פלונית ואח׳ נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח

לפני הצעת הממונה בעניין היחידים אשר הוגשה בהתאם להוראת סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן - החוק).

אוחדו לפני תיקי חדלות הפירעון של היחידים פלונית תיק חדל"פ 2921-04-23 ופלוני תיק חדל"פ 2924-04-23 בהיותם בני זוג.

ביום 14.5.23 ניתן צו פתיחת הליכים בעניינה של היחידה, במסגרתו הושת על היחידה צו תשלומים חודשי בסך של 400 ₪ החל מיום 10.6.23 והועלה לסך של 800 ₪ לחודש החל מיום 10.8.23.

בעניינו של היחיד ניתן צו פתיחת הליכים ביום 14.5.23 והושת עליו צו תשלומים בסך של 300 ₪ החל מיום 10.6.23 והועלה לסך של 800 ₪ החל מיום 10.8.23.

עו"ד טליה בן ברוך מונתה כנאמנת לניהול הליכי חדלות הפירעון בשני התיקים.

בהתאם לדו"ח ממצאי הבדיקה המדובר בבני זוג נשואים והורים לבת בגירה.

ההסתבכות הכלכלית של היחידים נובעת מקריסת עסק למחשבים שפתח בעלה ובפועל לא צלח וצבר חובות.

כנגד היחידה הוגשו 6 תביעות חוב סך כולל של 900,396 ₪ וכנגד היחיד הוגשו 12 תביעות חוב בסך של 1,972,898 ₪.

היחידים מתגוררים עם בתם הבגירה ובן זוגה בדירה שכורה. דמי השכירות בגין הדירה 9,300 ₪ מתוכם היחידים משלמים סך של 6,000 ₪ ובתם משלמת את היתרה.

היחידה עובדת כשכירה ובנוסף עובדת בניקיון ומשכרת כ- 9,000 ש"ח. היחיד עובד באופן חלקי ומשתכר כ- 3,900 ₪

הנאמנת סברה כי היחידה ממצה את כושר ההשתכרות שלה ואילו היחיד אינו ממצה את כושר ההשתכרות שלו. הנאמנת ציינה כי היחיד טען לבעיות רפואיות אך טענות אלה לא גובו בראיות מתאימות ומצאה כי כושר ההשתכרות של היחיד הוא בגובה שכר המינימום כ- 5,400 ₪.

היחידים עמדו בצו התשלומים, אך מסרו מידע חלקי, לא הציגו תדפיסי חשבון בנק לאורך כל ההליך ולא תמכו את הדו"חות באסמכתאות כנדרש.

לדידה של הנאמנת צו התשלומים אינו משקף את יכולתם הכלכלית של היחידים ולפיכך המליצה כי צו התשלומים של היחידה יועמד על סך של 1,800 ₪ ותקבע תכנית שיקום לגבי היחידה במסגרתה תשלם היחידה 42 תשלומים חודשיים ובסה"כ תוסיף לקופת הנשייה סך של 75,600 ₪. וכי צו התשלומים כנגד היחיד יועמד על סך של 1,200 ₪ ותקבע תכנית שיקום במסגרתה ישלם 42 תשלומים חודשיים ובסה"כ יוסיף לקופת הנשייה סך של 50,400 ₪.

הממונה קיבל את עמדת הנאמנת והמליץ לקבל את תכנית השיקום שהוצעה על ידה ליחידים.

היחידים הגישו תגובה לדו"ח ממצאי הנאמנת והמלצת הממונה וטענו כי הסתבכותם הכלכלית היא בעקבות קריסת עסקו של היחיד. בני הזוג מתגוררים ביחד עם בתה ובן זוגה ומתחלקים עמם בעלויות שכר הדירה. התשלום בסך 6,000 ₪ הוא בגין שכר דירה והוצאות. היחיד סובל מבעיות רפואיות ומדיכאון ומקבל תרופות. היחידים לאור הוצאותיהם, הכנסותיהם אינן מספיקות לכלכלת הבית ולכן עתרו להותיר את צו התשלומים על סך של 800 ₪ לכל אחד מהם ולקבוע תכנית שיקום למשך 36 חודשים.

בדיון שהתקיים ביום 23.6.24 חזר ב"כ הנאמנת על עמדה וגבי תכנית השיקום המשקפת 20% מפוטנציאל ההשתכרות של היחידים. בהקשר זה הפנה ב"כ הנאמנת גם למחשבון הממונה וטען כי לא נלקחה בחשבון מלוא הכנסתה המוצהרת של היחידה אלא בהתאם לפוטנציאל השתכרות של 7,500 ₪ ולגבי היחיד טען כי יש להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות שלא בהיעדר כל אסמכתא לאובדן כושר עבודה.

לעניין משך תקופת השיקום, טען כי ההמלצה היא להאריך ב- 6 חודשים עקב המחדל לצרף תדפיסי חשבון בנק.

ב"כ הנאמנת דיווח כי נבדקו תביעות החוב למעט שתיים שנשלחו לבודק חיצוני המדובר בתביעות חוב של בנק הפועלים ובנק לאומי המשקפות שיעור של כ- 80% מכלל החובות של היחידים.

ב"כ היחידים חזרה על הטענות בנוגע לנסיבות ההסתבכות, הכנסות והוצאות היחידים. לעניין תדפיסי חשבון הבנק טענה כי לא היה להם חשבון בנק ורק לאחרונה פתחו חשבון בנק.

היחיד הוסיף על דברי באת כוחו וטען כי הכנסות היחידה אינן מגיעות לסך של 6,000 ₪ וכי כיום היא משתכרת 3,500 ₪ ומשלימה בעבודות מזדמנות סך של 2,000 ₪.

ב"כ הממונה טענה כי לאור הדו"חות שהוגשו התחשיב גבוה יותר והמלצת הנאמנת סבירה.

לאחר שבחנתי עמדות הצדדים, ושקלתי את מלוא נתוני היחידים ובהתחשב במכלול הנתונים שהובאו, אני סבורה כי יש לקבל עמדת הנאמנת והמלצת הממונה לעניין הגדלת התשלומים והארכת תקופת השיקום. זאת לאור הבהרת הנאמנת אודות בסיס החישוב לגבי היחידה לפיו לא כללה מלוא הכנסתה המדווחת אלא פוטנציאל השתכרות של 7,500 ₪, ומשנראה כי היחיד אכן אינו ממצה את כושר ההשתכרות שלו או למצער לא הוכיח כושר השתכרות חלקית. יחד עם זאת על מנת לאפשר ליחידים להסתגל להגדלת צו התשלומים לאור הטענה בדבר התכנות סיום השכירות המשותפת עם הבת ייקבע צו מדורג.

לפיכך ניתן ליחידים צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 כדלקמן:

היחידה תשלם במשך 6 חודשים תשלומים בסך של 1,200 ₪ ולאחר מכן 36 תשלומים חודשיים נוספים בסך 1,800 ₪ ובסה"כ תוסיף לקופת הנשייה סך של 72,000 ₪.

היחיד ישלם במשך 6 חודשים תשלומים בסך של 800 ₪ ולאחר מכן 36 תשלומים חודשיים נוספים בסך של 1,200 ₪ ובסה"כ יוסיף לקופת הנשייה סך של 48,000 ₪.

תקופת השיקום ארוכה יותר מהמוקצב בידי המחוקק בחוק חדלות פירעון וזאת לאור אי מיצוי כושר ההשתכרות של היחיד והמחדל של שני היחידים בהגשת תדפיסי החשבון.

נוכח כל האמור, תכנית השיקום משקפת את האיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם לבין הצורך בשיקומם הכלכלי של היחידים והקצאת פרק זמן שיאפשר להם להסדיר את נושא הדיור ולהתייצב במקומות עבודה כדי שיוכלו לשלם תשלומים גבוהים יותר.

אין באמור כדי לגרוע מזכות הנאמנת לפעול למימוש זכויות כספיות לא מוגנות המוקנות על פי דין לקופה.

ההגבלות אשר הוטלו על היחידים במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יופטרו היחידים מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.

ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.

במקרה של הפרת צו השיקום הכלכלי, הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחידים. בנסיבות כאלה היחידים יהיו חשופים לסנקציות המנויות בהוראות סעיפים 170 ו- 183 לחוק, לרבות הארכת תקופת התשלומים, הגדלת סכומי התשלומים, הטלת הגבלות שהוסרו, ביטול ההליך והקניית נכסים לקופת הנשייה.

הנאמנת תפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ותפקח על עמידת היחידים בתנאיו.

הממונה יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.783

ניתן היום, כ"ב אב תשפ"ד, 26 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.