פס"ד בבקשת אם למנותה כאפוט' לענייני רכוש של בנה

מאז פתיחת ההליך בשנת 2017, נדרש בית המשפט פעם נוספת לשאלת זהות האפוטרופוס לענייניו הרכושיים של אדם שמונה לו אפוטרופוס (להלן – "דרור"). [שמו של האדם שונה לצורך הפרסום]

רקע

1. על מצבו הרפואי ונסיבותיו המורכבות של דרור עמד בית המשפט בהרחבה בהחלטותיו הקודמות. בתמצית ישוב בית המשפט ויציין כי מסלול חייו של דרור נקטע באחת עת עבר תאונה קשה במסגרת עבודתו, ומאיש צעיר ובריא נותר משותק בארבע גפיים, מרותק לכסא גלגלים וללא יכולת דיבור. כיום מתקשר דרור עם סובביו באמצעות תוכנה ההופכת מצמוץ עיניים לאותיות ולמילים.

    

2. מאז התאונה ולאחר שהות ממושכת בבית חולים ושיקום בבית לוינשטיין, הועבר דרור בין מקומות שהייה שונים, ללא יציבות ותוך החלפת גורמי הטיפול בו. תחילה התגורר עם רעייתו דאז וילדיו; בהמשך הועבר לחלופה מוסדית (בית אבות "בית העמק"); לאחר מכן הוצא על ידי האֵם (המבקשת) והועבר לביתה, ובהמשך (החל מחודש 5/22) הוחזר לחלופה מוסדית בה הוא שוהה עד היום- בית גראבסקי (להלן: "המוסד"). בד בבד עם השינויים המרובים במקום שהייתו של דרור, הוא חווה שינוי משפחתי מהותי בעקבות גירושיו מרעייתו, וכן נדרש לניהול מספר הליכים משפטיים – ההליכים בבית משפט זה, הליך הגירושין בביה"ד הרבני, אליו נכרכו ענייני הקטינים והרכוש, וכן הליך נזיקי בעטיה של התאונה שעבר והנזקים שנגרמו לו.

    

3. במהלך השנים האחרונות ניתנו בסוגיה שבמחלוקת שתי החלטות מנומקות, האחת על ידי המותב הקודם ביום 22.9.2020 (להלן: "ההחלטה הראשונה") והשנייה על ידי ביום 19.10.2022 (להלן: "ההחלטה השנייה"). בשתי ההחלטות שניתנו בפרק זמן של כשנתיים, נדחתה בקשת אמו של דרור, המשמשת כאפוטרופא על ענייניו הרפואיים (להלן: "האם" או "המבקשת"), לשמש גם כאפוטרופא לענייני רכושו, וזאת חרף העובדה שדרור עצמו הביע רצונו המפורש כי בקשת האֵם תתקבל. לפיכך, ומאז שנת 2020 משמש המרכז הישראלי לאפוטרופסות- הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופוס זמני על ענייניו הרכושיים של דרור (להלן: "העמותה" או "האפוטרופוס לרכוש").

    

4. בהחלטה הראשונה עמד המותב הקודם על נחישותה של האֵם ומסירותה כלפי דרור ומוכנותה לפעול למען מימוש רצונותיו ועל כן מצא לנכון למנותה כאפוטרופא על ענייניו הרפואיים. מנגד, עמד ביהמ"ש על הקושי שבהיענות לבקשת האֵם למנותה כאפוטרופא גם על ענייני הרכוש בציינו כי "בית המשפט סבור שבמישור זה, יתרונותיה של האֵם מהווים חיסרון. נחישותה נדרשת להתיישב עם האמצעים, בשים לב שהאמצעים מוגבלים ומיועדים בין היתר גם למזונות הקטינים. כפי שדווחה העו"ס לס"ד, נחישות האֵם צומחת לא אחת על בסיס רעוע שלא ברורה ההתכנות הכלכלית שלה...". עוד עמד ביהמ"ש על כך שההליך הרכושי בין דרור לבין גרושתו בביה"ד הרבני עודנו מתנהל ואין מקום להעמיד את האֵם בניגוד עניינים "ולהפקיד אותה על עניינים הנוגעים באופן ישיר לסכסוך עם האישה". לפיכך קבע ביהמ"ש בהחלטה הנ"ל כי נחה דעתו "שטובתו של דרור שענייניו הכספיים ינוהלו על ידי מי שאינם מונעים ממניע כלשהו למעט שמירה על זכויותיו של דרור, על מאזן חיובי ועל מסגרת כלכלית חסונה. בית המשפט סבור שראוי להפקיד על ענייניו הכלכליים של דרור, גורם ניטרלי עצמאי שכפוף להוראות בית המשפט ורואה רק את טובתו של דרור בניהול ענייניו הכספיים".

    

5. בהחלטתי השנייה עמדתי תחילה על הגדרת גדר המחלוקת. נקבע, כי הגם שדרור כשיר קוגניטיבית כעולה מחוות דעת המומחה פרופ' פנינג שהוגשו לתיק (ביום 25.7.19 וביום 20.7.20), כל הצדדים לרבות דרור ואמו תמימי דעים כי נוכח מצבו הפיזי והיותו סיעודי באופן מלא, דרור זקוק לאפוטרופוס גם בענייני רכושו מאחר ואינו מסוגל לדאוג לענייניו אלו. משכך, הסוגיה היחידה שבמחלוקת נוגעת לזהות האפוטרופוס ולשאלה האם יש לקבל את בקשתה המחודשת של האֵם, העולה בקנה אחד עם רצונו של דרור ולמנותה כאפוטרופא לענייניו הרכושיים של דרור, תחת מינוי העמותה.

    

6. עוד בהחלטה הנ"ל עמדתי על כך שבקשת האֵם הוגשה בשעתו בעיקר על רקע רצונה להוביל מהלך של הוצאתו של דרור מחלופה מוסדית ותחת זאת להחזירו למגורים בקהילה תוך בניית מעטפת מתאימה. בנסיבות אלו קבעתי, בין היתר, כי נוכח משמעויותיו והשלכותיו של מהלך מעין זה, קיימת חובה לבחון בעין מקצועית ונטראלית את ההתכנות הכלכלית של אפשרות זו, בצייני כך:

    

   "משעל הפרק החלטה גורלית מסוג זה, לא שוכנעתי כי בשלה העת להעביר את ההכרעה בנדון לידי האֵם וזאת ממספר טעמים מצטברים, שיפורטו להלן.

    

   26. ראשית, התנהלותה של האֵם לאורך ההליכים הוכיחה, כי בד בבד עם מסירותה והתמסרותה הטוטאליות והראויות להערכה לטיפול בדרור, היא פעלה לאורך ההליכים לעיתים באופן שאינו שקול ומושכל, בניגוד להוראות ביהמ"ש ולהנחיות הצוות הרפואי, דבר שהיה עלול להוביל לפגיעה בדרור, יותר מאשר לרווחתו. על רקע אירועי העבר ובשים לב להשלכות ארוכות הטווח של קבלת החלטה בדבר מעבר למגורים מחוץ למוסד שיקומי, אין מקום בשלב זה ליתן בידי האֵם את הסמכות להכריע בשאלה מורכבת זו שהנה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות להווה ולעתיד.

    

   27. שנית, לא שוכנעתי כי העמותה התרשלה בתפקידה כנטען על ידי האֵם. ככל והתקבולים שהועברו לאֵם לא היו מספיקים, ניתן היה לעתור בבקשות נוספות להגדלת התקציב, בצירוף אסמכתאות ולהגשת ערעור במידת הצורך ואף להחשת מתן החלטות וזירוז העמותה בנדון. עם זאת, אציין כבר עתה כי יש ליתן הוראות בדבר שקיפות מידע ביחס להתנהלות בכספיו של דרור באופן תכוף, למניעת תחושת חוסר שביעות רצון וחשדנות מצד דרור ואמו והוראה בנדון תינתן בהמשך הדברים. שוכנעתי עוד כי העמותה מילאה תפקידה כנדרש ופעלה לטובת דרור והיא המתאימה בשלב זה להמשך ניהול ענייניו הרכושיים, בהתאם להנחיות שיפורט על ידי בהמשך.

    

   28. שלישית, במעמד הדיון עלו ספקות באשר לאיתנותה הכלכלית של האֵם, לעובדה שהיא מתקיימת מקצבת המוסד לביטוח לאומי בלבד, ונמצאת בהליך פרידה מבן זוגה, על השלכותיו הכלכליות. אף לא הומצא פירוט עו"ש לתקופה מינימאלית לתמיכה בטענותיה הנוגדות של האֵם. בנוסף עלה כי האֵם התמודדה עד לעת האחרונה עם עניינים רפואיים לא פשוטים. אף מעמדת האפ' לדין עלתה ההתרשמות כי האֵם תשושה מהטיפול המורכב בדרור. סבורני, כי גם בנסיבות אלו יש כדי לתמוך בהחלטה להותיר לעת הזו את המינוי בכל הנוגע לנושאים הרכושיים, בידי עמותה חיצונית ואובייקטיבית, אשר אינה נתונה לאינטרסים, קשיים ואילוצים אחרים.

    

   29. רביעית, שבריריותו של דרור הנובעת ממצבו הרפואי המורכב והשפעתה הגדולה של אמו עליו, דווקא עקב קרבתה הרבה ומסירותה הראויה להערכה, כשברקע התנהלותה הבעייתית של האֵם לאורך ההליכים וקשייה הנטענים כיום, מחייבים כולם כי הכרעה כה משמעותית הנוגעת לאופן בו יתנהל דרור בשארית חייו, הכרוכה כאמור גם בבחינת כלכלית מעמיקה, תעשה באופן אובייקטיבי, מקצועי, ניטרלי ומעמיק, תוך שקילת כלל האפשרויות והשלכותיהן ומניעת קבלת החלטות העלולות לפגוע בדרור, ועל כן אין להשאירה לעת הזו בידי האֵם".

    

7. לפיכך, בסיפת ההחלטה הארכתי את מינויה הזמני של העמותה ב- 12 חודשים וכן נתתי הוראות מפורטות בדבר עריכת בחינה מעמיקה והגשת חוות דעת מפורטת בנוגע להתכנות הכלכלית להעברתו של דרור למגורים בקהילה, כפי רצונו.

    

   חוות הדעת הכלכלית מטעם העמותה

    

8. ביום 5.2.23 הוגשה חוות דעת מפורטת מטעם העמותה במסגרתה פורטו הכנסותיו השוטפות של דרור, העתודות הכספיות העומדות לרשותו נכון למועד הגשת חוות הדעת, עדכון ביחס להליכים המשפטיים המתנהלים בעניינו והוצאותיו השוטפות החודשיות. כמו כן צורפה טבלה המפרטת את העלויות הכרוכות בהעברתו של דרור למגורים בקהילה, תוך השוואה לתוכנית החלופית שהציעה האֵם.

    

9. עיון בחוות הדעת המפורטת מלמד כי לשיטת העמותה, עלות חודשית של מגורים בקהילה עולה באופן משמעותי על הכנסתו השוטפת של דרור (לכל הפחות 63,000 ₪ בחודש). עוד עלה, כי הפער בין הצעת האֵם לבין הממצאים שעלו מבדיקת העמותה הנו לכל הפחות כ- 25,800 ₪ בחודש. בנסיבות אלו, בשלב זה העתודות הכלכליות העומדות לרשות דרור יאפשרו הוצאתו למגורים בקהילה לפרק זמן מוגבל של כ- 7-8 חודשים בלבד והדבר יחייב השבתו בתום פרק זמן זה לחלופה מוסדית. צוין, כי בירור התביעה הנזיקית צפוי להוביל לשיפור ניכר במצבו הפיננסי של דרור באופן שיאפשר לממש את רצונו ולהשיבו למגורים בקהילה תוך בניית מעטפת סיעודית וטיפולית נדרשת. עוד צוין, כי ניתן לייצר תכנית כלכלית זולה משמעותית, אך כזו שתחייב הפחתה בטיפול הסיעודי וצמצום השירותים להם נזקק דרור, דבר שספק אם עולה בקנה אחד עם טובתו.

    

    

    

    

   עמדותיהם הכתובות של הצדדים

    

10. המבקשת - טענה כי היא היחידה שנמצאת בקשר מתמיד עם דרור. היא הלינה על כך שקיים קושי ועיכוב במענה מטעם העמותה לבקשות ולדרישות השונות וכן הביעה מורת רוח מהייצוג בהליך המשפטי המתנהל בביה"ד הרבני. עוד הלינה על ההוצאות המוצאות על ידי העמותה, לרבות לטובת העמותה ולמשרד עו"ד המייצג אותה. היא ציינה כדוגמא לביקורת על התנהלות העמותה כי שולם סכום של כ- 17,000 ₪ למטפלת מתוך כספיו של דרור בעבור שעות עבודה מצומצמות ושלא לצורך, לטענתה. עוד ציינה כי במסגרת ההליך הרכושי בביה"ד פורק השיתוף בבית והתמורה חולקה כך שלשיטתה "אין באמת מניעה לשחרר את העמותה מתפקידה וליתן לאמו של המבקש כפי רצונו לטפל בענייניו הרכושיים והכל למען טובתו". נטען כי מדובר באישה משכילה, היודעת היטב להתנהל ולעמוד על זכויות בנה וכי דרור עצמו סומך עליה. היא הדגישה כי הוכח בחוות הדעת מטעם פרופ' פנינג שדרור כשיר לקבל החלטות ולהבין את משמעותן. צוין כי דרור חש מנוצל ונותר ללא מענה. בתגובה נוספת חזרה על טענותיה והדגישה כי בקשתה היא להתמנות כאפוטרופא על ענייניו הרכושיים של דרור והשאלה כעת אינה מקום השהות ומכל מקום לא תכננה "לשלוף את דרור מהמוסד בו שוהה ללא תוכנית מתאימה ואפשרית מבחינה כלכלית". היא עמדה על כך שאף אחד מהגורמים השונים לא מגיע לבקר את דרור והוא נותר ללא מענה באשר לצרכיו המשתנים. צורף מסרון מטעם דרור במסגרתו הביע רצונו כי אמו תתמנה כאפוטרופא גם על רכושו בציינו כי קשה לו ההתנהלות מול העמותה והוא סומך על אמו שתמלא התפקיד במסירות.

     

11. האפוט' לדין עמד על הפער בין עלות החלופה לכאורה שהציעה האֵם לבין זו שפורטה בחוות דעת העמותה ועל כך שהאֵם לא התייחסה באופן ענייני לפער האמור ו"תולה את כל יהבה במינויה חלף האפוטרופא על ענייניו הרכושיים של דרור". כמו כן נטען כי האֵם, בכובעה כאפוטרופא על ענייניו הרפואיים של דרור, לא מצליחה לשמור על יחסי עבודה תקינים מול גורמי הטיפול, המשפטיים והסוציאלים וחמור מכך, היא מתסיסה את דרור כנגדם. בנוסף, "דעתה השלילית של המבקשת ביחס לגרושתו של דרור והעיסוק הטורדני בענייניה פוגע בקשר של דרור עם ילדיו". על כן הטיל האפוטרופוס לדין ספק ביכולתה של האֵם לראות את טובתו של דרור וצרכיו. עם זאת עמד האפוטרופוס לדין על הצורך לעדכן את דרור באופן תדיר על ההליך בביה"ד הרבני והאפשרויות העומדות לו לצורך קידום ההליך.

     

12. ב"כ היועמ"ש עמד על כך שאין מניעה לשתף ולמסור לאֵם מידע בכפוף למגבלות הדין. באשר להוצאתו של דרור למסגרת ביתית נמצא כי בשים לב לאמור בחוות הדעת הכלכלית שהוגשה על ידי העמותה, הרי שבשלב זה אין התכנות לדבר, אך יש לקבל את עמדת ב"כ היועמש- רווחה.

     

13. מעמדת ב"כ היועמ"ש - רווחה עלה, בין היתר, כי מזה מספר שנים מטלטל דרור בין מקומות שהות שונים, בהתאם לרצון קרוביו (גרושתו בעבר ואמו כיום) וספק האם נבחנים באופן מעמיק ועקבי צרכיו. עוד עמד על חוסר ההתכנות בשלב זה למעבר למסגרת ביתית ועל הצורך להותיר את זהות האפוטרופוס הנטראלי על כנו.

     

14. יצוין כי ביום 25.6.23 נערך מפגש בין כלל הגורמים, לרבות דרור ואמו, במסגרתו לא הושגו הבנות.

     

    הדיון מיום 5.12.23

     

15. ביום 5.12.23 התקיים דיון בנוכחות דרור, האפ' לדין, האֵם ובאת כוחה, ב"כ היועמ"ש, ב"כ העמותה ונציגת העמותה.

     

16. בפתח הדיון עדכנה ב"כ העמותה כי לאחרונה הקצינה התנהלותה של האֵם מול צוות המוסד, עד כי הוגשה נגדה תלונה במשטרה ובמסגרת תנאי שחרורה נאסר עליה להגיע למוסד למשך שבועיים. היא הציגה מסמך שנכתב על ידי הגב' [...] מטעם המוסד (סומן על ידי א/1 להלן "הדיווח מהמוסד").

     

17. מהדיווח מהמוסד עולה כי מאז קליטותו של דרור במוסד, התגייס צוות המוסד למענו של דרור והשקיע רבות על מנת ליתן מענה לצרכיו הייחודיים. עם הזמן דרור השתלב יפה במקום. עם זאת, לאורך שהייתו של דרור במוסד לאֵם היו תלונות מרובות נגד הצוות, אותן הביעה בתוקפנות, בצעקות ובאיומים. צוין כי האֵם עומדת על כך שהדברים יבוצעו על פי ראות עיניה, גם אם אין הדבר תואם את בקשותיו של דרור עצמו. עוד נכתב כי "[האֵם] נוטה להציף אותנו בהודעות וטלפונים, לדבר עם רבים מהצוות, ללא הבחנה, להטריד, להשפיל, לזלזל ואף לאיים... היא חסרת רסן ושליטה עצמית". עוד עלה מהמסמך, כי כשמעלים בפני דרור את התנהלותה של אמו, הוא נמנע מלהגיב, או שמגיב בצחוק, מבוכה או הפתעה. "אנו חשים שהוא עצמו מאוים ממנה, רואים במבטו את חוסר האונים שלו כשמאמתים אותו עם התנהגותה של אימו ועם הביטול שלו את עצמו מולה". האֵם "מבטלת את רצונותיו וצרכיו של דרור ונראה שמקבל בכניעה את התנהגותה של אמו, ככל הנראה מאחר וחש שתלוי בה, שהיא נלחמת עבורו ודואגת לו".

     

18. עוד עלה מהדיווח מהמוסד כי האֵם עסוקה מאד בענייניו הכלכליים של דרור. האֵם מגיעה לבקר את דרור בשעות בהן הצוות הניהולי אינו בנמצא ולא יכול לתת מענה לבקשותיה. הצוות הסיעודי חושש מהתנהלותה ותוקפנותה. ביום 11.11.23 התקשרה האֵם למרפאת המוסד וקיללה את האחות בקללות גסות. השיחה הוקלטה. בעקבות זאת הוגשה תלונה כנגדה. כך גם ביום 27.11.23 הגיעה האֵם למוסד והחלה "להשתולל, לצעוק, לקלל, לאיים" ואף תקפה את עורכת המסמך פיזית באופן שחטפה ממנה את הטלפון הנייד בחוזקה. בעקבות זאת הוזמנה משטרה שפינתה אותה מהמוסד. האֵם נחקרה במשטרה ושוחררה בתנאי שתימנע מלהגיע למוסד למשך שבועיים. לסיכום נרשם כי "אני מטפלים בדרור במקצועיות, מסירות ורגישות יתרה. דרור ואמו יודעים זאת. אנו מסוגלים לטפל בדרור ולענות על צרכיו, אך האֵם הורסת לו פעם אחר פעם. דרור לא מסוגל והאֵם לא מאפשרת לו לעשות שינוי, לקבל את מצבו כנכה, מכל המשתמע מכך ולחיות את החיים בשמחה. אנו החלטנו חד משמעית שדרור צריך לעבור ממוסדנו. אנו לא מסוגלים לעבוד איתו בצורה כזו...".

     

19. האפ' לדין טען במעמד הדיון כי נוכח להבין כי טעה בעבר בעמדתו לפיה יש לשקול מינוי האֵם כאפוטרופא על ענייניו של דרור. לדבריו, על רקע התנהלותה של האֵם והדיווח מהמוסד "אני עכשיו מגובש שהטיפול של האֵם בדרור מזיק ופוגע בו. אף מוסד, אף מסגרת או מטפל של דרור לרבות שורה ארוכה של עו"ד, לא היה להם יום אחד של חסד אצלה... כל הזמן טענות שהם לא בסדר. זה היה באגרסיביות וכוחניות וללא ביסוס... המסקנה היא שדרור במקום להתחיל הליך שיקומי נעצר כל הזמן בגלל שהמעורבות של האמא מונעת את זה... אם היה שיתוף פעולה ותקשורת תקינה, ההליכים היו מתקדמים במהירות גבוהה יותר...". עוד טען כי "האמנתי שהאֵם רוצה לדאוג לבן שלה אך אין לה את הכישורים המתאימים לנהל את זה. היא הורסת לדרור כל אפשרות לשיקום... התחושה היא שאו שהוא מפחד ממנה, הוא תלותי בה. היא הגורם המקשר עם העולם החיצון. נבקש לשאול את דרור מדוע העמותה כשלה? הוא יענה כי הכספים שלו מעוקלים, בדיוק כמו שאמא שלו אומרת. מדובר בדברים לא מבוססים לגבי העמותה... דרור רצה לעשות קעקועים, עשה אחד והיא לא אישרה לו את השני והוא לא עשה. אז של מי הרצון של דרור או של האֵם? אני לא רוצה להפריד ביניהם ויש כאן נזק שהופך להיות בלתי הפיך... אני מכיר את דרור במשך 7 שנים. עכשיו דרור כותב לי 'רפי מה עשית בשבילי' אלו המילים של אמא שלו עכשיו".

     

20. האפ' לדין עמד בנוסף על ההליכים המתנהלים בביה"ד הרבני (בעניין זמני שהות, כתובה ורכוש). בהליך הרכושי האשה לא העבירה את מלוא המסמכים ועל כן חוות הדעת מתעכבת. עוד עמד על כך שיש לקדם את היציאה של דרור חזרה לקהילה אך מנגד "אנחנו יודעים שאז האחיזה של האֵם בו תהיה חזקה יותר. כרגע אין היתכנות כלכלית וכן צריך תסקיר עו"ס". לסיכום הבהיר כי "אני לא ממליץ להחליף את האפוט' לענייני רכוש. אני חושב שמעל ומעבר מנסים לתת להם מענה ולרצות את דרור".

     

21. ב"כ היועמ"ש חידדה כי מוקד הדיון הוא בקשת האֵם להתמנות כאפ' לענייני רכושו של דרור וכי "לא נוכל להסכים למינויה של האֵם לאפ' לרכוש. עמדתנו זו מתחדדת נוכח התנהגותה ותפקודה של הגב' שאני לא מפקפקת בכוונות הטובות שלה כאֵם. לאורך כל התקופה גם לפני כב' השופטת מירז ועד היום כולל הדיווח הקשה ביותר מהמסגרת בו שוהה דרור, הפגיעה הקשה בנפשו של דרור. הוא נמצא במקום מורכב – הוא כן מסוגל להביע את רצונו אך נוכח המצב שבו הוא ניזון רק מאימו, עמדתנו היא כי הוא לא יוכל לגבש את רצונו באופן שקול וטבעי. לכן, נמשיך להתנגד למינויה של המבקשת". עוד נטען כי יש לשוב ולבחון ההתכנות הכלכלית לחזרה לקהילה וכי בכל מקרה האֵם אינה הגורם שיוכל לגבש תוכנית סדורה בעניין זה. עוד עמדה על כך שיש ליתן את הדעת לחיכוכים החוזרים ונשים בין האֵם לבין צוות המוסד ולשקול מתן הוראות בעניין זה.

     

22. ב"כ העמותה עמדה על האמור בדיווח המוסד ועל כך שהמוסד מבקש לפלוט את דרור. באשר לתביעה הנזיקית מסרה כי קדם משפט ראשון קבוע לחודש 4/24 וכי ההליך צפוי להימשך מספר שנים. בהליך הרכושי בביה"ד הרבני טרם הושלמה חוו"ד האקטואר עקב עיכוב בהמצאת מסמכים מטעם האישה. כמו כן קיים סכום מתמורת המכר שעוקל על ידי ביה"ד להבטחת הכתובה. היא עמדה על כך שכיום נחסך מדי חודש סכום של כ- 20,000 ₪ בחודש וכי יתרת החסכונות עומדת על כ- 630,000 ₪. עוד עמדה על כך שאין התכנות כלכלית כיום למעבר למגורים בקהילה שכן הדבר יחייב לנגוס בחיסכון ולא יאפשר שהות ממושכת בקהילה. לדבריה, "השאלה היא כלכלית פרופר, מגורים בקהילה ללא פיקוח ותמיכה צריך לשאול אם במקרה זה אם זה נכון...".

     

23. האֵם טענה כי דרור לא מקבל מהעמותה מענה לצרכיו, היא נדרשת לשוב ולבקש פעם אחר פעם והמענה מתקבל באיחור. כמו כן מוצאות הוצאות מיותרות מכספיו של דרור שלא לצורך, דוגמת שכירת מטפלת למס' שעות מצומצם ביום בעלות גבוהה ביותר - "יש חוו"ד הוא יכול להחליט על עצמו מבחינה משפטית. לא ברור מדוע קושרים אותו לעמותה". היא הביעה מורת רוח מהתנהלות עו"ד המייצגים את דרור בתביעה הנזיקית (הגם שהודתה כי היא זו שהחליטה על זהות המייצג) ובביה"ד הרבני, על העדר שקיפות ועל הימשכות ההליכים הנ"ל שפוגעים ברווחתו של דרור, "... אני צריכה לתת תשובות לבן שלי. הוא יושב כל היום וחושב על החיים שלו... זה מה שמעסיק אותו".

     

24. האֵם עמדה עוד על מסירותה כלפי דרור, ההגעה העקבית לבקרו, שהותו בביתה למשך כשנה וחצי בעבר ועל הסבל שנגרם לה כתוצאה מהתנהלות העמותה "אני חליתי מרוב הסבל שהם גרמו לי... אחרי שהבראתי ראיתי שאני לא מסוגלת עם המטפלים והעמותה לא משלמת והיה קשה להשיג אותם, כשהחלטתי להעביר אותו למוסד, עשיתי את ההליך אמרתי להם שהבן שלי לא צריך לסבול אבל אני צריכה להבריא... העבירו אותו למוסד שחשבתי שהוא לא מתאים לו. אמרתי למטפלת שם כיצד לטפל בו. הוא צריך להיות בישיבה, מגולח ומסופר, להאכיל אותו באוכל מרוסק, לתת לו מים... הוא הבן היחיד שלי ונתתי לו את כל החיים... אני רוצה לקחת אחריות על הבן שלי. הוא הרוס לגמרי, נפשית". עוד טענה כי כל הגורמים, עורכי הדין המייצגים, העמותה "כולם רוצים לגזול ממנו, כולם מקבלים שכ"ט מדרור". באשר לדיווח מהמוסד נתנה את גרסתה לאירועים. לדבריה, "כולם אומרים שאין אמא כמוני. זה מקום עם נכים קשים ואין הרבה משפחה כולם מעריכים אותי". לדבריה, דווקא [...] המנהלת תקפה אותה באופן שצלמה אותה ואיימה כי תזמין משטרה וכשביקשה שתפסיק והזיזה את ידה של המנהלת, טענה האחרונה כי היא זו שתקפה אותה. לסיום טענה כי "הדברים שנאמרו כאן, נאמרים שש שנים. אף אחד לא מכיר אותי, אני נלחמת על הבן שלי, שיצא לחופש שיהיה לו בית משלו, עם מטפל. שיהיה חצי יום בהיל"ה כמו שהיה אצלי ויחזור הביתה בהסעה". כן עמדה על מערכת היחסים הקשה עם גרושתו של דרור והנתק מילדיו.

     

25. ב"כ האֵם התייחסה לדיווח המוסד וטענה כי גרסת המבקשת לאירוע הנטען שונה. עוד עמדה על כך שלשיטתה בחינת האפשרות של הוצאתו של דרור למגורים בקהילה אינה קשורה להליך דנן. לדבריה, אין מחלוקת בדבר הצורך במינוי אפוטרופוס לענייני רכושו של דרור, המחלוקת נוגעת לזהותו. היא עמדה על מצבו הקוגניטיבי של דרור שהוכרע בחוות הדעת מטעם ד"ר פנינג וכן מחוות דעת שהוגשה בהליך הנזיקי בחודש 7/23 (הוגשה במסגרת בקשת האם מיום 14.1.24) ועל רצונו העקבי של דרור כי אמו תתמנה כאפוטרופא על רכושו. עוד טענה כי "אנחנו כאן אחרי שנה שלמה שהיחידה שמגיעה כל יום זו אמא שלו ושמה לב לצרכים שלו שלא טוב לו זו אמא שלו... דרור יושב כאן ונחנק... האמא הזו שכל מה שהיא רוצה זה להגן על הבן שלה. מדובר בבן היחיד שלה, דברים לא מתקדמים". היא עמדה על כך שהסיבה שהאם הוציאה את דרור מביתה נבעה אך ורק ממחלתה (ומאז הבריאה) וכי העמותה הערימה קשיים רבים בכל הנוגע להתנהלות הכספית ולתשלום עבור ההוצאות שהיו מנת חלקה בתקופה שהותו של דרור בביתה. היא חלקה על האמור בדיווח מטעם העמותה, בציינה את מעלותיה של האֵם מהיכרותה עימה.

     

    דיון והכרעה

     

26. ההכרעה במקרה זה קשה ומורכבת. דרור חווה תאונה קשה ביותר אשר הותירה בו פגיעה פיזית חמורה, שהפכה אותו לסיעודי ותלוי בסביבתו באופן מוחלט. עם זאת, כעולה מחוות הדעת שהוגשו לתיק, ואשר לא נטען כי אינן תקפות גם כיום, הוא חזר לכשירות קוגניטיבית והוא מסוגל להביע דעתו ולקבל החלטות על חייו.

     

27. עמדתו של דרור הובעה באמצעות האפ' לדין ובאמצעות מסרון שהוגש לביהמ"ש ואין חולק כי הוא חפץ במינויה של אמו כאפוטרופא גם על רכושו. חשוב להדגיש, דווקא בשל העדר יכולתו של דרור לזעוק את זעקתו בפני בית המשפט, קמה חובתו של בית המשפט לנהוג בתיק זה במלוא הזהירות והרגישות, כך שמחד גיסא לא תיפגע זכותו של דרור להישמע, לכיבוד האוטונומיה, הכבוד והרצון הפרטי שלו, ומאידך גיסא, יבחנו כלל הנתונים והאינטרסים, וייקבע משקלם הראוי בהתאם להוראות הדין וההלכה הפסוקה.

     

28. אמו של דרור היא האדם הקרוב לו ביותר. חרף ההיסטוריה המשפחתית המורכבת והעובדה שדרור שהה במסגרת חוץ ביתית בילדותו, למצער ממועד התאונה האֵם התגייסה באופן מוחלט למענו והיא מלווה אותו באופן צמוד מאז פציעתו ועד היום. כבר עתה יודגש כי ביהמ"ש משוכנע שמניעיה של האֵם כנים וכי היא רוצה יותר מכל בטובתו של בנה. אף דרור עצמו חש כי אמו היא היחידה שיכולה לדאוג למילוי צרכיו ורצונותיו.

     

29. עם זאת, התנהלות האֵם לוקה בקשיים ובכשלים רבים, עד כי הן ב"כ היועמ"ש והן האפ' לדין תמימי דעים כי מינויה כאפוטרופא על ענייניו הרכושיים של דרור עלול לגרום לדרור נזק של ממש. הם אף העלו סימני שאלה באשר להמשך מינויה כאפוטרופא על ענייניו הרפואיים.

     

30. עוד יש לזכור, כי נוכח יחסיהם הקרובים של דרור ואמו, מירב המידע המצוי בידי דרור, מקורו באֵם, וכפי שעלה בדיון, מדובר לעיתים במידע חלקי או מוטה ומוטעה ואך סביר להניח כי הדבר משליך על עמדתו של דרור, במיוחד על רקע מצבו הפיזי ותלותו המוחלטת בסביבתו.

     

31. נקודת המוצא היא קיומה של הסכמת כל הצדדים בדבר הצורך במינוי אפוטרופוס לענייניו הרכושיים של דרור, בהינתן כי אין הוא יכול על רקע מצבו הרפואי והיותו סיעודי באופן מלא, לנהלם בעצמו. יצוין בהקשר זה כי "בית המשפט העליון עמד על כך שבהחלטה על מינוי אפוטרופוס למי שאינו פסול דין אין צורך להוכיח פסלות משפטית מבחינה נפשית או שכלית, ודי להוכיח כי החסוי אינו יכול לדאוג לענייניו מכל סיבה שהיא" ("אפוטרופסות הלכה" ומעשה, עו"ד משה בן דוד, עמ' 49 וראו גם: אפ' (ת"א) 68383-03-16 א.פ.מ נ' האפ' הזמניות, 13.8.17 בפסקה 53).

     

32. הגם שהמחלוקת בענייננו אינה נוגעת כאמור לעצם הצורך במינוי, הוראות החוק בהקשר זה יכולות ללמדנו על המשקל שביקש לתת המחוקק לרצונו של האדם ולמזעור הפגיעה באוטונומיה שלו, קל וחומר בעת שמדובר באדם כשיר קוגניטיבית, כמפורט בפסיקה שלעיל ולהלן. כך קובע סעיף 33א(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962:

     

    "שיקול דעת בית משפט במינוי אפוטרופוס לבגיר

    33א(א) לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם בגיר לפי סעיף 33(א)(4), אלא אם כן ראה שהתקיימו כל אלה:

    ...

    (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), לא ימנה בית משפט אפוטרופוס לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם, אלא בנסיבות מיוחדות ולאחר שנוכח שאין מי שמוכן ומסוגל לסייע לו לדאוג לענייניו בלא מינוי כאפוטרופוס; מינה בית המשפט אפוטרופוס לאדם כאמור ייתן הוראות באשר לתפקידיו ולסמכויותיו של האפוטרופוס, בשים לב להורות סעיפים קטנים (ה) ו- (ו), ובלבד שלא יוסמך האפוטרופוס לקבל החלטה בשמו של אדם בניגוד לרצונו".

     

33. המחלוקת נוגעת אפוא לסוגיית זהותו של האפוטרופוס.

     

34. טעמיה של האֵם לבקשתה הנם בתמצית אלה - הקושי והסרבול בהתנהלות מול העמותה ובמתן מענה כספי לצרכיו המשתנים של דרור; העדר שקיפות, לרבות בנוגע להליכים המשפטיים ולהתנהלות הכלכלית; הוצאת הוצאות מיותרות באופן הפוגע בעתודות הכספיות של דרור, לרבות שכ"ט לעמותה ולמיצגים בערכות השונות; העדר טיפול משביע רצון בצרכיו של דרור; חוסר שביעות רצון ממיצגיו של דרור בערכות השונות. לשיטתה, היא היחידה שעומדת בקשר עם דרור מדי יום, מבקרת אותו, שומעת את בקשותיו ויכולה לדאוג למתן מענה. לטענתה, יש ביכולתה למלא אחר התפקיד במקצועיות ובמסירות, למען טובתו של בנה, בציינה כי במילא תהא כפופה לפיקוח של האפוטרופוס הכללי.

     

35. דרור הביע כאמור תמיכה ברורה בבקשת האֵם, לרבות במסרון שצורף לתיק. בית המשפט התרשם, גם במעמד הדיון, כי לתחושתו של דרור, אין אדם אחר זולת אמו אשר חש דאגה ואכפתיות כלפיו וכי הוא חש תסכול עמוק מכך שגורמים חיצוניים שאינם ממעגל קרוביו ואשר אינם פוגשים בו באופן תכוף, מנהלים את ענייניו.

     

36. ההתנגדות למינוי האֵם מטעם ב"כ היועמ"ש והאפ' לדין מקורה בהתנהלותה הבעייתית של האֵם לאורך השנים, אשר ביטוי חמור שלה עלה מהדיווח האחרון שהתקבל במעמד הדיון מטעם המוסד בו שוהה דרור, עד כי המוסד בוחן להורות על הפסקת שהייתו של דרור אצלו על רקע התנהלות האֵם. נטען, כי מבלי לפקפק בכנות כוונותיה של האֵם ובמסירותה, בפועל התנהלותה מול הגורמים הסובבים את דרור מסבה לו נזק ממשי ומלמדת על כי אינה יכולה לשמש בתפקיד המבוקש על ידה. בנוסף נטען כי החלופה שהציעה האֵם להוצאתו של דרור למגורים בקהילה, נבחנה על ידי העמותה ונמצא כי היא אינה מבוססת, דבר המלמד על קושי ממשי מצידה של האֵם לנהל באופן מושכל את ענייניו הרכושיים של דרור. לטענת האפ' לדין וב"כ היועמ"ש, לאמור לעיל מתווספת העובדה כי המידע ממנו ניזון דרור מקורו באֵם ומדובר במידע חלקי ומוטעה בחלקו. עוד לטענתם, היותו של דרור תלוי באופן מלא בסביבתו, מחזקת את תחושת התלות שלו באמו ואת אמונתו כי רק היא תאבק למענו. לשיטתם, נוכח התנהלותה של האֵם עד היום, מינוי האֵם כאפוטרופא לרכושו של דרור אינה עולה בקנה אחד עם טובתו ועלולה דווקא לגרום לו נזק.

     

37. המקרה שבפניי מציב דילמה מורכבת. מן העבר האחד ניצב רצונו הברור והעקבי של דרור, אשר נמצא כשיר קוגניטיבית ובעל יכולת לקבל החלטות על חייו. אמו של דרור, האדם הקרוב לו ביותר בשנים האחרונות, מבקשת ליטול על עצמה את תפקיד האפוטרופא גם על רכושו. ברי כי ככל וקיים קרוב משפחה המוכן ויכול ליטול עליו את המשימה, יש להעדיף זאת על פני מינוי גוף חיצוני. יפים לענייננו הדברים שנאמרו בתמ"ש (נצ') 3126-09-14 ש.נ. נ' הקרן לטיפול בחסויים- חיפה ואח' (9.11.15) (להלן: "תמ"ש 3126-09-14", ההדגשה אינה במקור):

     

    " 'טובת החסויה' הינה התכלית החקיקתית של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 וכמצוין בסעיף 35 לחוק:

     

    'בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות העניין כמתאים ביותר לטובת החסוי' 

     

    בהקשר זה יש תדיר ליתן משקל רב לרצון החסויה ולשוות רצונו לנגד עיני בית המשפט בכל החלטה ובכל עת (ראו גם סעיף 36 לחוק ופסיקתי באפ' (טב') 23077-06-10 אלמוני (חסוי) נ' פלמוני, פורסם בנבו מיום 24/10/10).

     

    27.לעניין זהות האדם שיש למנות כאפוטרופוס, ההנחה הבסיסית היא שאדם שהינו קרוב לחסויה ודואג לצרכיה עדיף על גוף זר שאינו מוכר לה ותהיה נאלצת להיות כפופה לו. בתמ"א(חי') 233/95 היועמ"ש נ' פיבי אלמועלם [פורסם בנבו] פסק כב' השופט פיזם כי יש עדיפות לבנותיה של החסויה על פני בני-אדם אחרים.

    ומן המפורסמות הוא, שאם בפני בית המשפט הצעה למנות קרוב משפחה כאפוטרופוס לעומת גוף זר והיכולות שלהם שוות, יש להעדיף בדרך כלל את הקרוב.

     

    28.לכאורה ניתן לומר בענייננו, כי בשעה שהחסויה צלולה בדעתה ומר א.נ. מטפל בה פיזית ותרופתית, וזאת בהסכמתה ומרצונה, הרי שלאור הסיפא של הוראת סעיף 33(א)(4) לחוק אין למעשה מקום או צורך למנות אפוטרופוס לחסויה...".

     

38. מן העבר השני שבים ועולים לאורך השנים כשלים וקשיים משמעותיים אשר לא ניתן להתעלם מהם, בכל הנוגע לטיפולה של האֵם בענייניו של דרור. האירוע המדווח האחרון, אינו מהווה אירוע חד פעמי, אלא הוא מצטרף להתנהלות קודמת, שכבר קיבלה ביקורת נוקבת בהחלטות קודמות:

     

    "התנהלותה של האֵם לאורך ההליכים זכתה לביקורת נוקבת מבית המשפט בהחלטותיו המרובות. הגם שניכר היה כי האֵם התגייסה באופן מעורר הערכה לטיפול בדרור, שהתה לצדו ופעלה למענו, הרי שדיווחי הגורמים המקצועיים במוסדות בהם שהה דרור העלה, כי היא לא נשמעה לכללים ולנהלים ונטתה להאשים את צוותי הטיפול. כך גם לא נשמעה להחלטות וצווים שיפוטיים (כמפורט למשל בהחלטה מפורטת מיום: 3.3.21) ; בינה לבין גרושתו של דרור התגלעו בעבר מחלוקות קשות עד כדי כך שהגרושה עתרה להוצאת צו הגנה כנגד האֵם, לרבות בגין התנהלותה מול נכדיה, ילדיו של דרור (הליך ה"ט 42494-03-21); בתחילת הדרך האכילה האֵם את דרור במזון שלא תאם את צרכיו והיה עלול לסכנו (תסקיר עו"ס מיום: 3.9.19); בהמשך בחרה שלא להשיבו לבית האבות בו שהה על דעת עצמה ובטרם קבלת אישור - מהלך שאושר בדיעבד בלית ברירה עקב העדר אפשרות להשיבו למוסד בעת משבר הקורונה (הודעת אפ' לדין מיום: 12.1.21 ותסקיר עו"ס מיום: 14.1.21); היא אף גילתה מעורבות יתר בהליכים בביה"ד הרבני עת יזמה את פתיחת ההליך והסדרת הייצוג, והמשיכה בכך בניגוד להוראות ברורות שניתנו על ידי כב' ס. הנשיאה מירז, כמפורט גם בהחלטתה המפורטת מיום 22.9.20 (לרבות בפסקה 5, פסקה 51(ד))" (ההחלטה השנייה).

     

39. באשר לאירוע החמור לכאורה שאירע לאחרונה כעולה מדיווח המוסד, יובהר כי אין ביהמ"ש זה מחליף את חקירת המשטרה בנדון וחזקה על משטרת ישראל שתעשה עבודתה נאמנה גם בעניין זה. ביהמ"ש זה אף אינו מתעלם מטענת המבקשת כי גרסתה לאירוע שונה וכי חומרת האירועים פחותה מהנטען בדיווח. עם זאת, כאמור אין מדובר באירוע ראשון וחד פעמי. אירוע זה מתווסף לאירועים חמורים ובעייתיים קודמים, חלקם בעלי אופי ורקע דומה. משאירועים דומים כבר דווחו בעבר ובעת שדרור שהה במוסד אחר, כשהוא מוקף בצוות טיפולי שונה, הדעת נותנת כי הדבר מעיד על התנהלותה הכללית של המבקשת.

     

40. הכשלים והקשיים שנפלו לאורך השנים בהתנהלות המבקשת והחמירו לכאורה בעת האחרונה, מעמידים בספק רב את התאמתה לשמש כאפוטרופא על מי מענייניו של דרור ועל יכולתה לדאוג לטובתו בהיבט הרחב, והדבר עלה גם במסגרת ההחלטות הקודמות. לא בכדי האפ' לדין וב"כ היועמ"ש מתנגדים נחרצות למינויה ומזהירים מפני הנזק שעלול להיגרם לדרור ככל ותאושר בקשתה.

     

41. לכך מצטרפת העובדה שדרור אמנם כשיר קוגניטיבית, אך הוא תלוי באופן מלא בסביבתו. אמו של דרור המגיעה לבקרו באופן תכוף ורציף, היא האדם הקרוב לו ביותר והוא ניזון מהמידע שנמסר לו על ידה. כפי שנטען בדיון, המידע הנ"ל חלקי ומוטה בחלקו ולא משקף את התמונה בכללותה. דוגמא לכך שהאֵם אינה מציגה בהכרח תמונה מבוססת ומדויקת היא החלופה שהציעה להוצאתו של דרור למגורים בקהילה, אשר נמצאה על ידי העמותה וב"כ היועמ"ש כבלתי מבוססת.

     

42. החלופה שהציעה האֵם נטעה או עלולה היתה לטעת תקוות שווא אצל דרור באשר להתכנות חזרתו למגורים בקהילה כבר בשלב זה וכן מורת רוח על התנהלות העמותה, משאינה מממשת עבורו מתווה זה כבר עתה. כך גם בכל הנוגע לחלק מתלונותיה של האֵם נגד העמותה והמידע שנמסר על ידה לדרור בנוגע להליכים המשפטיים. על רקע זאת בית המשפט מתרשם כי רצונו של דרור מבוסס ולו בחלקו על מידע שאינו שלם ולעיתים אינו מבוסס ומוטה.

     

43. על המתח שבין כיבוד הבחירה האוטונומית של האשל"א, וביתר שאת בעת כאשר מדובר באדם צלול וכשיר קוגניטיבית המבטא רצונו באופן ברור, לבין הבחירה הפטרנליסטית במסגרתה ביהמ"ש מבכר את טובתו של האשל"א במובן הרחב, כבר נאמרו הדברים הבאים היפים לענייננו:

     

    "אקט הכרוך בפגיעה חמורה בזכותו של החסוי לחרות, לכבוד, לאוטונומיה ולקניין. פגיעה זו באוטונומיה מחייבת את בית המשפט להימנע מ"הגנת יתר" על החסוי המיועד ולשקול בזהירות האם פגיעה זו הכרחית, והאם היא מידתית. בית המשפט קבע כי 'חוק הכשרות מצוי על קו התפר העדין בין זכותו של אדם לחרות, לכבוד, לאוטונומיה ולקנין, לבין כוחה ואף חובתה של המדינה להבטיח שאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו יקבל הגנה בדמות אפוטרופוס, וזאת הן מתוך דאגה לרווחתו של האדם והן משום האינטרס הציבורי לבל יפול למעמסה כלכלית על החברה. בהפעלת כח זה יש להימנע מדאגת יתר תוך הפגנת פטרנאליזם מגונן שיש בו משום כפיה המצמצמת את חרותו של האדם ופוגעת בכבודו". כגודל הפגיעה שבמינוי, כך יש להראות כי הצורך גדול ומשמעותי וכי בלעדיו תהיה הפגיעה בחסוי גדולה יותר".

     

    מתוך: אפוטרופסות הלכה ומעשה, עו"ד משה בן דוד, עמ' 47 , ע"א 1233/94 פלונית נ' היועמ"ש (17.12.95) שם עמד ביהמ"ש העליון גם על פרשנות חוק הכשרות והאפוטרופסות על רקע חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. וראו גם: רמ"ש (חי') 49897-12-21 ס' א' א' נ' ס' י' (16.2.22).

     

44. יפים לענייננו בשינויים המחויבים על דרך ההיקש וחרף השוני בנסיבות, גם הדברים שנאמרו ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת בתמ"ש 3126-09-14 הנ"ל. באותו מקרה מצא ביהמ"ש לנכון שלא למנות לאשל"א אפוטרופוס לגוף ולהותיר את האחריות בעניין זה לבנה ובכך לכבד את רצונה של האשל"א. מנגד, הוחלט למנות לה אפוטרופוס חיצוני לרכוש, בניגוד לרצונה וזאת בשל התרשמות ביהמ"ש מניגוד עניינים בו מצוי הבן וחרף עמדתה של האשל"א וכשירותה הקוגנטיבית:

     

     

    "ועל רקע זה ובהסתכלות אובייקטיבית אמור בית המשפט לנוע על ציר שיקול הדעת בעניינה של ש.נ. ולבחון האם עליו ליטול לעצמו תפקיד פטרנליסטי במובן זה שתילקח ממנה זכות הבחירה, או שמא עליו לכבד רצונה. בכל אחת מהאפשרויות קיימים נזקים אפשריים ואולי בלתי הפיכים לחסויה: הבחירה הפטרנליסטית עלולה לגרום לנזקים נפשיים ... שכן תלותה בבנה א.נ. היא מוחלטת ומתמשכת והיא לא יכולה לראות עצמה מתקיימת בלעדיו או לא מטופלת על ידו... הבחירה האוטונומית, אף היא תמשיך המשך פגיעה של א.נ. באמו, שליטה מוחלטת בה אך מנגד, העובדה שזהו המוכר והידוע לה וזה גם המבוקש על ידה, מקטינה החשש לפגיעה מיידית בשלומה הנפשי. אם כך שואל עצמו בית המשפט, האם יש למנות עבור החסויה אפוטרופוס חיצוני לגוף ורכוש אם לאו?" (ההדגשות אינן במקור).

     

45. לאחר שעיינתי היטב בעמדותיהם הכתובות של הצדדים, האזנתי בקשר רב לטענותיהם בדיון, כאשר עמדתו של דרור היתה לנגד עיני לאורך כל העת ומשבחנתי את כלל החומר המצוי בתיק לרבות חוות הדעת והתסקירים שהוגשו בשעתו, לאור הוראות החוק, הרציונל שבבסיסו והפסיקה הנוהגת, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להעביר את האחריות לניהול ענייניו הרכושיים של דרור לידי האֵם. אסכם להלן בתמצית את נימוקיי, השלובים אלו באלו.

     

46. הכשלים והקשיים שנפלו בהתנהלותה של האֵם לאורך השנים ובעת האחרונה, ריבוי המחלוקות ואופן ההתבטאות מול צוותי המוסדות בהם שהה דרור, עד כדי אלימות נטענת והגשת תלונה במשטרה, הרחקתה מהמוסד לפרק זמן ושקילת האפשרות לסיים את שהותו של דרור במוסד על רקע התנהלות האֵם. אין מדובר בהתנהלות חד פעמית אלא בדפוס התנהגות, שעלה גם בעבר, ואשר פוגע בטובתו של דרור במובן הצר של ההתנהלות היום יומית מול צוות המוסד וכן בהיבט הרחב יותר של המשך שהייתו במסגרת מותאמת המספקת את צרכיו ומעוררת ספק רב בדבר יכולתה של האם לנהל את ענייניו השונים באופן אחראי.

     

47. התנהלות זה מעמידה בסימן שאלה אף את התאמתה של האֵם לשמש כאפוטרופא על ענייניו הרפואיים של דרור. עם זאת, מתוך כיבוד האוטונומיה והרצון של דרור והנזק העלול להיגרם ככל ויופסק מינויה של האֵם, בהיקש מהפסיקה שלעיל, וכן מתוך הבנת מורכבות המצב וכנות כוונותיה של האֵם, ביהמ"ש לא מוצא לנכון בשלב זה להפסיק המינוי של האֵם כאפוטרופא על ענייניו הרפואיים של דרור. עם זאת, הוראות בנוגע להתנהלות האֵם ינתנו בהמשך הדברים.

     

48. תלותו המוחלטת של דרור בסובביו, הקרבה הרבה בין דרור לאמו, עד כדי כך שהאֵם היא האדם הקרוב לו ביותר והיחידה מבין מעגל קרוביו השוהה עמו באופן תכוף, באופן שדרור נותן בה את אמונו ואין באפשרותו להעריך נכונה את המידע החלקי שהאֵם מספקת לו. להתרשמות בית המשפט, עמדת האֵם ומסקנותיה בחלק מהמקרים אינן מבוססות, מוטות וחלקיות, ואלו מושמעות באוזניו של דרור באופן תכוף. בנסיבות אלו ברי כי רצונו של דרור נשען על תמונה חלקית בלבד המוצגת לו, דבר המשליך על המשקל שיש ליתן לעמדתו.

     

49. החלופה הכלכלית שהציעה האֵם להוצאתו של דרור לקהילה, מהווה דוגמא לפער בין המציאות כהווייתה לבין התרשמותה של האֵם, על בסיסה מגובש רצונו של דרור. אף אם כבקשת ב"כ האֵם, סוגיית המשך שהייתו של דרור במוסד או העברתו למגורים בקהילה, תופרד מהדיון בסוגיית זהות האפוטרופוס, ברי כי לעניין זה השלכה על בחינת כישוריה של האֵם לבצע תפקיד מורכב זה, הכולל בחובו התנהלות תקציבית אחראית תוך שמירת עתודות כספיות למיצוי צרכיו של דרור בהווה ובעתיד.

     

50. לא נעלמה מעיני טענת האֵם כי לא התכוונה "לשלוף" את דרור מהמוסד ללא תוכנית כלכלית מסודרת וכי במילא פעולותיה יפוקחו על ידי האפוטרופוס הכללי. יצוין בהקשר זה, כי בעבר החליטה האֵם להוציא את דרור על דעת עצמה מהמוסד בו שהה, בניגוד לעמדות המקצועיות. ומכל מקום, אילו הקושי בהתנהלות המבקשת היה טמון בפן הכלכלי בלבד, אפשר שהיה מקום שביהמ"ש ילך כברת דרך עם המבקשת ועם רצונו של דרור וישקול בחיוב מינויה הזמני, בפיקוח בית המשפט והאפוטרופוס הכללי ובליווי האפ' לדין. זאת, מתוך כך שמינוי אפוטרופוס אשר נמנה על מעגל קרוביו של האשל"א מושתת על האמון והקרבה שבין קרוב המשפחה והאשל"א ומוביל לתחושת רווחה רגשית אצל האחרון ומטיב עמו, למצער בהיבט זה, כמפורט גם בפסיקה שהובאה לעיל. זאת לעומת גורם חיצוני, מרוחק, שאינו נמנה על מעגל קרובי האשל"א, והנחשד תדיר כי אינו פועל דיו למען האשל"א.

     

51. אלא שכאמור, התנהלות האֵם לא מתמצית בקושי הכרוך בניהול ענייני הרכוש, אלא בהתנהלות בעייתית כוללת, חוזרת ונשנית, עם כלל הגורמים המקיפים את דרור, אשר אינם משביעים את רצונה ואינם עומדים בציפיותיה ותגובותיה לכך משתלחות ותוקפניות. הדבר מביא ל"רעשים" בסביבתו של דרור, פגיעה בטיפול הרציף בו וקושי ממשי של הצוות הסובב אותו. הם אינם מלמדים על התנהלות נורמטיבית ואחראית שעולה בקנה אחד עם טובתו של דרור והדבר מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה.

     

52. לכך יש להוסיף, כפי שפורט בהחלטות קודמות וכן להלן, משעדיין לא הסתיימו ההליכים המשפטיים הנוגעים לרכושו של דרור ומשעה שהעתודות הכספיות של דרור אינן מספיקות למימוש רצונו ליציאה למגורים בקהילה תחת מעטפת מתאימה (דירה מונגשת ומותאמת, מענה סיעודי וטיפולי נדרש), אף לכך יש משקל נגד העתרות לבקשה, נוכח ההתרשמות מהתנהלותה של האֵֵם גם ביחס לבחינת ההתכנות הכלכלית של שינוי משמעותי מעין זה. בנוסף, אין זה סוד כי מערכת היחסים בין האֵם לבין גרושתו של דרור הנה עכורה וכוללת משקעים על רקע חוסר אמון וביקורת הדדית. נראה כי בין היתר על רקע זאת הקשר של דרור עם הקטינים לא מתקיים כמצופה, עניין שוודאי משפיע על רווחתו של דרור ושל ילדיו. ביהמ"ש לא דן בהליך הנוגע לקטינים ויש לכבד את סמכות הערכאה המבררת. עם זאת, תינתן התייחסות לעניין זה בסיפת הדברים, בהיבט של שיקוף המידע ודרכי הפעולה בין דרור לבין מייצגו בהליך.

     

53. באשר לטענות האֵם הנוגעות להתנהלות העמותה, ביהמ"ש לא סבור כי הוכחה רשלנות בהתנהלות העמותה, או כי הוכח שהעמותה אינה פועלת למען טובתו של דרור. נראה כי חלקן של טרוניותיה של האֵם, הנן פועל יוצא של מילוי בקשותיה שלה (דוגמת בחירת זהות המייצג בתביעה הנזיקית). כך גם ביהמ"ש לא התרשם כי האפ' לדין פועל בניגוד לטובתו של דרור. מובן כי לעיתים קיימים חילוקי דעות ביחס לאופן ההתנהלות, קצב הטיפול בבקשות, סוגי ההוצאות וכיו"ב. כמו כן ובאופן טבעי רצונם של האֵם ודרור לא תמיד מתיישב עם ההתכנות הכלכלית ומשך הזמן הנדרש. משכך, לא מצאתי כי מטעם זה יש מקום להורות על החלפת מי מהגורמים הנ"ל. עם זאת, תינתנה להלן הוראותיי שנועדו לקדם טיפול מטיב ושיתוף פעולה בין הצדדים.

     

54. לסיום, ביהמ"ש מוצא לשוב על שהודגש בתחילה. חרף התרשמותו השלילית מהתנהלות האֵם כמפורט לעיל והעובדה שהאֵם נדרשת לשנות דרכיה מתוך הבנת ההשלכות של מעשיה והפגיעה בדרור, ביהמ"ש מאמין בכנות כוונותיה ומתרשם ממסירותה ומחשיבות עמידתה לצד בנה מבחינת תחושתו ורווחתו. לפיכך, בית המשפט לא מוצא לנכון כאמור לבחון במסגרת פסק דין זה אם יש מקום לשקול המשך מינויה כאפוטרופא לענייניו הרפואיים של דרור. עם זאת, מצופה מהאֵם לשנות מדרכיה ולשים את טובתו של דרור במובנו הרחב לנגד עיניה ולהימנע מפגיעה בלתי הולמת בצוות או בגורמים השונים המטפלים בדרור.

     

55. הכרעה זו הנה בגדר פסק דין משעה שביהמ"ש סבור כי בהעדר שינוי נסיבות מהותי, אין מקום לשוב ולשקול את סוגיית זהות האפוטרופוס לרכוש מדי תקופה כפי שנעשה עד כה. אין באמור כדי למנוע אפשרות כי בעתיד יצדיקו הנסיבות את שינוי זהות האפוטרופוס לרכוש, למשל לאחר סיום כלל ההליכים המשפטיים ו/או לאחר חזרתו של דרור למגורים בקהילה על סמך מתווה מבוסס היטב, ובכפוף להגשת תסקיר מפורט ובחינת התנהלות המבקשת והתאמתה, והכל בכפוף לבחינת טובתו של דרור.

     

56. סוף דבר, אני קובעת כי מינוי העמותה כאפוטרופא על ענייניו הרכושיים של דרור יהפוך למינוי קבוע.

     

57. חרף בקשת האֵם שלא לדון במסגרת ההליך דנן בסוגיות שאינן נוגעות לזהות האפוטרופוס לענייני הרכוש, מתוך ראיית טובתו של דרור יינתנו להלן הוראותיי לצדדים:

     

    1. העמותה מחויבת להעביר לדרור מידע מלא בנוגע להתנהלות הכספית (פירוט דפי חשבון, הכנסות, הוצאות ומצב העתודות הכספיות) וזאת אחת לשלושה חודשים בדיווח מפורט, שילווה ככל הניתן בפגישה פרונטלית עם דרור במוסד, בתיאום ושיתוף האפ' לדין.

        

    2. העמותה מחויבת להעביר לדרור מידע מלא בנוגע למצב ההליכים המשפטיים המתנהלים בעניינו. יש ליזום מעת לעת מפגש עם עורכי הדין המייצגים בערכאות השונות, לקבלת עדכון וצפי להתקדמות ההליכים.

        

    3. הגם שאין הדבר מהווה חלק אינהרנטי מההליך שבפניי, ביהמ"ש מוצא מקום מכוח סמכותו הטבועה להורות לעו"ד טל זלץ המייצג את דרור בהליך בביה"ד הרבני להיפגש עם דרור ואמו בהקדם האפשרי ולבחון הדרכים לקידום חיזוק הקשר עם ילדיו, בכל האמצעים העומדים לרשותו משעה שלהתרשמות בית המשפט, חיזוק קשר זה חיוני לרווחת דרור וילדיו גם יחד.

        

    4. העמותה נדרשת לשוב ולבחון מעת לעת את צרכיו של דרור, בקשותיו, ולקיים עמו מפגש אישי לצורך שמיעתו ועדכונו.

        

    5. העמותה תוודא כי לא משולמות הוצאות מיותרות שלא לצורך או בסכומים שהנם מעבר לסביר, זאת על מנת לוודא שמירת כלל העתודות הכספיות למילוי צרכיו החיוניים של דרור ולהערכות לאפשרות של הוצאתו למגורים בקהילה כפי רצונו ובמועד הראשון שהדבר יתאפשר (ומבלי שהדבר יגרום לפגיעה באיתנותו הכספית שתחייב השבתו לאחר זמן קצר למסגרת מוסדית).

        

    6. פניותיה של האֵם בכל הנוגע לציוד ו/או טיפול רפואי הנדרש לדרור, יקבלו מענה מהיר ככל הניתן, תוך בחינת הבקשות והתכנותם ומתן מענה בהתאם. האֵם תפנה בנדון בפירוט דרישותיה בצורה מסודרת ובדרך מקובלת ומכבדת.

        

    7. העמותה נדרשת לבחון אחת לשנה או בהתאם להתקדמות ההליכים המשפטיים, את התכנות המעבר של דרור למגורים בקהילה, לרבות תוך צמצום כמות הטיפולים שאינם הכרחיים, על מנת לפעול לקיום רצונו הברור של דרור, שלא להיוותר בחלופה מוסדית, במועד הראשון שהדבר יתאפשר. במידת הצורך ייפתח הליך אפ' לאישור פעולה.

        

    8. האֵם מחויבת לכבד את הצוות במוסד ואת כללי ההתנהגות במקום ואת כלל גורמי המקצוע המקיפים את דרור ומעניקים לו שירות. על האֵם להימנע מכל אלימות מכל סוג שהוא. השגות ותלונות יוגשו בדרכים המקובלות.

        

       יובהר, כי המשך התנהלות בעייתית מצדה עלול להוביל להגשת בקשה להפסקת מינויה כאפוטרופא לעניינים רפואיים ו/או לסיכול האפשרות למינויה כאפוטרופא גם על ענייני רכוש בעתיד.

        

       בנוסף, על המבקשת להימנע ממסירת מידע חלקי, מוטה או מוטעה לדרור. הדבר פועל לרעתו של דרור ופוגע ברווחתו.

        

    9. מאחר והאֵם שוהה עם דרור באופן תכוף וקיים ביניהם אמון מלא, והיא משמשת לו כצינור להעברת בקשותיו, לפנים משורת הדין אני מורה כי אף האֵם תשותף במידע ובעדכון כמפורט בסעיפים א' – ב', כל זאת בכפוף לכך שלא ידווחו אירועים חריגים מצדה כנגד הגורמים השונים המטפלים בדרור, לרבות ביטויי אלימות.

        

       הערה לסיום

        

       היום, ובטרם חתימת פסק הדין, הגישה האֵם בקשה נוספת (בעצמה, חרף היותה מיוצגת), במסגרתה טענה כי דרור מוזנח במוסד בו הוא שוהה, "סובל מחוסר התייחסות למצבו", "אי טיפול וחסימה בווטסאפ מול המרפאה... מול המטפלים, מול הצוות- אין מענה". עוד נטען כי הדיווח מהמוסד הוגש מטעמי נקמנות ובגין תלונה שהגישה האֵם נגד מנהלת המוסד. כן צורף מסמך רפואי מיום 23.1.24 מביה"ח רמב"ם, ממנו עולה כי דרור עבר ניתוח אורטופדי בכפות ידיו. נמצא כי דרור "זקוק לפיזיותרפיה אינטנסיבית והתאמת אביזרים לשיפור תפקוד הידיים". עוד עלה כי "לציין שכיום במוסד סיעודי – יש רושם לירידה במשקל, נראה עצוב, בוכה, יש פחות טווח תנועה בידיים..." וכן כי "מצב רוח ירוד מאד, ישנוני – מדווח שאינו ישן בלילות, סובל מהתקפים של זיעה מוגברת, ספסטיות וקושי ניכר בכל פעולה אף לשנות תנוחה בשכיבה וכך נשאר בתנוחות שמגבירות כאב וספסטיות לאורך זמן". בפרק ה"סיום והמלצות" נרשם בין היתר כי "יש צורך בהמשך טיפולים שיקומיים – פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת... לשמור על טווחי התנועה בידיים... לאור מורכבות מצבו, הבטים קוגניטיביים ונפשיים במצבו הנוכחי זקוק למטפל צמוד אישי לידו". כן ניתנו המלצות רפואיות ואפשרות לנטילת קנאביס רפואי.

        

       לאחר עיון בבקשה ובמסמך, וחרף הדברים המדאיגים העולים מהם, המחייבים בדיקה לאלתר, ביהמ"ש סבור כי הם אינם משליכים על הסוגיה הנדונה בפסק דין זה שעניינה- זהות האפוטרופוס לרכושו של דרור. לעניין המחלוקת בין גרסת האֵם לבין הדיווח מהמוסד, ניתנה התייחסותי במסגרת פסק דין זה ואיני מוצאת מקום להוסיף או לשנות ממנה.

        

       עם זאת, ומפאת חריגות המידע הנטען והעולה מהמסמך הרפואי, אני מוצאת להורות בנוסף כדלקמן:

        

       1. נראה לכאורה כי הדיווח על מצבו של דרור במוסד, כמפורט במסמך, נמסר מפי האֵם. עם זאת, לכאורה מדובר גם בהתרשמות ישירה של עורך המסמך. ככל ולשיטת האֵם, המשמשת כאפ' לענייניו הרפואיים של דרור, קם צורך בשינוי מקום השהייה בשל הזנחה רפואית, עליה לפתוח לאלתר בהליך המתאים (תיק אפ' לאישור פעולה) ולהציע חלופה מוסדית התואמת לשיטתה את צרכיו של דרור, בפירוט הטיפולים הנדרשים, תוך בחינת הצורך גם בטיפול בהיבט הרגשי.

           

       2. אני מורה כבר עתה לאפ' לדין לערוך בדחיפות ביקור במוסד ולבדוק את הטענות העולות מהמסמך הרפואי ולהגיש בהקדם האפשרי את עמדתו בעניין התאמת המוסד לצרכיו של דרור.

           

       3. בד בבד אני מורה לעמותה לערוך כבר עתה בירור באשר לעלויות הכרוכות ביישום מידי של ההמלצות הרפואיות כמפורט במסמך.

           

          התיק יוותר פתוח לפרק זמן מוגבל, לצורך קבלת דיווח האפ' לדין והעמותה ועד לפתיחת הליך נפרד, ככל וייפתח כמפורט בסיעף א' שלעיל.

           

          פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

           

          פסק הדין יומצא לצדדים, לאפ' לדין וכן לעו"ד זלץ.

           

           

           

          ניתן היום, י"ד שבט תשפ"ד, 24 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.