פס"ד בעתירה מינהלית שלא לחדש רישיון לרובה ציד'

א.         פתח דבר:

עניינה של העתירה המינהלית, החלטת הממונה על כלי ירייה במשרד הפנים (להלן: "הממונה") אשר דחתה את הערר שהגיש העותר כנגד החלטת פקיד הרישוי שלא לחדש את רישיונו לרובה ציד לאור המלצת משטרת ישראל ומהנימוק של אי עמידתו בתבחין תקף. החלטה מיום 27.7.14.

בכתב העתירה המתוקן ביקש העותר "להורות למשיבה 2 להסיר את התנגדותה להענקת רישיון רובה הצייד לעותר", וכן "להורות למשיב 1 לחדש את רישיון רובה הצייד של העותר בתבחין "ספורטאי פעיל"".

ב.         השתלשלות העניינים שקדמה להגשת העתירה:

עובר להחלטת הממונה בעניינו, החזיק העותר ברישיון לשני כלי ירייה. האחד, רישיון לרובה ציד שתוקפו פג ביום 31/10/12 (להלן: "רובה הציד"), והשני, רישיון ל"רובה זעיר" מתוצרת "רמינגטון" מס' 64260 אותו החזיק כמזכרת (להלן: "הרובה הזעיר").

שני כלי הירייה הנ"ל נתפסו משנפתחה כנגד העותר חקירה משטרתית אשר הובילה להגשת כתב אישום נגדו, תיק פלילי 23439-08-10, אשר הסתיים בהודיית העותר במסגרת הסדר טיעון שכלל את הקביעה כי ביצע את העבירה שיוחסה לו בכתב אישום מתוקן – עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיפים 380 ו- 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

כמו כן, הוטל על העותר "מבלי להרשיעו בדין, צו של"ץ בהיקף של 100 שעות" וכן "צו מבחן למשך 18 חודש" (כב' השופטת רונית בש – מיום 01/02/12).

בתום ההליך הפלילי הגיש העותר ביום 23.2.12 בקשה להחזרת תפוס לבית משפט השלום בעכו. לאחר קבלת תגובת המשיבה 2, החליט בית המשפט ביום 14.3.12 כי "כלי היריה המופקדים בתחנת המשטרה יוחזרו למבקש בכפוף להמצאת רישיונות תקפים לאחזקתם".

העותר הגיש בקשה לחידוש רישיונותיו ביום 27.12.12, בקשה שנדחתה ביום 2.1.13 על ידי פקיד הרישוי מהנימוק של אי עמידה בתבחין תקף ואי שינוי המלצת המשיבה 2 בעניינו.