: פס"ד בנוגע לצו הרות פסיקתי שניתן ממועד הלידה ולא ממועד הצו

בפניי תביעתן של *** ו*** ליתן צו הורות פסיקתי לקטין **** יליד *****. אימו הביולוגית של הקטין היא גב' ***** והאם המבקשת צו פסיקתי היא גב' *****. לבנות הזוג בן נוסף כבן 4 לגביו כבר קיים צו הורות פסיקתי והקטין **** הוא בנן השני.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לקשר הזוגי הנמשך כבר שנים. המחלוקת מתייחסת לעובדה שבנות הזוג פנו לבית המשפט בבקשה למתן צו פסיקתי בחלוף כחצי שנה מיום הלידה ולא בחלוף שלושה חודשים מיום הלידה כפי הנחיות היועמ"ש. לו היו פונות בחלוף עד שלושה חודשים, היה היועמ"ש מסכים למתן צו מיום הלידה ואילך, מאחר ופנו בחלוף כשישה חודשים מסכים היועמ"ש למתן צו אשר תוקפו מיום מתן הצו ואילך.

לא הוצג כל נימוק נוסף מדוע אין לתת את הצו מיום הלידה למעט מועד הפניה לבית המשפט.

על פי הפסיקה תחולתו של הצו מיום הינתנו למעט אם שוכנע בית המשפט כי קיימות נסיבות לפיהן יש לתת את הצו מיום הלידה, ראה בפסק דין סול. ב"כ היועמ"ש מציינת כי הסוגיה תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון אך טרם הוכרעה.

בנסיבות הענין כאשר הקשר הזוגי אינו במחלוקת והוא מתקיים כבר מספר שנים ולבנות הזוג בן נוסף, לא מצאתי מדוע לא יינתן הצו כאשר תחולתו מיום הלידה.

זאת בנוסף, בית המשפט שאל את ב"כ היועמ"ש מדוע לגבי שני הורים שהינם גבר ואישה שאינם נשואים, יכולים ההורים לפנות למשרד הפנים בחלוף עד שנה מיום הלידה וההורות תירשם על סמך הצהרת שניהם בפני פקיד משרד הפנים ללא כל בדיקה נוספת וללא צורך בצו בית המשפט ורק אם פונים איש ואישה לאחר למעלה משנה יש צורך בבדיקת אבהות ובפסק דין של בית המשפט. לעומת זאת, כאשר פונים זוג מאותו המין ומבקשים לקבוע הורות על סמך זיקת הזוגיות, היועמ"ש מקציב שלושה חודשים בלבד ויש אף צורך בפניה לבית המשפט ולא ניתן לפנות ישירות למשרד הפנים ולהגיש הצהרה מתאימה. ב"כ היועמ"ש השיבה כי ההורות הראשונה נרשמת מכוח זיקה ביולוגית ואילו ההורות השניה נרשמת מכוח זיקת הזוגיות אך לא מצאתי מדוע יש להבחין בין השניים. הפסיקה כבר קבעה כי זיקת הזוגיות מקנה אפשרות לקביעת הורות ומרגע שכך נקבע נראה שיש להשוות בין מעמדם של הורים הטרוסקסואלים לבין מעמדם של הורים מאותו המין.

זאת ובנוסף, השאלה אם הצו חל מיום הינתנו או מיום הלידה הינה בעלת השלכות מעשיות רק מקום וחל שינוי נסיבות עובדתי לאחר יום הלידה ולפני מועד מתן הצו. כך למשל, אם נפרדו בנות הזוג לאחר הלידה ולפני שניתן צו ההורות, יש לבחון את זכותו של הקטין למזונות מאם שאינה אימו הביולוגית, במקרה כזה תישאל השאלה האם זכאי הקטין למזונות מיום הפרידה או רק מיום מתן הצו ככל וניתן. כנ"ל לגבי הזכות להסדרי שהות, זכות הירושה (אם יקבע שקטין שההורות לגביו נקבעה בצו הורות פסיקתי זכאי לירושה על פי דין) וכיוצ"ב שאלות אשר מתעוררות רק מקום וחל כאמור שינוי נסיבות עובדתי.

אם לא חל שינוי נסיבות עובדתי, בנות הזוג מגיעות בהסכמה לבית המשפט והעובדות בדבר הזוגיות מיום הלידה ואף מיום ההוריה אינן שנויות במחלוקת, יש לשאול מה לי מתן הצו מיום הלידה ומה לי מתן הצו מיום הינתו. לפיכך, בית המשפט סבור כי התערבות היועמ"ש צריכה להיות רק מקום ויש השלכה מעשית למועד של מתן הצו ולא בכל מקרה בו השאלה הינה אקדמית בלבד וחסרת כל משמעות מעשית.

כאמור, כבר נקבע שככלל הצו יחול מיום הינתו אך בית המשפט רשאי בנסיבות המתאימות לקבוע שהוא חל מיום הלידה ובמסגרת תיק זה מצאתי כי הנסיבות מתקיימות ובנוסף מצאתי כי ממילא אין כל השלכה מעשית לשאלה ממתי חל הצו ואיני מוצאת כל נימוק מדוע לא אעתר לבקשה שהוגשה על ידי בנות הזוג בהסכמת שתיהן.