות. היחיד ובא כוחו תיארו בפניי את נסיבותיו האישיות הקשות של היחיד שמפאת צנעת הפרט אין מקום לפרטן כאן.

     

23. היחיד טען כי הוא עמד בצו התשלומים שנקבע בהליך, ובתשלום המזונות השוטף עד שבנו התבגר לאחרונה. וכי המציא את הצו לפתיחת הליכים לגרושתו אך היא בחרה שלא להגיש תביעת חוב נגדו.

     

24. היחיד טען שהוא עמד בתנאי ההליך וניהלו כשורה, וכי בשל נסיבותיו הקשות, כמפורט לעיל, יש לפטור אותו מחוב המזונות ולכל הפחות לפטור אותו מחלקו, וזאת כדי לשקמו ולמנוע חזרתו למעגל שאין ממנו מוצא.

     

25. גם היחיד הפנה את בית המשפט לרשימת פסיקה וטען כי הינו עומד בקריטריונים שנקבעו בה למתן הפטר מלא או חלקי מחוב המזונות.

     

    טענות ב"כ הממונה:

     

26. ב"כ הממונה התנגדה גם היא מהחרגת חוב מזונות העבר של היחיד וממתן הפטר מלא או חלקי של חוב זה. גם לשיטתה של ב"כ הממונה, היחיד אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה למתן ההפטר, הן בשל גילו, הטענה לפיה הוא משוקם כבר שנים ארוכות, גובה הסכום הנמוך ששולם על ידי היחיד במהלך השנים, חוסר המאמץ שנעשה לתשלום המזונות וגילם של הילדים היום שהתבגרו כבר מזמן.

     

    דיון והכרעה:

     

27. בהתאם לסעיף 1 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), החוק נועד לשרת 3 מטרות: להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד, להשיא את שיעור החוב שיפרע לנושים ולקדם, ככל הניתן, את שילובו של היחיד מחדש במרקם החיים הכלכליים, כאשר מטרה זו מתייחסת לשלב שלאחר קבלת ההפטר, כדי שיוכל היחיד "לעמוד על רגליו" ויוכל להתנהל כלכלית באופן עצמאי אשר ימנע ממנו להיקלע לחובות פעם נוספת.

     

28. על אף האמור, קבע המחוקק בסעיף 175 לחוק חובות שלא יכללו בהפטר שיינתן ליחיד וזאת לאחר שנתן דעתו כי ישנם עקרונות חברתיים וסוציאליים הגוברים על עקרונות החוק הנ"ל. בין החובות שלא ניתן לקבל עליהם הפטר הוא חוב מזונות העבר, שהחבות בו היא לפי פסק דין.

     

29. אין ספק כי חוב המזונות הינו חוב בעל מאפיינים חברתיים-סוציאליים, ועל כן בחר המחוקק לתת לו עדיפות על פני שיקולים כלכליים גרידא. המחוקק גילה דעתו אין זה צודק לפטור יחיד מחוב מוזנות עבר, וזאת מאחר וישנו אינטרס חברתי שהחייב במזונות ישלם דמי מזונות כמתחייב.

     

30. על אף האמור, בהתאם לסעיף 175 (ב)(2) רשאי בית המשפט לתת הפטר גם על חוב מזונות וזאת רק בנסיבות חריגות המצדיקות זאת. סמכותו של בית המשפט למתן הפטר לחוב מוזנות העבר כוללת בתוכה גם את הסמכות להפחתת החוב או דחיית תשלומו וזאת מכוח עקרון קל וחומר.

     

31. השאלה העומדת בפניי היא: האם המקרה דנן, בנסיבותיו כפי שסוקרו בהרחבה לעיל, משתייך לאותם מקרים חריגים ונדירים שבהם יש ליתן צו הפטר גם על חוב המזונות, כולו או חלקו?

     

32. הפסיקה שהתגבשה בסוגיה זו (ע"א 7092/13 ד.מ. נ. ד.מ. (פורסם בנבו, 12.10.15), פש"ר (מחוזי ת|"א) 1253/06 גמזו נ. כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנסו 2.9.13), בע"א 5628/14 סלימאן נ. סלימאן (פורסם בנסו, 26.9.16) ועוד.), מנתה את השיקולים שעל בית המשפט לקחת החשבון בעת קבלת החלטתו להחלת החריג המאפשר את הכללת דמי המזונות בצו ההפטר – ואלה הם: כושר הפירעון הנוכחי של היחיד, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת "תרומתו" של היחיד להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף יחיד להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם היחיד עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע בחלקו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם היחיד עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של היחיד או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם היחיד מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל.

     

33. בנוסף לשיקולים שנמנו לעיל, ניתן משקל ניכר וחשוב לשיקול של תום ליבו של היחיד ביצירת החוב, כאשר תום הלב הינו עקרון יסוד בשיטת המשפט שלנו ובעיקר בהליכי חדלות הפירעון. עקרון תום הלב בענייננו מתייחס הן לשלב יצירת החוב, הן ביחס להימנעותו מתשלום החוב והן ביחס להתנהלות בהליך בכלל, וכך נקבע בפ"ד סלימאן הנ"ל:

     

    "הליך פשיטת רגל נחלק, כידוע, לשלושה שלבים: כניסה להליך בדמות מתן צו כינוס; השהייה בהליך, לרבות הכרזה על חייב כפושט רגל; והיציאה הנכספת מההליך באמצעות מתן הפטר. התנהלות בתום לב מצד החייב, ובפרט כשהוא יוזם ההליך, היא תנאי הכרחי להתקדמות בכל אחד מהשלבים השונים. בחינת תום הלב, בדומה לשיקולים הצריכים לסעיף 69(א)(3), אינה מתמצה בעניין מסוים כזה או אחר; על ביהמ"ש לשים לבו למכלול של התנהגויות והתנהלויות מצד בעל הדין העומד לפניו, וכן להצטברותן יחדיו – הכל לפי הנסיבות. כפי שנפסק בעבר, בשלב הבקשה למתן הפטר, מתנקז המתח בין האינטרסים של החייב לאלה של הנושים. בשלב זה נבחן תום הלב במבט כולל לאחור, הן ביחס ליצירת החובות והן ביחס להתנהלות החייב לאורך ההליך עצמו, באופן דינמי."

     

34. נוכח האמור, והלכה למעשה כל מה שנותר לבית המשפט לעשות הינו לבדוק יישום ההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון על המקרה שבפנינו, תוך ראייה כי הפסיקה שהתקבלה בנושא זה קבעה כי אין המדובר ברשימת שיקולים סגורה, וכי יש ליישם את החריג במקרים נדירים בלבד.

     

    מן הכלל אל הפרט:

     

35. היחיד בן 52 המוכר כבעל דרגת נכות רפואית בשיעור של 64% ואי כושר לצמיתות בשיעור 100% – כך שמצבו הבריאותי של היחיד אינו עתיד להשתפר, כושר השתכרותו מוגבל משמעותית וגם בעניין זה אין צפי לשיפור בעתיד. מצבו הכלכלי כמתואר הינו קשה ביותר ואין ליחיד נכסים בבעלותו כלל. היחיד מתגורר בשכירות בדירת עמידר, כך שיש סיכוי ממשי כי דחיית בקשתו של היחיד למתן הפטר גם על חוב המזונות משמעותה פגיעה בזכותו של המערער למינימום קיום אנושי בכבוד.

     

36. מסכימה אני כי נסיבות חייו של היחיד קשות במיוחד. היחיד הינו נרקומן לשעבר, היה מכור לסמים שנים ארוכות, והחוב נוצר בתקופה זו. מקבלת אני את טענתו של היחיד לפיה הוא נמנע מתשלום המזונות בשל מצבו דאז, כמכור לסמים ללא כל אופק שיקומי.

     

37. אמנם היחיד נכנס למצבו זה מרצון, אולם, עובדה זו לא משנה את התוצאה לפיה היחיד לא נמנע מתשלום המזונות בשל כוונה להשתמט מהתשלום, אלא בשל העדר יכולת כלכלית המבוססת על נסיבותיו אז.

     

38. חוב מזונות העבר נוצר בין השנים 2004 – 2018, לפני שנים רבות, כאשר ילדיו של היחיד זכאי המזונות כבר התבגרו כולם וכיום הם עצמאיים ואינם סמוכים על שולחנו של היחיד או של גרושתו ואינם זקוקים להם לצורכי מחייתם.

     

39. היחיד עמד בתשלום השוטף ובתשלום חוב המזונות במסגרת ההליך, ולא צבר חובות נוספים במהלכו.

     

40. שוכנעתי כי פירעון חוב המזונות מתוך הקצבאות, כהצעת המל"ל, ולמשך שארית חייו של היחיד, יביא לפגיעה בקיום השוטף של היחיד ובזכותו לקיום מינימאלי בכבוד.

     

41. יוצא אפוא כי היחיד עומד במרבית התנאים להכללת חוב המזונות בהפטר שיינתן, ונותר לבדוק את הטענות בדבר תום ליבו של היחיד ביצירת החובות ובהליך כולו.

     

42. גם דעתי אינה נוחה כלל מהטענות שהועלו בפניי לפיהן, אישתו של היחיד, קיבלה תשלומים בגין מזונותיה שעה שהיא חיה עם היחיד לסירוגין. על אף האמור, ולמרות שהתנהלות זו מעלה חשש לקבלת הכספים במרמה, אך בעקבות הצהרת בעלי התפקיד כי מדובר בחוב מזונות שהחבות בו היא לפי פס"ד, כך במישור יצירת החובות עומדת הקביעה כי אל לבימ"ש של פשיטת רגל או חדלות פירעון, להתערב בקביעות בתי הדין הדתיים, ועל כן זה לא המקום המתאים לתת את הדעת על נושא זה.

     

43. כמו כן, לא אוכל לקבל את הטענה כי היחיד צבר חוב מזונות עבר בחוסר תום לב. בעניין זה מקובלות עליי טענות היחיד לפיהן הוא נמנע מתשלום החוב, בשל העדר יכולת המבוסס על נסיבות חיים קשות כמפורט לעיל.

     

44. אני גם לא יכולה לקבל את הטענה של בעלי התפקיד לפיה היחיד התנהל בחוסר תום לב בהליך עצמו וזאת ממספר נימוקים כפי שיפורט.

     

45. אמנם, ביום 22.11.2022 הוגשה המלצה של הממונה למתן ארכה להסרת המחדלים, אך המלצה זו התבססה בעיקר על העובדה שחובו העיקרי של היחיד הינו למל"ל וכי לא הוגשה כל בקשה להחרגת החוב. עיון בהמלצה מלמד כי למעט אי המצאה של מסמכים בודדים, היחיד עמד בדרישות ההליך, שיתף פעולה עם הנאמן וביצע את כל הנדרש ממנו. למעשה היחיד הוכיח תום לב ורצון אמיתי לשיקום כלכלי.

     

46. בהודעת העדכון של הממונה מיום 24.02.2022, עולה כי היחיד טרם המציא את המסמכים החסרים וטרם הגיש בקשה לקבלת הפטר של חוב המזונות. בתגובתו הפנה היחיד את ב"כ הממונה להודעה קודמת מטעמו במסגרתה צירף את המסמכים החסרים, והסביר כי הוגשה על ידו זה מכבר בקשה למ"ל לקבלת הפטר גם על חוב המזונות שטרם נעתנה.

     

47. העובדה שהיחיד הגיב מיד לכל פנייה ואו דרישה של בעלי התפקיד או של בית המשפט מלמדת גם היא על תום ליבו ועל רצון לשיתוף פעול בהליך. התנהלותו של היחיד בהליך כפי שתוארה ע"י בעלי התפקיד וכפי שסוקרה בהחלטתי אין בה לבדה כדי להוכיח חוסר תום לב מצידו של היחיד.

     

48. לאור כל האמור, אין לי אלא לדחות את טענתם של המשיבים לפיה היחיד פעל בחוסר תום ביצירת החובות או בהליך.

     

49. לאחר שקבעתי שהיחיד עמד במרבית התנאים להכללת חוב המזונות בהפטר שיינתן לו, ולאחר שקבעתי שלא ניתן לשלול את תום הלב של היחיד בהליך, הגעתי לכלל מסקנה, כי בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה, מקרה זה נופל בגדר החריגים המצדיקים מתן הפטר גם על חוב המזונות.

     

50. שקלתי מתן הפטר חלקי, אך נוכח גובה החוב והעובדה שבנסיבותיו של היחיד אי מתן הפטר מלא על חוב מזונות העבר של היחיד, יביא לקיזוז מקצבת הנכות של היחיד עד סוף ימי חייו, וימנע ממנו לחיות חייו בשלווה ולקבל את מלוא קצבת הנכות הנחוצה לו לצרכים בסיסיים, החלטתי שאין מקום למתן הפטר חלקי בלבד.

     

51. מצד אחד המלצת המל"ל לפיה יקוזזו סך של 10% מקצבת הנכות של היחיד כל חודש, לצורך החזרת תשלום חוב מזונות העבר, אינה נוחה לי, מאחר ומשמעה קיזוז סכום זה במשך כל שארית חייו של היחיד, ללא תכלית וללא תועלת אמיתית וללא אפשרות לתשלום מלוא החוב ואף לא חצי ממנו.

     

52. מצד שני, מתן הפטר לאלתר על כל חובותיו של היחיד לרבות חוב מזונות העבר, אינו נוח לי, וחוטא לטעמי את מטרת החוק והמחוקק בעניין זה, וזאת על אף נסיבותיו הקשות של היחיד, כפי שפורטו. ועל כן לטעמי, יש לחייב את היחיד בתשלום חלק, ולו קטן, מחוב מזונות העבר, כפעולה מצידו להוכחת תום לב אמיתי בהליך.

     

53. לסיכומו של דבר, כל האמור מוביל למסקנה שעם מתן ההפטר ליחיד, יחול הצו על חוב מזונות העבר, כלפי המוסד לביטוח לאומי, אך רק לאחר שהיחיד ישלם למוסד לביטוח לאומי סך של 21,000 ₪ שיקוזזו מהקצבה שמגיעה לו ב- 42 תשלומים, החל מקצבת חודש אוגוסט, ובסך של 500 ₪ כל חודש על לתשלום מלא של הסכום הנ"ל.

     

    ניתנה היום, כ"ט סיוון תשפ"ב, 28 יוני 2022, בהעדר הצדדים.