1.ביום 10.1.14 התרחשה תאונת דרכים במושב אחיסמך ,שבמהלכה נפגע רכב חונה של התובע בת.א 35414-07-14 ( להלן מר ג' ) ואילו הנתבע באותו תיק ( להלן- מר ר' ) הודה בפגיעה אך ביקש להטיל את החבות לפיצוי על מבטחת הרכב- הנתבעת 2 , שכנגדה הגיש תביעה אף בגין נזקיו.
שני כלי הרכב נפגעו בצורה קשה והוכרזו כאובדן להלכה .
הנתבעת 2 ביקשה לדחות את התביעות כנגדה ,הן של הרכב הנפגע והן של הרכב הפוגע בטענות להעדר כיסוי ביטוחי לנוכח מרמה ומסירת פרטים כוזבים של מבוטחה -מר ר'.
2.הצדדים חלוקים באשר לנסיבות התאונה והיקף הנזקים בכלי הרכב והסתייעו בעדויות מומחים להוכחת אופן התרחשות התאונה ובחוו"ד השמאים ( שלא נחקרו) לעניין הנזק.
נסיבות התאונה
3.במוקד המחלוקת העובדתית עומדת שאלת התרחשות התאונה ונסיבותיה ,ובעוד שנהגי כלי הרכב טוענים לגרסת פגיעה מאחור של מר ר' ברכבו החונה של מר ג' ,טענה הנתבעת כי הפגיעה ברכבו של האחרון לא ארעה כלל או ארעה בנסיבות אחרות ולא כמתואר ע"י מבוטחה ,שהיה שותף אקטיבי לניסיון להוצאת כספים ממנה במרמה ולהתעשר על חשבונה שלא כדין.
4.לגרסת התובע מר גי'ען בעדותו הגיע עובר לתאונה לבית אמו ברכבו מסוג איסוזו שנרכש על ידו כרכב משומש ,כבכל יום שישי וישב אצלה לאכול. מששמע רעש,יצא החוצה ונוכח בפגיעתו של רכב אאודי ברכבו שחנה במרחק של כ 50 ס"מ מהמדרכה. על פי מראה עיניו היה רכב האאודי צמוד מאחורי רכבו כשהוא במנח סטיה קצת שמאלה ולהערכתו סטה הנהג הפוגע בנסיעתו לכיוון הימין וכך פגע ברכבו. האחרון הגיע לאחר התאונה לבית וקיבל מים לשתיה מידי אמו. הוא לא הכיר את מר ר' ולא תחקר אותו על אודות התאונה הואיל והלה הביע צערו על עצם הפגיעה. לדבריו לא היו עדים לאירוע מלבדו ומלבד אמו שהיו עדים לתוצאותיה.
לאחר הפגיעה התניע את הרכב והחנה אותו מאחורי הבית לשם הגיע שמאי רכב ( בהעדרו) שהמשיך בטיפול בכל הקשור לעריכת חווה"ד, פינוי הרכב , מכירתו ותשלום בעבור שרידיו.
5.הנתבע- מר ר' אישר בעדותו חלק ניכר מעדותו של מר ג' . על פי עדותו של הראשון ,נכנס למושב אחיסמך ע"מ לבקר מכר. בהגיעו לכביש דו סטרי, שמלבד רכבו של מר ג' שחנה בסמוך למדרכה היה ריק מכלי רכב חונים, החל בסטייה לימין ופגע ברכבו של מר ג' . הסטייה נגרמה משום שתשומת לבו הייתה נתונה לטלפון הנייד שעה שמספר שניות לפני התאונה, היה טרוד בהקלדת מסרון . לאחר התאונה ראה שהכריות נפתחו וחיפש לראות למי שייך הרכב. הוא לא זכר לומר דבר על מהירות נסיעתו והודה כי יתכן שכלל לא היה חגור כפי שאמר לחוקר. בהמשך שאל נער שעבר במקום של מי הבית והנער הצביע על הבית הסמוך. הוא נכנס לחצר שם הוצעו לו מי שתיה ע"י אמו של מר ג' , ושם החליפו פרטים כשהוא המתין לסוכן. לאחר שהגרר שהיה אמור להגיע התמהמה ,השאיר מר ר' כסף אצל מר ג' על מנת לשלם לגרר.
6.חוקר הנתבעת , מר עזיז אבו רג'ב ערך חקירה יחד עם חוקרת נוספת ( שלא העידה) על אודות האירוע וחקר הן את התובע ,הן את הנתבע .
על פי ההודעה שגבה ממר ג' עלה כי רכש את הרכב לפני כשנתיים למטרות עבודה והיה נוהג בו תדיר. ביום שישי בעת ששהה בבית אמו סמוך לשעת הצהריים, בעודו סועד את ליבו במאכליה , שמע חבטה שלאחריה הגיע הנהג הפוגע ,הזר לו ,מבוהל ומודה כי פגע ברכב שחנה בחוץ. לאחר שהוגשו לו מים הוחלפו פרטים בין הצדדים. משיצא החוצה הגיע גרר לפנות את האאודי . את טנדר האיסוזו פינה בנסיעה למאחורי ביתו ולשם הגיע שמאי שהורה על גרירת הרכב.
בהודעה נוספת מפי מר ג' לא שונתה גרסתו והוסיף כי ראה את כלי הרכב לאחר התאונה כשהם צמודים ורכב האאודי עמד בכיוון הנסיעה ליציאה מהמושב.
החוקר יצא למקום מספר פעמים וחקר את השכנים במושב אך אלו לא ראו דבר.
מר ר' נחקר גם כן פעמיים ע"י החוקר. בהודעתו הראשונה הסביר כי הרכב תוצרת אאודי רשום על שמו , נרכש במאי 09 ולא נפגע בתאונה קודמת עובר לתאונה נשוא התביעה. לדבריו יצא מביתו עם רעייתו לביקורים שונים ולאחר שהסיע את אשתו לביתם יצא לפגישה במושב שאת שמו בתחילה לא זכר. הפגישה הייתה אמורה להיות בבית הוריו של חברו . הוא נסע במושב ולאחר שדעתו הוסחה פגע באחורי רכב איסוזו שחנה בצד ימין. הוא נותר הלום מפתיחת כריות האוויר בחזית ומצד ימין ונותר ברכב. בעל טנדר האיסוזו הגיע אליו כשהוא ברכב והרגיעו ואף הביא לו כוס מים. לאחר מכן התקשר לאשתו ,הזמין גרר והוא נסע עם מונית לביתו. מר ר' מסר פרטים נוספים לגבי פרטי המפגש המתוכנן וזהותו של מי שהתכוון להיפגש עמו. לדבריו לא נכנס לביתו של מר ג' אלא ישב בחצר שם ניתנו לו מים.
"וו" המחלוקת
7.הנתבעת תולה יהבה בעובדה שגרסאות העדים אינן מתיישבות לטענתה ,האחת עם השניה ומסתמכת על הודעות שניתנו ע"י נהגי כלי הרכב לחוקר ועדות המומחה מטעמה.
ב"כ הנתבעת ניסה בחקירת נהגי כלי הרכב להצביע על אי התאמה בין העדויות לבין עצמן ובינן לבין ההודעות לחוקר. דא עקא שהסתירות, ככל שנמצאו ,נגעו לפרטים לא מהותיים כמו מקום המפגש הראשוני בין הצדדים והחלפת הפרטים, ומקום הצעת מי השתייה. יתכן לומר כי עלו פה ושם גם תמיהות לגבי זיכרונם של הנהגים בנוגע לפרטים נוספים, אולם כל אלו נועדו ,סביר להניח, על רקע הזמן שחלף מאז התאונה ועד למתן העדות בביהמ"ש. דווקא עדותו של מר ג' קיבלה חיזוק אוטנטי בהודעתו הראשונה של מר ר' בפני החוקר, כמו גם בפרטים אחרים שמסר מר ג' עצמו לחוקר עת שנחקר על ידו.
כאן המקום לציין כי יש רגלים לטענת ב"כ מר ג' כי החקירה לא הייתה חקירה רגילה ו"סטרילית". למשמע החקירה יש מקום להתרשם כי נערכה כשיחת רעים להתרועע ,בבדיחות הדעת ובלא שתתלווה אליה רצינות של מעמד כנ"ל.
בשתי חקירותיו של מר ר', מסר האחרון פרטים מלאים לחוקר לגבי הפגישה המתוכננת לו באותו היום , שלא נסתרו ,ולגביה החוקר הודה כי לא תמלל את שנאמר לו ,אלא רשם את הדברים במסגרת עדות וכי טעה לפחות במקרה אחד שאינו תואם את הנאמר בע"פ ( ונשמע בהקלטה) ובמקרה אחר לא הוקלד נכון לעומת כתב ידו. בירורים נוספים שערך החוקר עם גורמים שונים לא סתרו את גרסתו של מר ר' אלא נתנו לה חיזוק מסוים ,כמו בחקירת הגורר.
זאת ועוד, החוקר לא סתר את שצוין בדו"ח הבוחן לפיו הראה לבוחן את מקום התאונה עוד בטרם תחקר את נהגי כלי הרכב ולעובדה זו לא היה לחוקר הסבר מניח את הדעת .
גם החשד שהתעורר אצל חוקר הנתבעת בדבר קשר בין נהגי כלי הרכב לא אומת בשום ממצא. משכך חשדותיו האחרים והערכותיו של החוקר כפי שפירט בדו"ח החקירה לא נתמכו בתשתית עובדתית מבוססת ועל כן אין ליתן להן כל משקל.
8.הנה כי כן המחלוקת הרלבנטית יותר היא מחלוקת המומחים בנוגע להתכנות התאונה בנסיבות של מבנה כלי הרכב ובעיקר רכבו של מר ג' אליו היה מחובר וו גרירה.
מומחה הנתבעת הבוחן מר רפי וולמרק בדק את רכב האאודי במוסך ק.מ.ר ביום 24.3.14 .
על פי חוות דעתו ולאחר בדיקת המסמכים קבע, כי לרכב האאודי נגרם נזק גדול בחזית הרכב שגרם למעיכה בחזית מלפנים לאחור, כאשר מגן קדמי וגריל קדמי נדחפו ממכסה תא מנוע. כמו כן במגן פנימי נגרמה מעיכה מלפנים לאחור בצורה ישרה בין תומכי המגן ללא ממצא ראייתי למגע עם וו הגרירה המשולב המותקן בחלקו האחורי של האאודי. מסקנתו הייתה שאם אכן פגע רכב האיסוזו באאודי בעוצמה גדולה חייבת הייתה להימצא חדירה של וו הגרירה מלפנים לאחור במרכז המגן הקדמי, שלא נמצא. משכך ולאור העובדה שלא נמצאו שברי זכוכית מפנס אחורי של האיסוזו או על השמשה הקדמית של האאודי ,יש לקבע כי לא היה מגע בין חזית רכב אואדי לחלק האחורי של האיסוזו.
בחקירתו העיד בבטחה יתרה, כי הנזק לגריל של האאודי בתאונה שנשבר בחלקו העליון לא נגרם מוו הגרירה אלא מפגיעה בחזית. לדבריו ,שבר של וו גרירה הוא גורם לחדירה בתוך הסורג ויוצר סוג של חלון ואילו השבר בגריל אינו רלבנטי לוו הגרירה.
המומחה ביקש לשכנע כי וו הגרירה שהיה מותקן על האיסוזו לא נגע ברכב האאודי בהעדר פגיעה במרכז וזאת בין היתר בהצגת הוו בכלי רכב דומים.לדבריו, וו הגרירה הוא בעל תו תקן ולכן הוא אחיד אצל כל היצרנים, לכן תצלום של וו גרירה על רכב דומה מצביע על מגן מתכת עליו מותקן וו גרירה שהיה אמור ליתן השפעתו בהתנגשות.הגם שהודה כי קיימים שני דגמים של וו גרירה ,האחד, וו גרירה משולב ( גורר משאיות) והשני וו גרירה תפוח, קבע כי בכל מדינת ישראל יש דגם אחד של וו גרירה משולב על מערכת צינורות. כך העיד כי רמת הבליטה של הוו מהרכב הוא של 15 סמ' – 20 ס"מ לערך, והוא חייב לבלוט מקו המגן , כך עולה מתו התקן.
המומחה שלל את עדותו של מר ג' שוו הגרירה בטנדר האיסוזו לא בלט מקו אפס של המגן, כמו במשאיות אחרות שיש לו , ולראיה נדחף בתאונה פנימה. המומחה העיד כי למרות הפגיעה שבמהלכה וו הגרירה קרס למטה עם המגן, וגם אם היה רפוי או משוחרר ,עדיין ניתן לראות שוו הגרירה לא היה בקו ישר עם המגן.יתר על כן אם אכן היה רפוי ,היה נתלש ונמצא על הרצפה.
9.הבוחן קפנר מטעם מר ג' ערך את חוות הדעת כשנה לאחר התאונה .הוא ביסס את חוות דעתו על פי תמונות דיגיטליות של כלי הרכב , עדויות הנהגים וע"ס ביקור במקום התאונה שם מדד את רוחב הכביש .על פי קביעתו מבחינה ויזואלית של התמונות ,רב הנזק בחלקו האחורי של האיסוזו נגרם מפגיעת פגוש האאודי ,כשבראשון -הפגוש האחורי עם וו הגרירה התקפלו כלפי מטה ונדחפו קדימה ואילו בשני -בכל חזיתו עד גובה המכסה המנוע קיימת מעיכה חזקה פנימה .הגם שבאיסוזו נראה נזק קשה ,הרי באאודי ,בהינתן פגוש אחורי גמיש נראה נזק יותר קל ,אולם עצמת המכה גרמה נזק בשיעור שקבע שמאי הרכב של כ 80%. משכך מסקנתו הייתה :
" הנזקים בכלי הרכב תואמים ....מבחינת העוצמה ומיקום הנזק."
המומחה הגיב לקביעותיו של הבוחן וולמרק וציין כי ניתן לראות באאודי פגיעה עגולה התואמת לוו הגרירה ואמנם הפנס באאודי נפגע אך היות שהאאודי נגררה מהמקום ,לא מן הנמנע כי השברים נפלו בדרך.
הבוחן בחקירתו עמד על הקביעות בחוות דעתו. הוא אישר אמנם כי בתמונת רכב האיסוזו ראה דחיפה של הפגוש פנימה, מעיכה של הכנפיים ופגיעה בדלת האחורית וכי מאחר והפגוש נדחף פנימה התקפלה כלפי מטה גם הקשת.עוד אישר כי ברכב הנ"ל היה מותקן וו גרירה משולב ואכן כשהוא חדש הוא יכול לגרור לפחות 1.5 טון, אלא לא כך כשהרכב ישן. לא מחייב לשיטתו שהוו יבלוט ב-10 ס"מ, ולראיה במקרה כאן לא בלט כי הוא נע ביחד עם הצינורות. הוא אישר אמנם כי מגע של גוף אופקי ברכב יהיה קודם עם וו הגרירה ואח"כ במגן ,אלא שלדידו ,במקרה דנן הוו עבר תזוזה והתקפל פנימה כלפי מטה.
ניתן לומר כי למרות מאמציו של ב"כ הנתבעת לא תמכה עדותו של הבוחן קפנר בגרסת הנתבעת בדבר בולטות של וו הגרירה ברכב האיסוזו . הבוחן קפנר סרב לאשר דמיון בכלי רכב מסוג האיסוזו וטען כי הרכב של מר ג' לא הצביע על בליטה כנ"ל.
10.במבחן עדויות הצדדים עדיפה עלי גרסת שני התובעים על גרסת הנתבעת.
ראינו שעדויות הנהגים לא נסתרו ואילו הנתבעת ,שעול ההוכחה עליה ,לא עמדה בנטל להצביע על מרמה או דומה לה.
אמנם מבין שני המומחים יכול שמומחה הנתבעת עשה עבודה מלאה יותר, אולם שני המומחים לא ראו את שני כלי הרכב לאשורם,ניזונו מתמונות ובדקו את מקום התאונה בהסתמך על עדויות ללא שחזור התאונה באופן המקובל.
הגם שהבוחן קפנר אחז בחוות דעתו בחוזקה ללא פשרות, לאמיתו של דבר התמונה הכוללת של עדויות המומחים, תמונות הנזק, התמיכות בממצאי השטח ועדויות הנהגים מובילים למסקנה כי יש להעדיפה על פני חוות דעתו של מומחה הנתבעת מר וולמרק.
אני סבורה כי המשקל שיש ליתן לחוות דעתו של האחרון צריך להיות נמוך יותר היות שמסקנותיו הנבנות בעיקר מבליטתו של וו הגרירה ,אינן משכנעות במידה להטיית מאזן ההסתברות לטובת הנתבעת.
ראשית ,הניסיון להצביע על מבנה של רכבים דומים לאיסוזו משכנע רק במידה מסוימת, אך לא מתמודד נכוחה עם מצב הרכב לאשורו של מר ג' ,אותו לא בדק ואישר כי גם לא בדק אם הרכב עבר תאונות קודמות.
שנית, הניסיון ללמוד מהעדרם של שברים במקום האירוע לאחר כחודש מאז התאונה ( עת ביקר במקום) אינו משכנע ,גם אם לדבריו לאור העובדה שיש בכביש אספלט שקעים והזכוכיות נתפסות בהם,שכן סביר להניח כי חלוף הזמן נותן אותותיו גם במקום התאונה . למעשה העד אישר כי יתכן שלנוכח הגרירה של הרכב לא נמצאו כבר השברים על רכב האואדי עצמו.
לא זו אף זו, כפי שעלה מדוח החוקר ,מדברי הגורר ניתן היה ללמוד על המצאות שברים של רכב האאודי בכביש .
מכל האמור יש לקבע כי עלה בידי התובעים בהתאמה, להוכיח את קרות התאונה באופן המתואר ואת אחריות הנתבע , מר ר' לנזק. כפועל יוצא מכך הופרכה טענת הנתבעת בדבר העדר כיסוי ביטוחי לנוכח כוונת מרמה של מבוטחה על פי חוק חוזה הביטוח תשמ"א – 1981.
הנזקים
רכב האיסוזו
11.התובע מר ג' העיד כאמור, שרכש את רכב האיסוזו כשהוא משומש לצורך ביצוע עבודות עפר.הרכב היה מורשה ,ולא היו בו תאונות קודמות.
על פי חוו"ד השמאי מר שהרבני ערך הרכב האיסוזו עמד על סך של 44,500 ₪ ובהיות הנזק ( בסך של 35,523 ₪) בשיעור של 80% הוכרז כאובדן להלכה. לאחר ניכוי השרידים נקבע הנזק בסך של 44,100 ₪ בתוספת שכר השמאי בסך של 1687 ₪.
רכב האואדי
12.רכב האאודי A6 שנת ייצור 09 שנרכש לדברי מר ר' מיד ראשונה , היה ללא תאונות.
על פי חוו"ד השמאי מר שמוליק ליבמן ערך הרכב למועד התאונה היה 130,489 ₪ ובהיות הנזק ( בסך של 107,401 ₪) בשיעור שלמעלה מ 60% מערכו הגולמי ( בסך 153,824 ₪) הוכרז כאובדן להלכה. בנוסף הכיר בתשלום לגרר בסך של 450 ₪. התובע הנ"ל ביקש לפסוק לו תוספת של 3365₪ בגין תשלום לרכב חליפי ,והפסד ימי עבודה בשיעור של 5000 ₪.
ב"כ הצדדים הסכימו ( בדיון מיום 14.2.16) כי הנזק יעמד על סך של 132,866 ₪ לאחר ניכוי השרידים בסך של 9134 ₪ .
לסיכום
13.לאור האמור התביעות מתקבלות בכפוף למפורט להלן ואני מורה כי הנתבעת תשלם כדלקמן:
א.לתובע, (בתיק 35414-07-14) מר ג' סך של 42,787 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל . לסכום זה יתווספו הוצאות בגין אגרה , חוו"ד מומחה ושכר עדותו וגישור וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5500₪.
ב.לתובע (בתיק 47969-05-14) מר ר' סך של 132,866 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל . לסכום זה יתווספו הוצאות בגין אגרה ,חוו"ד מומחה ושכר עדותו וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,550₪.
ניתן היום, ה' אלול תשע"ז, 27 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.
