פס"ד בבקשה למינוי אפוטרופוס במסגרתה נבחנה שאלת תוקפו של ייפוי כוח מתמשך

בענין: הגב' ד'

המדובר בבקשה למינוי אפוטרופוס במסגרתה תבחן שאלת תוקפו של יפויו כח מתמשך.

1. המבקש והמשיבים 2-3 הם שלושה מתוך ארבעת ילדיה של הגב' ד', ילידת XXX (להלן: "הגב' ד'").

    

2. ביום 9.1.20 עתר המבקש בבקשה למינויו כאפוטרופוס על כל עניניה של הגב' ד'.

    

3. במסגרת הדיון בבקשה עלה שהגב' ד' חתמה על יפוי כח מתמשך ביום 14.2.19 בו מינתה את המשיב 3 כמיופה כח. אין חולק שנפל ביפוי הכח המתמשך פגם משנקבע בו שהוא יכנס לתוקפו בהתאם לשיקול דעתן הבלעדי של הממונה, ובניגוד לקבוע בהוראת סעיף 32יט(ג) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (ראו ס' 5-6 לתגובת ב"כ היועמ"ש מיום 19.2.20).

    

4. אין מחלוקת בין הצדדים שהגב' ד' אינה מסוגלת לטפל בענייניה. המחלוקת היא בשאלה אם ניתן להפעיל את יפוי הכח המתמשך על אף הפגם שנפל בו, וכאשר נטען, בין היתר, שהגב' ד' לא היתה כשירה לחתום על יפוי הכח המתמשך (משום שהיא סובלת מדמנציה המאובחנת מאז חודש XXX).

    

5. בהחלטה מיום 20.2.20 הושהתה כניסתו לתוקף של יפוי הכח המתמשך וביום 23.2.20 מונה המשיב 5 כאפוטרופוס זמני על כל עניניה של הגב' ד' (מינוי שהוארך מעת לעת; ולהלן: "האפוטרופוס").

    

6. הדיון בהליך נמשך בין היתר מאחר ומיד לאחר מינוי האפוטרופוס ביום 23.2.20 הוצאה הגב' ד' ביום 3.3.20; מהארץ לXXX, לטענת ב"כ היועמ"ש באמצעות המשיב 3 (עמ' 27, ש' 8-9 לפרוטוקול) ללא הסכמת או ידיעת האפוטרופוס.

    

7. לאחר שובה של הגב' ד' לארץ (בשלהי חודש 7/20) מונה מומחה לצורך בחינת כשירותה לחתום על יפוי הכח המתמשך. בחוות דעת מיום 12.8.21 קבע המומחה "בהעדר הערכה השוללת את כשירותה לקבלת החלטות לא ניתן לשלול את כשירותה לביצוע פעולות משפטיות ועלי לקבוע כי היתה כשירה". לאור מסקנה זה התייתרה המחלוקת בין הצדדים בנושא כשרותה של גב' ד' לחתום על ייפוי הכח המתמשך.

    

8. המחלוקת שנותרה בין הצדדים נוגעת אפוא לשאלה האם יש להפעיל את יפוי הכח המתמשך נוכח הפגם שנפל בו והשאלה האם ניתן לרפאו, אם לאו.

   המבקש והמדינה סבורים שלא ניתן לרפא את הפגם ועל כן יפוי הכח אינו תקף ויש למנות אפוטרופוס לכל ענייניה של הגב' ד'. כן מסכימים הם שגם אם יקבע שניתן לרפא את הפגם אזי טובת הגב' ד' שלא להפעיל את ייפוי הכח אלא למנות אפוטרופוס על כל ענייניה. לעומתם סבורים המשיבים 3-4 שניתן לרפא את הפגם ולהפעיל את ייפוי הכח המתמשך.

    

9. לאחר עיון בכלל טענות הצדדים והחומר שהונח לפני מצאתי שאין הכרח להכריע בשאלה אם ניתן לרפא את הפגם שנפל ביפוי הכח אם לאו, מאחר ששוכנעתי שטובתה של הגב' ד' ממילא מחייבת שלא להפעיל את יפוי הכח המתמשך.

    

10. הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות מורות שככלל יש להעדיף את הוראות יפוי הכח המתמשך משמהוות הן מנגנון הסכמי המבוסס על יחסי אמון. ואולם סעיף 32כט(א)(3) לחוק מקנה לבית המשפט סמכות במקרים המתאימים לבטל יפוי כח מתמשך, או מינוי לפיו, כאשר נוכח "כי לשם שמירת ענייניו של הממנה אין די ביפוי הכוח ויש למנות לו אפוטרופוס שידאג לעניניו, כולם או חלקם".

     

11. השיקול הבלעדי המנחה את בית המשפט בהכרעה במחלוקת שבין הצדדים הוא טובתה של הגב' ד'. במקרים כגון דא על בית המשפט לשקול כל מקרה על פי נסיבותיו ולהכריע ביחס לטובת האדם הספציפי אשר בעניינו הוא דן ולבחון מהי טובתו הקונקרטית. לצורך בחינת טובתו של האדם שעניינו נדון ואחר טובתו אנו תרים יש לפנות לנתונים המקצועיים אשר מסייעים לבית המשפט לצקת תוכן במושג טובתו. תסקיר עו"ס לסדרי דין כמוהו כחוות דעת מומחה [בע"מ 5072/10 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 26.10.10) סעיף 17 לחוות דעתו של כבוד השופט גרוניס (כתוארו אז)].

     

    משהוגשה לבית המשפט חוות דעת מומחה שמונה על ידו, ובהעדר טעמים בעלי משקל ממשי המצדיקים סטייה מאותה המלצה, יטה בית המשפט לאמץ את המלצת המומחה [בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית (2006), לא כל שכן כאשר מדובר בתסקיר מנומק [בע"מ 4259/06 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (2006).  אם מבקש בית המשפט לסטות מהמלצות המומחה עליו לנמק ולהסביר מדוע מצא לנכון לעשות כן [רע"א 4575/00 פלוני נ' אלמוני, פ"ד נה (2) 321, 332].

     

12. בתסקיר מיום 26.10.20 ובתסקיר המשלים מיום 31.1.22 המליצה העו"ס על מינוי אפוטרופוס חיצוני על כל ענייניה של הגב' ד'. בתסקיר הראשון פירטה העו"ס שההיכרות עם הגב' ד' החלה בעקבות פניות של המבקש לרווחה בטענה שהמשיב 3 שולט בכספיה של הגב' ד', מנצל אותה כלכלית באופן הפוגע בה, מחתים אותה על מסמכים שונים ומונע מבני משפחה אחרים לבקר אותה. פורט באריכות בתסקיר שמפגש עם הגב' ד' התאפשר אך לאחר שובה ארצה מXXX וכי בביקור בית שנערך עמה ביום 7.9.20 אמרה הגב' ד' שהמשיב 3 "הוא הבוס", שלא רצתה לטוס לXXX, שהמשיב 3 לקח את כל רכושה, שהיא חוששת מפניו וחתמה מתוך חשש על מסמכים שונים (עמ' 5 לתסקיר מיום 26.10.20). כן פירטה העו"ס שבין הילדים סכסוך ממושך וחוסר אמון והמליצה למנות גוף חיצוני כאפוטרופוס על כל ענייניה, בין היתר בשל החשש לניצול כלכלי.

    בתסקיר המשלים מיום 31.1.22 פירטה העו"ס: "כאמור, לאור הסכסוך המתמשך רב העוצמה בין ילדיה של גב' ד' לא ניתן להגיע להסכמה בין ילדיה על גורם אחד שיטפל בענייניה. אמנם גב' ד' חתמה בפברואר 2019 על ייפוי כח מתמשך המסמיך את בנה א' לנהל את ענייניה אך להתרשמותי לא בטוח שא' מתאים להיות מיופה כח על ענייניה של אימו, במיוחד לאור טענות המופנות כלפיו על ידי אחיו מ' ואחותו ט' הטוענים שהוא עשה בעבר ועלול לעשות בעתיד שימוש לא ראוי בכספי אמם. מכיוון שמדובר בסכומים של מיליוני שקלים, אני סבורה שבמקרה זה לא יהיה מתאים להפעיל את ייפוי הכח.

    יתרה מזאת, אנו רואים לנגד עיננו את טובתה של גב' ד' בת ה- XX, שאינה מסוגלת להביע את רצונותיה, אך נראה שבוודאי היא הייתה רוצה לראות את ארבעת ילדיה סביבה מבקרים ודואגים לה, אבל במידה ויופעל יפוי הכח המתמשך לטובת בן אחד הדבר עלול לגרום להעצמת הסכסוך ולהביא להרחקת חלק מילדיה ממנה.

    על כן גם אם יוחלט שניתן מבחינה משפטית לכבד את ייפוי הכוח המתמשך, אני סבורה שיפוי הכוח לא ישרת כיום את טובתה של הגב' ד', ועל כן לצורך שמירת ענייניה של גב' ד' ולשם המשך קשר עם כל ילדיה, להתרשמותי יש צורך להותיר על כנו את המינוי של אפוטרופוס חיצוני לניהול כלל עניינה באופן ניטרלי, ראוי ומיטיב עבורה".

     

13. העו"ס מצאה שטובתה של הגב' ד' שלא להפעיל את ייפוי הכח בו מינתה הגב' ד' את המשיב 3 כמיופה כח, אלא למנות את המשיב 5 כאפוטרופוס חיצוני על כל ענייניה. לאחר העיון בתסקיר המקיף ובתסקיר המשלים, וההתרשמות הישירה מתשובותיה של העו"ס לשאלות בדיון, סבורתני כי לא רק שלא הוצגו "טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי" המצדיקים לסטות מההמלצות (וזוהי אמת המידה המשפטית), אלא שגם מדובר בהמלצות ראויות ומסתברות בנסיבות.

     

14. כפי שפירטה העו"ס בתסקיר, בין ילדיה של הגב' ד' מתנהל מאבק עיקש. למרבה הצער לא אך שהם אינם משכילים להותיר את אמם מחוץ למאבק ביניהם אלא שהם מנהלים אותו על גבה. כמפורט לעיל, לאחר שמונה לגב' ד' אפוטרופוס על כל ענייניה (ועת אין חולק שכבר לא הייתה מסוגלת לדאוג לענייניה), בגילה המתקדם, ובעת תקופת התפרצות מגפת הקורונה בעולם הוציא המשיב 3 את הגב' ד' מהארץ לXXX ללא ידיעה והסכמה של האפוטרופוס, וללא עדכון המבקש או בית המשפט על כך ועל מקום המצאה. המשיב 3 גם לא מילא אחר החלטות בית המשפט (ראו למשל החלטה מיום 22.4.20) והמבקש והבת ט' הם שדאגו להשבתה ארצה בשלהי חודש 7/20. בדיעבד הסתבר שהגב' ד' חלתה בXXX ואושפזה (עמ' 1 שורות 18-19 לפרוטוקול מיום 16.11.20 במסגרת תמ"ש 47628-06-20). באותו דיון טענו המשיבים 3-4 מפי בא כוחם "המרכז עזב את החסויה ולא טיפל בה ולכן לא הייתה ברירה ולקחנו את החסויה ל- 3 שבועות לXXX. היא הייתה בסכנת מוות" (עמ' 3 שורות 9-10 לפרוטוקול). על אף האמור (לא הייתה ברירה ולכן "לקחנו" אותה לXXX), כנשאל על כך המשיב 3 על ידי בית המשפט ניסה הוא לצייר תמונה שמדובר הייתה בהחלטה עצמאית של הגב' ד' שהתקבלה "מראש" והיא טסה בגפה (עמ' 26 שורה 31 – עמ' 27 שורה 6 לפרוטוקול מיום 3.5.22). לאחר שהביע ב"כ היועמ"ש את עמדתו ביקש לתקן בא כוחם את הדברים וחזר על העמדה שהוצאתה מהארץ נועדה "להצילה" (שם, שורות 11-12). המשיב 3 לא הוכיח שאכן הייתה סיבה בעטיה נדרש להציל את הגב' ד', ולא נתן כל הסבר מדוע עשה כן בהיחבא, ללא קבלת אישור מהאפוטרופוס או מבית המשפט ואף מבלי ליידע על כך ועל מקום המצאה. גרסתו האמורה שלא הוכחה אף אינה עומדת עם הגרסה שמסר לעו"ס בסמוך לאחר שובה של הגב' ד' ארצה אז הסביר "שלקח אותה (לXXX – א.ב.ד) משום שהיה צריך לסדר את הפנסיה של בן זוגה ז"ל" (תסקיר מיום 27.10.20, עמ' 3). המשיב 3 לא הראה אפוא שהוצאת הגב' ד' מהארץ לאחר שמונה לה אפוטרופוס ללא היתר, בהיחבא, תוך העמדתה בסיכון נעשתה מתוך ראיית צרכיה וטובתה.

    המעט שניתן לומר בקשר לכך הוא שהתנהלות זו מעלה ספק (גדול) אם הפעלת ייפוי הכח ומינוי המבקש 3 כמיופה עולה בקנה אחד עם טובתה של הגב' ד'.

     

15. המאבק בין הילדים פוגע גם בשהות של הגב' ד' עם ילדיה. לצדדים טענות הדדיות למניעת מפגשים עמה והדרתה. כפי שפורט בתסקיר טובתה היא בקשר רצוף ומשמעותי עם כל ילדיה ונכדיה. מסתבר בעיני שהפעלת ייפוי הכח המתמשך ומינוי המשיב 3 כממונה עשויה להנציח את המאבקים בנוגע לשהות עמה ובכך בעליל לפגוע בטובתה.

     

16. כפי שפירטה העו"ס בתסקיר הסכסוך בין ילדיה של הגב ד' כולל מחלוקות הנוגעות לזכויותיה ולרכושה. בתסקיר מיום 27.10.20 העלתה העו"ס את החשש שהגב' ד' נתונה "לניצול כלכלי".

    כנגד המשיב 3 מועלות טענות בקשר לפגיעה ברכושה ובזכויותיה של הגב' ד', החתמתה על מסמכים וייפוי כח המוציאים ממנה רכוש וכן החתמת האב המנוח על צוואה והעברת זכויוית בדירות לילדיהם של המשיבים 3-4. הליכים משפטיים הוגשו על ידי המשיב 3 כנגד האפוטרופוס בקשר עם שימוש בדירה שלגב' ד' מחצית מהזכויות בה (ת.א. XXXX; תמ"ש XXX). הליכים אלו הביאו את האפטרופוס לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בנוגע לשימוש הגב' ד' בדירה (א"פ XXX).

    כן הוגשה בקשה למתן הוראות לבירור היקף זכויותיה ורכושה בארץ ובXXX (א"פ XXXX). ראו תגובת ב"כ היועמ"ש מיום 12.1.22 באותו הליך בה נאמר שיש גם לבחון העברות נכסים לקרובי משפחה, והועלו טענות בקשר לזיוף צוואת האב המנוח. מבלי להביע כל עמדה לגופן של הטענות האמורות, די בחשש שהן מקימות וניגוד העניינים המובנה כדי לקבוע שטובתה של הגב' ד' אינה בהפעלת יפוי הכח ומינוי המשיב 3 כממונה. בהקשר זה יש לזכור שאין פיקוח אפקטיבי על ממונה על יפוי כח (ואין די בהצעת ב"כ המשיב 4 בדיון להגשת דוחות חודשים לב"כ היועמ"ש).

     

17. ערה אני לכך שבתסקיר פורט שהגב' ד' ציינה שהיא סומכת על המשיב 3 חרף הימצאותה בדמנציה קשה. ואולם, בתסקיר הראשון צוין גם שהיא חוששת מפניו ועל כן חתמה על מסמכים לבקשתו. נוכח מצבה הקוגנטיבי לא ניתן לקבוע ממצאים (לכאן או לכאן) רק על סמך אמירותיה אלו. המלצת העו"ס שלא להפעיל את ייפוי הכח משום שהוא עלול לפגוע בטובתה של הגב' ד' מקובלת עלי משום שהיא ניתה על סמך מכלול שיקולים מקצועיים בלבד, מתוך ראיית טובת הגב' ד' ולאחר בחינה של מצב הדברים והיכרות עם המשפחה.

     

18. אשר על כן, סבורתני שבנסיבות הענין לא ניתן להורות על הגבלת יפוי הכח, קביעת תנאים בו, מינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה הכח או בכל דרך אחרת מלבד ביטולו [סעיף 32כט(ג) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות] וכי לשם שמירת ענייניה של הגב' ד' יש להורות על מינוי אפוטרופוס קבוע על כלל עניניה.

     

19. אשר לזהות האפוטרופוס. לעניין זהות האדם שיש למנות כאפוטרופוס נקודת המוצא של בית המשפט היא שעל פי רוב טובת האדם שממנים לו אפוטרופוס שימונה אדם קרוב אליו ולא אדם או גוף הזרים לו, ושהם אנונימיים לגביו [ע"א 1233/94 דר' דבורה כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, (פורסם בנבו)]. למרבה הצער בענייננו עצמת הסכסוך בין ילדיה של הגב' ד' והטענות החמורות בקשר עם ההתנהלות הכלכלית בזכויותיה וברכושה אינה מאפשרת מינוי מי מהם יחד או לחוד כאפוטרופוס. גם המבקש, שלכתחילה עתר למנותו כאפוטרופוס, מסכים בנסיבות העניין, ועל יסוד המלצת העו"ס הנתמכת בעמדת המדינה, למנות גורם חיצוני.

     

20. המשיב 4 טען בסיכומיו כנגד התנהלות המשיב 5 בניהול עניניה של הגב' ד', משאינו משלם את חשבונותיה של הגב' ד' במועד (כגון שכר המטפלת הזרה) תוך סיכון הגב' ד' בנקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגדה.

    המשיב 5 מכהן בתפקידו כאפוטרופוס מאז 23.2.20. בחקירתה ציינה העו"ס שיש לה הכרות זה מכבר עם פעילותו של המשיב 5 (גם עם מטופלים אחרים), וכי המשיב 5 מטפל כדבעי באנשים שעל עניניהם הוא מתמנה. כן ציינה שמנסיונה המקצועי, נציגי המשיב 5 זמינים ומתייצבים לפגישות "ומשתדלים לתת שירות הכי טוב שאפשר" (עמ' 23 לפרוטוקול).

    במענה לטענת ב"כ המשיב 4 לפיה נתקבל מכתב התראה מאת המוסד לביטוח לאומי על כך שלא שולמו תשלומים בשם הגב' ד', השיבה העו"ס שתוכן הפניה פתיר מאחר וברשותה של הגב' ד' כספים רבים ויש להסב את תשומת לבו של המשיב 5 למכתבים אלו (עמ' 25, ש' 14-15 לפרוטוקול). כן הדגישה בחקירתה כי "גם אם המרכז הישראלי עושה טעות, נגיד שלא שילם בזמן, אלו דברים נקודתים ואפשר לפתור אותם. הם גוף שלוקח את הטפול והוא ניטראלי והם להם נסיון ולנו יש נסיון בעבודה איתם, הנסיון טוב. אלו דברים שאין בעיה לטפל, אפשר לקבוע פגישה ולסדר את הדברים האלה" (כך במקור – א.ב.ד; עמ' 26, ש' 2-4 לפרוטוקול). ב"כ היועמ"ש בסיכומיו אף הוסיף שמדובר "בדברים שניתן לפתור ואני בטוחה שהעו"ס תשמח לסייע ולתווך בין בני המשפחה לבין המרכז הישראלי" (עמ' 29, ש' 10-11 לפרוטוקול).

     

21. לאור האמור, אין אלא למנות לגב' ד' גוף חיצוני כאפוטרופוס. לא מצאתי הצדקה להחליף את מינוי המשיב 5 לגוף חיצוני אחר. יתרה מכך, דווקא קיים טעם רב בהותרת מינוי המשיב 5. מינוי המשיב 5 כאפוטרופוס נמשך כאמור מאז 23.2.20. המשיב 5 מעורה בעניניה של הגב' ד' ואף ניהל מספר הליכים בקשר עם זכויותיה ורכושה. לצד האמור, מובן שככל שיש בכך צורך לטובתה של הגב' ד', על הצדדים לפנות למשיב 5 וליידע אותו בדבר הצורך בטיפול בעניניה השונים ולהציג בפניו את המסמכים הרלוונטים. מוצע שהעו"ס תסייע בהקדם בתיאום פגישה בין הילדים לבין האפוטרופוס לצורך ליבון כלל הסוגיות העומדות על הפרק שטרם טופלו כנטען ע"י המשיב 4.

     

22. אשר על כן, הריני מורה על ביטול יפוי הכח המתמשך מיום 14.2.19 ועל מינוי המשיב 5 כאפוטרופוס של קבע על כל עניניה של הגב' ד'.

     

    לאור התוצאה יישאו המשיבים 3-4 בהוצאות המבקש בסך של 7,500 ₪.

     

    המזכירות מתבקשת להפיק נוסח צו מינוי לחתימה.

     

     

    ניתן היום, י"א סיוון תשפ"ב, 10 יוני 2022, בהעדר הצדדים.