פס"ד בבקשה להפחתת מזונות תוך שינוי נסיבות ומשמורת משותפת

בפניי בקשה להפחתת מזונות.

בבסיס הבקשה שני טיעונים מרכזיים:

הראשון -  פסק דין מיום 26.5.2016 שקבע זמני שהות נרחבים של האב עם הקטינות, כשלמעשה מדובר במשמורת משותפת.

והשני – בע"מ 919/15 מיום 19.07.19 (נבו) (להלן-"בע"מ 919") ששינה את המצב המשפטי הקיים בפסיקת דמי המזונות.

רקע עובדתי רלוונטי "בקליפת האגוז"

1. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 31.8.2011.
2. כנובע מקשר הנישואין, נולדו שתי קטינות:

ש. (ילידת 21.1.2012)

א. (ילידת 4.3.2014)

1. הצדדים התגרשו זמ"ז בחודש אפריל 2014.
2. עם פרידת הצדדים, נפתחו מספר הליכים משפטיים, ביניהם תביעה למזונות ותביעה למשמורת והסדרי ראיה.
3. במסגרת התביעה למזונות, בטרם ניתן פסק הדין, ניתנה החלטה ביום 17.12.2013 ובה נקבעו זמני השהות של האב עם בנותיו – 5 שעות בשבוע.
4. ביום 23.6.2015 הגיש האב תביעה להסדרי ראייה. ביום 8.10.2015 הוחלט על זמני שהות זמניים – ימים ב' ו – ה' כולל לינה עם שתי הקטינות, כל סוף שבוע שני, הקטינה א. ללא לינה ביום ה', כאשר בשבת היא אצל האב.
5. ביום 29.11.2015 במסגרת דיון, הצדדים הגיעו להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין בתיק המזונות ונקבע, בין היתר, כי על האב לשלם לידי האם דמי מזונות בסך של 3,000 ₪ עבור שתי הקטינות כולל מדור, לא כולל הוצאות חריגות.
6. ביום 26.5.2016 ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים בו נקבעו זמני שהות לאב באופן הבא:

בימים ב' ו – ה' – האב יאסוף את הקטינות מהמסגרת החינוכית וישיבן למסגרת ביום למחרת.

כל סוף שבוע שני – האב יאסוף את הקטינות מהמסגרת החינוכית וישיבן למסגרת ביום ראשון בבוקר.

האב יקח את הקטינות בשעה 14:30 ממסגרות החינוך.

האם תיקח את הקטינות בשעה 18:00 ממסגרות החינוך.

טענות האב

1. האב מבסס את טענתו ,כאמור, על שינוי נסיבות מהותי בדמות של שינוי זמני שהות ועל בע"מ 919. לשיטתו, פסק הדין למזונות ניתן שעה שהאב קיים הסדרי ראייה מצומצמים ושיעור שהות הקטינות היה 10% לאב ו-90% לאם, בעוד שלאחר פסק הדין בעניין הסדרי הראיה, שיעור ההחזקה הינו 45% אצל האב 55% אצל האם שהנם בבחינת משמורת משותפת לכל דבר ועניין.

1. האב טוען כי עת בא לעולם בע"מ 919, חלה מהפכה בדיני המזונות בישראל וכי בעת פסיקת דמי המזונות יש להתחשב בחלוקת זמני השהות וביחס ההכנסות של ההורים .

1. האב ציין כי בע"מ 919 התייחס לילדים בגילאים 6-15, בעוד שבמקרה בו עסקינן קטינה אחת טרם הגיעה לגיל 6 שנים ולכן לשיטתו, בעניין הקטינה הגדולה, יש נפקות לשינוי המצב בכל הנוגע לשיעורי ההחזקה של הקטינים אצל כל הורה.

1. האב פירט את ההכנסות של שני ההורים ולשיטתו שכרו הממוצע  מגיע לסך של 4,500 ₪.

1. האב פירט את הוצאותיו לרבות דמי השכירות ולשיטתו, הכנסתו הפנויה לאחר תשלום דמי המזונות הינה בסך של 1,500 ₪ כאשר סך זה משמש אותו ואת הילדים בעת שהותם אצלו. מנגד האם, לאחר קבלת המשכורת, קצבת מל"ל ומזונות הילדים נשארת עם סך של 6,770 ₪ לחודש כאשר סך זה משמש אותה ואת הילדים בעת שאלה שוהים אצלה.

1. כפועל יוצא, עתר האב להפחתה משמעותית של דמי המזונות ולחיוב האם בהוצאות משפט.

טענות האם

1. לשיטת האם, דין התביעה להידחות שעה שלא מתקיימים טעמים להפחתת דמי המזונות, לא הטעם של "סעד שניתן בטעות" ולא הטעם של "שינוי נסיבות מהותי".

1. לכך יש להוסיף כי כיום האב אינו משלם כלל את דמי המזונות שנפסקו והאם נאלצה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל כנגד האב.

1. לשיטתה של האם, שכרה מעבודתה כסייעת לגננת מגיע לסך של 2,000 ₪ לחודש והכנסותיה מגיעות לסך של 6,358 ₪ נטו לחודש בעוד שהכנסתו האמיתית של האב מגיעה לסך של 9,000 – 13,000 ₪ נטו לחודש. זאת שעה שהינו עצמאי ואינו מדווח לרשויות המס את כל הכנסותיו, דהיינו שכרו של האב גבוה 80% משכרה של האם .

1. האם פירטה הוצאותיה עבור המדור ואחזקתו וחינוך הקטינות, כך שלשיטתה הכנסתה הפנויה הינה בסך של 1,480 ₪ לחודש.

1. לבסוף יצוין כי האם הכחישה מרבית הטענות העובדתיות של האב ועתרה כאמור לדחיית התביעה.

דיון והכרעה

1. ההלכה המשפטית קובעת, כי פסק דין למזונות אינו מהווה מעשה בית דין, ואין זה משנה אם פסק הדין ניתן לאחר שמיעת ראיות או מתוקף הסכמה בין הצדדים, וכי מקום שארע שינוי נסיבות מהותי ניתן לעיין בפסק הדין מחדש ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187.

1. עוד נקבע כי על התובע להוכיח נסיבות חדשות היורדות לשורשו של פסק הדין הקודם – זה של בית המשפט לענייני משפחה המאשר את הסכם הפשרה בתמ"א 957/93 פלונית נ' אלמוני פ"מ תשנ"ד(3) 133, 137.

1. ההלכה הפסוקה קובעת, כי רק שינוי משמעותי בנסיבות ששררו בעת מתן פסק דין למזונות יצדיק את השינוי בשיעור המזונות וזאת משבטבעו פסק דין למזונות צופה פני עתיד ע"א 177/81 גלעדי נ' גלעדי פ"ד לו(3) 179, ע"א 552/83 מבורך נ' מבורך פ"ד לח(1) 526).

1. נטל ההוכחה המוטל על מי שמבקש לשנות את אשר נקבע בהסכם הוא נטל מוגבר (ראו: ע"א 381/86 אבין נ' אבין מיום 31.12.86 (נבו), ע"א 88/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט(1) 215).
   
   
2. נשאלת, איפוא, השאלה, האם שינוי בחלוקת זמני השהות הוא בבחינת שינוי נסיבות מהותי.
3. התשובה היא בחיוב שכן נקבע בפסיקה כי התחשבות של בית המשפט בשינוי נסיבות, במובן של ימי שהייה רבים יותר של הילדים או אחד מהם אצל האב, מאז נפסקו סכום המזונות הזמניים או הקבועים, וזאת לצורך הפחתתם, אינה פסולה אלא ראויה, שכן בזמן שהותם של הילדים אצל האב, דואג הוא במישרין לכל מחסורם ברמ"ש 49781-10-15 מיום 18.01.16 (נבו); ראו גם תמ"ש 5160-01-16 מיום 02.07.17 (נבו) הקובע כי שינוי בזמני השהייה של הורה עם ילדיו, יכול ויהווה שינוי נסיבה להגדלת /הקטנת מזונות; השווה גם תמ"ש 29910-10-13 מיום 09.08.18 (נבו) בו נקבע כי אי קיום זמני שהות שנקבעו בהסכם הגירושין , בין אב לילדיו מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות של ביהמ"ש בבסיס הסכם הגירושין שאושר על דרך של הגדלת דמי המזונות שנקבעו בהסכם. ראו גם תמ"ש 5160-01-16 מיום 02.07.17 (נבו).

1. בעניינינו – בעת מתן פסק הדין למזונות, הקטינות שהו במחצית האב כמפורט בס' 6 לעיל. עתה – והעניין אינו במחלוקת – הקטינות שוהות אצל האב 45% מהזמן. נפסק כי ניתן לקבוע כי הקטינות נמצאות במשמורת משותפת, גם כאשר חלוקת זמני השהות אינה שווה  תמ"ש (כ"ס) 11657/03 מיום 16.06.11 (נבו); תמ"ש (טב') 5782-08-09 מיום 23.09.11 (בנבו). רוצה לומר כי עסקינן במשמורת שהיא משמורת משותפת ובאחריות הורית שווה.
2. כפועל יוצא, אני קובע כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בסכום של דמי המזונות ונשאלת השאלה כיצד יש להפחית מזונות במקרה דנן.

1. האב מציע כאמור להפחית את דמי המזונות גם "בזכות" בע"מ 919 . דעתי אינה כדעתו של האב שכן נקבע בפסיקה כי יש להחיל את הלכת בע״מ 919/15 רטרואקטיבית על תיקים תלויים ועומדים בערכאות השיפוטיות עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 מיום 20.12.17 (נבו) ואולם הכוונה הינה לתיקי מזונות ולא לתיקים של שינוי מזונות לאחר שהוחלט ונקבע בהסכם ששיקף את מכלול הסכמות הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין ראה תמ"ש 61453-06-13 מיום 19.12.17 (נבו).

1. הדבר נכון קל וחומר באשר לבת א. שטרם הגיעה לגיל 6 שנים, גם לא "כמעט לגיל 6" תמ"ש (נצרת) 46640-01-15 מיום 27.12.17 (נבו).

1. סבור אני כי במקרים של משמורת משותפת, כאשר לא ניתן להחיל את בע"מ 919, בין משום שאין עסקינן בתביעת מזונות חדשה ובין מטעמי גיל (מתחת לגיל 6) הפתרון הראוי הינו פניה לבע"מ 318/05 מיום 30.01.06 (נבו) בו נקבע כי בעת קביעת משמורת משותפת יש מקום להפחית את שיעור דמי המזונות בהם יחויב האב, נוכח העובדה כי נושא באופן ישיר בהוצאות הקטינות, בשיעור של כ-25% מדמי המזונות שהיו נפסקים אילו המשמורת היתה נתונה באופן בלעדי בידי האם, וגם זה תלוי בנסיבות המקרה התלוי ועומד לדיון.

1. יצוין כי במרוצת השנים שונה, בהתאם לנסיבות העניין, שיעור ההפחתה של דמי המזונות והתגבשה בפסיקה על פיה שיעור ההפחתה נע בין 25% בבע"מ 318/05 לבין 50% בעמ"ש (מרכז) 25027-02-14 פלונים נ' פלונית מיום 28.12.14 (נבו) ואחד הקריטריונים, לטעמי, לקביעת שיעור ההפחתה, אם לא החשוב ביותר, הינו היקף ההשתכרות של ההורים ופער בהכנסותיהם.
   
   
2. הואיל והליך זה מוכרע על סמך הסיכומים ואף צד לא ביקש לחקור את חברו, אין לי אלא לקבל את טענותיהם באשר לגובה השתכרותם.

1. דהיינו האב עובד כעצמאי, בעל חברת שליחויות תמורת שכר של 4,500 ₪ נטו לחודש והאם עובדת בחברת כוח אדם במשרה חלקית תמורת שכר של 2,000 ₪ נטו לחודש.
2. על פי הנטען, שעות עבודתו של האב הינן משעה 09.00 עד 14.00 ראו פרוט' עמ' 4 ש' 26-27 ושעות עבודתה של האם הינן משעה 14.00 עד 17.00.
3. רוצה לומר כי שני ההורים, לא ממצים את פוטנציאל ההשתכרות חרף חובתם לעשות כן ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 1, 147 (1986)) וראה גם תמ"ש 1724-02-15 מיום  10.02.16 (נבו) באשר לחובת האם.

1. האב הינו אדם צעיר בעל חברה שהעיד בפניי כי שעות העבודה שלו הן 9:00-14:00, לפיכך יכול האב לעבוד עד שעה מאוחרת יותר ובכך להגדיל את הכנסותיו. יתרה מזאת מדובר באדם צעיר ובריא, לפיכך אני קובע כי פוטנציאל השתכרותו הינו בסך של 7,000 ₪.

1. האם עובדת כאמור 15 שעות שבועיות וביתר הזמן דואגת ל"בישולים וסידורים", שעה שמדובר באישה צעירה ובריאה פוטנציאל השתכרותה הינו גבוה בהרבה והיא יכולה לעבוד, למצער, במשרה חלקית ואף מלאה ולהגדיל הכנסותיה. לפיכך אני קובע כי פוטנציאל השתכרותה הינו 5,000 ₪.

1. עם זאת, ההפחתה תהא בשיעור המצוי ברף התחתון של הפסיקה בשיעור של 25% ביחס לסכום המזונות שנקבע בפסק הדין וכאשר תובא בחשבון קצבת מל"ל שמשולמת לאם בגין הקטינות .

לפיכך:

• האב ישלם לאם למזונות הקטינות סך של 2,250 ש"ח לחודש (1,125 ₪ לכל קטינה), כולל מדור ואחזקתו.
  
  
• דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור החודש השוטף, ישירות לחשבון הבנק של האם שפרטיו יימסרו לאב על ידי האם, כשהסכום הנקוב בס"ק א' לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן אחת ל-3 חודשים, ללא עדכונים למפרע.

• דמי המזונות ישולמו עד הגיע הקטינות לגיל 18 או עד תום הלימודים בבית ספר תיכון (כיתות י"ב).
• בתקופת שירות חובה בצה"ל/מג"ב/שח"מ/שירות לאומי, האב יישא ב-1/3 מדמי המזונות (1/3 מהתשלום האחרון ששילם עובר להפחתה).

• כל קצבה ו/או מענק המשולם ע"י המוסד לביטוח לאומי בגין הקטינות, לרבות קצבת ילדים, מענק לימודים וכיו"ב, ישולם לאם בנוסף לדמי המזונות.

• כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשרות הבאים – להלן: "תקשורת מתועדת": תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp)/מייל/דואר רשום, כאשר ההורה השולח איננו מחוייב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.

• החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, איבחונים לרבות איבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופ"ח ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, אלא א"כ ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן ע"י הורה אחד בלבד שאז רק ההורה המממן זכאי להנות מהחזר זה.

כל הוצאה רפואית כנ"ל תעשה על יסוד אסמכתא מגורם רלוונטי המאשר את נחיצותה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק האמור בתוך 10 ימים מיום משלוח האסמכתא.

האב יהיה רשאי לשלוח הצעה נגדית מטעמו בתוך 10 ימים. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה יכריע במחלוקת רופא המשפחה המטפל בקטינות או רופא מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.

הוצאה רפואית חריגה דחופה תשולם לאלתר וללא צורך בקבלת עמדה של ההורה השני ומחצית מהוצאה זו תוחזר להורה המשלם על ידי ההורה החייב בתוך 10 ימים בכפוף להצגת אסמכתא בדבר ביצוע התשלום.

• החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית –כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, וכן מעון, צהרון (עד סוף כיתה ג' בהתאם לתעריף צהרון ציבורי), חוגים ( עד שני חוגים לכל אחד מהקטינות בעלות מתנ"ס), שיעורי עזר (ע"פ המלחצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות (מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח בעלות קייטנת עירייה/מתנ"ס) מסע לפולין.

האב יהיה רשאי לשלוח הצעה נגדית מטעמו בתוך 10 ימים. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר מחנכת הכיתה או גורם חיוני אחר המקובל על הצדדים.

• כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת בס"'ק ה-ו לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו באופן מתועד (לרבות בתקשורת המתועדת).

• הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות בס"ק ה-ז לעיל ("ההורה המשלם") יקבל מהורה השני ("ההורה החייב") את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת המתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.

לחילופין רשאי ההורה החייב להודיע להורה המשלם בתקשורת המתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.

• חיוב המזונות המפורט בכל הסעיפים לעיל, כולל את השתתפותו של האב בכל צרכי ההקטינות, מכל מין וסוג שהוא, לרבות מדור.

• תוקף החיוב על פי פסק דיני זה - מהיום. תוקף החיוב עד היום – על פי פסק הדין מיום 29.11.15.

בנסיבות אלה אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום,  כ"ז טבת תשע"ח, 14 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.