פס"ד בערעור של הרשות להגנת הצרכן נגד חברת בוקינג

השופטת ש. יעקובוביץ:

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט. ע. הדר) מיום 9.2.2020, בגדרו התקבל ערעור שהגישה המשיבה, בוקינג. קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ (להלן: "בוקינג ישראל"), בהתאם להוראת סעיף 22כ' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), על החלטת המערערת, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן: "הרשות"), מיום 10.4.2018 להטיל עליה עיצום כספי בסך של 2,508,000 ₪ בגין הפרת הוראות סעיפים 14ג(א) ו- 17ד' לחוק הגנת הצרכן, שעניינם בחובת הצגת מחיר מלא לצרכן, הכולל מע"מ.

רקע הדברים הצריך להכרעה

1. בחודש אוגוסט 2017 נשלחה על ידי הרשות הודעה מכוח הוראת סעיף 22ה' לחוק הגנת הצרכן למנכ"ל בוקינג ישראל בדבר כוונה להטיל על החברה עיצום כספי בסך של 2,508,000 ₪, משזו "משווקת ומפרסמת באמצעי השיווק (אתר Booking.com במרשתת וביישומון) את מחירם של עשרות אלפי חדרי אירוח באלפיי אתרי אירוח ישראלים (למעט העיר אילת) ללא רכיב המע"מ, ובכך מפרה את חובתה בגילוי מחיר השירות, הניגוד גמור לאמור בסעיף 14ג(א) לחוק ובסעיף 17ד לחוק" (מוצג 1ב' למוצגי המשיבה - להלן: "ההודעה").

העיצום הוטל בגין 95 הפרות, סכום העיצום בגין כל הפרה הועמד על סך של 33,000 ₪, הסכום שנקבע בדין בגין 'הפרה בנסיבות מחמירות' (הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים) ובהעדר הפרות קודמות הופחת סכום העיצום הכולל ב- 20% בהתאם להוראת סעיף 2 לתקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), תשע"ה – 2014.

2. בחודש נובמבר 2017, בהתאם להוראת סעיף 22ו. לחוק, הגישה בוקינג ישראל תגובתה להודעה על כוונה, בה עתרה שלא להטיל עליה כל עיצום כספי ולחילופין להפחיתו, עתירה שנומקה במספר טעמים –

א.         בוקינג ישראל אינה עוסקת, כנטען בהודעה, בשיווק מקוון של שירותי אירוח, בין בישראל ובין מחוצה לה בין באמצעות האתר או היישומון ובין בכלל ועל כן "איננה מפרסמת מחירים של שירותי אירוח (עם או בלי מע"מ)".

האתר והאפליקציה בבעלות חברת Booking.com B.V, חברה זרה המאוגדת תחת הדין ההולנדי, הרשומה ויושבת בהולנד והיא מי שמפעילה אותם (להלן: "בוקינג הולנד").

ב.         בוקינג ישראל ובוקינג הולנד הן שתי ישויות משפטיות נפרדות והקשר הקיים ביניהן אינו מאפשר להטיל על בוקינג ישראל עיצום כספי בגין מעשים שנעשו על ידי בוקינג הולנד באתר השייך לה ומופעל על ידה. "כל אחת מהן צריכה ליתן את הדין על מעשיה בלבד ... אפילו היה ניתן לראות בבוקינג ישראל נציגות של בוקינג הולנד (ולא כך היא – כפי שנקבע כבר על-ידי בית המשפט), עדיין לא ניתן להטיל על בוקינג ישראל עיצום כספי בגין מעשים נטענים של בוקינג הולנד".

ג.          לבוקינג ישראל אין אפשרות טכנית, אף לא סמכות, לפעול באתר/ביישומון בכל הנוגע להצגת המחירים.

ד.         העיצום הוטל על בוקינג ישראל חרף ידיעתה של הרשות "שהאתר והיישומון אינם בבעלותה ... ושהיא לא משווקת או מפרסמת בהם דבר", אך בשל סברתה של הרשות שאין לה "סמכות אכיפה מול חברה בינלאומית", מה גם שהזדרזה להודיע על הטלת העיצום בתקשורת "זמן רב לפני שמסרה הודעה לבוקינג ישראל על "כוונה" לעשות כן", כך "שהליך השימוע דנן נערך רק למראית עין, לאחר שההחלטה כבר התקבלה ופורסמה לציבור".