פלוני נ' עיריית חיפה ואח'

פסק דין

1. ביום 4.9.13 שיחק התובע, קטין, יליד שנת 2001, בן 12 בגן שעשועים ברחוב קיסריה 38 בחיפה. במהלך פעילות זאת, הוא עלה על נדנדה והתנדנד בה להנאתו.

2. נטען, כי לפתע ניתק או נקרע אחד הכבלים של הנדנדה. התובע נפל ונפגע בידו השמאלית.

3. הנתבעת 1 היא הרשות המקומית שבשטחה נמצא גן השעשועים בו נפגע התובע.

4. הנתבעת 2 הייתה המתחזקת של מתקני גן השעשועים וביניהם הנדנדה בה נפצע התובע, בהתאם להסכם שיש לה עם התבעת 1. הנתבעת 3 היא מבטחת הנתבעת 2. נתבעים 2-3 הם גם צדדי ג' בהודעה ששלחה הנתבעת 1 כנגדם.

5. צ"ג היא חברה המקימה ומייצרת מגרשי משחקים משולבים וריהוט רחוב לפארקים ולגנים ציבוריים. צ"ג התקינה את הנדנדה נשוא תובענה זו בגן השעשועים בו נפצע התובע. צ"ג צורפה להליך בהודעת צ"ג שהגישה כנגדה הנתבעת 2.

6. פסק דין זה יעסוק בשאלות, האם הוכחה אחריות מי מהנתבעים או כולם לניזקו של התובע. ככל שתוכח אחריות ניגש לבדוק את גובה ניזקו של התובע.

7. אפתח בשאלת האחריות. לצורך כך אסקור עתה את הראיות שהובאו בפניי בסוגיה זו.

    

    

    

   שאלת האחריות

   עדות התובע

8. האירוע התרחש בגן שעשועים ברחוב קיסריה 38 בחיפה (סעיף 1 לתצהיר), בערך בשעה 18:00 (עמוד 5 ש' 1 ). התובע התגורר 2 דקות מגן השעשועים, רחוב אבן סינא.

9. התובע התנדנד בנדנדה, הנדנדה הייתה מחוברת בחבלים, לא היה שום דבר חריג בגן השעשועים (סעיף 3 לתצהיר).

10. לאחר זמן שהתובע התנדנד: "החבל שחיבר את הנדנדה לקורה עליה הייתה תלויה, נקרע לחלוטין ונפלתי על הקרקע ונפגעתי ביד שמאל" (סעיף 4 לתצהיר).

11. התובע העיד כי הנדנדה שנקרעה הייתה חדשה, עגולה. הוא אינו זוכר מתי התקינו אותה, אבל לפני כן היא לא הייתה. בעבר היו במקום 2 נדנדות (שם ש' 9-12 ). הנדנדה הייתה תפוסה בחוט ולא בברזל (עמוד 10 ש' 1 ). 

12. ביום האירוע זו הייתה הפעם הראשונה שהוא התנדנד בנדנדה ( עמוד 5 ש' 16 וש' 29 וכן עמוד 9 ש' 35. יצויין כי בעמוד 5 ש' 14 אומר התובע כי בפעם השניה שהוא התנדנד הוא נפל. לאור העובדה שפעמיים אומר התובע כי הוא התנדנד באותו יום פעם ראשונה בנדנדה ולפני כן היא לא הייתה, יש להסיק כי כשאמר שהוא נפל מהנדנדה בפעם השניה שהוא התנדנד, כוונתו לפעם השניה באותו מועד, 5.9.13 שאז הוא התנדנד לראשונה על הנדנדה).

13. התובע ישב על הנדנדה (ולא עמד) רגליו היו באוויר (עמוד 10 ש' 7 ). חברו חמודי נדנד אותו מאחור. הנדנדה נקרעה מצד שמאל שלו (שם, ש' 13 ). חמודי לא נדנד אותו חזק, מכיוון שהוא היה אז בן 12 (שם, ש' 21 ).

14. חבר זה ראה את התאונה, הוא היה מאחוריו, אך חבר זה בעת מתן העדות בבית המשפט היה עצור ולכן לא הגיע להעיד ( עמוד 5 ש' 31-33 ועמוד 6 ש' 9 ).

15. התובע הכחיש כי אמו, גב' א' ע' (להלן- א') הייתה איתו בגן בעת התאונה ( עמוד 6 ש' 17 וש' 20). התובע היה מודע לכך שא' העידה בתצהירה שהיא הייתה עמו בגן בעת התאונה, אך הוא היה עקבי בטענתו שהיא לא הייתה עמו בגן בעת הנפילה:

    " אמא שלי לא היתה איתי בגן כשזה קרה. מה שכתוב בתצהיר אולי זה כתוצאה מבלבול. העברית של אמא שלי חלשה." (שם, ש' 26-27 ). ובהמשך:

    "הייתי על הרצפה, ואז באה האישה ואמרה תן לי את המספר של ההורים, ונתתי לה את המספר של אמא, וזה 2 דקות מהבית. היא באה במכונית, ישר הרימו אותי" (עמוד 9 ש' 11-13 ).

16. א' באה כעבור מספר ימים, אחרי שהתובע יצא ממיון וצילמה את הנדנדה הקרועה (עמוד 10 ש' 25-28 ).

17. א' פינתה את התובע מגן השעשועים לבית החולים (עמוד 10 ש' 28-29 ).

18. התובע עבר תאונת דרכים נוספת בשנת 2020 (עמוד 7 ש' 16-17 ).

     

    עדות א'

19. בעדותה חזרה בה א' מהטענה בתצהירה (סעיף 1 לתצהיר) שבעת התאונה היא הייתה עם התובע:

    " אני הסברתי לעו"ד שהיתה שאני לא הייתי עם הילד. הייתי בבית. מישהי התקשרה אלי, הבן שלי נתן לה את המספר ואמרה לי שהבן שלי נפל מהנדנדה והיא רוצה להזמין אמבולנס. אמרתי שאני לא רחוקה דקה אני שם. הלכתי לשם ראיתי את הילד יושב על הרצפה הסתכלתי ולקחתי מהר לבית חולים." (עמוד 11 ש' 8-11 וכן עמוד 12 ש' 22 וש' 32).

    וכן:

    " אני הייתי בגן אחרי שהוא קיבל את זה ושחררו אותו זה היה אחרי כמה ימים. אני לא הייתי איתו ביום שזה קרה. אבל אני הגעתי ואני לקחתי אותו לבית חולים מהגן. אני כל הזמן אומרת את האמת. אני לא משקרת." עמוד 13 ש' 1-3 ).

20. א' העידה כי כאשר היא הגיעה למקום התאונה היא ראתה את החבל של הנדנדה על הרצפה (עמוד 14 ש' 15-16 ).

    " ש. החבל זה חבל חום שבתמונות שצורפו לכתב התביעה?

    ת. כן זה החבל.

    ש. את זה צילמת כמה ימים אחרי?

    ת. כן אחרי שהשתחרר מהבית חולים, הלכתי ואמרתי לעירייה שהבן שלי היה בגן על הנדנדה ואחרי יומיים הלכתי לבית ספר לקחתי את הילדים ואז ראיתי שתיקנו את זה.

    ש. כשהיית שם באותו יום שבאת לאסוף אותו זה החבל שהיה?

    ת. כן" (שם, ש' 17-23 ).

     

    עדות מר עופר אלקין (להלן- עופר)

21. מטעם נתבעת 1- העיריה העיד עופר שהינו מפקח בכיר למתקני ספורט ומשחק בעיריה.

22. עופר העיד בתצהירו כי במועד התאונה, תחזוקת כבל הנדנדה הייתה באחריות הנתבעת 1.

23. עופר העיד כי לא הייתה מצלמת אבטחה בגן בו אירע התאונה ( עמוד 14 ש' 36 וכן עמוד 15 ש' 2 ) .

24. עופר העיד:

    " כשאנחנו רואים תלונת מוקד על נדנדה עם כבל קרוע עד רמה של פרום ברגע שאנחנו רואים חשיפה של הברזל אנחנו מחליפים. העירייה לא מתחזקת מתקני ספורט אלא מחזיקה חברה חיצונית המומחית בתחום במקרה הזה שעשועים וספורט והם אלה שנותנים את כל השירות המקצועי סיור ופיקוח על המתקנים תיקון וליקוים במפגעים תחזוקה שוטפת, והעירייה מעסיקה אותי כמפקח על מנת לבקר באופן אקראי את החברה המתחזקת ואת עבודתה השוטפת ולראות שהיא נעשית כדין ובזמנים". 

    (עמוד 16 ש' 1-6 ).

25. עופר העיד כי הכבל יכול להקרע בכל מקום שהוא, אם כי אלקין העיד כי הוא לא פיזיקאי ובהכשרתו הוא הנדסאי (עמוד 15 ש' 17-18 ) "הסטטיסטיקה כיום רוב הקריעות הם לא של הכבל אלא החיבור לסל אבל זה לא מה שקרה. אלא הנפוצים והשכיחים. " (שם, ש' 20-21 ). לדעתו סוג הקריעה של כבל הנדנדה הנוכחי הינו נדיר "זה ונדליזם שנעשה לדעתי בזדון" (שם, ש' 23 ). 

26. עופר העיד, כי הוא לא נתקל בשנה שהוא עובד בעיריה, בכבל שנקרע בחלק העליון שלו, כאשר הוא מחובר למוט למעלה (שם, ש' 25 ).

    "לפי דעתי לא מדובר במקום שהיתה בו שחיקה זה לא מקום שנוגעים בו עם הידיים ומתנדנד. השחיקה היא במקום שיושבים ומחזיקים בידיים. איפה שזה נקרע אף אחד לא מחזיק שם." (שם, ש' 27-29 ).

27. עופר שלל את האפשרות שהכבל נקרע כתוצאה מבלאי (שם, ש' 34 ). יצויין כי ביום הארוע עופר לא היה בתפקיד בעיריה (עמוד 16 ש' 8 ).

28. עופר העיד כי מפקחים או הסגנים שלהם מבקרים בתדירות של פעם בחודש בערך, בכל גן ברחבי העיר. " היום יש 182 גני משחק. וב-2013 היה בערך בין 170 ל-180. " (שם, ש' 14-15 ).

29. עופר העיד כי במקרה של תקלה במקום כלשהוא, המקום יצולם, החומר יועבר לחברה המתחזקת, ויהיה מעקב שהתקלה תוקנה (שם, ש' 17-18 ). 

30. על פי עופר, אחזקת הגן הועברה לנתבעת 2 מיד עם הקמת הגן וקבלת כל האישורים המתאימים ממכון התקנים וחברת ההצללה. זה היה בסביבות חודש יולי 2013. צ"ג הקימה את הגן אך לא תחזקה אותו ( שם, ש' 22-23 וכן ש' 30).

    "גם אנחנו כעירייה עושים טרום מסירה עם החברה שהקימה ולאחר מכן סיור מסירה עם החברה המקימה ואז יש סיור עם החברה המתחזקת בודקים שיש את כל האישורים וזה תואם את מה שיש בשטח ואז זה נכנס לאחזקה שוטפת." (עמוד 17 ש' 5-7 ).

    ש. תאשר לי שביולי 2013 גם העיריה וגם החברה המתחזקת אישרו שכל המתקנים תקינים ?

    ת. נכון

    ש. לרבות המתקן נשוא התביעה?

    ת. נכון" (עמוד 17 ש' 8-11 ).

     

     

     

     

     

    עדות מר דורון שמואלי (להלן- דורון )

31. מטעם הנתבעת 2 העיד דורון מנהל הנתבעת 2.

32. דורון העיד כי הנתבעת 1 אחראית להביא את אתרי המשחק טרם כניסת קבלן ביצוע האחזקה, למצב תיקני בהתאם לדרישת התקן הישראלי- 1498 על כל חלקיו ( סעיף 5 לתצהיר).

33. המתקנים הותקנו ע"י צ"ג אשר בדקה את המתקנים ביום 25.6.13 (סעיף 6 לתצהיר).

34. שירותי האחזקה החלו להינתן ע"י הנתבעת 2 בתחילת חודש 7/13 (סעיף 4 ו- 7 לתצהיר וכן עמוד 19 ש' 4).

35. האחזקה ניתנה באמצעות קבלן המשנה ניל אורות פרוייקטים בע"מ (ניתן נגדו פס"ד בהודעת צ"ג בהעדר הגנה. להלן- ניל אורות). המתקן נבדק בימים 31.7.13, 29.8.13, 11.9.13 וכן 31.10.13. הבדיקות היו תקינות. רק בבדיקה מיום 29.11.13 נרשם שהמתקן פורק ופונה (סעיף 8 לתצהיר).

36. דורון העיד כי במועד הבדיקות המתקן היה מחובר עם כבלי פלדה ושרשראות בהתאם לתקן ולא עם חוטי טקסטיל.

37. בעניין דרך רישום דו"חות הבדיקה העיד דורון:

    " כן מצוין וי בתקין/לא תקין. וי הכוונה שזה תקין. מבקש להבהיר שהבדיקה החודשית שנעשית בכל גן וגן היא ויזואלית בלבד. תפקיד הבודק בבדיקה החודשית היא לעשות סריקה ולראות אם יש משהו יוצא דופן כגון שבר או ונדליזם או שיכול להיות הלכדות של הראש. נדנדות מחוברות עם כבל של פלדה ואם זה לא בסדר אולי תהיה נטיה. הם בודקים ויזאולית בלבד. בבדיקה השנתית זה כבר לא הם אלא בודק מוסמך הוא כבר בודק יסודות ומנענע את המתקן. לכן הם עוברים בויש על בין 20 ל-30 גנים ביום במבט ויזואלי. "

    (עמוד 18 ש' 10-15 ).

38. בדו"ח התחזוקה של המתקן מיום 31.7.13 בסעיף "חבלים" צויין "השחתה" תחת הסעיף: "פגמים אפשריים" אך בסוף הדיווח אודות פריט זה נכתב "תקין".

    דורון הסביר זאת כך:

    "הוא ראה שהכבל בסדר. אם היה לא תקין הוא היה כותב. המשמעות של השחתה זה לא שהיה בשטח השחתה אלא זה דבר שהוא צריך לבדוק האם היתה השחתה. כשהוא כתב תקין זה אומר שאין השחתה." (שם, ש' 19-21 ).

39. בדו"ח התחזוקה מיום 29.8.13 צויין שוב כי בחבלים תתכן בעיה של השחתה ולא צויין שהם תקינים. דורון העיד שגם לא מצויין שזה "לא תקין". " על כל דבר שצריך לתקן אנחנו מקבלים כסף יש לנו אינטרס לתקן" (שם, ש' 25 ).

40. בעניין הבודק של קבלן המשנה- ניל אורות, העיד דורון כי אין אפשרות לגעת במתקנים ולפקח עליהם ללא הסמכה והכשרה (עמוד 19 ש' 18 ).

41. דורון עיין בתמונות הנדנדה הנפולה וטען כי הכבל לא נראה ככבל פלדה "אולי בפנים יש פלדה" (שם, ש' 24 ). כן העיד כי החיבור של הנדנדה לאחר האירוע לא יכול היה להתבצע על ידם:

    " ש.אם אתה רואה כזה דבר בשטח?

    ת. אני מנתק אותו ומפרק. כשאני מבין שהתמונה הזו צולמה 4 ימים לאחר האירוע לטענת אימו של התובע, אני אומר שאין סיכוי שזה 4 ימים אחרי. אני אסביר: אנחנו עובדים על פי הנחיות של המפקחים ועוברים בגנים של העירייה ומזהים תקלות על פי קריאות מוקד של תושבים שמתקשרים למוקד ומתריעים ואז אנחנו חייבים תוך 4 שעות להגיע ולהסיר את הליקוי כך הקשירה שנראית על המוט האופקי בת/1 זה לא שלנו בטוח. אסור בשום אופן. " 

    (עמוד 20 ש' 30-34 ).

     

    עדות המומחה מר מנחם קציר (להלן- קציר)  

42. קציר הינו יועץ בתחום הנדסת מכונות והוא כותב מפרטים טכניים ומכרזים בתחום מתקני משחקים לילדים. קציר הגיע להעיד מטעם הנתבעת 2.

43. חוות הדעת נחתמה ביום 12.9.18. מאחר והנדנדה נשוא התביעה כבר לא הייתה בשטח הגן בעת הבדיקה קציר לא יצא לגן השעשועים לצורך כתיבת חוות הדעת.

44. בסיכום חוות דעתו כתב קציר כי מערכת התליה המקורית (השרשרת והכבלים) של מושב הנדנדה המכונה "קן הציפור" הוסר ממקומו ע"י גורם בלתי ידוע.

45. על פי תמונות שהוצגו לקציר (תמונה ת/2 – עמוד 21 ש' 11 ), ואשר צולמו לאחר התאונה, נראה כי מושב הנדנדה נתלה ע"י חבלים מסיבי חומר טקסטיל, שזו אינה מערכת התליה המקורית, והיא גם אינה יכולה לעמוד בעומס של מספר מתנדנדים בנדנדה.

    " החבל הזה הוא לא המקורי. התליה המקורית עשויה מכבלי פלדה שמצופים בחומר פלסטי והם עומדים בעומס אדיר ויש שם 4 כבלים והם מחוברים למעלה עם שרשרת והשרשרת מחוברת למיסב עליון המיסב הזה נקרא קרדן שהוא נע לשני כיוונים. הוא יכול להיות גמיש. מהמיסב יש שרשרת ולשרשרת מחוברים כבלים. 2 כבלים בכל צד. השרשרת נועדה שאם במקרה עובר ומקבל מכה השרשרת מתקפלת ויוצר מכה יותר רכה. יש גם מסביב חבל שגם הוא רך יחסית. כשאני מסתכל על ת/1 אני לא רואה שרשרת ולכן זה לא התליה המקורית.

    ש. כשאתה מסתכל ב- ת/2?

    ת. אני אומר שזו לא התליה המקורית."

    (שם, ש' 13-22 ).

46. על פי בדיקות שנערכו לפני האירוע נשוא התובענה, לא נמצאו ליקויים. מושב הנדנדה נמצא לא תקין רק בבדיקה שלאחר האירוע ב- 29.11.13.

47. קציר העריך שמכיוון שדו"חות הבדיקה לפני האירוע לא הצביעו על כל תקלה, ואף לאחר התאונה לא התגלתה כל תקלה, אלא רק ביום 29.11.13, הרי שאין קשר בין פציעת התובע, למתקן כלשהוא בגן. 

48. לדעת קציר, המתקן נשוא התובענה, כמו גם יתר המתקנים בגן אחווה, התאימו לדרישת ת"י 1498, והם היו תקינים. לדעתו, הנתבעת 2 פעלה כפי שמצופה מחברת תחזוקה לפעול, ולפיכך היא לא התרשלה. קציר העיד כי התאונה לא הייתה יכולה להתרחש עם התליה המקורית של הנדנדה (שם, ש' 21 ).

     

    עדות מר אלחנן פליק (להלן אלחנן)  

49. אלחנן הגיע להעיד מטעם הנתבעת 2. אלחנן הוא הגורם שבדק את גן אחווה מטעם חברת "ניל אורות" קבלן המשנה של הנתבעת 2, בתאריכים 31.7.13, 29.8.13, 11.9.13, 31.10.13 ו- 29.11.13. אלחנן חתום על טפסי הבדיקה שצורפו כנספח ג' לתצהיר דורון (עמוד 22 ש' 7).

50. לטענת אלחנן, הוא היה מגיע פעם בחודש ובודק את תקינות המתקנים ( שם, ש' 5 ).

51. אלחנן העיד כי למיטב זכרונו הכבלים של מתקן "קן הציפור" היו מפלדה, והם היו מצופים במעין בד עבה ( שם, ש' 9 ).

52. אלחנן העיד כי בטופס הבדיקה מיום 31.7.13 אין את מתקן קן הציפור, הוא שיער שייתכן שהמתקן לא היה במקום באותה עת (שם, ש' 15-16 ). מתקן קן לציפור לא מופיע גם בדו"ח מיום 29.8.13 (שם, ש' 18 ).

    אלחנן העיד שמתקן שהוא רואה בגן, הוא רושם בדו"ח (עמוד 23 ש' 20-21 ).

53. ואולם בדו"חות מימים 11.9.13 ו- 31.10.13 (מועדים לאחר התאונה), מתקן קן הציפור מופיע (שם, ש' 20-22 ), והוא היה תקין (עמוד 22 ש' 29 ).

54. אלחנן העיד כי אם הוא היה מזהה את המצב אותו תיאר התובע, כבלים קרועים של המתקן, הוא לא היה משאיר מתקן כזה בגן השעשועים (עמוד 23 ש' 1-2 ).

55. אלחנן העיד כי רק הוא בדק באותה עת את המתקנים מטעם החברה בה עבד (שם, ש' 5 ).

     

    עדות מר שלמה וענונו (להלן- שלמה)

56. שלמה הגיע להעיד מטעם צ"ג. שלמה הוא מנהל ההתקנות אצל צ"ג (סעיף 2 לתצהירו).

57. על פי שלמה, צ"ג הינה חברה פרטית אשר מייצרת ומקימה מגרשי משחקים משולבים וריהוט רחוב לפארקים ולגנים ציבוריים (סעיף 3 לתצהירו). כל המתקנים מיוצרים בהתאם לת"י 1498 (סעיף 4 לתצהיר).

58. המתקן נשוא התביעה ברחוב קיסריה 38 הוזמן ע"י ניל אורות מצ"ג והותקן ונבדק ביום 25.6.13 ע"י צ"ג( סעיף 7 לתצהיר נספח 1 לתצהיר שלמה).

    " את המושב מייבאים ואת הקונסטרוקציה זה החצובה של הנדנדה אנחנו מייצרים. הכבלים מגיעים מוכנים מהיצרן ואנחנו עושים חיבור של הלגרים לקורה. כל מתקן שאנחנו מייבאים זה באישור מכון התקנים" (עמוד 24 ש' 14-16 ).

59. שלמה עיין במוצג ת/2- בו נראית הנדנדה נשוא התובענה. שלמה העיד כי אם הנדנדה אכן נמצאת במקום בו הם התקינו אותה, אז אכן זו הנדנדה ( שם, ש' 18 ).

60. מלאחר מתן אישור בגין תקינות גן המשחקים, תחזוקת הגן עוברת לאחריות הרשות המקומית, או למי מטעמה (סעיפים 8 ו- 13 לתצהיר).

61. וכך העיד שלמה על תהליך העבודה והעברת האחריות:

    "הזמינו מתקנים לגן יש צוות התקנה שמגיע לשטח עם הוראות התקנה וביסוסים עם הגודל עם השרטוטים והוא עובד לפי שרטוט העמדה כולל כל מה שצריך לעשות לפי תקן. המתקין מסיים את העבודה סוגר את הגן עם רשת עם שלט "סכנה" עד שמגיעים להתקין את הדשא לפעמים זה דרכנו לפעמים ישירות ממישהו אחר. גם הדשא מאושר. אחרי ההתקנה של הדשא אני מגיע לגן לבדיקה כשמסיימים את ההתקנה ואת הדשא. אני מגיע לבדוק את הגן לבדוק שהכל תקין והכל הותקן על פי תקן 1498 עושה את הביקורת הסופית עובר על הכל אם נמצאו ליקויים זה מועבר למפעל תיקון. אם הגן תקין אז מוציא אישור שהגן תקין והאישור הזה מדווח למכון התקנים" 

    (שם, ש' 21-28 ).

62. על פי דרישת מכון התקנים, על העיריה היה לבצע לפחות 2 בדיקות תחזוקה חודשיות בתקופה שבין מסירת גן המשחקים ע"י צ"ג לבין מועד קרות האירוע (סעיף 9 לתצהיר).

63. שלמה הדגיש כי צ"ג מעולם לא תחזקה את הגן.

64. בעניין מבנה הנדנדה העיד שלמה כי היא בנויה מכבל פלדה עם ליבת מתכת שמעוגנת באמצעות שרשרת וכבל נירוסטה ובעל עובי דופן בין 6-8 מ"מ (סעיף 15 לתצהיר). לדעת שלמה הכבל שנראה בתמונה ת/1 הוא לא הכבל המקורי " זה נראה חבל ולא כבל. " (עמוד 25 ש' 13-14 ).

    דיון והכרעה בשאלת החבות

    התרחשות האירוע

65. ראשית עלי להכריע בשאלה, האם התובע הוכיח כי הוא נפצע במקום בו הוא העיד שהוא נפצע בו.

66. התובע העיד שהוא היה בגן שעשועים שנמצא ברחוב קיסריה 38 בחיפה. שם הוא התנדנד בנדנדה. לפתע החבל שחיבר את הנדנדה לקורה עליה היא הייתה תלויה, נקרע. התובע נפל ונפגע ביד שמאל.

67. מלבד התובע, לא בא להעיד שום עד נוסף אודות אירוע הנפילה.

68. התובע העיד כי בצוותא איתו בעת שהוא שיחק בגן היה חברו בשם חמודי, אשר נדנד אותו מאחור. עד זה בוודאי שהוא עד רלבנטי שיכול היה לסייע לתובע בהוכחת מקרה תביעתו, אך חמודי זה לא הגיע להעיד. לטענת התובע מכיוון שהוא עצור.

69. התובע לא ניסה לזמנו, והיעדרות עד זה, יכולה הייתה לפגוע בתובע בהוכחת מקרה התביעה, בהתאם לחזקה הידועה בפסיקה בעניין אי הבאת עד רלבנטי, הפועלת לרעת הצד שלא זימן את אותו העד (יעויין לדוגמא בע"א 55/89 קופל נ' טלאקאר, פד"י מ"ד (4), 595).

70. ואולם למרות היעדרותו של חמודי, מצאתי לקבל את גרסת התובע, שכן זו מקבלת תמיכה משלושה מקורות.

71. ראשית, אציין כי עדותו של התובע בעניין נסיבות נפילתו לא נסתרה במהלך החקירות הנגדיות שהוא עבר.

72. החיזוק הראשון מגיעה מאימו- א'.

73. נכון הוא שעלה מתצהירה של א' כי היא הלכה ביחד עם בנה התובע לגן השעשועים (סעיף 1 לתצהירה), ובעדותה בפניי היא חזרה בה והעידה שלא הייתה נוכחת בעת נפילת התובע, אלא היא הגיעה מאוחר יותר, בעקבות הודעה שקיבלה אודות נפילת בנה.

74. א', ששפת אימה אינה עברית אלא ערבית, היא אף אינה קוראת בעברית (עמוד 12 ש' 24) העידה כי היא הסבירה לעורכת הדין שלה שהיא לא הייתה בעת הנפילה עם התובע, אך הדברים לא נרשמו.

75. לאחר ששמעתי את עדות א', שלא נסתרה בחקירה הנגדית, מצאתי לקבל את עדותה בפניי שהיא לא הייתה בסמוך לתובע בעת שזה נפל מהנדנדה. העדות ה"חדשה" של א', "פחות טובה" לעניינו של התובע, שכן עתה היא לא טוענת שהיא ראתה את הנפילה, מה שמוסיף לאמינות העדות המאוחרת.

76. א' העידה כי הגיע לגן וראתה את התובע יושב על הרצפה ופינתה אותו לבית החולים. א' גם העידה כי הבחינה בחבל של הנדנדה על הרצפה.

77. בהמשך, ולאחר כמה ימים צילמה א' את תמונות הנדנדה והחבל שחיבר אותה (מוצגים ת/1-ת/2 ).

78. עדות זו של א', תומכת ומחזקת את עדות התובע על מקום נפילתו.

79. החיזוק השני מגיע מתעודת חדר המיון. התובע פונה למרכז הרפואי בני ציון בחיפה ביום 4.9.13, שם נכתב: " הובא למיון אחרי נפילה מנדנדה בפארק וחבלה במרפק שמאל", מסמך זה נכתב בזמן אמת, והאמור בו מחזק את גרסת התובע.

80. חיזוק שלישי מגיע מתצהיר עופר. עופר עצמו העיד כי נמסר לו שהמתקן שממנו נפל התובע נמצא ברחוב קיסריה 38 חיפה. עופר לא מכחיש זאת, לא טוען כי ייתכן והתובע נפל במקום אחר, או כי אין כל נדנדה מסוג "קן הציפור" במקום זה.

81. חיזוק רביעי מגיע מעדות שלמה. שלמה אישר כי הנדנדה הנראית ב-ת/2, נדנדה מסוג "קן הציפור", הותקנה על ידם (עמוד 24 ש' 18 ).

82. לסיכום: אני מקבל את טענתו של התובע כי ביום 4.9.13 הוא התנדנד בנדנדה מסוג "קן הציפור" המצויה ברחוב קיסריה 38 בחיפה. במהלך פעולת ההתנדנדות כבל של הנדנדה נקרע והנדנדה נפלה ארצה, כתוצאה מנפילה זו נפצע התובע.

     

    האחריות לנזקו של התובע

83. הגורם הראשון העולה על הדעת כאחראי לניזקו של התובע היא הרשות המקומית- הנתבעת 1.

84. הנדנדה מצויה בשיטחה. היא מיועדת לשימוש הציבור, במיוחד לילדים ולבני נוער. המשתמשים מצפים כי השימוש בנדנדה יהיה בטוח וללא תקלות. מעת שבמהלך השימוש בנדנדה היא נופלת, עולה מאליה הטענה כלפי הנתבעת 1 שבשטחה נמצאת הנדנדה, כי היא לא תחזקה כיאות את הנדנדה.

85. אין כל טענה וממילא לא הוכח כי היה שימוש חריג בנדנדה. התובע היה מעט מעל גיל 12 (התובע יליד 1.6.01 ), ועל אף שהחוק מתיר לטעון כלפיו טענת אשם תורם (סעיף 64 (3) לפקנ"ז), בנדון שבפנינו, אין לטעון טענה זו כלפיו ( בעניין אשם תורם לקטין בגיל 12 בקירוב יעויין בת"א (שלום הרצ') 54632-08-15פלוני נ' תנועת הצופים העבריים בישראל (נבו 19.12.17 ) ובהפניות לפסיקה שם). התובע העיד שחמודי חברו שהיה בן 12 באותה עת לא נדנד חזק את הנדנדה, כך שאין לטעון לאשם כלשהוא גם לא מצד חמודי. 

86. בנסיבות תיק זה, נטל הבאת הראיה והשכנוע להעדר רשלנות, יעבור על כתפי הנתבעת 1 מכח סעיף 41 לפקנ"ז.

87. כידוע בטרם יעבור נטל הראיה והשכנוע מכתפי התובע לכתפי הנתבעת 1, על התובע לעמוד בשלושת התנאים המצטברים של סעיף 41. שלושת תנאים אלו מתקיימים בענייננו.

88. התנאי הראשון הוא, כי לתובע לא הייתה ידיעה לסיבה מדוע הנדנדה נפלה. תנאי זה מתקיים בענייננו.

89. התנאי השני גם מתקיים בענייננו. המדובר בנדנדה המצויה בשליטה מלאה של הנתבעת 1.

90. התנאי השלישי, הוא תנאי סטטיסטי, לפיו לאור נסיבות התאונה נראה כי במצב דברים זה, ההיגיון מורה שהנתבע הוא זה שהתרשל, ולא התובע. גם תנאי זה מתקיים בענייננו. כאמור, אין להטיל כל אשם תורם על התובע שבה לתומו להנות ממתקן שעשועים בשטח השיפוט של הנתבעת 1, במתקן שהותקן מכח סמכותה של הנתבעת 1.

91. על מנת שהנתבעת 1 תשיל מעצמה את האחריות לאירוע עליה להראות שהיא לא התרשלה, שהיא לא הייתה צריכה לצפות ולהיערך למניעת האירוע והנזק שאירע לתובע. במקרה זה התביעה תדחה.

    אפשרות אחרת העומדת לנתבעת 1 היא להעביר את האחריות מעליה לעבר גורם אחר, ולהראות שהוא זה שהתרשל בתפקידו. במקרה זה, הגורם שיוכח שהוא התרשל יישא בעול פיצוי התובע.

    ייתכן גם מצב שהתובעת תצליח להראות שגורם אחר התרשל, אך עדיין עובדה זו לא תפטור אותה באופן מלא מאחריות לאירוע. זה המצב בענייננו, כפי שיובהר להלן.

92. בתיק זה ישנם גורמים שונים. נפרט עתה את תפקיד כל גורם במארג הכולל.

    הגורמים הנתבעים בתיק זה  

93. כאמור הנתבעת 1 היא הרשות המקומית והיא הנתבעת הראשית והראשונה.

94. הנתבעת 1 שכרה את שירותיה של הנתבעת 2 על מנת שזו תיתן שירותי אחזקה למתקנים הנמצאים בשטח השיפוט של הנתבעת 1.

95. הוצג לתיק חוזה שנחתם בין הנתבעת 1 לנתבעת 2, במסגרת החוזה הנתבעת 2 זכתה במכרז מול הנתבעת 1 שעניינו: "אספקה, התקנה, שיפוץ ואחזקת מתקני משחקים, אספקה והתקנה של ריהוט רחוב, סככות ומתקני כושר לגנים ציבוריים", ברחבי שטח השיפוט של הנתבעת 1.

96. הנתבעת 2 התקשרה עם ניל אורות (אשר התביעה כנגדה נמחקה בשל פירוקה) שנתנה שירותי אחזקה מטעם הנתבעת 2 וזו התקשרה עם צ"ג, על מנת שצ"ג יתקין את מתקני גן המשחקים, וביניהם את הנדנדה נשוא תובענה זו (המכונה "קן הציפור").

     

    האם הוכחה רשלנות הנתבעים או צ"ג לאירוע התאונה?

97. נצא עתה למסע קצר אך מפותל, בעניין ההתקנה והתחזוקה של הנדנדה המדוברת ויתר המתקנים בגן השעשועים.

98. על פי נספח ב' לראיות הנתבעת 2 (להלן- הנספח), צ"ג התקינה ביום 25.6.13 סדרת מתקנים וביניהם את "נדנדת קן הציפור". על פי הנספח, מתקנים אלו הותקנו ברחוב קיסריה 22 בחיפה. כזכור הן התובע והן הנתבעת 1 העידו כי גן שעשועים נמצא ברחוב קיסריה 38 בחיפה. נשוב מיד לפער זה בכתובות.

99. גן ציבורי זה נקרא בנספח בשם: "אחווה". אלחנן, איש התחזוקה של "ניל אורות", בדק את המתקנים בגן אחווה 5 פעמים, פעמיים לפני התאונה נשוא התובענה בתאריכים: 31.7.13 ו- 29.8.13 ו- 3 פעמים לאחר התאונה: 11.9.13, 31.10.13 ו- 29.11.13. בכל טופסי ה"דיווח לתחזוקת מתקני משחקי שצ"פ/גן ילדים", שצורפו לתצהיר דורון צויין שם הגן: אחווה בחיפה, אך לא צויין שם הרחוב ומספרו.

100. נראה סביר, כי אלחנן שבדק במסגרת פיקוחו את "גן אחווה", בדק את המתקנים שהותקנו ביום 25.6.13 ב"גן אחווה", שכללו כאמור את נדנדת "קן הציפור", ואין לתת חשיבות רבה לפער שבין מספרי הרחוב ברחוב קיסריה- המדובר באותו גן: "גן אחווה". אין טענה בפי הצדדים כי ישנם ברחוב קיסריה 2 גנים האחד במספר 22 והשני במספר 38.  

101. ואולם, בשתי הבדיקות שערך אלחנן ב"גן אחווה" בטרם התאונה, לא צויין שהוא בדק מתקן בשם "נדנדת קן הציפור". אלחנן העיד שייתכן שמתקן זה לא היה אותה עת בגן, מכיוון שכל מתקן שהוא רואה הוא מציין בדו"ח (עמוד 22 ש' 15-16 ועמוד 23 ש' 20-21 ). יצויין כי בדו"חות שלפני התאונה לא צויינו שנבדקו כל המתקנים המופיעים בנספח, ואשר הותקנו ע"י צ"ג ביום 25.6.13. והרי כזכור, מתקן נדנדת "קן הציפור" הותקן על פי הנספח בגן כבר ביום 23.6.13. נחזור לעניין זה בסמוך.

102. התמיהה גדילה משום שרק לאחר התאונה, מופיע לפתע בדו"חות של אלחנן, מתקן נדנדת "קן הציפור" ואולם בימים 11.9.13 ו- 31.10.13 צויין שהיא שהנדנדה תקינה. רק ביום 29.11.13 צויין בדו"ח ש"שברו קן ציפור- פורק ופונה", היינו כ- 3 חודשים לאחר התאונה.

103. והרי בהתאם לתמונות ת/1-ת/2 שצולמו בסמוך לתאונה נראה כי הנדנדה הוחזרה באופן ארעי למקומה, ועל פי אלחנן, אם הוא היה מזהה כבל קרוע וכיו"ב בנדנדה, כפי שנראה בתמונות ת/1-ת/2, הוא לא היה משאיר מצב זה בכל מקרה (עמוד 23 ש' 1-2 ). אם כן, כיצד ב- 11.9.13, אלחנן כתב שהנדנדה "קן הציפור" תקינה? 

104. על פי אלחנן, הוא הבודק היחידי מטעם ניל אורות (עמוד 23 ש' 5 ).

105. נסכם איפה את התמיהות שעלו:

     על פי הנספח, נדנדת "קן הציפור" הותקנה בגן אחווה ביום 25.6.13, כיצד אלחנן לא ראה אותה בשתי בדיקות שהוא ערך ב- 31.7.13 ו- 29.8.13?

     התובע נפגע ביום 4.9.13, יש על כך תיעוד מזמן אמת מגורם אוביקטיבי ואמין: בית חולים "בני ציון", שבתעודת חדר המיון שלו נכתב שהתובע נפגע מנפילה מנדנדה בפארק. כלומר הכשל בנדנדה היה כבר ב- 4.9.13, מה שמוכיח שהנדנדה הייתה בגן המשחקים 5 ימים לאחר בדיקת אלחנן.

     תמונות ת/1-ת/2 צולמו מספר ימים לאחר האירוע ע"י א'. בתמונות נראית הנדנדה שאין ספק שהיא נדנדת "קן ציפור" (עדות שלמה עמוד 24 ש' 18 ), תלויה באופן ארעי על בגשר שלה עם כבל קרוע. אין מי שבודק את הנדנדות מלבד אלחנן (עדות אלחנן עמוד 23 ש' 5 ), ולא נראה כי גורם אחר שלא מטעם הנתבעת 2 או ניל אורות תיקנו את הנדנדה, שכן רק גורמים אלו אמונים על תחזוקת מתקני גן השעשועים. אם כן, כיצד אלחנן כתב בדו"ח מיום 11.9.13 כי נדנדת "קן הציפור" תקינה?

     וכיצד דווח רק ב- 29.11.13 כי נדנדת "קן הציפור" נשברה, פורקה ופונתה, 3 חודשים לאחר התאונה של התובע?

106. התשובה הסבירה ביותר לתמיהה זו היא שאין לתת משקל מחייב לדו"חות של אלחנן. נראה כי אלחנן "פספס" את בדיקת נדנדת "קן הציפור", בטרם התאונה, ואף הדיווח שלאחר התאונה ב- 11.9.13, לא היה מדוייק. 

107. ניתן לתמוך במסקנה זו בשני טעמים.

108. על פי הנספח ביום 25.6.13 הותקנו בגן אחווה 8 מתקנים ביניהם כאמור נדנדת "קן הציפור". אלחנן ציין שבדק בדו"חות שלפני התאונה רק 5 מתקנים, היינו לא את כולם.

      

      

109. אלחנן עצמו כאמור לא היה בטוח האם נדנדת "קן הציפור" הייתה בעת בדיקתו:

     "אני לא רואה שבדקתי קן ציפור, ייתכן שקן לציפור לא היה בעת הבדיקה" (עמוד 22 ש' 15-16 ).

     "אולי זה לא היה שם. אני לא מיודע בכלל על התאונה. אני מתאר מה שאני רואה אני רושם" (עמוד 23 ש' 20-21 ) (הדגשות לא במקור).

     היינו אלחנן עצמו לא יכול היה לומר בוודאות, האם בעת בדיקתו את מתקני הגן בטרם התאונה, הוא בדק את נדנדת "קן לציפור".

110. על מנת להשלים את התמונה, ובכדי שבדיקתנו את האירועים לא תהיה חסרה, אציין כי התובע עצמו טען מספר פעמים, כי הנדנדה בה התנדנד הייתה חדשה. התובע העיד כי הוא אינו זוכר מתי התקינו אותה אבל לפני כן היא לא הייתה.

111. ביום האירוע זו הייתה הפעם הראשונה שהוא התנדנד בנדנדה (התובע חזר על כך 3 פעמים, עמוד 5 ש' 16 וש' 29 וכן עמוד 9 ש' 35). לכאורה ניתן לומר שעדות זו תומכת בגרסת אלחנן שב- 29.8.13, טרם הותקנה הנדנדה והיא הותקנה בין 29.8.13 ל- 4.9.13, כך שלא ניתן ללכת בנתיב בו הלכנו לעיל ביחס למידת הפיקוח של אלחנן. ניתן להוסיף לכך שא' עצמה העידה כי מספר ימים לאחר התאונה היא הגיעה לגן וראתה שהנדנדה תוקנה (עמוד 14 ש' 21 ), מה שתומך בדו"ח של אלחנן מיום 11.9.13 שכתב שהנדנדה "קן הציפור" תקינה.

112. למרות האמור עתה, אין לקבל אפשרות זו.

113. אם נאמר כי הנדנדה הותקנה בין 29.8.13 ל- 4.9.13, יסתור הדבר את המסמך מזמן אמת של צ"ג לפיו עולה כי הנדנדה "קן הציפור" הותקנה כבר ב- 25.6.13. כך גם העיד שלמה בסעיף 7 לתצהירו. אין בידינו כל מסמך שרומז כי הנדנדה הותקנה במועד אחר לאחר 25.6.13, כך שלא ניתן לסתור מסמך מפורש שהוציאה צ"ג הנוקב תאריך ספציפי, באפשרות לא מוכחת.

114. נוסיף לכך שלא נלמד מעדות התובע באיזו תדירות הוא פקד את גן השעשועים. נכון הוא שהנדנדה הנדונה היא חדשה, אך גם נדנדה בת שלושה חודשים יכולה להיחשב כ"חדשה". 

115. כמו כן, אין גם לומר כי הנדנדה תוקנה לאחר יום התאונה, 4.9.13, מבלי כל תיעוד לכך. אלחנן העיד שרק הוא היה אחראי על התחזוקה. דורון העיד כי אסור לאף אחד להתעסק עם מתקני המשחקים ללא הכשרה (עמוד 19 ש' 18 ), כן העיד דורון, אם הוא היה רואה את הנדנדה נפולה הוא היה מפנה אותה, ואין סיכוי שהוא היה קושר אותה כפי שנראה בתמונות ת/1-ת/2, מכאן שאין לומר שגורם כלשהוא סידר את הנדנדה לאחר 4.9.13, מבלי תיעוד על כך. אם כן, חוזרת הקושיא למקומה: כיצד אלחנן כתב בדו"ח מ- 11.9.13, כי הנדנדה "קן הציפור" תקינה?

116. לאור הניתוח האמור, עולה רשלנותה של הנתבעת 2 (אלחנן פעל מטעם ניל אורות, קבלנית משנה של הנתבעת 2) בעבודת הפיקוח על הנדנדה נשוא התובענה, שהוטלה לפיתחה.

117. יודגש כי גם כלפי הנתבעת 2 בעלת השליטה האפקטיבית כמתחזקת על הנדנדה, חל סעיף 41 לפקנ"ז, ואף עליה חובת ההוכחה כי לא התרשלה.

118. משנקבע על ידי כי אלחנן לא בדק את הנדנדה בטרם התאונה, הרי שלא עלה בידי הנתבעת 2 להוכיח כי היא לא התרשלה בתחזוקת הנדנדה, שמא אם היה פיקוח כדבעי על הנדנדה אירוע קריעת כבל הנדנדה היה נחסך, מכאן אני קובע את אחריות הנתבעת 2 לכשל בנדנדה ולאחריות לניזקו של התובע.

119. בעניין אחריות הנתבעת 1.

120. אני סבור כי יש מקום להטיל אחריות גם על הנתבעת 1. על אף שהיא העבירה את עבודת הפיקוח על המתקנים לנתבעת 2.

121. על פי מוצגים ת/1-ת/2 הנדנדה נקרעה ממקומה. בדו"ח הבדיקה של אלחנן 29.11.13 צויין כי שברו את נדנדת "קן הציפור", שברו גם את מתקן הנדנדה מסוג "עלה ורד", וכן שברו את המיסבים של הבוקרים. אומנם המדובר בדו"ח שנערך כשלושה חודשים לאחר התאונה, ואולם הוא מעיד כי ב"גן אחווה" היו מעשי ונדליזם.

122. שמא גם מעשה הוונדליזם הביא לקריעת כבל הנדנדה נשוא התובענה.

123. מעת שנטל הבאת הראיות והשכנוע להעדר התרשלות מוטל על הנתבעת 1, עליה להוכיח כי היא לא התרשלה לכל אורך החזית, לרבות בפיקוח על וונדליזם בגני המשחקים.

124. ואולם מעבר לעדות עופר שהעיד כי עבודת התחזוקה נמסרה לנתבעת 2, לא הובאה כל ראיה באשר לרמת הפיקוח של העיריה מפני מניעת מעשי וונדאליזם ושמירה על מתקני גני השעשועים, ברחבי העיר.

125. אחריות הנתבעת 2 כמתחזקת הנדנדה נשוא התובענה ומתקני גני השעשועים הינה אחריות ישירה וראשית, ואילו אחריות הנתבעת 1 הינה אחריות משנית ועקיפה. בסמוך אחלק את האחריות ביניהם.

126. אציין כי הועלתה טענה ע"י הנתבעים בסיכומים, לאור הבעייתיות שנסקרה לעיל בעניין הימצאות מתקן "קן הציפור", כי התובע לא נפצע בגן השעשועים, אלא במקום אחר, והוא "חיבר" את פציעתו לגן השעשועים. כפי שהבהרתי לעיל, אין לקבל אפשרות זו. גרסת התובע נתמכת בגרסת אימו שהגיעה לגן עצמו, ראתה את בנה פצוע וזיהתה את הנדנדה התקולה. בנוסף, מסמך מזמן אמת מבית החולים שם צויינה נפילת התובע מנדנדה בגן שעשועים תומך אף הוא בגרסת התובע. אינדיקציות אלו, מונעות מאיתנו לקבל את האפשרות הרחוקה שהוצעה ע"י הנתבעים.

     אחריות צ"ג

127. בסיכומיה (עמוד 5 ), וגם בסיכומי התשובה טענה הנתבעת 2 שולחת ההודעה לצ"ג כי : 

     " הנחת המוצא היא שצ"ג 1 גנית פארק מסרה את המתקן שהוא תקין ומצוייד בכבלי פלדה". זו הנחת המוצא של שולחת ההודעה כנגד צ"ג.

128. ממילא הנתבעת 2 לא הציגה כל ראיה מטעמה המעידה על כך שהיה כשל כלשהוא בהתקנת המתקן ע"י צ"ג. שלמה העיד כי צ"ג פעלה על פי כל דרישות התקן, ואין ראיה להפרה של תקנה או דרישה מיוחדת. מכאן יש לומר, כי הנתבעת 2 לא הוכיחה את טענותיה כנגד צ"ג, ובמסגרת הסיכומים היא אף זנחה למעשה את הטענה לאחריות של צ"ג.

129. בנסיבות אלו, לא מצאתי לקבוע כל אחריות של צ"ג לאירוע התאונה נשוא התביעה.

130. להלן חלוקת האחריות בין הנתבעים וצ"ג:

     הנתבעת 1 אחראית ל- 20% מהנזק

     הנתבעת 2 אחראית ל- 80% מהנזק

     צ"ג לא אחראית כלל לנזק. 

      

     חבות ביטוח חקלאי

131. הנתבעת 2 מסכימה בסיכומיה, כי הנתבעת 3 אישרה במכתב "אישור קיום ביטוחים" (צורף לתיק המוצגים של הנתבעת 2 ) כי מבוטחים נוספים לפוליסה שהוציאה הנתבעת 3 לנתבעת 2 הם: "הרשויות המזמינות...", אשר יתווספו "לשם המבטח "הקבלן" בקשר לאחריותם למעשי ומחדלי "הקבלן" ", אין ספק כי לאור תנאי זה, הנתבעת 1 שהתקשרה עם הנתבעת 2 נחשבת גם היא מבוטחת של הנתבעת 3.

132. ואולם, הנתבעת 3 תכסה את הנתבעת 1, רק כאשר הנתבעת 1 חבה כתוצאה ממעשה ו/או מחדל של הקבלן, הוא הנתבעת 2. מכאן כי אם הנתבעת 1 תחוב רק מכח אחריותה שלה, הנתבעת 3 לא תכסה אחריות זו.

133. מעת שקבעתי כי המעוול העיקרי היא הנתבעת 2, הרי שפוליסת הביטוח שהוציאה הנתבעת 3 לנתבעת 2 מכסה גם את חבות הנתבעת 1.

134. סוף דבר, על הנתבעת 3 לשלם כל סכום שהנתבעת 1 חבה בהליך זה.

      

     נזק התובע  

135. נתוני יסוד:

     יליד: 1.6.01

     תאריך התאונה: 4.9.13

     נכות התובע

     מומחה מטעם התובע, ד"ר שי שבת קבע לתובע נכות בשיעור 10% בגין שבר במרפק שמאל, לפי סעיף 35 (1) (ב).

     מומחה מטעם הנתבעים ד"ר רמי דוד, קבע לתובע נכות בשיעור 3% לפי סעיף מותאם 35 (1) (א-ב). הצלקת הניתוחית לא מקנה נכות.

     מומחה בית המשפט ד"ר עמוס שינדלר קבע לתובע נכות בגין הפגיעה במרפק השמאלי והסטיה בציר המרפק לולגוס, המלווה בהגבלה קלה ביכולת היישור.

     הנכות שנקבעה היא 10% לפי סעיף 41 (5) (ב) או לחלופין סעיף 35 (1) (ב).

     בגין הצלקות נקבעו 0% לפי סעיף 75 (1) (א).

     כמו כן נקבעו לתובע נכויות זמניות:

     100% למשך 6 שבועות שלאחר התאונה.

     50% לעוד 6 שבועות נוספים.

     25% לעוד 3 שבועות.

     הנכות הצמיתה היא החל מחצי שנה מיום התאונה. לדעת המומחה, אין לצפות להחמרה בעתיד.

     הצדדים לא חקרו מי מהמומחים, לפיכך מצאתי לאמץ את קביעותיו של מומחה בית המשפט, ד"ר שינדלר, ולקבוע שנכותו הצמיתה של התובע בתחום האורטופדיה הינה: 10%.

      

     מעדות התובע

136. התובע העיד בתצהירו כי הוא אינו יכול להשתמש בידו כמו לפני התאונה, והוא סובל מכאבים (סעיף 7 לתצהיר).

137. התובע טען כי קשה לו להחזיק בדברים, הוא מתקשה בהרמה. במזג אוויר קר הוא כמעט ואינו יכול להזיז את היד (סעיפים 10 ו- 13 לתצהיר).

138. מבחינת לימודיו, התובע העיד כי הוא למד עד כיתה י"א ועשה חלק מהבגרויות, התובע למד בחינוך מיוחד ( עמוד 6 ש' 30-35 ). התובע העיד על עצמו שהוא היה ילד לא מרוכז שלא אהב ללכת לשיעורים ("הייתי ילד מופרע"- עמוד 8 ש' 7, אם כי א' העדיפה להגדיר את בעיות התובע כ"בעיות קשב"- עמוד 13 ש' 32 ), אך לבסוף הוא נכנס ללימודים והיה "מספר אחד בלימודים", כדבריו (עמוד 7 ש' 1-2 ).

139. התובע החל לעבוד מגיל 17 בחברת ניקיון. התובע עבד שם שנתיים, אך בשל תאונת דרכים שהייתה לו בסוף שנת 2020 הוא הפסיק לעבוד שם ( שם, ש' 14-17 ). בתאונה נשברו לתובע 3 חוליות בגב וקשה לו ללכת על הרגל (עמוד 8 ש' 36 ועמוד 9 ש' 1-2 ).

140. התובע העיד כי בתור נער היו לו הסתבכויות עם החוק, 4 או 5 פעמים ( עמוד 7 ש' 33 ):

     "בעיות בבית ובבית ספר. בבית ספר המורה הרביץ לי אז הרבצתי לו התיק נסגר..." (שם, ש' 35 ).

     " הייתי בבית משפט היו לי בעיות בבית...הייתי ילד עצבני משתולל לפעמים." (שם, ש' 25-27 ). התובע אף ישב יומיים במעצר, אך מעולם לא הורשע באישום כלשהוא. "היום אני נקי" (שם, ש' 29-31 וש' 35-36 ).

141. התובע העיד כי בתור ילד (בגיל 8 ) היה לו אשפוז אחד או שניים על רקע נפשי (עמוד 8 ש' 9-11 ). התובע הגיש תביעה בביטוח לאומי לנכות כללית. התובע העיד כי בעבר הוא קיבל קצבה ממל"ל " עד גיל 17 קיבלתי מביטוח לאומי. לאחרונה נבדקתי שוב בביטוח לאומי ואמרו לי שהכל בסדר" (שם, ש' 22-23 וכן יעויין בעדות א' בעניין זה בעמוד 13 ש' 34 אבלס העידה כי הקצבה הייתה עד גיל 18 ).

142. התובע כיום עוסק בספורט, משחק כדורגל (עמוד 9 ש' 3-7 ).

      

     הפסד כושר השתכרות לעתיד

143. התובע לא דרש הפסד השתכרות לעבר, ולפיכך לא אפסוק בגין פריט זה.

144. לעניין הפסד כושר ההשתכרות לעתיד, וקביעת בסיס השכר.

145. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ונתתי דעתי לרקע של התובעת בעברו כילד, למצבו הלימודי, למצבו האישי כפי שנפרש לעיל, לעובדה שהיה במסלול נכות כללית במל"ל, לעובדה כי עבר תאונת דרכים לפני כשנתיים עם פגיעות כאמור לעיל, לעובדה כי מעת לעת הוא הסתבך עם רשויות החוק ולעובדה כי בעת מתן עדותו באמצע שנת 2021, הוא העיד כי הוא לא עובד כחצי שנה (התובע לא הציג בפניי אסמכתאות על גובה השתכרותו) , מצאתי להעמיד את בסיס שכרו של התובע לעתיד על הסך של 7,000 ₪.

146. התובע אינו קטין, הוא צעיר בתחילת שנות חייו. כמקובל, בסיס השכר לצעירים בתחילת שנות חייהם המקצועיות הוא השכר הממוצע במשק (יעויין ברע"א 7490/11 פחרי נ' חאג' (נבו 28.12.11 ) וכן ע"א 4772/02 סהר נ' צ'יבוטארו (נבו 25.11.09 ), אך בהינתן נתונים מסויימים ניתן לחרוג מחזקה זו (יעויין במקרה בו בית משפט חרג באופן מובהק , למטה, בבסיס שכר לתובעת צעירה בתחילת שנות חייה המקצועיים ת"א (מחוזי חיפה) 354/07 עיזבון המנוחים ל"א ומ"א נ' איילון (נבו 12.10.09 ).

147. השכר הממוצע במשק כיום (עד לסוף שנת 2022 ) בהתאם לסעיף 2 לחוק השכר הממוצע (הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש), התשפ"א- 2020, הינו: 10,595 ₪ (יעויין בת"א (מחוזי י-ם) 3498/09 פלוני נ' המאגר (נבו 29.1.21 ), ת"א (מחוזי ת"א) 55704-06-15 ימ"ל נ' כץ (נבו 18.5.21 ) ות"א (מחוזי י-ם) 24237-02-15 פלונית נ' אלמוני (נבו 12.8.20 ). אין להבדיל לטעמי בין תביעות לפי חוק פלת"ד לתביעות לפי פקנ"ז (חוק השכר הממוצע מתייחס למושג "שכר ממוצע במשק" בחוק פלת"ד)

148. לאור נתוניו של התובע כפי שפורטו לעיל מצאתי להעמיד את בסיס שכרו, כאמור על 70% בקירוב מסך השכר הממוצע במשק.

149. חישוב כושר ההשתכרות לעתיד יבוצע באופן גלובאלי. הפרמטרים שיילקחו בחשבון הינם הנכות במרפק שלה משמעות תפקודית, אך גם נתתי את הדעת להגבלה הקלה ביכולת היישור כפי שציין המומחה, גובה הנכות שאינה גבוהה באופן יחסי ושנות העבודה שנותרו לו. פרמטרים אלו מובילים אותי לבצע את חישוב ההפסד לפי 60% מהחישוב האקטוארי המלא. הסכום כולל פנסיה הינו: הינו: 140,000 ₪.

      

      

     עזרת הזולת והוצאות רפואיות לעבר ולעתיד

150. התובע עותר לפיצוי בגין פריטים אלו בסך גלובאלי של 25,000 ₪ (ללא פירוט לפי כל ראש נזק). הנתבעת 2 לא מציעה מאומה, בהעדר אסמכתאות.

151. לאחר עיון בטענות הצדדים ובעדות התובע ואימו א', חלוף השנים מאז התאונה ועד היום, גילו הצעיר של התובע והעובדה שלא צורפו כל אסמכתאות להוצאות בעבר בגין פריטים אלו, מצאתי לפסוק סך כולל של 20,000 ₪ בגין עזרת הזולת לעבר ולעתיד ועוד סך נוסף שלך 5,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד, העודפות על אלו המתקבלות לפי חוק הבריאות הממלכתי.

152. סך הכל פיצוי בגין פריטים אלו 25,000 ₪. 

      

     נזק שאינו ממוני

153. התובע עותר לפיצוי בפריט זה בשיעור של 45,000 ₪. הנתבעת 2 מציעה להסתפק ב- 36,000 ₪.

154. לאחר עיון בטענות הצדדים, בעדויות התובע ואימו א', בקביעות מומחה בית המשפט, הן בעניין הנכויות הזמניות והן בזו הצמיתה, ולאור יומיים האישפוז שעבר התובע, מצאתי לקבל את עתירת התובע ולפסוק לו בגין פריט זה פיצוי בשיעור של 45,000 ₪.

155. להלן נזק התובע:

     הפסד כושר השתכרות לעתיד כולל פנסיה140,000 ₪

     עזרת זולת לעבר ולעתיד20,000 ₪

     הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד5,000 ₪

     נזק שאינו ממוני45,000 ₪

      

     סך הכל: 210,000 ₪

156. בהתאם לקביעתי בסעיף 130, חלקה של הנתבעת 1 (20%) הוא סך של  42,000 ₪, חלקה של הנתבעת 2 (80%) הוא סך של 168,000 ₪.

157. הנתבעת 3 מחוייבת בתשלום המוטל על הנתבעת 2 בשל היותה מבטחתה. כמו כן, היא מחוייבת בתשלום הסכום המוטל על הנתבעת 1, בהיות הנתבעת 1 אף היא מבוטחת של הנתבעת 3, בהתאם לאישורי הביטוח של הנתבעת 3 .

158. לסך הפיצוי לתובע, 210,000 ₪  יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% +מע"מ, את סך אגרת פתיחת ההליך ששולמה וכן הוצאות משפט של התובע בהתאם לאסמכתאות שיוצגו.

      

      

      

159. בעניין ההודעה לצ"ג.

     ההודעה לצ"ג נדחית.

160. הנתבעות 2-3 תשלמנה ביחד ולחוד לצ"ג הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד ומע"מ בסך כולל של 7,000 ₪.

      

     זכות ערעור כחוק

      

      

      

      

     ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"ב, 13 יולי 2022, בהעדר הצדדים.