פס"ד בעניין חוו"ד אקטואר שמונה במסגרת הליך אכיפה בהליכים רכושיים בין בעל ואשה.

רקע והצגת המחלוקת:

1. בין הצדדים התנהלו הליכים רכושיים בבית משפט זה מאז שנת 2001 ובהם הליך אכיפה שהתנהל בפני, ושנסתיים בפס"ד מיום 2/2/11 (בתמ"ש1283/08-09 ). הליך האכיפה נפתח ביום 27/8/09 על ידי הנתבעת שטענה כי יש לבטל שיתופה בחובות שחב התובע למעבידתו.
2. במסגרת ההליכים מונה רו"ח שטרנפלד כמומחה מטעם בית המשפט, וערך חוות דעת אקטוארית לשם איזון הרכוש המשותף. חוות הדעת עודכנה מאז עריכתה לראשונה מספר פעמים. אין חולק כי בשלב כלשהו החל המומחה במסגרת עדכוני חווה"ד לשערך את חלקה של האישה לפי תשואות קופת הגמל בפועל, כך לדבריו (ראה עידכון חווה"ד מיום (14/12/08 .
3. הליך זה נפתח על ידי התובע לנוכח טענתו כי נדהם לגלות כי בעדכוני המומחה, שונה מנגנון ההצמדה של סכומי התגמולים והפיצויים מזה שננקט בחוות הדעת המקורית. כך, בחוות הדעת המקורית הוצמדו הסכומים למדד המחירים לצרכן בתוספת ריבית צמודה של 3.5% לשנה, בעוד שבמסגרת העדכונים הוצמדו הסכומים למנגנון הצמדה שונה, אשר הביא לטענת הנתבע לפער של כ-190,000 ש"ח.
4. יובהר כי התובע אינו מלין על עצם המנגנון שננקט כעת, אלא שלטענתו התוצאה אליה הגיע המומחה אינה עולה בקנה אחד אף עם שימוש במנגנון הצמדה זה. עוד טען התובע לטעות נוספת של האקטואר, אשר קיזז מהיקף זכויות האישה סך של 65,000 ש"ח, שלא כדין.
5. הנתבעת טוענת מנגד כי קביעות האקטואר, ובהם חלקה של האישה בסכומי התגמולים והפיצויים של התובע, אושרו, הן על ידי בית משפט זה, והן על ידי הצדדים במסגרת הסכם הפשרה אליו הגיעו בבית המשפט המחוזי ביום 19/7/11, בעקבות ערעור שהגישה הנתבעת ביום 22/2/11 על חיובה להשתתף בחלק מחובות הבעל.  במסגרת ההסכם, שקיבל תוקף של פסק דין על ידי ביהמ"ש המחוזי, הסכימו הצדדים לצמצם את היקף חיוב האישה בחובות. משכך, טוענת האישה כי הבעל מושתק להעלות טענות כלשהן כנגד ממצאי האקטואר, הן כהשתק העילה או הפלוגתא, והן כהשתק שיפוטי. הואיל ומדובר בטענת סף, הוריתי לצדדים לטעון בקצרה בנושא.
6. כאן המקום לציין כי האקטואר עצמו נדרש לטענות שהעלה הנתבע. כך, ביום 6/7/11 הבהיר לתובע כי אין בכוונתו להתייחס לטענות חדשות, אלא אך ליישם את השינוי בהתאם לפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולגופו של עניין הבהיר בתשובתו שהוגשה לתיק ביום 1/11/11, כי הנתבע הוא אשר ביקש לשערך את התגמולים לפי נתוני תשואת הקופה בפועל, בשונה ממנגנון ההצמדה האומדני (3.5% לשנה( שהציע המומחה בחוות דעתו. עוד ציין כי מאז החלו קופות הגמל לפרסם את תשואותיהן בפומבי, הוא נוהג לבסס את חישוביו על ביצועי הקופות בפועל.
7. התובע המשיך לעמוד על טענותיו, והטעים כי לשיטתו כאמורה גם חישוב המתבסס על נתוני תשואות הקופה בפועל, אמור להביא לתוצאה הנמוכה ב-150,000 ש"ח מהסך אליו הגיע המומחה בחישוב חלקה של האישה, ומשכך יש להורות על תיקון התחשיב, אף למנות אקטואר אחר לביצוע התחשיב.
8. הנתבעת טענה כי היה על התובע להשיג על קביעות המומחה במסגרת תביעת האכיפה שהתנהלה כאמור, ואילו נדחו טענותיו, היה עליו להגיש ערעור, כשם שעשתה היא עצמה. משלא עשה כן, אין לאפשר לתובע לפתוח את הדיון פעם נוספת. לתמיכה בטענותיה מפנה הנתבעת למכתב התובע אל המומחה מיום 3/11/10, שם בסעיף 2.2 הוא קובל על החישוב שערך המומחה ביום 29/9/10 (נספחים ג' ו-ד' לסיכומי הנתבעת(. עוד הפנתה הנתבעת לעיקרי הטיעון שהגיש התובע בבית המשפט המחוזי, שם ציין כי אין לערער עוד על קביעות חוות דעת האקטואר המצויה כבר בידי הצדדים מזה תקופה ארוכה.

דיון

9. לאחר שבחנתי טענות הצדדים, סבורני כי דין טענת ההשתק להידחות, הן מהפן העובדתי, והן מהפן המשפטי; הגעתי לכלל מסקנה כי לא נערך דיון של ממש בנושא החישוב האקטוארי, וכי למעשה לא היה לתובע יומו בנושא; יחד עם זאת- רואה אני לקבל טענת ההשתק בכל הנוגע לסכומים המיידיים, שכן טענה זו היתה יכולה לעלות עוד זמן רב עובר לניהול הליך זה, והעלאתה כעת נגועה בחוסר תום לב חריף.
10. בפן העובדתי- הליך האכיפה שננקט על ידי הנתבעת (תמ"ש 21283/08-09(:
11. לאור העובדה כי ההליך אשר נוהל בפני עסק בהליך מצד האישה, בו השיגה האישה רק על נושא החובות, ראיתי לצמצם היריעה לנושא זה בלבד.
12. יובהר כי במסגרת ההליך שהתקיים בפניי לא אפשרתי הרחבת החזית מעבר לגדר המחלוקת שהוצבה בראשית ההליך על ידי הנתבעת, על אף ניסיונות התובע להעלות השגותיו על חוו"ד האקטואר.
13. א.כך, בדיון מיום 15/2/10 טען התובע: "אני חושב שבמסגרת הבירור יש לברר גם נושאים אלה. העניינים מהותיים... והאקטואר.... קבע שההצמדה תהיה לפי התשואות של אותה קרן והוא באמצע עשה שיערוך לפי זה, זו סטיה גדולה מידי" (עמ' 2 לפר' ש' 12-16(.

ב.מועד ההוכחות שנקבע בסיום אותו דיון יוחד אף הוא רק לבירור טענות האישה, וציינתי במפורש כי לצורך השמיעה שוריינו "60 דקות בלבד, לצורך הסוגיה המצומצמת המוגדרת בס' ד' ע' 5 לחוו"ד האקטואר המקורית מיום 3/5/04". עם זאת, קבעתי כי: "לכל אחד מהצדדים תהיה שמורה הזכות לטעון לגבי שגיאות אריתמטיות ולשוב ולפנות למומחה. מובהר בזאת, כי לאור העובדה שהמומחה סיים זה מכבר הכנת חוו"ד, וענה פעמים רבות על שאלות שהופנו אליו, יהיה המומחה רשאי לדרוש שכר בגין תשובות נוספות, וכל צד אשר יפנה למתן תשובות נוספות, יהיה אחראי לתשלום שכר המומחה".

ג.בדיון מיום 10/11/10 עם סיום הליך ההוכחות הוסיף הנתבע וטען כי האקטואר שיערך את סכומי התגמולים "והגיע לסכום דמיוני של 468,000 ש"ח" (עמ' 17 לפר' ש' 5-7(.

ד.אף בסיכומיו ציין הנתבע כי: "הוא שומר לעצמו את הזכות להשגות באשר לענין התשלומים ו/או שערוכים להם זכאית האישה לעת פרישתו של הנתבע אך אין הוא מרחיב את היריעה וזאת בהעדר זיקה לנשוא התביעה וההליכים שבפני בית המשפט אך הוא שומר לעצמו את הזכות בענין זה".

ה.בפתח פסק הדין שנתתי בסיום ההליך, שבתי והבהרתי כי: "הליך זה עוסק בהיבט הרכושי של ענייני הצדדים, במחלוקת צרה (אשר לא התרתי הרחבתה(".