פס"ד בערעור הכרעת דין לנאשם בהפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור, איומים ועוד

ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום בקריית שמונה (כב' סגן הנשיא, השופט מורן מרגלית)

בת"פ 28448-12-14, מיום 10.2.19

ס. הנשיא, כב' השופטת אסתר הלמן

1. המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בבית המשפט קמא, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן, אשר עניינן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 25.6.14 בשעות אחר הצהריים, כאשר הגיעו השוטרים יעקב טלסן וזהר עטיה לביתו של המערער (בכתב האישום צוינה כתובת הבית), במסגרת מילוי תפקידם, הפריע המערער לשוטר זהר עטיה, בכך שצעק לעברו "אם אתה גבר שים עליי אזיקים", תוך שהוא דוחף את השוטר בחזהו לאחור. בהמשך לכך, כאשר הובא המערער לתחנת המשטרה בצפת, הוא העליב את השוטר יעקב טלסן בנוגע למילוי תפקידו בכך שאמר לו: "אתה שוטר ערבי, אין לך זכות לגעת ביהודי, אתה תפגע ממני". במעמד זה, איים המערער על השוטר זהר עטיה בפגיעה שלא כדין בגופו בכך שאמר לו: "אתה ערבי לא יהודי, ערבי יותר טוב ממך, אתה לא תלך יותר הרגליים אני אדאג לזה, אני אתפלל שלא תמשיך בעבודה שלך, אני אלך למח"ש ואדאג לטפל בך ובילדים שלך כולכם תכחדו" וזאת, בכוונה להפחידו או להקניטו.

3. המערער כפר בביצוע העבירות שיוחסו לו וביום 1/12/16 עתר להורות על ביטולו של כתב האישום, בשל טעמים של "הגנה מן הצדק" או מכוח דוקטרינת הביקורת המנהלית בפלילים, בשל התנהלות מח"ש, שאיננה עולה, כך נטען, בקנה אחד עם חוש הצדק ומצדיקה ביטול כתב האישום שהוגש כנגד המערער. במסגרת הבקשה קבל המערער על הימנעות מח"ש מחקירת תלונתו על אלימות שהופעלה כנגדו מצד השוטרים במהלך האירוע מושא כתב האישום, וסגירת התיק במח"ש בעילה לפיה "נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית". לעמדת המערער, אין זה מתקבל על הדעת שבעוד תלונתו החמורה כנגד השוטרים בגין עבירות אלימות שבוצעו כלפיו ופגיעה בטוהר ההליך המשפטי נגנזה מחוסר עניין לציבור, הוא עצמו עומד לדין על עבירות אשר חומרתן פחותה.

4. בקשה זו לביטול כתב האישום, נדחתה על יד בית המשפט קמא. בהחלטה מיום 9/1/17, בחן בית המשפט קמא את טענות המערער בהקשר זה, התייחס בהרחבה לפסיקה הרלוונטית וקבע שלא הוכח כי נפל פגם בהתנהלות מח"ש, שכן, הליכי הגשת הערר כלל לא מוצו על ידי המערער, לא נפל פגם מהותי בהתנהלותה ולא מתקיימים התנאים שנקבעו לתחולתה של ההגנה מן הצדק, ואשר מצדיקים את ביטול כתב האישום.

5. לאחר שמיעת ההוכחות, קבע בית המשפט קמא, בפסק דין ארוך ומנומק, כי הוא מעדיף את גרסת התביעה ומאמץ אותה, וכי הוכחה אשמתו של המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ולפיכך, הרשיע את המערער בכל העבירות שיוחסו לו.

6. ביום 10/2/19, לאחר שהורשע המערער במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לעניין העונש, לפיו הוסכם כי המשיבה תעתור להשתת מאסר על תנאי, התחייבות וקנס נמוך ואילו ההגנה תבקש להימנע מהטלת קנס ותטען ביחס לרכיבי הענישה האחרים. בסופו של יום, נדון המערער ל- 4 חודשי מאסר על תנאי וחויב לחתום על התחייבות בסך 2,500 ₪. בית המשפט קמא נמנע מהשתת קנס, תוך התחשבות במצבו הכלכלי ובנסיבותיו האישיות של המערער.