: פס"ד בהתנגדות של בן לקיום צוואה של מנוח שציווה להעביר למטפלת שלו ולבן זוגה את כל רכושו

1. מר ______ ז"ל נפטר ביום ______, בהיותו בן 84 שנים (להלן – "המנוח").
2. המנוח היה גרוש בעת פטירתו ולא היתה לו בת זוג.
3. הנתבע 1 (להלן – "ג" או "המתנגד") הוא בנו היחיד של המנוח.
4. התובעת 1 (להלן – "א") היא מי שהיתה המטפלת של המנוח מטעם הביטוח הלאומי במשך השנתיים האחרונות לחייו, עד לפטירתו.
5. התובע 2 (להלן – "ב") הוא בעלה של א'.
6. א' ו-ב' (להלן יחד – "המבקשים") עותרים למתן צו לקיום צוואה של המנוח מיום ______, בה הוא מצווה להם את כל רכושו בחלקים שווים, פרט לעשרה שקלים חדשים אותם ציווה ל-ג' (להלן – "הצוואה").
7. ג' מתנגד לבקשה ועותר למתן צו ירושה אחר המנוח.

תמצית טענות המתנגד

8. הצוואה נחתמה 7 ימים בלבד טרם הפטירה, תוך ניצול מצבו הקוגניטיבי המדורדר של המנוח, הפעלת השפעה בלתי הוגנת, אונס ותרמית ותוך מעורבות ברורה של המבקשים בעריכת הצוואה.
9. בין ג' לבין המנוח היה קשר חם וקרוב, ג' היה בנו היחיד של המנוח וכל עולמו. המנוח אהב את ג' ואת שני ילדיו, נכדיו של המנוח, לשניהם צרכים מיוחדים בין היתר על רקע של אוטיזם וחירשות, והפגין אכפתיות רבה כלפיהם ודאגה לצרכיהם ורווחתם.
10. לא היתה סיבה אמיתית שהמנוח ינשל את בנו היחיד ואת נכדיו האהובים ויעדיף במקום את המטפלת מטעם הביטוח הלאומי ובעלה, אלא אם נוצל לרעה בעת חולשה ובנסיבות של מעורבות פסולה.
11. בנוסף, המנוח שמר על קשר טוב עם גרושתו ובינו לבין בנותיה של גרושתו היו יחסים קרובים, הן התגוררו בקרבתו ודאגו לבקר אותו ולהביא לו ארוחות חמות, עד אשר המבקשים השתלטו על המנוח, ניתקו את התקשורת של המנוח עם העולם החיצון, הרחיקו אותו מהקהילה הקרובה הסובבת אותו ואף מהתמיכה הקהילתית אשר נהג לקבל ובודדו אותו עד שנותר כלוא בביתו ותלוי בחסדיהם של המבקשים.
12. מכיוון שאסור למטפלות להתערב בעניינים כספיים של המטופל, לקבל ממנו כספים או לקבל ייפוי כוח לחשבון הבנק שלו, א' החתימה את המנוח על ייפוי כוח בחשבונות הבנק שלו לטובת בעלה, ב', ויחד השניים רוקנו את חשבונות הבנק של המנוח עוד בחייו.
13. לבסוף, לאחר שווידאו כי המנוח חתם על הצוואה לטובתם, גרמו המבקשים למותו של המנוח באמצעות מתן מינון תרופות מוגבר ותוך ניצול העובדה ש-ג' מתגורר בחו"ל ולא יכול היה לדאוג לביצוע חקירת מוות.

תמצית טענות המבקשים

14. בין המנוח לבין המבקשים התפתחה מערכת יחסים משפחתית חמה, החורגת מקשרי עבודה רגילים, והמבקשים אימצו את המנוח למשפחתם כולל בסופי שבוע וחגים.
15. במשך התקופה בה א' טיפלה במנוח, לא היה שום קשר בין ג' לבין המנוח ו-ג', המתגורר דרך קבע בחו"ל, מעולם לא הגיע לבקר את המנוח.
16. ג', בנו היחיד של המנוח, אפילו לא הגיע לארץ להלוויה של המנוח, למרות שהגופה המתינה בקירור חמישה ימים על מנת לאפשר לו להגיע, ו-ב' הוא שנשא את ההספד העיקרי על המנוח. לעומת זאת, ג' מצא זמן להגיע לאירוע משפחתי שהתקיים מספר חודשים מאוחר יותר ולדיונים בעניין הצוואה, דבר האומר דרשני.
17. למרות שהמנוח סבל ממחלת לב, הוא היה צלול ודעתן ונהג להתקלח לבד ולאכול בעצמו.
18. למבקשים לא היה כל חלק בעריכת הצוואה, הם אינם מכירים את עו"ד אשר ערך את הצוואה, אינם יודעים כיצד המנוח הגיע אל עורך הדין וכלל לא ידעו שהמנוח ערך צוואה עד לאחר הפטירה, כאשר הצוואה נמצאה בדירת המנוח.
19. כל הטענות של ג' הן טענות ספקולטיביות בלבד, שכן ג' לא נכח בחייו של המנוח, לא שהה בארץ, לא עמד בקשר עם המנוח וכל טענותיו הן בגדר השערות והנחות.

דיון והכרעה

20. ההליך שלפניי הוא גלגול שני של התנגדות אשר הוגשה כבר בשנת 2016 (ת"ע 613-09-16, להלן – "ההתנגדות המקורית")) ונמחקה לבקשתו של ג', על מנת לאפשר לו להגיש התנגדות מתוקנת, על דרך של הוספת ב' כמשיב להתנגדות (ההתנגדות המקורית הוגשה כנגד א' בלבד).
21. כפי שציינתי בהחלטה מיום 16.10.17 במסגרת ההתנגדות המקורית, הצוואה תקינה מהפן הצורני ולכן הנטל הוא על הטוען לבטלות הצוואה. בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 16.10.17 נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (רמ"ש 27644-11-17).
22. אף שההחלטה מיום 16.10.17 ניתנה במסגרת ההתנגדות המקורית, היא תקפה ושרירה גם ביחס להתנגדות הנוכחית.
23. נוכח האמור, נטל ההוכחה מוטל על ג', המתנגד, אשר טוען שאין לקיים את הצוואה.
24. חרף העובדה שנטל ההוכחה מוטל עליו, ג' לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו. רק לאחר ש-א' ו-ב' כבר הגישו את תצהירי העדות הראשית מטעמם, ושבועיים בלבד טרם המועד שנקבע להוכחות, עתר ג' בבקשה לדחות את דיוני ההוכחות ולהתיר לו להשלים את תצהירי העדות הראשית.
25. זאת, על אף שבהתאם לסדר הדיוני ולנטלי ההוכחה, היה על ג' להגיש את תצהיריו ראשון טרם הגשת התצהירים מטעם המבקשים.
26. המבקשים התנגדו לבקשה, בין היתר לאור התמשכות ההליכים עוד מאז שנת 2016, אז הגיש המתנגד את ההתנגדות המקורית, שלאחר מכן הוחלפה בהתנגדות הנוכחית לצורך תיקון מחדל של המתנגד אשר לא צירף בעל דין דרוש; דחיות חוזרות של דיונים ומועדים לבקשת המתנגד; פרק הזמן הארוך במיוחד של חמישה חודשים שעמדו לרשות המתנגד לצורך הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו; והעובדה שהמבקשים, אשר צייתו להחלטת בית המשפט, נאלצו להגיש את ראיותיהם מבלי שהמתנגד הגיש ראיות מטעמו וככל שיותר למתנגד להשלים את תצהיריו לאחר הגשת הראיות מטעם המתנגדים, יגרום הדבר לפגיעה קשה בזכויות המבקשים.
27. כן עמדו המבקשים על כך שהבקשה לדחות את מועד ההוכחות ולהתיר ל-ג' להשלים את תצהיריו הוגשה שבועיים בלבד טרם מועד ההוכחות, שנקבע חצי שנה מראש, בהתבסס על טענה למצב רפואי של ב"כ המתנגד - אשר היה ידוע לב"כ המתנגד חודשים רבים קודם לכן.
28. לאור נסיבות העניין, לא מצאתי להיעתר לבקשה ולא התרתי ל-ג' להשלים את ההליכים שחלף המועד לביצועם. יחד עם זאת, הוריתי כי "יש לאפשר למתנגד למצות את זכותו לחקור את המבקשים על תצהיריהם ולנסות לקעקע את גרסתם על בסיס החומר המצוי בתיק" (החלטה מיום 31.10.19).
29. התוצאה היא שלא הונח בפני בית המשפט תצהיר עדות ראשית מטעם המתנגד.
30. בנוסף, על פי הסכמת הצדדים במסגרת ההתנגדות המקורית, נתן בית המשפט ביום 29.11.16 צו המורה על גילוי כל המסמכים הרפואיים והסוציאליים של המנוח וביום 13.6.2017 ניתן צו המורה לחברת הסיעוד דרכה הועסקה א' אצל המנוח, לגלות את כל החומר הנוגע להעסקתה של א' אצל המנוח.
31. למרות שבית המשפט התיר את גילוי המסמכים, ג' לא עתר בבקשה למינוי מומחה רפואי לצורך הערכת מצבו של המנוח במועד הרלוונטי, דבר אשר יש בו לרמז כי לא התגלתה במסמכים של המנוח אינדיקציה התומכת בגרסתו של ג' (המסמכים שהתקבלו על פי הצו לא הוגשו על ידי הצדדים לתיק בית המשפט).
32. כלומר, נוסף על כך שלא הונחה בפניי בית המשפט גרסא עובדתית מצד המתנגד, לא הונחה בפניי בית המשפט תשתית ראייתית אודות מצבו הרפואי של המנוח, ממנה ניתן ללמוד כי המנוח היה בלתי כשיר או זקוק לסיוע הזולת לצורך פעולות היום-יום ברמה המקימה חזקה בדבר תלות.
33. בניגוד ל-ג', אשר נמנע מלעתור למינוי מומחה רפואי ואף לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, הגיש כל אחד מהמבקשים תצהיר עדות ראשית משל עצמו וכן צירפו המבקשים תצהיר מיום ______ של עו"ד _____, מי שערך את צוואת המנוח (להלן – "עורך הצוואה"), אשר הוגש במסגרת ההליכים שהתנהלו בפניי הרשם לענייני ירושה בטרם העברתם לבית המשפט.
34. המבקשים הגישו תצהיר עדות ראשית נוסף, של מר ______ אשר היה שכנו של המנוח, אולם תצהיר זה נמחק מהתיק בהסכמה לאחר שמר _____ לא הגיע להיחקר על תצהירו (עמ' 61 ש' 22-26).
35. דיוני ההוכחות התקיימו בימים 11.11.19 ו- 3.3.2020.
36. ב"כ המתנגד התייצבה לדיון ההוכחות הראשון כשהיא מלווה באשתו של המתנגד, הגב' ד' (להלן – "ד' ") ועתרה, לפנים משורת הדין, להתיר לה להעלות את ד' לדוכן העדים ולשאול אותה מספר שאלות. ב"כ המבקשים הודיע כי הוא מסכים לבקשה בכפוף לזכות לחקור את ד' חקירה נגדית.
37. לאור האמור ועל פי הסכמת הצדדים, התרתי את חקירתה של ד' ללא תצהיר עדות ראשית.
38. ד' העידה בחקירתה שהמתנגד ומשפחתו היו בקשר טוב ורציף עם המנוח וקיימו עמו שיחות טלפון באופן יומיומי, מספר פעמים ביום. כן העידה ד' שהמנוח היה בקשר טוב עם גרושתו, אימו של המתנגד, ועם אחותו של המתנגד מצד האם, אשר נהגו להביא לו אוכל מדי שבוע וכך גם גיסתו של המנוח וחברה נוספת של המנוח מבית הכנסת, אשר דאגו למנוח והביאו לו אוכל.
39. ד' העידה שבתקופה האחרונה לחייו, המנוח התרחק מהאנשים סביבו וכאשר באו לבקר אותו סירב לפתוח את הדלת. כן העידה ד' שהמנוח היה מאוד מבולבל בשלושת החודשים האחרונים לחייו, מתקשר ופתאום מנתק, שוכח שיחות שהתקיימו וממציא דברים שלא היו ולא נבראו.
40. ד' העידה שהיא בטוחה שבתקופה בה א' עבדה אצל המנוח, היה תכנון קפדני מצד המבקשים כיצד לבודד את המנוח, לגרום לו להרגיש שאין לו אף אחד אחר מלבד המבקשים ולהביא לתלות מוחלטת של המנוח במבקשים.
41. מנגד, ד' הודתה בחקירה הנגדית כי המתנגד לא ראה את אביו משך 10-12 שנים, הרבה טרם ההיכרות של המנוח עם המבקשים בשנת _____, שנתיים טרם פטירתו (עמ' 14 ש' 4-8, עמ' 15 ש' 9-12).
42. ד' הודתה שאפילו כאשר המנוח עבר בשנת _____ תאונת דרכים, אותה הגדירה "לא קלה בכלל", בעקבותיה אושפז ונזקק לתקופת שיקום ארוכה ביותר, היא ו/או המתנגד לא מצאו לנכון להגיע לארץ על מנת לטפל במנוח ולשהות לידו (עמ' 14 ש' 13 – עמ' 15 ש' 8).
43. כאשר ב"כ המבקשים עימת את ד' בחקירתה עם מכתב השחרור של המנוח מבית החולים משנת _____, בו נכתב כי המנוח "גרוש +1, אין קשר עם בנו, גר בחו"ל", טענה לפתע ד' כי בעצם כבר אז החל המנוח לסבול מדמנציה, בעוד שבחקירתה הראשית טענה שהמנוח סבל מבלבול רק בחודשים האחרונים לחייו ועד אז היה צלול (שם).
44. ד' טענה כי היא והמתנגד דאגו לוודא מחו"ל שיש מי שדואג למנוח ומשגיח עליו, אולם בפועל, ממסמכי בית החולים של המנוח עולה כי הצוות המטפל התרשם שאין למנוח מערך תומך ואפילו כאשר המנוח השתחרר מבית החולים אל מוסד שיקומי, אף אחד לא הגיע ללוות אותו והוא הועבר לבד ע"י הצוות המטפל (עמ' 17 ש' 23 – עמ' 18 ש' 4).
45. ד' לא הכחישה שהיא והמתנגד לא מצאו לנכון להגיע אפילו להלוויה של המנוח, בעוד ש-ד' כן הגיעה להלוויה של אחיה בשנת _____ וגם לאזכרה שהתקיימה ימים ספורים טרם הדיון (עמ' 16 ש' 10-29).
46. ד' ניסתה להצדיק את החלטת המתנגד, בנו היחיד של המנוח, שלא להגיע לארץ לבקר את אביו משך למעלה מעשור, לרבות לאחר שנפצע בתאונת דרכים קשה בעקבותיה אושפז ונדרש לשיקום ממושך, בטענות שונות והסברים כאלה ואחרים; אולם, השאלה שלפניי איננה מהו הטעם בגינו בחר המתנגד שלא לבקר את אביו, אלא האם הדבר גרם למנוח לחוש שנזנח על ידי בנו ולהחליט שלא להוריש לו דבר.
47. על פי התשתית שהונחה בפניי, נראה כי התשובה חיובית.
48. כאמור, המבקשים צירפו את תצהירו של עורך הצוואה, אשר נערך בשנת ____, לבקשת היועמ"ש, במסגרת הליך הבקשה לקיום הצוואה ברשם לענייני ירושה.
49. עורך הצוואה הצהיר כי המנוח פנה אליו בעצמו באופן טלפוני במהלך אוקטובר _____, ציין כי קיבל את מספר הטלפון שלו ממישהו בקופת חולים וברצונו לערוך צוואה. עורך הצוואה הצהיר כי שאל את המנוח מספר שאלות כלליות, לרבות לעניין מצבו הרפואי, והמנוח ציין כי אין לו בעיות מיוחדות פרט לקושי בהליכה. עורך הצוואה הצהיר כי קבע עם המנוח מועד לפגישה וביקש מהמנוח להביא עמו אישור רפואי בדבר כשרותו לערוך צוואה.
50. עורך הצוואה הצהיר כי המנוח הגיע לפגישה לבדו והביא עמו מסמך רפואי המאשר כי אין לו בעיות מיוחדות והוא איננו סובל מתסמיני דמנציה למיניהם. כן הצהיר עורך הצוואה כי שוחח עם המנוח ארוכות והתרשם כי הוא צלול לחלוטין.
51. עורך הצוואה הצהיר כי המנוח סיפר לו שהוא מעוניין לנשל את בנו היחיד ולהשאיר את רכושו ל-א' ו-ב', האנשים היחידים שמטפלים בו. עורך הצוואה הצהיר כי המנוח סיפר שבנו מתגורר בחו"ל וכמעט איננו בקשר עמו ואף שוחח עם הבן וסיפר לו על כוונתו שלא להשאיר לו דבר, והבן אמר שזה לא מעניין אותו והוא לא רוצה ממנו כלום גם ככה.
52. עורך הצוואה הצהיר כי המנוח סיפר לו כיצד א' ו-ב' שינו את חייו לטובה והפכו למשפחה עבורו, מביאים לו אוכל, עושים לו קניות, משוחחים עמו בטלפון ומבקרים אותו. עורך הצוואה הצהיר כי המנוח היה ברור ברצונו להשאיר ל-א' ו-ב' את כל רכושו, לרבות דירת המגורים שלו, וכי אין עליו השפעה כלשהי מצידם.
53. עורך הצוואה הצהיר כי בתום הפגישה סוכם שהמנוח יעביר אל עורך הצוואה את פרטיהם של א' ו-ב' ועורך הצוואה יכין טיוטה לצוואה, כאשר שכ"ט נקבע לסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ.
54. עורך הצוואה הצהיר כי מאז מועד הפגישה, שוחח עם המנוח טלפונית כמעט מדי יום ובכל פעם חזר ושאל את המנוח אם זה רצונו ואם אף אחד לא משפיע עליו, ותשובותיו תמיד היו ברורות כי זהו רצונו.
55. עורך הצוואה הצהיר כי לאחר שהכין את הטיוטה, הקריא אותה למנוח בטלפון מספר פעמים עד שהנוסח היה ברור לו ותיאם עם המנוח מועד לחתימה. עורך הצוואה הצהיר שהמנוח ביקש שהחתימה תיערך בביתו שכן קשה לו לבוא בגלל בעיות ברגליים, ועורך הצוואה הסכים.
56. עורך הצוואה הצהיר שהגיע אל ביתו של המנוח עם עו"ד נוספת, אשר שימשה כעדה לחתימה, ולאחר שעו"ד הנוספת שוחחה עם המנוח, המנוח חתם על הצוואה ועורך הצוואה ועו"ד הנוספת אימתו את חתימתו.
57. עורך הצוואה התייצב לחקירה בדיון ההוכחות אשר התקיים ביום 11.11.19. עורך הצוואה הבהיר בחקירתו כי לא היה לו כל קשר עם המבקשים או באי כוחם, עד אשר התקשרו לזמן אותו לדיון כשבוע לפני הדיון (עמ' 10 ש' 22-31).
58. כן הבהיר עורך הצוואה בחקירתו כי המנוח נכנס למשרדו לבד, ללא כסא גלגלים אולם בעזרת מקל או הליכון, וניהל עמו שיחה ממנה ניתן היה להתרשם כי מדובר באדם בריא בנפשו אשר יודע בדיוק את רצונו וכשיר לערוך צוואה (עמ' 6 – 12).
59. עורך הצוואה חזר בחקירתו על האמור בתצהיר שערך עבור היועמ"ש בשנת ____ באופן בהיר ועקבי ולא התגלו בחקירתו סתירות או אינדיקציה כלשהי שיש בה להטיל ספק במהימנותו ואמינותו.
60. מעדותו של עורך הצוואה עולה כי המנוח ערך את הצוואה בעת שהיה כשיר והבהיר נחרצות את רצונו שלא להוריש למתנגד דבר אלא רק למבקשים, כאשר על רצונו זה חזר באופן עקבי במספר רב הזדמנויות שונות – בפגישה שהתקיימה במשרדו של עורך הצוואה, בשיחות טלפוניות שקיים עורך הצוואה עם המנוח לאחר הפגישה במשרדו ולבסוף במעמד החתימה על הצוואה שהתבצעה בביתו של המנוח, בנוכחות עורך הצוואה ועדה נוספת.
61. יצוין כי המתנגד לא ביקש לזמן לחקירה את עו"ד הנוספת אשר שימשה עדה נוספת לחתימת המנוח, וההנחה המתבקשת היא שהמתנגד סבר שלא יהיה בחקירתה של עו"ד הנוספת בכדי להפריך את עדותו של עורך הצוואה.
62. כמו כן, המתנגד לא ביקש לזמן לחקירה את הרופא אשר הוציא את האישור הרפואי לפיו המנוח איננו סובל מבעיות קוגניטיביות, כפי שלא מצא לנכון לעתור למינוי מומחה רפואי.
63. כאמור, בנוסף לתצהיר של עורך הצוואה, הגיש כל אחד מהמבקשים הגיש תצהיר עדות ראשית משלו.
64. הן א' והן ב' תיארו בתצהיריהם מערכת יחסים חברית וקרובה עם המנוח, אשר התפתחה מעבר למערכת יחסים של מטפל-מטופל.
65. כמו כן, א' ו-ב' הצהירו כל אחד מהם בנפרד שמעולם לא פעלו להשפיע על המנוח להעניק להם או למי מטעמם טובת הנאה או זכות כספית, והופתעו לגלות שהמנוח בחר להוריש להם את רכושו.
66. יצוין, כי יש בגרסתם של המבקשים מספר נקודות המעוררות קושי מסוים.
67. כך, למשל, ב' הצהיר כי הכיר את המנוח כאשר באחת הפעמים בהן א' שהתה בביתו של המנוח, המנוח נפל ו-א' לא הצליחה להרים אותו. ב' העיד ש-א' התקשרה אליו על מנת שיסייע לה והוא הגיע בתוך מספר דקות והרים את המנוח (עמ' 39 ש' 20 – עמ' 42 ש' 2).
68. ב' הצהיר כי המנוח הודה לו על הסיוע ובין השניים נוצר קשר, שהתפתח למערכת יחסים חברית, הכוללת שיחות טלפוניות על בסיס יום יומי וביקורים בסופי שבוע.
69. על פניו, לא ברור מדוע בחרה א' להתקשר דווקא ל-ב' על מנת לבקש שיבוא להרים את המנוח, ולא פנתה אל אחד מהשכנים של המנוח או התקשרה אל הממונים עליה בעבודה כדי לספר להם שהמנוח נפל והיא לא מצליחה להרים אותו ולבקש עזרה; יחד עם זאת, א' לא נשאלה לגבי סוגיה זו בחקירתה ועל כן לא ניתן להעמיד זאת לחובתה.
70. בנוסף, קיימת סתירה בין תיאוריה של א' לתיאוריו של ב' ביחס למידת המוגבלות הגופנית ממנה סבל המנוח.
71. כך למשל, א' העידה בחקירתה שהמנוח נהג לרוב להתקלח לבד וירד במדרגות ביתו בכוחות עצמו ללא עזרתה (עמ' 21 ש' 21-31). מנגד, ב' תיאר בחקירתו שכאשר הוציא מדי פעם את המנוח לאכול, סייע לו לרדת במדרגות ולהיכנס לאוטו (עמ' 42 ש' 21-33). אומנם, ב' סייג את דבריו בהמשך וציין כי המנוח יכול היה לרדת בעצמו במדרגות באיטיות רבה (עמ' 44 ש' 31 – עמ' 45 ש' 2), אולם הדבר מעלה חוסר בהירות אודות יכולתו של המנוח להתנייד לבדו.
72. בנוסף, ב' העיד שנהג להגיע לביתו של המנוח בימי שישי להביא לו אוכל ש-א' בישלה עבורו לשבת, והיה מגיש למנוח את האוכל לשולחן "כי הוא לא יכול היה גם לקחת לעצמו" (עמ' 43 ש' 27-33). ב' סייג את דבריו בהמשך וציין שהמנוח התקשה עם אוכל מבושל, אך יכול היה לקחת לעצמו שתיה ולהכין לעצמו לחם עם גבינה (עמ' 45 ש' 2-5). יחד עם זאת, הדבר מעלה חשש אודות תלות בסיוע מצד המנוח לצורכי קיומו.
73. כמו כן, ב' אישר בחקירתו שלבקשת המנוח, מילא עבורו בקשה לחברת ביטוח כלל להגדלת שעות הטיפול. ב' אישר שבטופס הבקשה, אשר מילא בכתב ידו, ציין שהמנוח סובל כשנתיים מבעיות זיכרון ושכחה (עמ' 49 ש' 1-6), אולם טען כי כתב זאת על פי בקשת המנוח, אשר ביקש להציג כלפי חברת הביטוח שמצבו הרפואי חמור מכפי שהוא באמת כדי שיאשרו לו שעות טיפול נוספות (עמ' 50 ש' 25 – עמ' 51 ש' 9).
74. תהיה נוספת נוגעת לאופן בו המנוח יכול היה להשיג את מספר תעודת הזהות של ב' לצורך רישומו בצוואה, דבר שגם א' וגם ב' לא ידעו להסביר (עמ' 30 ש' 18 – עמ' 31 ש' 27, עמ' 48 ש' 16-32).
75. חרף האמור, אין די בכל אלה על מנת להטות את כף המאזניים ולהוכיח השפעה בלתי הוגנת, בפרט בשים לב לעדותו של עורך הצוואה, אשר העיד כי המנוח הגיע למשרדו בעצמו ושוחח עמו באופן שניתן היה להתרשם שהוא כשיר לערוך צוואה; עדותה של ד', אשתו של המתנגד, אשר הודתה כי המתנגד לא ביקר את אביו משך למעלה מעשור; העובדה שלמרות שהליכי ההתנגדות התנהלו משך כארבע שנים, המתנגד לא מצא לנכון לעתור למינוי מומחה רפואי; היעדר עדים מטעמו של המתנגד בדבר ניתוק של המנוח מסביבתו על ידי המבקשים; והיעדר מסמכים רפואיים המקימים תשתית מספקת בדבר קשייו הרפואיים של המנוח, אף שבית המשפט נתן צו המאפשר לצדדים לקבל את כל המסמכים הרפואיים של המנוח.
76. על כך יש להוסיף כי טענתו הקשה של המתנגד, לפיה המבקשים החתימו את המנוח על מסמכים המאפשרים להם לבצע פעולות בחשבונות הבנק שלהם, התבררה כלא יותר מאישור ספציפי שנתן המנוח ל-ב' לסגור עבורו חשבון בבנק _____ ולבטל הוראות קבע לידיעות אחרונות ולחברת החשמל בבנק _____ (עמ' 51 ש' 10 – עמ' 53 ש' 30).
77. לאור האמור, אני קובעת שהמתנגד לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח קיומה של השפעה בלתי הוגנת, או כל עילה אחרת בגינה יש להורות על ביטול הצוואה.

סיכומו של דבר

78. ההתנגדות לבקשה למתן צו לקיום צוואת המנוח – נדחית.
79. ניתן בזאת צו לקיום צוואת המנוח מיום ______.
80. ב"כ המבקשים יגיש פסיקתא לחתימתי בנוסח טופס 5 לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998, בצירוף העתק הצוואה, בה יצוין כי לא מונה מנהל עיזבון.
81. לאור התוצאה אליה הגעתי ובשים לב להתמשכות ההליכים והתנהלות הדיונית של המתנגד, אני מורה כי המתנגד יישא בהוצאות המבקשים בגין הליכי ההתנגדות בסך של 30,000 ₪.
82. המזכירות תודיע ותסגור את התיק.

ניתן היום,  כ"ד חשוון תשפ"א, 11 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.