|
|
תאריך פרסום : 20/02/2021
|  גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
|
145-21
17/02/2021
|
בפני השופט:
1. נ' סולברג - אב"ד
2. מ' מזוז
3. א' שטיין
|
| - נגד - |
העותרת:
ברכה לוי
עו"ד ג'רמי שטרן
עו"ד יהודה גוטמן
|
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה - מדינת ישראל
2. הכנסת
3. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת
עו"ד ערין ספדי-עטילה (בשם המשיבים 1 ו-3)
עו"ד אביטל סומפולינסקי (בשם המשיבה 2)
|
| פסק דין |
- כשיר לשמש כמזכיר ועדת קלפי, על-פי חוק מן העת האחרונה, מי שביום הבחירות גילוֹ 21 שנים ומעלה; צעירים וצעירות בני 18 ומעלה, בכללם העותרת, וטרם מלאו להם 21, מנועים מלכהן כמזכירי ועדת קלפי.
- לקראת הבחירות לכנסת ה-24, ובהתאם להחלטה שנתקבלה על-ידי גורמים מטעם ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24 (להלן: ועדת הבחירות), פנה יו"ר ועדת הבחירות ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן: ועדת החוקה), וביקשוֹ לערוך מספר תיקונים בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן: החוק). בין היתר הוצע לקבוע, כי רק מי שחל עליו דין משמעתי על-פי דין, כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי (למשל, עובדי מדינה, עורכי-דין ורואי-חשבון). בעבר, אזכיר, עד שנת 2009, רק עובדי מדינה היו כשירים לתפקיד זה. ההצעה לצמצם את היקף האנשים הכשירים לכהן כמזכירי קלפי, הועלתה בעקבות הפקת לקחים לאחר מערכות הבחירות האחרונות, ובמטרה לשמור על טוהר הליך הבחירות.
- לאחר שיו"ר ועדת החוקה בחן את ההצעה, סבר וגמר כי אין מקום להגבלה הקשיחה המוצעת, ועל כן, הניח לפני הוועדה נוסח מרוכך יותר, מגביל פחות, שלפיו גיל המינימום לכהונת מזכיר ועדת קלפי יעמוד על 21 שנים. הוראה כאמור נקבעה והוחלה עוד קודם לכן, במועד הבחירות לכנסת ה-23, כשבאותה עת יצא הדבר ב'הוראת שעה'.
- ביום 20.12.2020, התכנסה ועדת החוקה לדון בתיקונים המוצעים, בכללם קביעת גיל מינימום למזכירי ועדת קלפי. כאשר הגיעו חברי הכנסת לתיקון זה, התקיים דיון ער לגביו, והדעות נחלקו; חברי הכנסת הקשו, חקרו, נדברו ביניהם, ולבסוף הסכימו להצעת יושב ראש ועדת החוקה, שלפיה תאושר ההצעה לקריאה ראשונה. לצד זאת סוכם, כי יוסיפו לדון בתיקון, במסגרת הדיון שעתיד להתקיים עובר לאישור ההצעה לקריאה שניה ושלישית.
- ביום 22.12.2020, לאחר שההצעה עברה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, התכנסה ועדת החוקה פעם נוספת לקראת אישורה לקריאה שניה ושלישית. מגבלת הגיל המוצעת הוצגה שוב לפני חברי הכנסת, נאמר כי "זו סוגיה שבהכנה לקריאה ראשונה הייתה מחלוקת גדולה לגביה", אך הפעם, לבד ממילים ספורות שנאמרו על-ידי שניים מהם, בחרו חברי הכנסת שלא להתעכב על התיקון, ונפנו לדון בתיקונים נוספים. הלהט שאפיין את הפעם הקודמת – דעך. בהמשך אושרה הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, וביום 23.12.2020, לאחר שאושרה במליאת הכנסת בשתי קריאות נוספות, הפכה לדבר חוק, שפורסם ברשומות (חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א-2020, ס"ח 194). בעקבות התיקון, מורנו עתה סעיף 21א(ד) לחוק, כי "מי שביום הבחירות הוא בן עשרים ואחת ומעלה כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי".
- העותרת, ברכה לוי, סטודנטית לאדריכלות, מעוניינת לשמש מזכירת ועדת קלפי בבחירות הקרובות. אלא מאי? במועד זה ימלאו לה 19 שנים ומקצת, ועל כן, על-פי ההוראה שנקבעה, לא תהא כשירה לשמש כמזכירת ועדת קלפי. העותרת טוענת, כי החוק במתכונתו הנוכחית פוגע בזכותה לחופש עיסוק, ואינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: חופש העיסוק. לדבריה, החוק פוגע בערך השוויון, בהבחינו בין מועמדים שונים על רקע גילם, ללא הצדקה ממשית. כמו כן טוענת העותרת, כי העלאת גיל המינימום מנוגדת לאיסור בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק שוויון הזדמנויות), שלפיו אין להפלות אדם בעבודתו, בין היתר מחמת גילו. גם לפגמים שנפלו בהליך החקיקה, טוענת העותרת. לדבריה, לא קוימו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לגבי דרך ההגשה של הצעות חוק ממשלתיות; את הצעת החוק יזמה ועדת החוקה, לבקשת יו"ר ועדת הבחירות, תוך עקיפת הדרך הראויה – הגשתה באמצעות הממשלה; התיקון האמור נבלע בין שלל תיקונים נוספים, ובשל כך לא יכלו חברי הכנסת לתהות על קנקנו כיאות; הדיון השני בוועדת החוקה, התקיים בחופזה, חברי הכנסת לא התעכבו על התיקון, ובחרו לייחד לו מילים ספורות בלבד. מחמת כל זאת, ולאחר מיצוי הליכים, הגישה העותרת את עתירתה, שבגדרה היא מבקשת כי נורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל סעיף 21א(ד) לחוק, הקובע מגבלת גיל מינימום למזכירי ועדת קלפי.
- בתגובה מקדמית מטעם המשיבים 1 ו-3 – היועץ המשפטי לממשלה וועדת הבחירות – ואחריהם גם המשיבה 2 – כנסת ישראל – נטען כי דין העתירה להידחות. לדבריהם, הפגיעה בחופש העיסוק, שעליה מצביעה העותרת, תחומה ומצומצמת, ואינה מצדיקה ביקורת שיפוטית-חוקתית על חקיקה ראשית. בהקשר זה נאמר, כי הגבלת חופש העיסוק מתייחסת ליום עבודה אחד, ובימים כתיקונם מדובר באחת לכמה שנים. מכאן, שגם אם לצעיר מסוים לא מלאו 21 שנים במועד הבחירות הקרב ובא, הוא יוכל להציע את מועמדותו לשמש בתפקיד במערכות הבחירות הבאות, לאחר שיגיע לגיל הכשירות. מעבר לכך נטען, כי ישנם כמה וכמה תפקידים מטעם ועדת הבחירות, שאותם יכולים למלא צעירים בני 18 ומעלה, גם אם בשכר נמוך מעט מזה של מזכירי ועדות קלפי. הפגיעה אפוא אינה משמעותית דיה כדי להצדיק התערבות בחקיקה ראשית. עוד נאמר, בהתייחס לפגיעה הנטענת בערך השוויון, כי בשל הצורך להבטיח את איוש המשרות באנשים מנוסים, בעלי כישורים מתאימים, ראה המחוקק לנכון לקבוע מגבלת גיל מינימום, כדי להבטיח מראש סינון של צעירים מתחת לגיל 21, העשויים לשיטתו להתקשות במילוי המשימה. אם כן, לא הפליה יש כאן, אלא הבחנה לגיטימית בין שונים.
- לגוף הדברים נטען: גם אם נניח שהוראת החוק מביאה עמה פגיעה משמעותית, המצדיקה בחינה חוקתית, הרי שהיא צולחת אותה בנקל. זאת משום שהתיקון שנעשה עוּגן, כנדרש, בחקיקה ראשית; נועד לתכלית ראויה; ופגיעתו מצומצמת למינימום הנדרש, לפי כל אחד משלושת מבחני המידתיות. בהתייחס לטענה להתנגשות בין התיקון לבין ההוראות שבחוק שוויון הזדמנויות, נטען כי מדובר בפגיעה המתחייבת מאופי התפקיד ומהותו (סעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות), ומכאן ששני החוקים פועלים בהרמוניה. עוד נטען, כי על-פי כללי ברירת הדין, יש מוקדם ומאוחר בחקיקה; מאחר שהחוק דנן קובע הסדר ספציפי, המאוחר לזה המעוגן בחוק שוויון הזדמנויות, גובר כוחו-שלו, על כוחה של ההוראה הכללית הנ"ל.
- לבסוף נטען, כי גם טענותיה של העותרת לגבי הליך החקיקה, דינן להידחות. ראשית – מאחר שעסקינן בהצעת חוק שיזמה ועדת הבחירות, באמצעות ועדת החוקה, אין מקום לטענה כי נדרש היה שתמלא אחר הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אשר עוסקת בהצעות חוק ממשלתיות; שנית – מטעמים של הפרדת רשויות, הצעות לתיקונים כאמור, מועלות, ככלל, על-ידי ועדת הבחירות וועדת החוקה, ולא על-ידי הממשלה; שלישית – הליך החקיקה היה אמנם מואץ, משום שהכנסת ה-23 עמדה להתפזר ולצאת לפגרת בחירות, אך אין משמעות הדבר כי לא התקיים הליך ראוי. התקיימו שני דיונים שנמשכו מספר שעות, ובהם לובנו סוגיות שונות הנוגעות לתיקונים שהוצעו. חברי הכנסת, מיוזמתם, בחרו להתעכב על התיקון מושא העתירה בדיון הראשון, ולקצר בדיון השני.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|