לפני בקשת ערעור ,שהגישה המערערת , על החלטתו של כב' רשם הוצל"פ, אסף קפרוב, מיום 29/6/22 , בתיק הוצל"פ מספר, X,לשכת נצרת, בה דחה בקשת הזוכה/המערערת, לביטול תיק האיחוד.
רקע עובדתי-
1.המערערת והמשיב, בני זוג גרושים. הצדדים מוכרים לביהמ"ש זה מהליכים משפטיים שהתנהלו בפניו, במשך שנים, בהם ניתנו מספר פסקי דין. ביום 29/9/2019 ניתן פסק דין במסגרת תיק 5653-06-09 ותיקים קשורים המחייב את המשיב, בן היתר, לשלם למערערת כספים בסכומים גבוהים .
2.מהודעת הערעור ונספחיה, עולה:
א.כנגד המשיב/החייב , מתנהלים מספר תיקי הוצל"פ; הוא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים,
וניתן צו איחוד תיקים מיום 11/9/19; כן, צו תשלומים של 1,000ש"ח.
לטענת המערערת, במעמד הגשת בקשת המשיב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, עמד חובו הכולל ע"ס של מעל 600,000ש"ח, בעוד לאחר מתן צו האיחוד, נפתחו מספר תיקי הוצל"פ וסכום החוב הכולל בתיק האיחוד, המריא ליותר מסך של 5,000,000 ש"ח
ב.הזוכה (המערערת כאן ) הגישה לרשם ההוצל"פ "בקשה לביטול הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ופיזור תיק איחוד" . בתאריך 29/6/22 נתן כב' רשם הוצל"פ , אסף קפרוב, החלטה הדוחה את הבקשה, כב' הרשם קבע ,בין היתר :
" מאידך, ככל והזוכה טוענת לתקופת פרעון, אשר אינה סבירה, עליה לפנות בבקשה להגדלת צו התשלומים בתיק האיחוד זה ....החייב עומד בצו התשלומים הקבוע בתיק זה וכל עוד לא הצביעה הזוכה לשינויי מהותי ברמת הכנסתו של החייב-תיק איחוד מסוג חייב מוגבל ימשיך להתקיים ובכפוף, כמובן, לעמידת החייב בצו התשלומים הקבוע".
3.על החלטה זו, הגישה הזוכה, לבית משפט זה "הודעת ערעור" , בה עסקינן; והמשיב הגיש תגובה מטעמו.
4.בתאריך 14/6/23 התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם, וכל צד חזר על טענותיו.
טענות המערערת-הזוכה
5.המערערת מבקשת לקבל את הערעור ולהורות על ביטול צו איחוד, וזאת מהטעמים העיקריים להלן:
א.כב' הרשם טעה משלא התייחס באופן ענייני לשינוי הנסיבות המהותי שהתרחש לאחר שניתנה החלטה בעניין ההכרזה על חייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו..
במעמד הגשת בקשת החייב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, עמד חובו הכולל ע"ס 611,905 ש"ח ב7 תיקי הוצל"פ, ואילו לאחר מתן צו האיחוד, נפתחו נגדו 5 תיקי הוצל"פ נוספים, אשר סכום החוב הכולל בהם עמד נכון ליום הגשת הבקשה לביטול צו האיחוד, ע"ס 5,145,160 ש"ח, כך שהחוב הכולל בתיק האיחוד עלה ל- 5,862,913 ש"ח.
ב.בהחלטה נשוא צו האיחוד, הושת על המשיב, צו תשלומים של 1,000ש"ח, ולכן לאחר שהתווסף החוב של 5,145,160ש"ח, לתיק האיחוד, הרי שבהתאם לצו התשלומים , החוב הנומינאלי צפוי להיפרע תוך תקופה של 488שנים; מדובר בפריסת החוב לתקופה בלתי סבירה בעליל והנצחת החוב, תוך פגיעה קשה במערערת והכבדה יתרה על מערכת ההוצל"פ, דבר שמצדיק ביטול הכרזה וצו איחוד, והפניית המשיב להליכי חדלות פירעון. בנסיבות אלה תמוהה קביעת כב' הרשם כי על המערערת לפנות בבקשה להגדלת צו תשלומים.
ג.החלטת כב' הרשם נגועה בהעדר הנמקה , והוא לא התייחס לטענות המערערת.
ד.כב' הרשם התעלם מהעובדה כי בקשת המשיב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ולפתיחת תיק איחוד , מבוססת על טענות עובדתיות שקריות הסותרות קביעות של בתי משפט.
ה.כב' הרשם התעלם מהעובדה כי המשיב יצר את חובותיו בחוסר תום לב ובמסגרת קנוניה עם קרובי משפחתו, שקיומה הוכח בפסקי דין שניתנו בעניינו.
טענות המשיב-החייב
6.המשיב הגיש תגובה להודעת הערעור ; הוא העלה המון טענות, אשר רובן ככולן, אינן רלוונטיות להליך הערעור ומתייחסות לטענות שכבר נידונו והוכרעו במסגרת פסקי הדין אשר ניתנו . הוא גם צירף מסמכים רבים, שכמעט כולם, אינם רלוונטיים.
לגופם של דברים, המשיב, בקש לדחות את הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות משפט. לשיטתו, לא נפל פגם בהחלטת כב' הרשם; המשיב עומד בצו התשלומים; הודעת הערעור נועדה להתעמר במשיב ,והמשך אלימות כלכלית מצד המערערת כנגדו.
7. בדיון מיום 14/6/23 חזר ובקש ב"כ המשיב את דחיית הערעור. שיקולי המערערת הם שיקולי נקמה ; לשיטתו, התוצאה מהערעור היא כלום. הערעור לא משיג את התכלית. אם יפרקו את תיק האיחוד וכל נושה יפעל כאוות נפשו, לא ניתן לממש את הנכס היחיד שיש לחייב-משק נחלה- כי יש עליו עיקולים של רשויות המדינה וחובות מדיני קדימה; ב"כ המשיב הוסיף כי הסכומים אשר משלמים רוב החייבים המוגבלים באמצעים, אינם מכסים את הריבית, המחוקק רצה שהחייבים המושקעים בחובות יחיו.
מצב משפטי-
8.בבסיס חוק ההוצל"פ , מונחות שתי תכליות שהן מיוחדות לו. אחת, "לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות". והשנייה, "להגן על החייבים, אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק. החוק בא למנוע מצב שבו בהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה יהפוך החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה... זהו היבט סוציאלי הבא להתחשב בחייב תוך מניעת ירידה לחייו " (רע"א 4905/98 פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו).
9.חוק ההוצל"פ מאפשר לחייב לפרוע את חובותיו בתשלומים, ע"י הגשת בקשה לצו תשלומים כמפורט בסעיף 7א לחוק ההוצל"פ כאשר סעיף 7א1 מגביל את התקופה של צו התשלומים, בקשה לאיחוד תיקים ו/או בקשה להכריז על חייב כמוגבל באמצעים מקום שאינו יכול לפרוע את חובותיו בתקופה הקבועה בחוק.
10.סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967,קובע בזו הלשון:
69ג.(א)רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן – חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
(1)שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
(2)3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(3)4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
לענין זה, "החוב" – לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
11.סעיף 69ו לחוק ההוצאה לפועל ,מורה על איחוד תיקים במסגרת ההכרזה על חייב מוגבל באמצעים ,וקובע:
69ו. (א) הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי פרק ז'3, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו-74ט; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
12. סעיף 69י קובע כי ,רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים.
13.ביום 15/9/2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי . סעיף 69י1 לחוק ההוצל"פ קובע כי לא יוכרז חייב מוגבל באמצעים, מיום התחילה של חוק חדלות פירעון.
דיון והכרעה-
14.במקרה דנן, לאחר שבחנתי את טענות המערערת והמשיב, הגעתי למסקנה כי מן הראוי להתערב בהחלטת כב' הרשם ולהורות על ביטול הכרזת החייב כמוגבל באמצעים וביטול איחוד התיקים, והכל מהנימוקים להלן.
15.מקובלת עליי טענת המערערת לשינוי נסיבות מהותי שהתרחש לאחר הכרזת החייב כמוגבל באמצעים ואיחוד התיקים , המצדיק ביטול צו האיחוד והכרזה החייב כמוגבל באמצעים . אך אציין כי הסמכות לפרק את תיק האיחוד אינה מכוח סעיף 74טו לחוק ההוצל"פ ,כפי שטען ב"כ המערערת, אלא מכוח סעיף 69י לחוק.
16.מהמסמכים אשר צירפה המערערת להודעת הערעור ( נספחים 10א-10ב) עולה כי, במעמד הגשת בקשת המשיב-החייב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, עמד חובו הכולל ע"ס 611,905 ש"ח ב7 תיקי הוצל"פ, ואילו לאחר ההכרזה , נפתחו נגדו 5 תיקי הוצל"פ נוספים, אשר סכום החוב הכולל בהם עמד נכון ליום הגשת הבקשה לביטול צו האיחוד, ע"ס 5,145,160 ש"ח, כך שהחוב הכולל בתיקי החייב עלה ל- 5,862,913 ש"ח.
מדובר בשינוי מהותי בסכום החובות בתיק האיחוד; סכום חוב ענק.
למותר לציין כי ,המשיב עצמו בתגובתו אשר כי קיימים נגדו חובות בסכומים גדולים; כך שכיום עומדים כנגדו בתיקי הוצל"פ סכומי עתק של למעלה מ6מליון ₪ , ואף יש
חובות רבים ונוספים שאפילו לא הגיעו להליכים משפטיים.
17.משמעות הדברים, היא פריסת החובות של כ 6- מיליון שקל, על פני תקופה של כ500 שנים, כאשר צו תשלומים הוא 1,000 ש"ח.(זאת מבלי להתחשב בריבית שתתווסף על חוב במהלך תקופה זו), לא יכולה להיות מחלוקת כי, מדובר בפריסת חוב לתקופה ארוכת שנים, בלתי סבירה, בלתי ריאלית בעליל.
18.גם אם צו התשלומים בתיק , יוגדל אף באופן משמעותי, עדיין תקופת פריסת חוב תהיה ארוכה ובלתי סבירה . במצב זה, אינני מקבלת את קביעת כב' הרשם המפנה את הזוכה/המערערת לפנות בבקשה להגדלת צו התשלומים.
19.בנסיבות אלה, עולה ספק ממשי בתועלת כלכלית מאחורי המשך גביית חובות החייב, באמצעות תשלומים קטנים לפי צו התשלומים.
מצב זה, פוגע באופן לא צודק ולא הוגן , בזוכה /מערערת , אשר זכותה לגבות חובה באופן יעיל, אפקטיבי ומהיר, זאת בשים לב לסכום החוב הגדול שחייב לה המשיב .
20.במצב זה של גודל עצום של חובות החייב, פריסתם על פני תקופה ארוכה בלתי סבירה זו, משעמה הנצחת פירעון חובות החייב , תוך הטלת מעמסה על מערכת ההוצאה לפועל ,למשך שנים ארוכות, כאשר אף הפירעון המלא לא נראה באופק. מצב זה אינו מגשים את התכלית של הליכי הוצאה לפועל, שכן אין כל טעם בגבייה זעירה של תשלומים שאינם עומדים ביחס כלשהו לחוב הפסוק.
21.בהתאם להלכה שנפסקה בבר"ע (ת"א) 20311/99 בעניין קאשי נ' בנק לאומי, ואושרה בבר"ע (ת"א) 2890/06 עזריה נ' אימפולייט בע"מ, מקומו של חייב זה בהליכי פש"ר באשר הכרזתו כמוגבל באמצעים תביא להנצחת החובות נגדו. שם נקבע:
"אחת מעתירותיו של המבקש בפני היא להכריזו כמוגבל באמצעים ולאחד את כל תיקיו בעקבות הכרזה זו. נראה כי על פי הפרשנות התכליתית של סעפי החוק המתייחסים לחייב מוגבל באמצעים או לאיחוד תיקים של חייב שאיננו מוגבל – המחוקק לא התכוון כל עיקר להנציח פירעון חובות ניכרים בתשלומים קטנים שנפרשים על פני שנים ארוכות, מבלי שהפירעון מלא נראה באופק. לתשלומים הקטנים שהחייב מחויב בהם לאחר בדיקת יכולתו אין משמעות כלכלית, והזוכה כלל לא נהנה מהם ואיננו מסוגל להחזיר לעצמו את החסר במשאביו הכספיים. הטלת הגבייה בשיעורים מעטים על מערכת ההוצאה לפועל, מטילה עליה מעמסה ארגונית מצטברת ובסופו של דבר איננה משיגה את המטרה שלשמה הוקמה, והיא מועסקת בפעילות חסרת ערך לזוכים."
22.כאמור לעיל, ביום 15/9/2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון והמאפשר הסדרת החובות בצל החוק ובהתאם למנגנון הקבוע שם.
הכרזת החייב כאן, כמוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו , הייתה ימים ספורים לפני כניסת חוק חדלות הפירעון לתוקף , אך ההכרזה הייתה עת לחייב היו חובות בסך של כ 600,000 ₪. בהינתן כי חובותיו של החייב עלו מעל 5מיליון ₪, וכיום אף נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון, הרי חל שינוי נסיבות המצדיק לבטל את צו ההכרזה ,לפרק איחוד התיקים ,ולהפנות את החייב להליכי חדלות פירעון. ובפרט שלחייב שבנדון יש נכס משק-נחלה, עליו הוטלו הרבה עיקולים.
סוף דבר-
23.לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן :
א.מקבלת את הערעור ומורה על ביטול הכרזת החייב כמוגבל באמצעים וביטול תיק האיחוד.
ב.החייב-המשיב רשאי לפנות להליכי חדלות פירעון.
ג.אני מחייבת את המשיב לשלם לידי המערערת ,הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסכום עולל של 4,000 ₪ .
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור את התיק.
(ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים או פרטים מזהים).
ניתן היום, ז' תמוז תשפ"ג, 26 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
